דין רודף בתחום צה"ל

[u r i el]

מה למשל ?

 

[אשר אטדגי]

וחי בהם

 

[u r i el]

נו באמת ...

זו משמעות אימננטית של 'הלכה' ואפ' מבחינה סמנטית. זה הרי מה שכתבתי לך, של' היה טכנאי הלכתי, כלומר וחי בהם, ורק בהם.

זו הקטגוריה המטא הלכתית עליה כתבת לי קודם ש"הוא היה דווקא לא רע בעניין זה" ?

 

[אשר אטדגי]

זו מטא הלכה שהמהרי"ל לא היה רע בזה

לא הבנתי מה נזעקת? המהר"יל לא ידע את פרטי ההלכות, אבל ידע את עקרונות העל שלהם היטב.

 

[u r i el]

" עקרונות העל " ?

what r u talking about ?
עבור יהודי דתי רווח יש עקרון על אחד - הצו האלוהי. אילו עקרונות נוספים אתה מכיר ?
עבור ליבוביץ יש עקרון על אחד בלבד שאותו הוא מרשה לעצמו לעתים לקשט במליצות - הרצון. זו תשובתו הניצחת לשאלה למה הוא מקיים תפילה בציבור. ליבוביץ מעמיד הכל על הרצון.
המליצות הן : התורה, הנ"ך, שקיבלו את תוקפם ע"י האדם, קבלת עול מלכות שמים, הכרת מעמדו של האדם לפני האל - וכו' מילי דפיטנא.
עוד מליצה : האל - במידה ויש לאדם מה לומר "עליו" הרי שאלה דברים מתחום הפילוסופיה. אין בהם קורטוב יהודי דתי : העתק/הדבק מאפלטון, אריסטו ויטגינשטיין וכד'.
פתגמי חז"ל הן אילוסראציות. ל' מכיר בעובדה שלכל אילוסטראציה תתכן אילוסטראציה נגדית.
יתגבר. ליבוביץ הוא טכנאי של ה - instruction book של המקובל מרן יוסף קארו.
וואס מער ?

אגב, זו לא ממש ביקורת. את עניין הרצון אני מקבל ממנו ב- % 100. בגלל זה אני בחוץ, כי הפסקתי לרצות. לגבי היתר, כל מה שיש לי לומר הוא שזה לא שיקוף של הדעה היהודית-רבנית רווחת.

אינני מבין מה זו "מטא הלכה" בהקשר הליבוביציאני.

 

[אשר אטדגי]

בוא ננחת קצת. עקרון על הלכתי - מטא הלכה .. מה איתך היום?

 

[u r i el]

בדיוק.

על זה אני כותב לך.

ושוב, בעברית קלה ברורה ונעימה - מהי "מטא הלכה" בהקשר הליבוביציאני ?
אינך משיב לי.

 

[אשר אטדגי]

מטא הלכה היא מטא הלכה

ואינה קשורה לליבוביץ' - זהו ביטוי שמדבר על עקרונות על של פרקטיקה מסויימת. למשל, במחקר מדעי הביטוי מטא מחקר מתייחס למחקר השוואתי וכיו"ב..

אתה לקחת את המושג "על" למונחים מופשטיים בעלי משמעות - über alle וזה אינו.

ובהקשרנו, לייבוביץ הכיר מושגים מטא הלכתיים יפה מאוד, עקרונות-על של ההלכה, כגון שמירת החיים כעקרון הלכתי עליון, אך בניגוד לגדולי התורה, שגם הם יודעים עקרונות מטא-הלכתיים, הוא לא ידע את פרטי ההלכה דיוקיה ונפתוליה, שלא לומר את מקורותיה הרבניים הרבים.

זה הכול.

 

[u r i el]

צר לי - אכזבתני.

אין זה מכובד שאדם כמוך שמנהל כאן פוסטים גבוהים ונעלים נכשל שוב ושוב בעניין כל אלמנטרי - להסביר בפשטות ובענווה מושג שהשתמשת בו.

