דת? אלהים? על החיים ועל התרבות
דת? אלהים? על החיים ועל התרבות אני מבקש לנסות לפתח כאן דיון על מהות החיים, לאור השימוש הרב בחילופי הדברים בפורום זה במונחים אבולוציה, אלהים, דת ובמונחים ומושגים רבים נוספים, באופן שמשתמע ממנו חסר בהיקף ידיעת הרקע העובדתי של משמעות המושגים. אמנם רוחב היריעה של הנושא הוא אין-סופי אך על-מנת להתחיל איפושהו נתחיל במושג "תרבות" : "תרבות" במובן הרחב כוללת את סך כל ההישגים האנושיים המופשטים ( בניגוד לחמריים ) בכל שיטחי המדע, אמנות, חברה, דת ומוסר, וגם את סך כל ההישגים החמריים/טכנולוגיים הנובעים ממנה, הכלולים במונח "ציביליזציה". בתהליך ה"אבולוציה", התפתחות החיים בכדור הארץ במשך כארבעה ביליון השנה האחרונות, התחוללו בה שני אירועים מהפכניים בעלי אופי דומה. האירוע הראשון התפתח לפני כ- 5. 3 ביליון שנה, כאשר מיקבצים של מולקולות חיות, גנים ארכאיים, אבות הגנים העכשוויים, המרחפים במי-ימות ביחד עם הפמליות של מולקולות העזרים (ז´ קמוצה) שלהם, שרדו והתרבו טוב יותר כאשר באמצעות העזרים שלהם נוצר קרום עוטף סביבם, מאשר לפני היות הקרום. בכך החלה ההתפתחות של היצורים החד-תאיים. המהפכנות של אירוע זה היתה שליצורים החיים בתאים, מיקבצי הגנים, אשר מתגוררים בעשרות אלפיהם באטמוספרה הנוזלית בתוך התאים, נוצרו בכך תנאי הישרדות והיתרבות אשר מיוצרים ונשלטים על-ידיהם עצמם, בטוחים ואמינים ומבוקרים היטב יותר מאשר בתקופת חייהם הטרום-קרומית. המשך הספור משלב זה דרך התפתחות המיגוון של סוגי החיים הרב-תאיים עד עתה מסופר בספרות המדעית בהמשך להבחנה ההיסטורית של דארווין. האופיון ההתפתחותי של החיים עד התפתחות האדם היה הישרדות והיתרבות (מבחינה ביולוגית הישרדות = היתרבות) על-ידי הסתגלות פיזיולוגית של בעלי החיים לתנאים ולמסיבות המשתנים של סביבת החיים. האירוע השני החל להתפתח לפני כחמשה מיליון שנה, כאשר אבותינו הקופיים התחילו לעזוב את היער ולצאת בגיחות מתארכות למישור ותוך כדי כך הזדקפו על שניים. השינוי הפיזיולוגי הכרוך בכך והשונות של הסביבה הצריכו והולידו שינויים בשדה הראייה ובתיפקודי כל החושים ובדרישת כישורי ביצועים חדשים שהולידו מורכבויות עצביות ומחשבתיות חדשות. אופיון ההתפתחות של האדם המתפתח השתנה בהדרגה מאופיון ההתפתחות של בעלי-החיים האחרים. בתהליך התפתחות מואץ השתנו כישורי ואופן ההישרדות שלו מהסתגלות פיזיולוגית לסביבה ולמסיבות, לבקרה ולשליטה עליהם. התפתחות זו דומה במהות להתפתחות הקרום של החד-תאיים בהישג הישרדות יעיל יותר, אך היא מורכבת יותר ומבוססת על שינוי מכוון ורצוף של מסיבות ותנאי החיים במקום על שימור ככל האפשר את מסיבות ותנאי החיים. וכאן נכנס ענין התרבות האנושית. המהפכנות הגדולה של אופי התפתחות האדם לעומת אופי התפתחות בעלי-חיים אחרים היא הפיתוח והשימוש בתרבות כאמצעי להישרדות/היתרבות. כלומר, כל סממן של תרבות מסוג כלשהו נוצר והתפתח וקיים ומשמש לדבר אחד, להישרדות בני אנוש כיחידים ו/או כקבוצות (כל עוד זה כרוך בזה). וזאת על-מנת שיישרדו הגנים החיים בתוך התאים שלנו, כי