דתיים בכאילו

tamarhp

New member
צודק!

אבל מה לעשות - סממנים חיצוניים בכל זאת משפיעים.. זה קובע גם את "דעת הקהל".. תתאר לך מצב שחילוני יבוא אלי ויגיד לי "אבל ראיתי ילד עם כיפה שעשה כך וכך" - כל אחד מייצג את הציבור שלו, וצריך לדעת לייצג אותו בכבוד. דבר שני - בכל זאת, אני חושבת שצריך ללכת עד הסוף. אם ההלכה אומרת שצריך להיות צנוע, וחצאית מעל הברך היא לא צנועה - אני לא חושבת שזה בסמכותי להחליט שאני כן אלבש אותה. היהדות כדת - היא גם אמונה וגם מעשים, ולכן הסממנים החיצוניים - הם גם חלק ממנה.
 

פלסטיק

New member
יש מחלוקות רבות לגבי מהי צניעות

ולא מזמן היה פסיכי ששרף חנויות של פאות כי החליט שזה אסור ואני בטח לא אדע לתת את נוסחת הצניעות הנכונה יש ספר שנקרא אי הפינגווינים. שם צניעות היה ללכת ערומים, לא משוויצים בבגדים. כולם חיו בשלום והחטא הקדמון התחיל בלבוש. אז כל אחד והצניעות שלו
 

tamarhp

New member
נכון

ומי שהולך צנוע בגלל שזה רצונו - מבחינתו אתה צודק. במחינת ההלכה - יש גדרי צניעות. חכמים קבעו "סייגים" בשביל זה (כמו שרוול אחרי המרפק). בענין פאות - אכן יש ויכוח אם זה צנוע או לא, הרבה טוענים שלא. בכל מקרה, בעניין השירשור הזה - לא מדברים רק על צניעות, אלא על קיום הדת בכלל.
 
תגידי....

את במקרה מנתניה?! ואני אענה לך תשובה שתקפה רק לגביי, אני לא יכולה לדעת מה לגבי כל השאר. יש לי הרגשה שאת זאת ששאלת אותי את השאלה הזו ואני עניתי לך את התשובה- אני לבושה ככה רק בגלל שביצפר מחייב אותי. אז אני אספר לך משהו- מכיתה ז' אני לומדת בחט"ב דתית בנתניה, ועד אז האמנתי ומצב הרוחניות שלי היה מצוין-אבל מסיבות שונות, ביה"ס שאני לומדת בו משום מה גורם לאנשים להפוך את הדת לדבר מחייב, לדבר שכולו חוקים בלי שום טיפת רוחניות או אמונה בלי חוקיות מסוימת. הביצפר הזה נחשב לביה"ס הדתי הטוב בנתניה ולפי דעתי גם באיזור השרון, אבל הופכים בו את הדת לדבר מאוד מכוער. חצי מהתלמידים שלו לפחות שמסיימים י"ב (גם בנים וגם בנות, וזה לא ביצפר מעורב) יוצאים חילוניים/פחות מאמינים, וזה בדיוק מה שקרה לי שם. האמונה שלי ירדה פלאים, כרגע היא בקושי קיימת, ואני ממשיכה ללמוד בביה"ס הזה ולהיות דתיה לא בגלל שאני צבועה ורוצה להיות מישהו שאני לא- אלא בגלל האילוצים, בגלל המשפחה שלי, בגלל שכאן כל החברות שלי. ברור לי שברגע שאני אסיים י"ב ואצא מבית הספר אני לא אמשיך להיות דתיה, והכל בגלל הביצפר. מקווה שסיפקתי לך תשובה, וד"א, שלחי מסר אם את יכולה...
 

lala897

New member
חבל-

אני חושבת שמי שדתי צריך לדעת למה הוא דתי וגם מי שחילוני צריך לדעת למה הוא חילוני. ובכלל כל דרך שאדם בוחר בה הוא צריך לבחור אותה כי הוא חושב שככה צריך ללכת ולא בגלל היסחפות, חברה, או ביצפר. את עוד צעירה יש לך הרבה זמן אבל תבררי, תחקרי, תשאלי ורק אז תחליטי על דרכך בחיים.
 

lala897

New member
אוופסס...

חשבתי שאמרת שאת בכיתה ז'- התבלבלתי, סליחה. כל שאר מה שכתבתי אז תחשבי על זה.
 