אני מצפה ממורה במכללה שנשאל שאלה ליותר מאשר משפטי טאוטולוגיה סתמיים כמו : "מטא הלכה היא מטא הלכה", או "בטוי המדבר על פרקטיקה מסויימת". האם זו תשובה ראויה ?

אל תספר לי בבקשה לאן לקחתי את המושג אני - תסביר לי בבקשה - אם מסוגל אתה - מהי מטא הלכה בהקשר הליבוביציאני. פשוט. לא ?
כולנו יודעים את דעתו של ליבוביץ שקיום מצוות היא התגלמות היהדות. מבחינתו - כאן זה מתחיל וכאן זה נגמר. אתה מוסיף ומעמיס על ליבוביץ מושג פומפוזי נבוב וחוזר וכותב לי שליבוביץ הכיר מושגים ( כמה מושגים ??? ) מטא הלכתיים יפה מאד. מה אמרת בזה ? האם אינך מסוגל להסביר ?

כתבתי לך בהודעה אחרת שעל אותה התגלמות הוסיף ליבוביץ לעתים מליצות כגון "עול מלכות שמים", " עבודת ה' ", " הכרת ממעמד האדם בפני אלוהיו " וכיוצ"ב טרמינולוגיות מליציות מהארסנל המסורתי, מליצות שאינן עומדות בפני ביקורת פילוסופית. אבל כולנו יודעים כפי שכתבתי לך שהוא ראשית מעמיד את האמונה על הרצון ומבחינה פראקטית על טכנאות מצוות ותו לא.

מה ז"א שמירת החיים כעיקרון הלכתי עליון מבחינת ליבוביץ ? אם ההלכה מחייבת אותו לשמור על החיים - די בזה מבחינתו. ליבוביץ איננו מכיר שום ספיחים שמעבר לחיוב ההלכתי. אינך מכיר את דבריו על "ואהבת לרעך כמוך" ?

"זה הכול" ? הרי לא אמרת כלום. אם יש בפיך הסבר ראוי - אשמח לקרוא. תכבד את שאלתי כראוי ועל תדחה אותי בקש.

 

[אשר אטדגי]

אוריאל ידידי הסכת נא

לא בגבבה עניתי, אלא בכך שאתה כנראה לא מבין את הביטוי הזה לאשורו בהקשרו הנוכחי.
אין בו שום דבר מעל ההלכה - מבחינה זו שיש הלכה והוא מעליה. אלא עקרונות על מנחים בתוך ההלכה. ניתן דוגמה אלמנטרית במונחים הלכתיים. יש עקרון מטא הלכתי: דאורייתא חמיר טפי. נפק"מ בספק: ספק דאורייתא לחומרא, אוקיי?
את העקרון ההלכתי שהלכות דאורייתא הם חמורים יותר מהלכות דרבנן לייבוביץ ידע. לומר לך את כל הנפקויות ההלכתיות היוצאות ממנו, מתי יש ספק, מתי יש ספק ספיקא, בדבר שיש בו להתיר, מתי יש בדאורייתא לאווים שאין מחוייבים עליהם, כמו לאו הניתק לעשה, ופירוטיהם באופן קזואיסטי, הוא לא ידע.

הדוגמה שנתתי לך בעניין המחקר המדעי חשבתי שהספיקה. כשאני אומר מטא מחקר, אין כוונתי לומר שיש משהו שהוא מעל המחקר המדעי - שזה נניח, האדם המתעסק בו, ומבחינה אפיסטימולוגית, ממצאי החוקר הם תוצרי הכרתו - שזו כבר ראייה שהיא מעל המחקר עצמו, ולא אינהרנטי לו (וכאן נכנסים לקטיגוריות מטא פיסיות - כלומר מעל הטבע החומרי). שאני אומר מטא מחקר - אני מתכוון לעקרון על במחקר שהוא מחקר השוואתי, כלומר שאני עורך מחקר דרך קבוצות מיקוד, לצורך ניסוי, בקרה ובדיקה במחקר האמפירי, שזה אחד מהיסודות של המחקר.. סה טו.