היתרבות/הישרדות היא המנוע והמניע של החיים על כדור הארץ. הפיסקה האחרונה מסבירה שכל רכיבי התרבות האנושית, כ ו ל ם, הם פיתוח של המוח האנושי הקודח לייעול ההישרדות וההתרבות של יחידים ושל קבוצות בני אנוש. אך פיסקה זו אינה מקפיצה את רוב הקוראים אותה להגיב עליה. רוב הקוראים מגיבים בדרך כלל לא על היער אלא על עצים אחדים ביער, על פרטים טכניים של תהליכי ההתפתחות והחיים. נכון שגם כל אחד מהפרטים מענין וחשוב בפני עצמו, אך עם זאת מה שצריך שיהלום בנו זו ההכרה שכל עניני התרבות הם פיתוח עצמי של מוחנו הקודח כאמצעי לדרבן ולתמרץ אותנו ולסייע לנו לשמר ולהמשיך את קיומנו כיחיד או כקבוצה, וזאת פשוט על-מנת לשמר ולהמשיך את קיום הגנים המתגוררים בתאינו ומקימים ומתחזקים ומרבים אותם ואת עצמם... ובקשר לאחדים מהפרטים הטכניים אשר קוראים מגיבים מעלים : (1) "החיים נוצרו בטעות ?" או "החיים התפתחו באקראי ?", "הקשר בין כימיקלים וחיים..." על תהיות אלו ראוי ראשית לזכור את פסטר, שהורה לנו עובדה שלא הופרכה עד עתה והיא שחיים באים מחיים בלבד, ולכן סביר שהגנים הארכאיים הראשונים היו כבר בזמנם צורות חיים, כלומר היו מולקולות שהשתכפלו בנוכחות מולקולות-עזר אחרות. המנוע להיווצרות המולקולה החיה הראשונית או המולקולות החיות הראשוניות, ולהתפלמרות ולהשתכפלות שלהן היה כנראה משוואת אנרגיות. מצד אחד של המשוואה היתה כמות אנרגיה ומיצבור מולקולות מסוים במצב לא מאורגן ומצד שני של המשוואה שרשרת פולימרית של מולקולות מסודרת ומאורגנת, כשמפל האנרגיה מנוצל להסדר העצמי של השרשרת והתוצאה היא מיכלול פולימרי מאורגן המכיל את אנרגית הארגון שלו. שכן עלינו לזכור שהנטייה הטבעית של כל דבר/גוף/מיקבץ בכל גודל שהוא היא "להתפזר ולהיות באי-סדר", להיות במצב דל-אנרגיה, כפי מה שקורה עמנו כאשר אנו חדלים לחיות. בעוד שכל היווצרות וקיום של חיים הם היפוך של נטיה טבעית זו, הם איסוף אנרגיה ושימוש בה לארגון מצב הצבירה הנקרא חיים. כלומר שייתכן ש"חיים" הוא תופעה של מצב צבירה של סוג מסוים של פולימרים אורגניים אשר מאפשרים ליצור ולפתח ולשכפל "בועות אנרגיה", שהם אנחנו וכל צורות החיים האחרות. זה מסביר את הטכנולוגיה של החיים אך לא את הסיבה או המטרה שלהם, אם בכלל יש סיבה או מטרה כאלו ואם אלו יתבררו למין האנושי אי-פעם... (2) "לא נראה שהתפתחנו מחד-תאיים...", " תא נוצר בטעות ?", ושוב "החיים מתפתחים באקראי ?" כן ובוודאי ואין ספק שנוצרנו מחד-תאיים. ותא, כלומר התעטפות פולימר-מיקבץ-גנים עם קרום, הוא בהחלט תוצאה אקראית. שכן בכל שלב של התרבות של כל רכיב או מכלול בתוך או מחוץ לתא ייתכנו טעויות והן אמנם קורות. זו בדיוק הטכנולוגיה של התפתחות החיים. יש טעויות ששורדות ולכן ממשיכות ומתפתחות ויש טעויות שאינן שורדות, וכמובן יש אי-טעויות שנכחדות פשוט מפני שהמסיבות שלתוכן נולדו השתנו ואינן מאפשרות לשרוד. כל עוד אין האדם מתערב בתהליך של חיים שום דבר בתהליכי ההתפתחות אינו מתוכנן. הכל הוא תוצאה של מקרים אקראיים. אקראיות ו-trial and error הן הטכנולוגיה של התפתחות החיים. (3) "מיחזור