השיחה מתרחבת
ראשית הודאה באשמה : תחומי התמחותי/פרנסתי רחוקים מביולוגיה/אנתרופולוגיה/גנטיקה. אילו הם נושאים שאני לומד בכל הזדמנות ע´מ להגיע לתובנה ( comprehension ) של מה אנו ואיך הגענו לכך. וביחס לנקודות שהעלית : שתיים מהן נראות לי קשורות זו בזו. התפתחות מבנה הגולגולת והתפתחות התובנה. הספרות המדעית קושרת את שני אלו ביחד. אופיוני המימצאים והקשריהם הכרונולוגיים מורים ששינוי במזג-האויר באזור מסוים באפריקה הכריח את אבותינו להתחיל לחפש מזון במישורים סמוכים ליערות וזה הוליך להזדקפות על רגליים אחוריות ולכורח להסתגל פיזיולוגית ועיצבית (עצבים)למסיבות חדשות ולהגדלת היקף תובנה ולכן להגדלת משקל מוח וכו´. אך אין כל ספק שכיוון ההתפתחויות נקבע בתהליך דארוויני, כלומר אקראי, שבמהלכו מי שלא השתתף באירוע הזה נשאר מתפתח בתהליך של הסתגלות פיזיולוגית בלבד, נשאר קוף, בעוד שהמשתתפים בתהליך זה למדו שבמקום להיות חשופים סבילים לסביבתם הם יכולים להיות פעילים לשנות את סביבתם, לייצר אמצעים ומוצרים כלבוש ודיור ואוכל וכו´. ראוי להיזכר כי קצב התפתחות האדם הוא מסחרר, משך 5 מיליון שנה, בהשוואה לקצב התפתחות החיים הרב-תאים ב-500 (?, איני בטוח) מיליוני השנים האחרונות ושל החד-תאיים לפני כן החל מלפני כשלשה וחצי ביליון שנה. היום אנו יודעים כי כל פיתוח פעיל, ההדגשה היא על פעיל, חדש מחולל פיתוחיפ חדשים רבים והקצב הוא עצום. ראה את האדם. ולענין התפתחותנו הפיזיולוגית אין אנו יש מאין. אנו צאצאים של אבותינו, וקצב המוטציות/טעויות של התפלגות תאי צאצאינו קבוע מטבע פעילות הגנים שלנו, וצאצאים שאינם תואמים או מתקבלים בחברה שלנו אינם שורדים, וכו´. התפתחות התרבות רק אצל בני-אנוש היא, לדעתי, מהפיכה בעולם החי הדומה במהותה להתפתחות הקרום מסביב לגנים הראשוניים הקדומים, שהוכתרה בהיווצרות התאים. ההצלחה של התאים נבעה מיכולת הגנים להיות פעילים,עם אפשרות לעשרות אלפי התושבים (הגנים) בכל תא לשלוט על מסיבות חייהם בתוך החלליות המימיות שלהם. בדומה לכך ההצלחה של בני האנוש היא לא להיות חשופים סבילים לשינויים בסביבתם אלא לשנות את המסיבות לטובתם ולצרכיהם. ולנקודות האחרות : בעולם החי הקרבה עצמית היא נורמה, והיא מתחוללת ברציפות בכל גוף ברמה של תאים וברמה של תוך-תאים. ורצח הוא נורמה, אך לרוב למאכל או לסיבה קיומית אחרת. ומלחמות הן בוודאי ובוודאי נורמה, על מקום ועל מחיה ועל וכו´. הוא אשר כתבתי : החיים הם תופעה פרקטלית, הם חוזרים על עצמם בהיקפים שונים ברמות שונות מהרמה התוך-תאית עד הרמה של מיכלול החיים על פני כדור-הארץ. ממש בבושקה בתוך בבושקה וכו´. ואני חושב שכל זה הוא בבסיס של תיאולוגיה. ועל כך יש הרבה לומר, בהזדמנות אחרת.