אתה לוקח דברים שנשמעים באופן מסויים למקומות שלא כוונו לכך.

"מטא הלכה בהקשר הלייבויציאני" מה זה אומר בכלל? האם ספק דאורייתא לחומרא שייך להקשרים ליבוביציאנים.

 

[u r i el]

אבל מבחינת ליבוביץ

אין "מדאורייתא" ללא "רבנן". הם, רבנן, שקבעו שכ"ד ספרים אלה מקודשים הם, כולל התורה, לפיכך לא יתכן - מבחינתו עקרון על שכזה !
ליבוביץ טורף את הקלפים המסורתיים ומסרס "אמיתות-דתיות-רווחות" שכאילו "אורייתא חמיר טפי". אורייתא של ליבוביץ ללא קביעתם של חכמים היא ספרות עברית בינונית קדומה ! .

טוב. מציתי.
תודה לך.

 

[אשר אטדגי]

זה משהו אחר..

זה לא רק לייבוביץ, אין היהדות והתורה אלא מה שקבעו חז"ל.. אתה קיבלת תורה מאלוהים? או מחז"ל?

מי אמר לך שהספר הזה הוא משהו בכלל, אם לא שחז"ל נתנו לו תוקף וקידשוהו (בו בזמן שיכולים היו לקדש ספרים אחרים, ולא עשו זאת)

משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהשוע ויהשוע לזקנים עד לאביך מחנך, ורבניך שהיו לך.. משה מבחינה היסטריוסופית היה אדם.

ובכלל מה זה לעניינו מלבד המשך הספורט החביב כל כך בפורום זה להתנגח בכל מה שריח לייבוביץ נודף ממנו, גם כשאין הוא נודף כלל.

 

[u r i el]

זה לא משהו אחר. לגמרי לא.

ברשותך - אתה הוא זה שקבע שליבוביץ עסק בקטגוריות מטא הלכתיות ולכן הגבתי תוך התייחסות אליו ותוך נסיון להבין למה התכוונת. מלכתחילה הזכרתי אותו רק במובן זה ששאלתו של פותח השרשור לא ניתנת למענה דרך הפריזמה הליבוביציאנית. זו דעתי כפי שנימקתיה לעיל.

"אין היהדות והתורה אלא מה שקבעו חז"ל" - אלה דברים שנאמרים במבט אקדמי-היסטורי-פסיכולוגי שאין בצדו כל סממן דתי אמוני. חז"ל שייסדו את תושב"ע לאחר החורבן הציגו בדבריהם מבט אחר : " וכשברא הקב"ה את עולמו, נתיעץ בתורה וברא את העולם " שזו האנטיתזה האמונית לדקלרציות הפילוסופיות-חלוניות של מורנו. אפשר גם לומר שאין היהדות והתורה אלא מה שקבע מרן יוסף קארו שמבחינת ההלכה הרבה יותר רלוונטי ליהדות הנורמטיבית של ליבוביץ מכל דף גמרא של חז"ל. התורה כסמכות דתית עליונה נורמטיבית היתה קיימת לפני חז"ל. לכל חז"לניק היה אבא וסבא וסבא רבא שקיימו את התורה בדרכם הרבה לפני היהדות הפרושית של ר' עקיבא ור' ישמעאל. אתה באמת סבור שעולי שיבת ציון במאה ה - 6 לפנה"ס קיימו פולחן דתי בארץ ישראל ע"פ חז"ל שנולדו רק 400 שנים אחריהם ? מה זה ההבל הזה ?!

דת משה וישראל היא רצף. רצף רצף רצף ולא מוצר מדף שנבחר בסופרמרקט לדתות של ליבוביץ. גם ליבוביץ קבל את המסורת מאביו שקיבל מאביו ולא מצא את הרמב"ם על המדף בסופרמרקט לדתות בריגה.

כל זה לעניינו כי אתה היית זה שדרכך נכנס ליבוביץ עניינית לדיון. לא ניתן לבצע שום הכללה מעין זו שאתה עשית באשר ל"ספורט החביב" לכאורה שחברי הפורום בכללם שותפים לו. לכל אחד הליבוביץ שלו, וכולם יחד, או כמעט כולם, מקבלים מליבוביץ חלק ודוחים חלק אחר, איש איש ע"פ הבנתו. גם אתה בכלל אלה.