מהחיים למוות, וחוזר..." מיחזור חמרים מתחולל כל הזמן בכל חי חד-תאי ובכל תא של חי רב-תאי. בכל תא יש מפעלי מיחזור המפרקים את הטעויות ואת הרכיבים שנפגעו ובכל חי רב-תאי יש מערכי מיחזור המפרקים גם את התאים שנפגעו או מתו. וברוב המקרים תוצרי הפירוק משמשים לבנייה מחדש של רכיבים או של תאים. כמובן שזה קורה גם ברמת החיים הגלויים לעינינו, עם צמחים ועם בעלי-חיים ניידים. כי תופעת החיים בכללותה והתהליכים המתחוללים במערכות החיים הם תופעות פרקטליות, תופעות דומות או זהות אשר התחוללו ומתחוללות בהיקפים שונים ברמות החיים השונות, מהרמה של הגנים הארכאיים דרך הרמה של החד-תאיים דרך הרמה של איחודים סימביוטיים של חד-תאיים דרך הרמה של הרב-תאיים ועד רמת הארגון החברתי הגדול ביותר כלומר עד רמת סך כל החיים על-פני כדור הארץ. (4) " אך ד´ר.. .טוען שהחיים החלו והתפתחו בצורה אחרת .... " רוב ה"מדענים" הם ,לאמיתו של דבר, טכנולוגים מדעיים ועובדה זו אינה מקנה סמכות או מעמד מיוחדים לדבריהם ולרעיונותיהם על מהות החיים. מצב זה ברור מהעובדה שיש "מדענים" "חילוניים" מסוגי חילוניות שונים ויש "מדענים" דתיים מרמות דתיות שונות. לרוב , אך לא תמיד, יש להם מיצבור מידע מעודכן היטב בשטחי הענין שלהם. הסיבה לכך שאין הם סמכותיים בענין מקור ומהות החיים היא שאלו הם נושאי תהייה שעדיין אין להם תשובות מוכחות, מהסוג של "מה קדם למפץ הגדול שבו נוצר היקום שבו אנו חיים ..." , אם נקבל שאמנם היה מפץ ...( אני מקבל, ולדעתי יש קשר בינו ובין מהות החיים...). סוף חמורגרם
דת? אלהים? על החיים ועל התרבות אני מבקש לנסות לפתח כאן דיון על מהות החיים, לאור השימוש הרב בחילופי הדברים בפורום זה במונחים אבולוציה, אלהים, דת ובמונחים ומושגים רבים נוספים, באופן שמשתמע ממנו חסר בהיקף ידיעת הרקע העובדתי של משמעות המושגים. אמנם רוחב היריעה של הנושא הוא אין-סופי אך על-מנת להתחיל איפושהו נתחיל במושג "תרבות" : "תרבות" במובן הרחב כוללת את סך כל ההישגים האנושיים המופשטים ( בניגוד לחמריים ) בכל שיטחי המדע, אמנות, חברה, דת ומוסר, וגם את סך כל ההישגים החמריים/טכנולוגיים הנובעים ממנה, הכלולים במונח "ציביליזציה". בתהליך ה"אבולוציה", התפתחות החיים בכדור הארץ במשך כארבעה ביליון השנה האחרונות, התחוללו בה שני אירועים מהפכניים בעלי אופי דומה. האירוע הראשון התפתח לפני כ- 5. 3 ביליון שנה, כאשר מיקבצים של מולקולות חיות, גנים ארכאיים, אבות הגנים העכשוויים, המרחפים במי-ימות ביחד עם הפמליות של מולקולות העזרים (ז´ קמוצה) שלהם, שרדו והתרבו טוב יותר כאשר באמצעות העזרים שלהם נוצר קרום עוטף סביבם, מאשר לפני היות הקרום. בכך החלה ההתפתחות של היצורים החד-תאיים. המהפכנות של אירוע זה היתה שליצורים החיים בתאים, מיקבצי הגנים, אשר מתגוררים בעשרות אלפיהם באטמוספרה הנוזלית בתוך התאים, נוצרו בכך תנאי הישרדות והיתרבות אשר מיוצרים ונשלטים על-ידיהם עצמם, בטוחים ואמינים ומבוקרים היטב יותר מאשר בתקופת חייהם הטרום-קרומית. המשך הספור משלב זה דרך התפתחות המיגוון של סוגי החיים הרב-תאיים עד