toltolit

New member
תגובה

אז לכל מי שהגיב תודה. כן. אני באמת מנתניה ויכול להיות שאת זו באמת מי ששאלתי (אני זוכרת שאהדת את מכבי נתניה). כאשר רשמת שאת לא צבועה ושאת נשארת שם בגלל אילוצים של משפחתך ואילוצים חברתיים (החברות נמצאות בביה"ס)- זאת בדיוק הטענה שלי- אני לא אומרת שאת אשמה בכך שאת לובשת בגדים אחרים- אלא שהמשפחה שלך והאילוצים שביה"ס מחייב אותך לעשות גורמים לדת להיות משהו אחר- משהו שהיא לא צריכה להיות. לפי איך שאני רואה את הדת היא צריכה להיות משהו יפה- כאשר אני בזמני החופשי קוראת פרקים בתנ"ך אני נורא נהנת ומוצאת בתנ"ך יצירה ספרותית גדולה- אך כל הרבנים והפרשנים שמעוותים את הכל וממציאים חוקים רק כדי לעשות את התורה מסובכת וקשה יותר נראה לי רק הורסים את מטרת הדת. ברגע שהמשפחה שלך לא נתנה לך את החופש לבחור בין להיות דתיה או חילונית ופשוט הציבה לך את העובדה שאת דתייה גרמה לכך שתהיי דתיה בכאילו (לפי המונחים שלי-תקני אותי אם אני טועה). כעת אני אסביר למה התכוונתי: ברגע שאת אומרת שאת בביה"ס מטעמי לחצים משפחתיים, חברתיים ולימודיים ומתי שתסיימי אותו תהפכי לחילונית- או שלפחות עניין הדת יהפוך (ולפי דברייך כבר הפך) לדבר מחייב ופחות רוחני- זה אומר שאינך באמת דתייה- דתייה זה לא רק להתלבש לפי "החוקים" ולדבר לפיהם, ולקרוא את התפילות- דתייה זה להאמין אמונה שלמה ולהגיע לרמת רוחניות גבוהה מאוד. אולי כדאי שתשקלי מה את באמת והאם כדאי שבשביל ללמוד בביה"ס טוב כדאי שתחום הדת יהרס אצלך- ביה"ס טובים יש הרבה אך אמונה יש אחת.
 
תקשיבי אורטל...

ההודעה הקודמת שלי נכתבה מהר, אולי לא הבנת כראוי או שאני לא כתבתי כראוי. התנך והפרשנים בכלל לא קשורים לכל הנושא הזה; תביני, זה לא שקמתי בוקר אחד ואמרתי לעצמי "היי, מכריחים אותי להיות מישהי שאני לא! לא רוצה, אני מורדת!" נולדתי למשפחה דתית, לסביבה דתית, רוב החברות שלי דתיות - אבל מרגע שהגעתי לבית הספר הזה, זה משהו שאי אפשר להבין אותו כי זה תהליך שאת עוברת תוך עצמך ובכלל לא קל לי עם זה- התחילו בי השאלות, התמיהות והספקות. וזה לא שיום אחד החלטתי שאין אלוהים ושאני לא מאמינה, ממש לא. חקרתי את זה, שאלתי על זה, שאלתי אינסוף מורים בבית הספר ורבנים וחברות שלי שמבחינת רוחניות הן שיא החזקות ואף אחד לא נתן לי תשובה אמיתית, לא הבנתי הרבה דברים ולכן כרגע מבחינתי הנושא סגור. הרי ידוע שאמונה=חוסר ידיעה (אני לא מתווכחת עם אף אחד על זה כי זה פשוט נכון), ונוח לי ככה. זה אולי ילדותי ו"לא עמוק" לעשות ככה, אבל אין לי שום בעיה עם זה כרגע. אין לי בעיה עם זה שאני לא מבינה דברים בדת ובאמונה, וגם לא בוער לי לשאול ולדעת את כל התשובות- כי אין את כל התשובות. נוח לי ככה וככה אני אמשיך, אני לא אמשיך לחפש תשובות סתם או ללחוץ על עצמי להאמין יותר. הגדרת מה זה דתיה, ולפי דעתי זה לא ממש נכון. כל אחד מגדיר לעצמו מה זה להיות דתי בשבילו, כי עובדה שיש דתיים שלא חובשים כיפה, יש דתיים מזרמים שונים וכל אחד חושב על הזרם השני דברים שליליים בדרך כלל. כל אחד צריך לעשות תחשבונות עם עצמו ולתת דין וחשבון לעצמו בלבד, אם הוא דתי או לא
 

אנימילי

New member
חייבת לומר לך משהו

בקשר לדברייך: את אמרת שמבחינתך הנושא סגור. אז זו היא בעצם הבעיה שלך. את לא יכולה לתלות את חוסר האמונה שלך, והכוונה שלך לשנות את דרך חייך (חילוניות), בגלל הדת היהודית. יכול להיות שהמורים בביה"ס שלך לא ממש חכמים, והם לא האנשים הנכונים לשאול אותם שאלות, יכול להיות שגם ההורים שלך הם לא המקור הראוי, אבל אם זה היה לך באמת חשוב לדעת היית מחפשת יותר. אבל כמו שאמרת ככה את רוצה את זה, כי זה נוח. אם כן הבעיה היא לא בחוסר תשובות, אלא ב"חשק" שלך. ונכון, לא לכל דבר יש תשובות, כפי שאמרת, אבל יותר נכון לומר שיש לכל דבר תשובה, אבל לא לכל דבר יש תשובה שנוכל להבין, כי אנחנו בסה"כ בני-אדם. ולכן אם מראש תכיני את עצמך שאי-אפשר להבין הכל, תתחילי פתאום להבין יותר דברים אך בדרך שונה. שיהיו לך חיים טובים!
 