 

[אשר אטדגי]

נו..

ראשית, לא קבעתי שלייבוביץ עסק רק בקטיגוריות הלכתיות, אמרתי שלייבוביץ ידע יפה מהי מטא הלכה (בניגוד להלכה עצמה).

ביום שתבין את המשפט: "וכשברא הקב"ה את עולמו, נתיעץ בתורה וברא את העולם " - תסביר לי אותו.

"תורה כסמכות דתית עליונה נורמטיבית היתה קיימת לפני חז"ל" - מי אמר לך את זה אם לא חז"ל??

אין לי שום מושג מה קיימו או מה לא אלו שקדמו לחז"ל (בניגוד לכאלו שיש להם ידיעה מוחלטת על כל המצימאות האנושית) ולא רק לי - אלא לאף אחד בעל דעה אין שום ידיעה על דבר זה, אלא רק היסק מסויים, והשערות ותו לא מידי.

דווקא בדבריך - "דת משה וישראל היא רצף. רצף רצף רצף .." אמרת את הכול - שעיקרו מסורה וקבלה מדור דור עד למשה רבנו - כלומר אנו יודעים את התורה מפריזמה אנושית ולא אחרת - ואנו יודעים זאת מתוך דברי חז"ל.

אני בניגוד לחלק מיושבי פורום זה, רואה במהרי"ל אינסטנציה גבוהה מעליי בכל פרמטר אפשרי - ואני יודע שרבם לא הבינוהו, ואני בתוכם, אך אני בניגוד לאחרים -במה שלא הצלחתי להבינו, ניסיתי שוב ושוב. אני ממש מתייחס אליו (וזה אני, כן) כאחד שקשה שתצא ממנו הטעות, ואם לא הבנתי דבר בדבריו או שדבר זה או דברים אלו, עמדו בניגוד להבנתי והכרתי, אני בודק ובודק שוב, שמא לא שימשתי היטב. ואני יכול לומר לך, וכאן אני קובע עובדה, שבמקרים רבים לאחר עיון, חקירה ודרישה היטב, הבנתי שהוא צדק, ולא אחרים, בהם גדולי עליון סקולאריים ושאינם (יחד עם זאת קיימים מספר דברים שאני יודע שהם טעה בהם, אך זה בעיקר מחוסר התמצאותו בספרות חז"ל הענפה - ולעולם לא מחמת חוסר הבנתו). וכן, עד היום לא הבנתי רבות מדבריו, ועדיין לומד אני.

 

[u r i el]

אחרון אחרון חביב ....

אני רוצה קודם כל וראשית לכל להתייחס לסייפא של הודעתך לעיל ולומר לך חד משמעית שאת הקטע הזה האחרון כאילו כתבתי אני !
אילו היו עתותי בידי הייתי מסוגל להמציא לך שורה של הודעות שלי בפורום זה, שזה הוא תוכנן במדוייק. אנשי אמת שמכירים אותי שנים יודו בכך. ועוד - מאז שליבוביץ נכנס לעולמי הרוחני אני לא פוסק מללמוד ולעיין ולחקור ולנבור במאגרי הידע הזמינים לי בין היתר כדי לחשוף את מקורות המידע ששמשו מצע לדעותיו של ליבוביץ. דווקא משום שהכרתיו מקרוב אין לי כל ספק שדעותיו היו מבחינתו מבוססות - אם כי יש להדגיש שמאגר הידע אינו קופא על שמריו וגם דברים שהיו בזמנו בבחינת הנמנעות "כמו שידמה האדם ספינת ברזל רצה באויר" אפשר שברבות הימים יש להתעדכן לגביהם. בנוסף - אין לי גם ספק שליבוביץ הותיר אחריו קטעי הגות בלתי מפורשים עד תומם ולעולם לא אדע מדוע לא פרשם מה שמקשה על מלאכת חשיפת מקורותיו. ולבסוף בעניין זה - הלשון החריפה שאני נוקט לגבי חלק מדעותיו מיועדת יותר מכל לגרום ליודעי דבר להאיר את עיני ולהעמידני על טעויותי, אלא שדבר זה קורה לעתים רחוקות מאד, כי ברוב המקרים נשמעים לאוזני דברי ההגנה בלתי משכנעים עניינית.
אגב יום פטירתו מחר, י"א אלול, חשבתי להביא בפני הפורום "גלוי נאות" של ממצא עיוני שמצאתי שאפשר שהוא יכול לשמש "אילוסטראציה" נאה לאחת האמירות היותר משמעותיות בעיני שהשמיע, שלגביה יש לי כלפיו בקורת בוטה. כנראה שלא אספיק.