עתה מסופר בספרות המדעית בהמשך להבחנה ההיסטורית של דארווין. האופיון ההתפתחותי של החיים עד התפתחות האדם היה הישרדות והיתרבות (מבחינה ביולוגית הישרדות = היתרבות) על-ידי הסתגלות פיזיולוגית של בעלי החיים לתנאים ולמסיבות המשתנים של סביבת החיים. האירוע השני החל להתפתח לפני כחמשה מיליון שנה, כאשר אבותינו הקופיים התחילו לעזוב את היער ולצאת בגיחות מתארכות למישור ותוך כדי כך הזדקפו על שניים. השינוי הפיזיולוגי הכרוך בכך והשונות של הסביבה הצריכו והולידו שינויים בשדה הראייה ובתיפקודי כל החושים ובדרישת כישורי ביצועים חדשים שהולידו מורכבויות עצביות ומחשבתיות חדשות. אופיון ההתפתחות של האדם המתפתח השתנה בהדרגה מאופיון ההתפתחות של בעלי-החיים האחרים. בתהליך התפתחות מואץ השתנו כישורי ואופן ההישרדות שלו מהסתגלות פיזיולוגית לסביבה ולמסיבות, לבקרה ולשליטה עליהם. התפתחות זו דומה במהות להתפתחות הקרום של החד-תאיים בהישג הישרדות יעיל יותר, אך היא מורכבת יותר ומבוססת על שינוי מכוון ורצוף של מסיבות ותנאי החיים במקום על שימור ככל האפשר את מסיבות ותנאי החיים. וכאן נכנס ענין התרבות האנושית. המהפכנות הגדולה של אופי התפתחות האדם לעומת אופי התפתחות בעלי-חיים אחרים היא הפיתוח והשימוש בתרבות כאמצעי להישרדות/היתרבות. כלומר, כל סממן של תרבות מסוג כלשהו נוצר והתפתח וקיים ומשמש לדבר אחד, להישרדות בני אנוש כיחידים ו/או כקבוצות (כל עוד זה כרוך בזה). וזאת על-מנת שיישרדו הגנים החיים בתוך התאים שלנו, כי היתרבות/הישרדות היא המנוע והמניע של החיים על כדור הארץ. הפיסקה האחרונה מסבירה שכל רכיבי התרבות האנושית, כ ו ל ם, הם פיתוח של המוח האנושי הקודח לייעול ההישרדות וההתרבות של יחידים ושל קבוצות בני אנוש. אך פיסקה זו אינה מקפיצה את רוב הקוראים אותה להגיב עליה. רוב הקוראים מגיבים בדרך כלל לא על היער אלא על עצים אחדים ביער, על פרטים טכניים של תהליכי ההתפתחות והחיים. נכון שגם כל אחד מהפרטים מענין וחשוב בפני עצמו, אך עם זאת מה שצריך שיהלום בנו זו ההכרה שכל עניני התרבות הם פיתוח עצמי של מוחנו הקודח כאמצעי לדרבן ולתמרץ אותנו ולסייע לנו לשמר ולהמשיך את קיומנו כיחיד או כקבוצה, וזאת פשוט על-מנת לשמר ולהמשיך את קיום הגנים המתגוררים בתאינו ומקימים ומתחזקים ומרבים אותם ואת עצמם... ובקשר לאחדים מהפרטים הטכניים אשר קוראים מגיבים מעלים : (1) "החיים נוצרו בטעות ?" או "החיים התפתחו באקראי ?", "הקשר בין כימיקלים וחיים..." על תהיות אלו ראוי ראשית לזכור את פסטר, שהורה לנו עובדה שלא הופרכה עד עתה והיא שחיים באים מחיים בלבד, ולכן סביר שהגנים הארכאיים הראשונים היו כבר בזמנם צורות חיים, כלומר היו מולקולות שהשתכפלו בנוכחות מולקולות-עזר אחרות. המנוע להיווצרות המולקולה החיה הראשונית או המולקולות החיות הראשוניות, ולהתפלמרות ולהשתכפלות שלהן היה כנראה משוואת אנרגיות. מצד אחד של המשוואה היתה כמות אנרגיה ומיצבור מולקולות מסוים במצב לא מאורגן ומצד שני של המשוואה שרשרת פולימרית של מולקולות מסודרת ומאורגנת, כשמפל האנרגיה מנוצל להסדר העצמי