spiral dancing
New member
דת ואלימות
הדיון מופנה ספציפית לנקודת המבט הוויקאנית, כל השאר כמובן רשאיים להשתתף ואני אשמח לשמוע את דעתכם, אבל יכול להיות שלא רואים את זה אצלכם ככה בכלל ואליכם הסליחה... וויקה היא דת שמאמינה בשלמות הגוף וקדושתו גוף האדם שהוא טמא בהרבה דתות, או חסר ערך, או משהו שיש להתעלות מעליו, או לאמלל, או לסגף, הוא בדיוק להפך בוויקה, הוא המקדש, הוא מקור החיים, צריך לטפח אותו ולקדם אותו, גוף האדם הוא הדבר הטבעי והיפה ביותר שקיים, בדיוק כמו שהוא... וכאן בדיוק נכנסת הנקודה שרציתי להעלות... מה הייתם אומרים על גרימת כאב בכוונה תחילה ובמחשבה וברצון האדם על הגוף שלו? אנשים עושים לעצמם הרבה דברים כי זה יפה, למרות שזה כואב ופוצע וגורם נזקים תמידיים לגוף, ואני לא מדברת על "נשרפתי בשמש" אלא על דברים קצת יותר תמידיים כמו קעקועים למשל (כי מה זה קעקוע אם לא גרימת פצע בכוונה?), פירסינגים למינהם (ניקוב הגוף והטלת מום- החור, שנשאר בגוף לנצח, ואני לא צריכה לספר לכם כמה הגוף לא אוהב את זה, ואיך שבימי קדם פירסינג היה השפלה איומה, גם קעקועים למעשה) אשמח לשמוע מה דעתכם בנושא, האם יש סתירה? האם אין סתירה? האם זה אתי או לא אתי בעינכם? ואם התגברתם על הנושא הקודם (יכול להיות שבטענות כמו זה מתרפא, זה למען היופי ולא למען הכאב עצמו ועוד פתרונות מקוריים) בואו נעלה קצת את רמת הדיון... מה הייתם אומרים על אנשים שעושים דברים למען הריגוש בכאב ולמען הסיפוק בגרימת כאב לעצמם או לאחרים? מה הייתם אומרים על אנשים שעוסקים בסאדו-מאזו להנאתם? לאנשים שעושים פליי-פירסינג (פירסינג שטחיים שנועדו לגרימת כאב או למטרות זמניות כמו תליות מהתקרה- סאספנשין)? לאנשים שמשפילים את עצמם למען סיפוק מיני והנאה? כאב למען הכאב עצמו, האם השפלת כניעת וגרימת כאב לגוף האנושי עומדים בסתירה לעקרון קדושת הגוף והערכתו?
הדיון מופנה ספציפית לנקודת המבט הוויקאנית, כל השאר כמובן רשאיים להשתתף ואני אשמח לשמוע את דעתכם, אבל יכול להיות שלא רואים את זה אצלכם ככה בכלל ואליכם הסליחה... וויקה היא דת שמאמינה בשלמות הגוף וקדושתו גוף האדם שהוא טמא בהרבה דתות, או חסר ערך, או משהו שיש להתעלות מעליו, או לאמלל, או לסגף, הוא בדיוק להפך בוויקה, הוא המקדש, הוא מקור החיים, צריך לטפח אותו ולקדם אותו, גוף האדם הוא הדבר הטבעי והיפה ביותר שקיים, בדיוק כמו שהוא... וכאן בדיוק נכנסת הנקודה שרציתי להעלות... מה הייתם אומרים על גרימת כאב בכוונה תחילה ובמחשבה וברצון האדם על הגוף שלו? אנשים עושים לעצמם הרבה דברים כי זה יפה, למרות שזה כואב ופוצע וגורם נזקים תמידיים לגוף, ואני לא מדברת על "נשרפתי בשמש" אלא על דברים קצת יותר תמידיים כמו קעקועים למשל (כי מה זה קעקוע אם לא גרימת פצע בכוונה?), פירסינגים למינהם (ניקוב הגוף והטלת מום- החור, שנשאר בגוף לנצח, ואני לא צריכה לספר לכם כמה הגוף לא אוהב את זה, ואיך שבימי קדם פירסינג היה השפלה איומה, גם קעקועים למעשה) אשמח לשמוע מה דעתכם בנושא, האם יש סתירה? האם אין סתירה? האם זה אתי או לא אתי בעינכם? ואם התגברתם על הנושא הקודם (יכול להיות שבטענות כמו זה מתרפא, זה למען היופי ולא למען הכאב עצמו ועוד פתרונות מקוריים) בואו נעלה קצת את רמת הדיון... מה הייתם אומרים על אנשים שעושים דברים למען הריגוש בכאב ולמען הסיפוק בגרימת כאב לעצמם או לאחרים? מה הייתם אומרים על אנשים שעוסקים בסאדו-מאזו להנאתם? לאנשים שעושים פליי-פירסינג (פירסינג שטחיים שנועדו לגרימת כאב או למטרות זמניות כמו תליות מהתקרה- סאספנשין)? לאנשים שמשפילים את עצמם למען סיפוק מיני והנאה? כאב למען הכאב עצמו, האם השפלת כניעת וגרימת כאב לגוף האנושי עומדים בסתירה לעקרון קדושת הגוף והערכתו?