אז ככה
בקעקועים אני רואה יופי ואומנות גופנית, טיפוח הגוף והפיכה שלו לאומנות מהלכת, אמנם מזריקים צבע בעור ומכאיבים, אבל זה די תלוי, כי מצד אחד מוסיפים משהו מלאכותי לעור ומצד שני, לכל כאב יש בסוף תוצאה, טובה או לא טובה שאת ההחלטה אם זה טוב או לא, עושה מי שזה נוגע אליו, אז בקטע הזה אני חושבת שזה מאוד תלוי בנקודת המבט. פירסינג זה קצת אחר, כן, זו אומנות, אבל בזה יש באמת מיותר, יש כל כך הרבה מקרים שהגוף דוחה את הפירס וממש מוציא אותו בלי שום מגע מהבן אדם, זה אמנם רגישות לחומרים מסויימים, אבל זה עדיין סימן שמשהו לא צריך להיות, זה משהו שלא במקום, עושה חסימות להילה ומכאיב, התכשיט הוא לא משהו שטבעי ממש, זה גוף זר ולא טבעי שחודר לגוף הקדוש של האדם... אני באמת רוצה להוריד את הכל, אבל אני צריכה קצת זמן להפרד... ואני גם חוששת שכמה חלקים בי יראו כמו מסננת
(אני לא עד כדי כך מחוררת כמו שזה נשמע) ובקשר לBDSM, זה מהנה, זה משחק מהנה, כמובן שזה נורא תלוי ברמת הכאב, אני רואה מכות, קשירות ושאר דברים כואבים קטנים כבסדר, כל עוד זה עדיין הכאב שאומר לא להמשיך יותר ממה שכבר עושים, כי אז יהיה לא טוב לגוף, אבל יותר מזה כבר נראה לי שיותר מדי והשחטה של הגוף, בקשר להשפלה, זה תלוי, אדם שמאמין בטוהר הגוף לא יהיה מושפל מדברים כלשהם שבמשחק הזה נועדו להשפלה, כמו למשל להשכיב בן אדם על הבטן ולהכניס לו אצבעות לפי הטבעת או להיות על הברכיים ולמצוץ לזכר (סליחה על הפירוט), כי יודעים שאם זה מענג זה טוב ורחוק מלהשפיל וגם הגוף שלך ושל השני בסדר גמור וכמובן שיותר מזה. אני לא חושבת שיש דבר בשם "סתירה", אחרת משהו לא הגיוני, אדם תמיד יכול למצוא הקשר בין דברים שנראים "סותרים", במודע או לא במודע.
