קצת תשובות
קודם כל זו הפעם הראשונה שלי שאני כותבת בפורום זה. ובשביל הבנת דבריי אציין שאני דתיה. לגבי דברייך: זה עניין מאוד מסובך. גם עניין הכפיה והצביעות וגם עניין הצניעות. לגבי הצניעות יש כ"כ הרבה דעות לאן ולכאן, ויש מקלים ויש מחמירים ולכן לא הכל ברור כ"כ. בכלל, ככל שהדור פרוץ יותר (כמו בימינו), כך הרבנים מחמירים יותר. וזה מה שקוה בימינו. לדוגמא עניין המכנסיים: יש רבנים שאוסרים במפורש שהם אסורות, אבל יש כאלה שלא יגידו מפורשות, מצד שני הם גם לא יגידו שלא, מכוון שזה עניין מסובך. הרי יש מכנסיים שהם יותר צנועות אפילו מחצאיות קצרות או צמודות. הבעיה שגם אם יגידו שמכנסיים כאלו וכאלו מותרות וכאלו וכאלו לא, זה יפרוץ פרצה למכנסיים לא צנועות. ובכלל - יש לציין - שיש זרמים שונים גם אצל דתיים-לאומיים. ובכלל, קשה להגדיר מיהו אדם דתי באמת! מה אם מישהי שמתפללת שלוש תפילות ביום אבל הולכת עם מכנסיים לעומת מישהי שלובשת רק חצאית וחולצות שלוש רבע, ולא מתפללת אפילו פעם אחת? מי יותר דתיה? זה לא דבר שניתן להשוות. הדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו, לדעתי, זה מי שמגדיר את עצמו דתי, הוא אכן דתי. והרי לכל דתי יש במה להשתפר. ואני אתן לך דוגמא עלי בעניין הצביעות: אני למדתי בביה"ס שחייב לבוא 3/4 או שיכסה את המרפק. ואני אכן באתי כך לביה"ס, אבל מחוץ לו לבשתי חולצות עם שרוולים יותר קצרות. (לא יותר מדי קצרות). למה? כי במשפחה שלי חונכתי שצריך ללבוש חולצה עם שרוול נורמלי, אבל לא חייב 3/4. לפי מה קובעים את זה? אז פשוט יש דעות לכאן ולכאן שהפוסקים קבעו, אבל יש, כרגיל,נטיה להחמיר. אז זה לא שאני צבועה, אני פשוט מכבדת את כלליו של ביה"ס. הבעיה עם בנות שהולכות מחוץ לביה"ס ממש בניגוד להלכה (בלי שרוולים, מכנסיים צמודות וכו') יש כאן הרבה עניין של להתגבר על היצר והם פשוט לא רוצות להתגבר. אולי שיתבגרו זה יעבור להם, ולאולי לא... ועכשיו לדבר החשוב: כל אחד ואחת צריכים לעבוד על עצמם שילכו לפי ההלכה, אבל הבעיה היא שאנשים לפעמים סובבים כ"כ סביב ההלכה והופכים אותה למרכז שהם שוכחים להתרכז במהות של הדת היהודית, באמונה היהודית, בתוכונות האדם שעליו לשפר כלפיו וכלפי חברו, בעם-ישראל,ומפספסים פה את העיקר וגורמים לבני-הנוער להיות אנטיים להלכה. ולכן הם הולכים כנגד חינוכו של הביה"ס (ולפעמים של הבית) ועושים את זה "דווקא" כי המבוגרים לא יודעים איך לחבר את הנוער לדת, כמו שצריך. בדרך הנכונה. אני מקווה שהובנתי נכון ושזה לא ארוך מדי והצלחתם לעמוד בעמסת הקריאה.