לענייננו.
הבנת מאמרי חז"ל איננה בלתי תלויה בדעותינו שלנו. לא רק שספרות חז"ל מספקת לנו פָּלֶטה רב צבעית וגוונית של דעות ואמונות, אלא שכל דעה עצמה וכל מאמר עצמו אפשר שנבינם בכמה אופנים. אותו מאמר שהבאתי בפניך מעורר מלוא החופן שאלות, אולם ככל שהבנתי מגעת, ואפ' מהבחינה התחבירית אלמנטרית, אי אפשר שלא להתרשם מהכוונה להאדיר ולרומם את מעמדה המכונן של התורה. אם הדברים הם אכן כך, הרי שכוונת המאמר החז"לי הזה הוא דווקא להפקיע מידיהם עצמם את ההגמוניה על קביעת התורה כטקסט מקודש ( ליבוביץ ) ולהעבירו לקב"ה, כלומר לא האדם אלא הקב"ה העניק לתורה את סמכותה ותוקפה. זו דעה אמונית דתית שאישית אינני מסוגל כיום להזדהות אתה אולם היא קוטבית לחלוטין לדעה הליבוביציאנית ( שהיא גם הנכונה בעיני כיום ) שכל העולם האמוני צומח מלמטה למעלה.

התורה היא סמכות דתית עליונה לא משום קביעתם של חז"ל - את זאת אני יודע לאו דווקא מתוך השקפה ספרותית או אמונית, אלא הודות למצאי הארכיאולוגי והטקסטואלי שבידנו אשר קודמים כרונולוגית למה שאנו מכנים "תקופת חז"ל". אדרבא - גדול יותר בעיני המקום להטיל ספקות לגבי ממשותם ההיסטורית של דמויות חז"ליות מסויימות מאשר העובדה על קדימותה של ישות ישראלית במתכונת זו או אחרת שהתגלגלה ע"פ הדורות עד לימינו.

 

[אשר אטדגי]

על המחקר

אוריאל ידידי, שבוע טוב..

פתחת היטב וסיימת בדבר מה שאינו ברור לי די מה התכוונת לומר בו.

כתבת: "התורה היא סמכות דתית עליונה לא משום קביעתם של חז"ל - את זאת אני יודע לאו דווקא מתוך השקפה ספרותית או אמונית, אלא הודות למצאי הארכיאולוגי והטקסטואלי שבידנו אשר קודמים כרונולוגית למה שאנו מכנים "תקופת חז"ל". (ההדגשות אינן במקור)

בניגוד לדעה המאוד פופלארית לייחס לממצאים מסוג זה שהזכרת תוקף מדעי, האמת צריכה להאמר: אין להם שום תוקף מדעי, ולמעשה, הם משתנים חדשים לבקרים, ליטרלי, ממש מהיום למחר, כל חוקר וממצאיו הוא, זה נוגע לחקר הארכיאלוגיה - שהוא עוד יותר קרוב למה שאנחנו מכנים מדע. לגבי, הממצאים הטקסטואליים - הרי אלו הם באמת פסוידו מדע, שיכולים לתת השערות ואומדנות בלבד, והאמת היא כי גם חוקרים אלו בהגינותם, בכל מחקר אשר הוציאו מסייגים בתחילה,תוך וסוף, את דבריהם מספר פעמים, כי קביעותיהם בנודע למושא מחקר היסטורי אינן עובדות.