של השרשרת והתוצאה היא מיכלול פולימרי מאורגן המכיל את אנרגית הארגון שלו. שכן עלינו לזכור שהנטייה הטבעית של כל דבר/גוף/מיקבץ בכל גודל שהוא היא "להתפזר ולהיות באי-סדר", להיות במצב דל-אנרגיה, כפי מה שקורה עמנו כאשר אנו חדלים לחיות. בעוד שכל היווצרות וקיום של חיים הם היפוך של נטיה טבעית זו, הם איסוף אנרגיה ושימוש בה לארגון מצב הצבירה הנקרא חיים. כלומר שייתכן ש"חיים" הוא תופעה של מצב צבירה של סוג מסוים של פולימרים אורגניים אשר מאפשרים ליצור ולפתח ולשכפל "בועות אנרגיה", שהם אנחנו וכל צורות החיים האחרות. זה מסביר את הטכנולוגיה של החיים אך לא את הסיבה או המטרה שלהם, אם בכלל יש סיבה או מטרה כאלו ואם אלו יתבררו למין האנושי אי-פעם... (2) "לא נראה שהתפתחנו מחד-תאיים...", " תא נוצר בטעות ?", ושוב "החיים מתפתחים באקראי ?" כן ובוודאי ואין ספק שנוצרנו מחד-תאיים. ותא, כלומר התעטפות פולימר-מיקבץ-גנים עם קרום, הוא בהחלט תוצאה אקראית. שכן בכל שלב של התרבות של כל רכיב או מכלול בתוך או מחוץ לתא ייתכנו טעויות והן אמנם קורות. זו בדיוק הטכנולוגיה של התפתחות החיים. יש טעויות ששורדות ולכן ממשיכות ומתפתחות ויש טעויות שאינן שורדות, וכמובן יש אי-טעויות שנכחדות פשוט מפני שהמסיבות שלתוכן נולדו השתנו ואינן מאפשרות לשרוד. כל עוד אין האדם מתערב בתהליך של חיים שום דבר בתהליכי ההתפתחות אינו מתוכנן. הכל הוא תוצאה של מקרים אקראיים. אקראיות ו-trial and error הן הטכנולוגיה של התפתחות החיים. (3) "מיחזור מהחיים למוות, וחוזר..." מיחזור חמרים מתחולל כל הזמן בכל חי חד-תאי ובכל תא של חי רב-תאי. בכל תא יש מפעלי מיחזור המפרקים את הטעויות ואת הרכיבים שנפגעו ובכל חי רב-תאי יש מערכי מיחזור המפרקים גם את התאים שנפגעו או מתו. וברוב המקרים תוצרי הפירוק משמשים לבנייה מחדש של רכיבים או של תאים. כמובן שזה קורה גם ברמת החיים הגלויים לעינינו, עם צמחים ועם בעלי-חיים ניידים. כי תופעת החיים בכללותה והתהליכים המתחוללים במערכות החיים הם תופעות פרקטליות, תופעות דומות או זהות אשר התחוללו ומתחוללות בהיקפים שונים ברמות החיים השונות, מהרמה של הגנים הארכאיים דרך הרמה של החד-תאיים דרך הרמה של איחודים סימביוטיים של חד-תאיים דרך הרמה של הרב-תאיים ועד רמת הארגון החברתי הגדול ביותר כלומר עד רמת סך כל החיים על-פני כדור הארץ. (4) " אך ד´ר.. .טוען שהחיים החלו והתפתחו בצורה אחרת .... " רוב ה"מדענים" הם ,לאמיתו של דבר, טכנולוגים מדעיים ועובדה זו אינה מקנה סמכות או מעמד מיוחדים לדבריהם ולרעיונותיהם על מהות החיים. מצב זה ברור מהעובדה שיש "מדענים" "חילוניים" מסוגי חילוניות שונים ויש "מדענים" דתיים מרמות דתיות שונות. לרוב , אך לא תמיד, יש להם מיצבור מידע מעודכן היטב בשטחי הענין שלהם. הסיבה לכך שאין הם סמכותיים בענין מקור ומהות החיים היא שאלו הם נושאי תהייה שעדיין אין להם תשובות מוכחות, מהסוג של "מה קדם למפץ הגדול שבו נוצר היקום שבו אנו חיים ..." , אם נקבל שאמנם היה מפץ ...( אני מקבל, ולדעתי יש קשר בינו ובין מהות החיים...). סוף חמורגרם