דמוקרטי, או דמו-קרטי?

[מהרהרת דמוקרטית]

חריג מהו ?

אני לא ממהרת לקבוע מהו חריג. מהו נורמטיבי את יכולה לקבוע? לפי מה קובעים ? מי קובע ? הרי יש חילוקי דעות רבים בנושא עדין זה. מה שברור שהמקום האחרון בו לא מתמודדים הוא בית הספר הדמוקרטי. ובאשר לרכישת כלים ומה יהיה בגיל 30 תלוי בגורמים רבים כדאי מאוד להיזהר בקביעת סטיגמות. פלורליזם בחינוך הכוונה שיש מקום לכולם...אנחנו מכבדים את רבוי הדעות וסגנונות הלמידה והחינוך. ולא מנסים לתפוס מקום של אחרים לדעתי יש מקום לכולם.מי אמר שיש רק דרך אחת ?? מי יודע? ימים יגידו ובינתיים מספר בתי הספר הדמוקרטיים המאושרים והמוכרים גדל סביבנו.

 

[ATAF151]

יש בעיה של עודף חריגים בדמוקרטי

הבעיה שכל אחד שיכול להרשות לעצמו ויש לו ילד מופרע, ישלח את הילד שלו לדמוקרטי כדי לנסות את האופציה הזו. אז נכון שחלק מהילדים המופרעים ישתנו במהירות בדמוקרטי ויהיו ילדים למופת, אבל זה לא תמיד המצב. אני חושש לשלוח את ילדי למקום שמהווה מפלט למופרעים.

 

[ממהרת דמוקרטית]

מי חריג? ומי מופרע?

מאיפה הבאת את זה? יש כל מיני, כמו בבית ספר רגיל. אתה בטח יודע שכמעט בכל כיתה ישנם שני ילדים "מופרעים" שקובעים את האג'נדה לכיתה שלמה ואין מה לעשות איתם אצלינו זה כמעט לא קיים. ממש לא מפלט לילדים, אם כבר להורים - ממערכת שהם לא מאמינים בה רוב הילדים לא היו בבית ספר רגיל אף פעם, לא היתה להם הזדמנות להחשף לתכונות התיוג שאתה מזכיר: "מופרעים" ו "חריגים", ולכן הם לא כאלו.

 

[ATAF151]

ואיך זה בדמוקרטיים האחרים בארץ?

להלן חידה: ניקח שני זוגות הורים במצב כלכלי טוב לילדים בכיתה ה'. אחד הילדים מצליח מאוד בלימודיו ומתנהג למופת. השני משתולל בשיעורים ושום דבר לא עוזר איתו. מי מבין שני זוגות ההורים יבדוק וילך לאופציה הדמוקרטית? יכול להיות שברעננה זה עדיין לא כך, משום שבית הספר חדש ויקר יחסית.

 

[מהמרת דמוקרטית]

זה מאוד מוזר...

שקשה לך לקבל את זה שיש הורים שמאמינים בחינוך הזה - בלי סיבות ובלי תירוצים הילדים שלהם מקסימים והיו יכולים להיות משאת נפשה של כל מורה ממוצעת ובכל זאת הם בוחרים אחרת כי הם רואים את הערך המוסף בחינוך הדמוקרטי אתה לא חייב להסכים עם זה, אבל להגיד מבחוץ דברים שאין להם אחיזה במציאות זה לא ממש לגיטימי אתה טענת שביקרת אצלינו, אם כך הדבר אני בטוחה שהתרשמת לחיוב מהאווירה הנינוחה ואגב, הרבה הורים אצלנו הם במצב כלכלי פחות מ"טוב" ועושים הרבה ויתורים לממש את תפישת עולמם והרבה הורים במצב כלכלי מצויין שביקרו בביה"ס כי חשבו שהנה יקבלו חינוך פרטי, מצאו עצמם בחוץ כי הבינו שאין כאן חינוך פרטי אלא תפישת עולם, ושלהם התפישה הזו לא מתאימה. כך שהמציאות היא כרגיל מורכבת מכדי להכיל אותה בהגדרה צרה...