וזאת למודעי, אתה צריך להבין דבר בנוגע למה שאנחנו קוראים מחקר מדעי, ולא למיתודלוגיה שבה הוא מתבצע. שכן מיתדולוגיה היא שיטת עקרונות וכללים מסויימים שיכולים לבדוק כל דיסצפלינה, אף אם היא לא מדעית (תיתכן, או אפילו ישנה, מיתודה שתחקור קניזיס ומאגיה מבחינת מהותן).

מחקר מדעי מורכב משלוש נקודות מפתח הכרחיות כדי לבסס או לאשש את מושא המחקר ככל שניתן, תוך נקודת מוצא-על - הקרויה לוגיקה שהיא הבסיס לכל מחקר מדעי. כלומר: ההגיון האנושי המובנה והרווח (ולא נכנס כרגע לשאלות הפילוסופיות בנוגע לכך) הוא התשתית האנושית בהתייחסות האדם למציאות כאל דבר מה "מוחשי" ויחסו למציאות זו תלויה במידה רבה בחשיבות שהוא מייחס להגיון זה.

שלוש הנקודות הפונדמנטליות הן:
1. תצפית (ובנקודה זו אני כולל את מה שקרוי "איסוף מידע" כולל).
2. ניסיוניות (אמפיריות)
3. השוואה
אלו הן מה שקרוי מטא-מחקר - כלומר הנקודות העומדות בבסיסו של כל מחקר מדעי הבא או המנסה להוכיח או לאשש מושא מחקר כלשהו. נקודות אלו הם הדטא-בייס - של כל מחקר, בין מה שאנחנו קוראים מדעי החיים ובין מה שאנחנו קוראים מדעי החברה והרוח.

לנקודות אלו יש להוסיף שתי שיטות מחקר, שהן תולדותיהן של שלוש הנקודות הללו, ואף הן פונדמנטליות להשגת המירב באמינות הממצאים לגבי מושא המחקר. שיטה ראשונה היא, המחקר הכמותי. השיטה השניה היא, המחקר האיכותי (או האיכותני).

המחקר הכמותי הוא כימות המידע המירבי הקיים והאפשרי תוך מסגרת כללים לוגיים מובהקים או תולדותיהן (בדרך כלל מסגרות אלו נעזרות במתמטיקה ובאריתמטיקה). כימות מידע זה מאפשר לאשש כל אחת משלוש נקודות המוצא בנפרד או שלושתן ביחד, או שתיים מהן וכו'.

המחקר האיכותי הוא מחקר תלוי צפייה והיסקים לוגיים מובנים העומדים בבסיס הצפייה, במהלכה ובמסקנותיה. מחקר זה מסיבות מסויימות חסר כמותיות רבה של איסוף מידע, בין אם מידע זה בכמותו הרבה אינו אפשרי בשל מושא המחקר ובין אם הוא אינו אפשרי בשל חסך טכני (ממצאים לא זמינים או שלא יכולים להיות זמינים).

שתי שיטות אלו קיימות בבסיסן המחקרי של כל הדיסצפלינות המדעיות (אני אגב, בלי קשר, רואה במחקר האיכותי משלים, או לחילופין מקדים בהתאמה, את המחקר הכמותי - זאת למרות שאני יודע שיש רבים מאוד שרואים במחקר האיכותי - עומד בפני עצמו, ולעיתים אף עדיף על המחקר הכמותי).
נהוג לייחס בטעות את המחקר הכמותי למחקר מדעי החיים ואילו את המחקר האיכותי למדעי החברה. זה אינו, שכן, בכל אחד ממושאי המחקר משתמשים החוקרים בשתי השיטות הללו, לעיתים יותר ולעיתים פחות, ולרוב, הדבר תלוי בנסיבות מושא המחקר, ללא תלוי הדיסצפלינה החוקרת והנחקרת.

