וגם חשבתי שהנושא המרכזי יהיה, שאחד מזוג ממש רוצה לאמץ ואחר מסויג ועושה את זה רק לרצות את הראשון,
זה באמת בהתחלה היה נראה ככה.
אהבתי שאנדי ענה לאבא של גייב בתגובה לטענה שלו שילד צריך אמא, ש'לא ,ילד לא צריך אמא, ילד צריך אהבה.' כי הם בעצם לא ענה רק לאבא של גייב הוא ענה לגייב עצמו ולפחד שלו ולחשש שלו בתור מי שגדל בלי אמא בעצמו וכן הרגיש זה חסר לו מאוד, ש'לא, מה שהיה חסר לך בתור ילד זה לא דמות של אמא דווקא אלא דמות הורית שאוהבת אותך ללא סייג'.
יפה
אחד הקטעים הטובים היה שהם הלכו ליום אימוץ הזה, או שאיך שלא קראו לזה, ושוב פעם גייב מפתיע אותי שדווקא הוא מתחבר לילדה העיוורת
כן, זה מתוק.
ואז גייב שוב מפתיע אותי בתשובה הקרה שלו, למה זה היה קל לו להתחבר אליה, כי אין סיכון, כי ברור שהם לא יקחו אותה, אני חושבת שלאנדי היה יותר קשה בסיטואציה הזאת דווקא בגלל זה, כי אם הם לא הולכים לאמץ אותה האם הוא באמת מוכן להכיר להסתכן בכך שהוא יקשר רגשית?
והקטע הכי טוב בכל היום אימוץ הייתה השיחה הפרטית שלהם בחדר לבד (כלומר, לפחות רוב הזמן שהיא התנהלה הם חשבו שהם לבד
![:-D :-D :-D]()
). היה לי קצת מוזר שהם הגיעו ליום הזה עם חולצות טי של סופרמן כי חשבתי שגייב דווקא היה עף על הזדמנות לתפור לשניים תחפושות יותר יצירתיות. אבל אולי זה קשור לשנאה עצמית שהוא סבל ממנה בגלל החינוך שלו וברור שהיא עדיין משפיעה.
שוב, אהבתי את הפרשנות שלך.
אבל היו גם רגעים יותר קשים וכואבים, כמו כל התלבטות של אנדי בפרק בין גייב לג'ייק.
זה ממש קשה לחשוב על דילמה כזאת.
אבל אחרי הרגע הזה מגיע אחד הקטעים הכי חמודים עם השיחה של גייב וג'ייק שהם מאופרים
![|לב| |לב| |לב|]()
.
זה הסצינה הראשונה שהתחלתי לדמוע, זה היה כל כך מהמם ומקסים!
נורא אהבתי איך שהוא מבין שג'ייק מתחבא, ובמקום ללחוץ עליו או להתחנן שיצא, הוא מתיישב ומדבר כאילו לעצמו בשקט, ועושה את "הדבר שלו" שזה להתאפר ולהיות מי שהוא, ונותן לג'ייק להרגע ולהסתקרן ולבוא אליו מעצמו. איך שהוא מצא דרך כזאת יפה ורכה להגיע אליו וליצור ביניהם חיבור עדין, זו סצינה יפהפיה!
שמחתי גם לגלות קצת יותר על העבר של אנדי בפרק הזה, אני לא יודעת למה אבל בפרק הראשון שהיה ברור שאבא שלו לא בתמונה ישר חשבתי שאבא שלו מת כמו אמא של ג'ייק, שהראו אותו מסתכל על אבא בגן עם הבן שלו, גם חשבתי שזה בגלל שהוא חושב על ג'ייק. בסוף התברר שזה בכלל בגלל אבא הנוראי שלו שהיה מעמיד פנים שהוא לא בבית שאנדי היה בא לבקר אצלו
![:-[ :-[ :-[]()
.
אוי זה עצוב כל כך
הסוף של הפרק היה נוראי כי למה? למה? למה לשבור לי ולגייב את הלב?
![;-( ;-( ;-(]()
![;-( ;-( ;-(]()
הסוף הזה קצת הוציא לי את החשק להמשיך לצפות, איך אפשר להמשיך בלי אנדי? תסריטאים רעים שכמותכם!
לגמרי שובר לב ונוראי!
אחרי שאנדי מת לא הייתי בטוחה שגייב עדיין ירצה את ג'ייק ויותר מזה לא הייתי בטוחה שעדיין מערכת הרווחה תהיה מוכנה למסור לו אותו (שאלה שלא חשבתי כלל לשאול במצב הפוך שבו אנדי יגדל את ג'ייק לבד). בתחילת הפרק זה עדיין מאוד לא ברור מה המחשבות של גייב עכשיו לגבי האימוץ של ג'ייק, אפילו אחרי השיחה שלו עם אבא שלו, ששוב פעם מצד אחד הפתיע שהוא בחר להשתתף במצעד הלוויה מצד שני אמר לגייב את המשפט הכי מטומטם 'זה יצא לטובה בקשר לג'ייק' כי באמת, אין יום יותר מתאים מיום הלוויה של אהוב של הבן שלך כדי להגיד לו מזל שהוא מת לפני שהספקתם לאמץ את הילד שרציתם
![|פנים| |פנים| |פנים|]()
,
לאבא יש כוונות טובות, וזה היה עוד רגע מרגש כשהוא מופיע במצעד הלוויה. כמובן שיצא לו משפט נוראי אח"כ באמת. אבל קשה לי לשפוט אותו.