lali37

New member
אז ככה

דבר ראשון-אני כלכך מבינה אותך! זה כ"כ קשה! וגם כ"כ מרגיז וכואב! חברות שלי לומדות בכזה בי"ס... ואחותי למדה בכזה בי"ס וגם הוא נחשב אחד הטובים באזור אבל היום אמא שלי אומרת שיש לו שם אבל ממש בלי כיסוי-וזה נכון... דבר שני-בעיקרון, את עדין מאמינה שיש ה' לא?! רק אין לך עצבים לקיים את המצוות נכון?! אז תנסי, תחפשי תשובות, אולי אפילו תנסי ללכת למדרשה ולא לשרות לאומי ותקבלי כל מיני תשובות, יעזרו לך... וזהו
 

lali37

New member
וזה ככה בהמון בתי ספר!

הם בכלל לא מספקים תשובות לשאלות! זה דבר כ"כ מרגיזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז
 

lala897

New member
בקיצור- צהוב בדם ובנשמה(?)

תחפשי את עצמך בחיים! העיקר- שתהיי שלימה עם הדרך שלך וכל עוד שאת לא את חייבת לעבוד על זה.
 

אנימילי

New member
קצת תשובות

קודם כל זו הפעם הראשונה שלי שאני כותבת בפורום זה. ובשביל הבנת דבריי אציין שאני דתיה. לגבי דברייך: זה עניין מאוד מסובך. גם עניין הכפיה והצביעות וגם עניין הצניעות. לגבי הצניעות יש כ"כ הרבה דעות לאן ולכאן, ויש מקלים ויש מחמירים ולכן לא הכל ברור כ"כ. בכלל, ככל שהדור פרוץ יותר (כמו בימינו), כך הרבנים מחמירים יותר. וזה מה שקוה בימינו. לדוגמא עניין המכנסיים: יש רבנים שאוסרים במפורש שהם אסורות, אבל יש כאלה שלא יגידו מפורשות, מצד שני הם גם לא יגידו שלא, מכוון שזה עניין מסובך. הרי יש מכנסיים שהם יותר צנועות אפילו מחצאיות קצרות או צמודות. הבעיה שגם אם יגידו שמכנסיים כאלו וכאלו מותרות וכאלו וכאלו לא, זה יפרוץ פרצה למכנסיים לא צנועות. ובכלל - יש לציין - שיש זרמים שונים גם אצל דתיים-לאומיים. ובכלל, קשה להגדיר מיהו אדם דתי באמת! מה אם מישהי שמתפללת שלוש תפילות ביום אבל הולכת עם מכנסיים לעומת מישהי שלובשת רק חצאית וחולצות שלוש רבע, ולא מתפללת אפילו פעם אחת? מי יותר דתיה? זה לא דבר שניתן להשוות. הדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו, לדעתי, זה מי שמגדיר את עצמו דתי, הוא אכן דתי. והרי לכל דתי יש במה להשתפר. ואני אתן לך דוגמא עלי בעניין הצביעות: אני למדתי בביה"ס שחייב לבוא 3/4 או שיכסה את המרפק. ואני אכן באתי כך לביה"ס, אבל מחוץ לו לבשתי חולצות עם שרוולים יותר קצרות. (לא יותר מדי קצרות). למה? כי במשפחה שלי חונכתי שצריך ללבוש חולצה עם שרוול נורמלי, אבל לא חייב 3/4. לפי מה קובעים את זה? אז פשוט יש דעות לכאן ולכאן שהפוסקים קבעו, אבל יש, כרגיל,נטיה להחמיר. אז זה לא שאני צבועה, אני פשוט מכבדת את כלליו של ביה"ס. הבעיה עם בנות שהולכות מחוץ לביה"ס ממש בניגוד להלכה (בלי שרוולים, מכנסיים צמודות וכו') יש כאן הרבה עניין של להתגבר על היצר והם פשוט לא רוצות להתגבר. אולי שיתבגרו זה יעבור להם, ולאולי לא... ועכשיו לדבר החשוב: כל אחד ואחת צריכים לעבוד על עצמם שילכו לפי ההלכה, אבל הבעיה היא שאנשים לפעמים סובבים כ"כ סביב ההלכה והופכים אותה למרכז שהם שוכחים להתרכז במהות של הדת היהודית, באמונה היהודית, בתוכונות האדם שעליו לשפר כלפיו וכלפי חברו, בעם-ישראל,ומפספסים פה את העיקר וגורמים לבני-הנוער להיות אנטיים להלכה. ולכן הם הולכים כנגד חינוכו של הביה"ס (ולפעמים של הבית) ועושים את זה "דווקא" כי המבוגרים לא יודעים איך לחבר את הנוער לדת, כמו שצריך. בדרך הנכונה. אני מקווה שהובנתי נכון ושזה לא ארוך מדי והצלחתם לעמוד בעמסת הקריאה.
 
למעלה