 

[מהרהרת דמוקרטית]

מיהו מופרע ? אחד שמפריע לו משהו

מדוע אנשים משתמשים במילה הזו? ילדים עם קושי אינם מופרעים, אנשים שלא רואים את הקושי מפריעים להם בכינויים שונים בהדבקת סטיגמות. וככל שיתעלמו מן הקושי הוא יגדל ויגבור. הרי ידוע לכל, שמספר הילדים עם קשיים גדל והולך,ועדיין מחפשים את מי להאשים ... הזמנים משתנים במהירות, זוכרים את העולם לפני האינטרנט????? רוצים שאלך לאחור??? חבל על הזמן. בקיצור הזמנים משתנים, ורק ברעננה עדיין מתווכחים אם צריך או לא להרחיב את אופציות הבחירה. טוב אז בואו נבכה על הזמנים הנוראים ולא נלך קדימה. נפחד משינויים, מבחירה. מה יקרה אם יהיה כאן בית ספר דמוקרטי מוכר ?????? לא חייבים לבחור בו אולם יהיו אנשים שירצו ויש אנשים שרוצים והם ילכו והולכים ללמוד בדמוקרטי לא מכריחים אף אחד. אז די עם הכינויים המעליבים הלא עניינים וכמובן לא מקצועיים. והכי חשוב יש מקום לכולם לכל אדם הזכות לבחור.

 

[ATAF151]

הגדרת מופרע

מופרע זה אדם שמתנהג באלימות מילולית ופיזית באופן קבוע. חלק מהקשיים ניתנים לפתרון מהיר וחלק לא, תלוי בבן אדם ובגיל שלו וחלק מהבעיות לא ניתנות לפתרון מהיא גם אם הילד הולך לבית ספר דמוקרטי.

 

[מיקי 65]

בעיות צריך לפתור מהמקור שלהן

אדם שמתנהג באלימות פיזית ומילולית באופן קבוע, אכן, יש לו בעיות קשות. ואז צריך לעשות עבודה משותפת עם ההורים והצוות המקצועי ועם צוותים מקצועיים מחוץ לבית הספר, ולטפל בילד, ובדרך כלל גם במשפחה. וצריך לבדוק מה הצרכים של הילד, ואיזו מסגרת מתאימה לו. אחד הדברים שקורים הרבה, אני חושבת, להורים, הוא שלילד יש קשיים ויש פערים גדולים בין ילד החלומות לילד שבמציאות, לוקח זמן להורים להתבונן במציאות, במראה שמציב להם הילד שלהם, להודות שיש שם קושי שנמצא אצל הילד, ורק שינוי המסגרת לא ירפא. אכן, בית ספר דמוקרטי לא ירפא הפרעות התנהגות קשות. את זה תעשה עבודה מערכתית עם הילד שתכלול את ההורים, צוות בית הספר וצוות טיפולי מתאים. יכול להיות שילד עם בעיות התנהגות קשות צריך גם מסגרת של חינוך מיוחד שתקדם אותו ותתאים לו. בית הספר הדמוקרטי הוא לא מים קדושים וברכה מהרב שמרפאים הכל החל בעקרות וכלה בעיוורון. זו מסגרת, עם חוקים וגבולות ותפיסת עולם, אבל מעצם מהותה מניחה את קיומו של שוני גדול בין בני אדם, וגם מאפשרת לשונות הזאת להקיים בכבוד. עצם אי ההתחככות הבלתי פוסקת עם תחושת חוסר התאמה וכישלון, מאפשרת לילדים רבים לפרוח, ובסופו של יום, גם להתחיל להתמודד עם הקשיים ממקום נינוח יותר. וילד שצריך טיפול, מגיע לו טיפול. אבל אני חוזרת גם על דבריה של אחת הדמוקרטיות מעלי: רוב הילדים בבית הספר נמצאים שם החל מגן טרום חובה. הם לא הגיעו בעקבות חוסר התאמה למערכת כל שהיא. הם הגיעו בגלל שהוריהם חיפשו דרך חינוכית אחרת לילדיהם. רבים אפילו לא חיפשו בשלב טרום חובה חינוך דמוקרטי דווקא. אבל אחרי שהגיע, ראו כי טוב ונשארו. ואחרים, שלא מתאים להם, שמחפשים דברים אחרים, שלא חוו את המקום כטוב עבורם, עזבו. וכך צריך להיות. בית הספר הדמוקרטי הוא עוד אפשרות. לא אפשרות בלעדית. בחירה, בכל זאת, ערך מרכזי...

 

[חנה בית הלחמי]

דמוקרטי, או דמו-קרטי?