לא הכי ברור עם גייב ענה לאבא שלו שברור שהוא מתכוון לאמץ את ג'ייק כי זה מה שהוא תמיד חשב או כי הוא פשוט רותח עליו.
אכן לא ניתן להגיד.
עובדת הסוציאלית המצחיקה הזאת שאמרה לו שאין דרך לא נכונה להתאבל, את באמת אומרת את זה למישהו שנגמל מסמים כאילו ה-לו? מה חשבת שיקרה??
אויש כן
![|פנים| |פנים| |פנים|]()
זה היה כזה מטומטם מצידה.
הדרך להראות את חמשת שלבי האבל שגייב עובר עם משפטים שהדמות אומרת שמראות באיזה שלב בתהליך האבל הוא נמצא. השיחה שלו עם אמא של ג'ייק שהוא מספר לה שג'ייק הוא 'חכם ומצחיק מאוד מצחיק' שזה בערך משפט שאומרים על כל אחד שרוצים לתאר כ'מדהים' בכל סדרה. אבל למרות שלא היה הרבה מקוריות ברגעים האלו עדיין נהניתי מהם מאוד, במיוחד מהשיחה של גייב עם אמא של ג'ייק שהייתה נורא מצחיקה ושוברת לב ביחד. ועיבוד לשיר mad world היה מקסים.
האמת שבעיני כל זה היה עשוי נהדר ממש.
ואהבתי במיוחד את השיחה עם האמא של ג'ייק. (אני רוצה לדמיין שבהמשך היא גם נגמלת מסמים ויוצרת קשר חברי חמוד עם גייב, וקשר טוב עם ג'ייק, כמובן בלי לאיים לקחת אותו בחזרה או משהו, אבל כמו דודה כזאת).
לגבי העיבודים לשירים אני מודה שלא התלהבתי מרובם, אבל mad world היה עשוי מדהים ומרגש.
וכמובן הדמות של אבא של גייב שכמו שאמרת הוא לא שחור או לבן כמו שחשבנו בהתחלה. וואי בסוף היה מקסים שרואים שהוא כותב מכתב ברכה לכניסה למשפחה לג'ייק.
אוי זה נהדר באמת
והדראג קווין הזקן ההוא שהוא כמו אב מאמץ של גייב היה נפלא. רציתי רק יותר רקע לגבי ההכרות שלהם. אבל היה מקסים גם הקישור שהיה לו לאיך הוא רחץ בן זוג עם איידס כשהוא היה צעיר יותר.
נכון
אבל אני לא חשדתי בכלל שאנדי הולך למות, אפילו בסוף הפרק שהסצנה כבר התרחשה עדיין לא האמנתי שזה קרה עד הרגע שרואים את אם אומנה של ג'ייק מסתכלת על ג'ייק ישן ובוכה,
אה, אני בכלל לא הבנתי שהיא בוכה בגלל זה, לא חשבתי שהיא יודעת עדיין, אני הבנתי את זה שהיא בוכה כי גם עצוב לה להפרד ממנו (מה שאמור היה לקרות למחרת בבוקר).
אני נורא קיוויתי שאני טועה ושנגלה שהוא רק נפצע.
אבל אני רואה מספיק טלוויזיה כדי לדעת מתי מישהו מת גם כשזה נראה כאילו זה מהמכה הכי חסרת משמעות.
(במקביל בסדרה מישהו יכול לקבל חרב לתוך הלב אבל לפי איך שמראים את זה מיד מבינים שהוא הולך לשרוד את זה)
כן, האמת שמרגע שרואים את הקטטה הזאת בסמטה ושהוא הולך להתערב בה, היה לי ברור שהוא הולך למות שם.
אני כן שמח שלא הלכו לכיוון המאוד צפוי של זה שהוא מת בגלל מתקפה הומופובית.
באופן כללי עכשיו שאני חושב על זה לא נראה לי שראו שום הומופוביה בהווה בסדרה. אני מתכוון שראינו שגייב סבל מהומופוביה כשהוא היה נער, אבל לא היה שום דבר בהווה של הסדרה.
אגב, זה מזכיר לי את הקטע שגייב ואנדי חושבים שאישה אחת מסתכלת עליהם מהאוטו שלה באופן שיפוטי בגלל שהם זוג שבא ליום אימוץ, ואז הם קולטים שהיא אחת מזוג לסביות שהגיעו (גם עם חולצות סופרמן
![:-D :-D :-D]()
)
אוי, זה מזכיר לי עוד משהו שעשו יפה.
ביום אימוץ הזה גורמים לנו קצת לשנוא את הזוג ההוא שמגיע לבוש כנסיך ונסיכה (או פיה) ואיך שהם נדחפים כל כך.
ואז בסוף אנחנו רואים איך האישה בוכה על כתף בעלה וגרם לי לקלוט כמה שפטתי אותם בלי לדעת כלום ואיך הנלהבות שלהם היא בטח פשוט סימן לכמה הם נואשים לילד וזה שאנחנו לא יודעים מה הם עברו בדרך ללהגיע לזה.
מאוד אהבתי את הקטע בהתחלה שגייב טוען שהוא הגיע כבר לשלב האחרון של הקבלה והפסיכולוגית מעמתת איתו שהוא פשוט בהכחשה (מה שהיה די ברור לנו כצופים, אבל לחלוטין האמנתי שגייב חושב שהוא כבר בסוף התהליך)
![|כן| |כן| |כן|]()
כנ"ל על הכל.