ככל שבמחקר המדעי קיים שימוש רב בקריטריונים המוזכרים לעיל (נקודות המוצא, והשיטות לבחינתן) נוטים לייחס לו אמינות רבה יותר.

עתה, לענייננו: חקר ההיסטוריה (ענף מחקר זה אני מכליל בתוכו את כל הדיסצפלינות המוכרות לנו בהקשר זה - ארכיאולוגיה, אתנולוגיה, פנולוגיה וכו' וכו) בבסיסו לקוי מכמה בחינות עיקריות. הראשונה, הוא נעדר אמפיריות. השנייה, בשל סיבות טכניות (זמן ומקום) הוא נעדר תצפית נוכחית, וקיים מחסור, אף הוא טכני, באיסוף מידע לגביו (ככל שמושא המחקר ההיסטורי מתוארך לתקופות קדומות יותר, כך קיים ליקוי מובנה באיסוף המידע), ופועל יוצא של אלו הוא נעדר השוואה (שוב, בשל אותן סיבות שהוזכרו באיסוף המידע, שלגביהן קיימת אותה יחסיות של זמן וכו').

לא שאין במחקר זה שום מסקנה הגיונית וסבירה, אלא שמסקנות או עובדות היוצאות ממחקר זה לקויות ואינן בשו אופן יכולות לשמש כעובדות- וכך צריך להתייחס אליו (הרי אם הוא נעדר תצפית ישירה וניסיוניות ישירה של מושא המחקר, אין לי אלא לשער ולאמד אומדנות, זאת על אף שיש עימי בכתובים דברים ברורים. שכן מאיין לי לדעת האם ההיסטוריון שאת כתביו אני קורא שיקר או עבד בשירות ממלכה מסויימת וכו' וכו' - קיימת אומנם במיתודלוגיה של החקר ההיסטורי אפשרות לזקק עד כמה שניתן כתבים על ידי מספר פרידגמות, אך יחד עם זאת לעולם הן לא בעלות תוקף עובדתי).

וכעת, ליוצא זנב שהוא חשוב מאוד לעניין זה: לינגוויסטיקה, או ביתר הדגשה תת תחום בחקר זה מורפולוגיה ואפילו פונולוגיה בהקשרם הדיאכרוני - אני מאותם אלו שרואה בתת דיסצפלינות אלו ובמחקרן קירבה רבה לתחום המדעי פר-סה - שכן הם עומדים כמעט בכל קטיגוריה אפשרית בבסיס כל מחקר מדעי, גם של מה שקרוי בפינו מדעי החיים, והן למעשה מבוססות לוגיקה ביי דפנישן.

אלא מאי? אנליזה טקסטואלית ממוקדת בהתאם למחקר של דיסצפלינות אלו, לעולם לא תוכל להגיע למסקנה מעבר לניתוח הטקסט עצמו בהקשרו הצורני והמבני וכן לאיחודו מבחינה צורנית עם מילים או משפטים נוספים בעלי אותם מורפומים. ואני מאלו שמרחיקי לכת בעניין זה: לדעתי, מסקנה ממחקר מורפולוגי קרובה לנוסחה מתמטית. עוד ייתכן כפועל יוצא ממחקרים אלו אפשרות סבירה למוצא המילה (מה שנקרא אטימולוגיה).

מכאן עולה כי אני יכול דרך מחקר מורפולוגי טקסטואלי לדעת את הקשר המשפטים בטקסט עצמו, ובכך לגלות את שפת הטקסט ולתארו מבחינה צורנית ומבנית, אבל לעולם לא אוכל לדעת מעבר לכך דבר (מי הכותב, זמן הכתיבה, והתוכן המשתמע מטקסט זה). ולכן הוא מוגבל רק למטרה מסויימת המלמדת אותנו על השפה, אבל לעולם לא מעבר לה.
מהמורם לעיל עולה:
חקירה טקסטואלית של המקרא, אף שתהיה מלווה ומגובה בדיסציפלינות שונות בחקר ההיסטוריה - נעדרת כל אישוש מדעי פר-סה. אני יוכל לומר מהי השפה, אך לעולם לא לדעת מי כותבה, מהו זמן כתיבתה, ומה משמעותה בזמן כתיבתה, לא כל שכן אחרי 2000 השנים בה נמצא הטקסט הקדום ביותר שידוע לנו.

