bluehorizon
New member
"דע את האויב" שבוע 1. יום 1.
סבב גינקולוגיה. התחלתי היום. באתי קרבית. חוויות: 1. שיעור באנטומיה של האגן. הרופא מסביר על מנובר שעוזר להרחיב את מוצא האגן בסנטימטר אחד (ואו...) - הרופא - "המפרק הסקרו-איליאק (בין העצם האחורית לצדדיות) יכול לנוע, ואפשר להשתמש בו כדי להרחיב את מוצא האגן. נגיד ליולדת לעשות היפר-פלקציה של הרגליים - להוציא את הרגליים מהרגליות של המיטה, ולקחת אותן אליה". אני - "האם התנועה של המפרק לא מוגבלת כשהיולדת שוכבת על הגב?" הרופא - ????? (מסתכל עלי במבט שואל). אני - "אם היולדת שוכבת על הסקרום - זה לא מגביל את התנועה של המפרקים שלו ?" הרופא - "קודם כל המזרון רך. דבר שני, בשביל זה היא לוקחת את הרגליים אליה, זה מרחיב". אני מחליטה שאין טעם בדיון. 2. סיור בבניין. מגיעים לחדר לידה עם ג'קוזי. אחד הסטודנטים הבנים שואל בטון מזלזל "בשביל מה צריך ג'קוזי?" המדריכה שלנו, רופאה (בהריון ראשון) עונה לו: "יש נשים עם כל מיני העדפות משונות". אני נושכת את השפתיים חזק. כשהיא הולכת אני מסבירה לו שזה עוזר לשיכוך כאבים. הוא שואל אותי "אבל בשביל זה יש אפידורל, לא?" 3. שיעור אחרון להיום. אני קרועה מגעגועים הביתה לילד שלי. נושא השיעור - "תהליך הלידה" . דווקא המרצה עושה לי רושם טוב. טוב נו, מכירה את החומר. מדברת על הספינות, וכן-עבר/לא-עבר-ספינות. יש לי פלשבקים מהלידה. הוא מעולם לא עבר את הספינות. לא ירד ממינוס שתיים. ואז היא מזכירה משהו על לנל"ק. אני מרימה את הראש - מה שהיא אמרה היה "אם היולדת היא אחרי קיסרי קודם אלקטיבי, למשל עקב מצג עכוז, הסיכויים שלה ללנל"ק מוצלח הם טובים - 70%. אבל אם היולדת מטר חמישים וטיפונת, עם לידה קודמת שלא התקדמה, שהגיעה לפתיחה מלאה והעובר לא עבר את האגן" - (היה רק חסר שהיא תגיד - "וקוראים לה bluehorizon") - "אז סיכויי ההצלחה יורדים ל-30%. נשכתי את השפתיים. זה היה סוף ההרצאה. ארזתי מהר מהר ויצאתי החוצה. הצלחתי להגיע בדיוק עד האוטו ואז התחלתי לבכות. לא הייתי צריכה הסבר טוב יותר ל-למה אני לעולם לא אחזור לחדר לידה רגיל. מצד שני - אם אלה הסטטיסטיקות, מי יאפשר לי לידה במקום אחר? אני זועמת נורא. אפילו לא יודעת להגיד בדיוק למה. אין לי איפה לפרוק את העניין מלבד כאן. צפו לדיווחים תכופים מסוג זה ב-6 השבועות הקרובים.
סבב גינקולוגיה. התחלתי היום. באתי קרבית. חוויות: 1. שיעור באנטומיה של האגן. הרופא מסביר על מנובר שעוזר להרחיב את מוצא האגן בסנטימטר אחד (ואו...) - הרופא - "המפרק הסקרו-איליאק (בין העצם האחורית לצדדיות) יכול לנוע, ואפשר להשתמש בו כדי להרחיב את מוצא האגן. נגיד ליולדת לעשות היפר-פלקציה של הרגליים - להוציא את הרגליים מהרגליות של המיטה, ולקחת אותן אליה". אני - "האם התנועה של המפרק לא מוגבלת כשהיולדת שוכבת על הגב?" הרופא - ????? (מסתכל עלי במבט שואל). אני - "אם היולדת שוכבת על הסקרום - זה לא מגביל את התנועה של המפרקים שלו ?" הרופא - "קודם כל המזרון רך. דבר שני, בשביל זה היא לוקחת את הרגליים אליה, זה מרחיב". אני מחליטה שאין טעם בדיון. 2. סיור בבניין. מגיעים לחדר לידה עם ג'קוזי. אחד הסטודנטים הבנים שואל בטון מזלזל "בשביל מה צריך ג'קוזי?" המדריכה שלנו, רופאה (בהריון ראשון) עונה לו: "יש נשים עם כל מיני העדפות משונות". אני נושכת את השפתיים חזק. כשהיא הולכת אני מסבירה לו שזה עוזר לשיכוך כאבים. הוא שואל אותי "אבל בשביל זה יש אפידורל, לא?" 3. שיעור אחרון להיום. אני קרועה מגעגועים הביתה לילד שלי. נושא השיעור - "תהליך הלידה" . דווקא המרצה עושה לי רושם טוב. טוב נו, מכירה את החומר. מדברת על הספינות, וכן-עבר/לא-עבר-ספינות. יש לי פלשבקים מהלידה. הוא מעולם לא עבר את הספינות. לא ירד ממינוס שתיים. ואז היא מזכירה משהו על לנל"ק. אני מרימה את הראש - מה שהיא אמרה היה "אם היולדת היא אחרי קיסרי קודם אלקטיבי, למשל עקב מצג עכוז, הסיכויים שלה ללנל"ק מוצלח הם טובים - 70%. אבל אם היולדת מטר חמישים וטיפונת, עם לידה קודמת שלא התקדמה, שהגיעה לפתיחה מלאה והעובר לא עבר את האגן" - (היה רק חסר שהיא תגיד - "וקוראים לה bluehorizon") - "אז סיכויי ההצלחה יורדים ל-30%. נשכתי את השפתיים. זה היה סוף ההרצאה. ארזתי מהר מהר ויצאתי החוצה. הצלחתי להגיע בדיוק עד האוטו ואז התחלתי לבכות. לא הייתי צריכה הסבר טוב יותר ל-למה אני לעולם לא אחזור לחדר לידה רגיל. מצד שני - אם אלה הסטטיסטיקות, מי יאפשר לי לידה במקום אחר? אני זועמת נורא. אפילו לא יודעת להגיד בדיוק למה. אין לי איפה לפרוק את העניין מלבד כאן. צפו לדיווחים תכופים מסוג זה ב-6 השבועות הקרובים.