מה נשאר? נשארו חז"ל, שדווקא הם ופירושיהם הם המונומנטים הרבים בחקר ההיסטוריה האנושית כולה (מבחינה כמותית אפילו יותר מהממצאים הטקסטואלים בתקופה הרומית, וזה כולל את כל תורת המשפט הרומי) שניתן לייחס להם אפילו אמפיריות מסויימת (בשל קרבתם מבחינה כרונולוגית) לא כל שכן כמות המידע מהכתבים הרבים שמחקר אודותם קרובים במידה רבה למחקר מדעי פר-סה.

 

[u r i el]

בית המקדש "השני" - ששריד מתחמו הוא הדיסכותל

היה או לא היה ?
אם כן - הרי אינך יכול שלא להסכים שהוא נבנה :
א. קודם לימי " חז"ל ".
ב. שיש להתייחס אליו כאל מקום פולחן של דת משה וישראל.

מכאן ש" חז"ל " ירשו את המסורת מקודמיהם, שירשו מקודמיהם, שירשו מקודמיהם ... ומסורת זו שעברה מדור לדור היא זו שקדשה את תוקפה של התורה מאות שנים קודם " חז"ל ".

כל זאת לפני עדותם של "היסטוריונים" נוכריים קדומים ל "חז"ל " המעידים בד"כ בדברי השמצה על פולחן יהודים, ולזאת תוסיף את העיון בממצאים ארכיאולוגיים ובכללם פפירוסים מימי מקדש יבּ , שנבנה כ-700 שנה לפני ראשון החז"לניקים.

יבּ, היה או לא היה ?

שבוע טוב.

 

[אשר אטדגי]

אני בהחלט מקבל בסבירות גבוהה שבני אדם קיימים

בקירוב - 160 אלף שנים...

ואני גם מוכן לקבל בסבירות גבוהה ביותר שהיו הורים לחז"ל..

מה זה קשור למה שאני יכול לדעת או יודע על הדת היהודית..

וכי אתה יודע איזה פולחן היה בבית המקדש השני בתקופה הפרוטו חז"לית, נניח בבית ראשון (על פי המסורת היהודית הקריבו שם גם חזירים, ובבית שני צדוקים שימשו כוהנים גדולים מסופסרים עם פולחן אמורפי).

 

[u r i el]

מה שלא יהיה -

חז"ל מהווים המשך, או התפתחות, או ווריאציה, או פולמוס או ווט-אבר של מה שהיה קודם להם. כמו שהיום אני מוכר את החמץ הפרטי באינטרנט ואת החמץ הציבורי לאיזה דרוזי - ואעפ"כ אני נחשב כממשיך את דת ההלכה החז"לית, כך גם הם למרות כל התמורות והשינויים מהווים המשך של מה שקדם להם.
מה שקדם להם הוא בוודאי החוק התורני כי יש עדויות שהם בנו מקדש ע"פ ההנחיות שבתורה, הריעו בשופר, חגגו פסח וכו' וכו' וכל אלה מקורם באותה התורה שחז"ל כביכול קידשו בסופרמרקט הליבוביציאני לדתות ביבנה או בעיראק.

 

[אשר אטדגי]

ואינך יודע מה היה קודם לכן

אלא משער השערות, מה שאתה כן יודע הוא על היהדות החז"לית - ומודע לילך אצל בורות נשברים אשר כלו מהן המים?

יש יהדות אמפירית - ויש לך תיאוריה לא מאוששת, מלווה בהשערות, אומדנות, ספקולציות, פסוידו מידע.. על מה היה קודם לכן (וגם זה אתה יודע, כולל פסח, שופר, מידות ביהמ"ק וכו' אך ורק לפי כתבי חז"ל או מה שהם קידשוהו הם כ"ד ספרי הקודש) מהי היהדות אם כן?