דת ואמונה

[נצר1]

דת ואמונה

שלום לכולם. אני חדשה בפורום הזה וממה שקראתי עד עכשיו נראה שיש פה הרבה התנצחויות... אבל התחלתי איתכם לא טוב, סליחה. אני אתחיל מהתחלה: היי כולם, אני רוצה להציג את עצמי. גדלתי בבית שבו שמרו כשרות (הפרדת כלים), קידוש בשבת ונרות וחגים. אבא שלי לא האמין ושמרנו בגלל אמא שלי (בשנים האחרונות היא התחילה "לחפף"). האחים שלי כולם חילונים על גבול האנטי דת ורק אני מאז ומתמיד מאמינה באמונה שלמה, ולרגע לא מפקפקת. אני כיום נשואה ובעלי, כמו אבי, לא מאמין אבל שומר בשבילי. אבי נפטר בפתאומיות לפני חודשיים ולפני שבועיים, באותה פתאומיות נפטר דודי. מאז אני חושבת הרבה על דת ואמונה. האם מספיק לי להאמין בלי להיות דתיה? האם אני עדיין יכולה לקבל בלב שלם את דעתו של בעלי שאין כלום?. המון שאלות מטרידות אותי, והן מפחידות כי יש לי הרבה מה לאבד, ולא משנה מה התשובות יהיו... אז למה אני מציקה לכם, אתם שואלים: קודם כל כי הייתי צריכה לפרוק קצת ובאנונימיות של הפורום זה נוח. אבל רציתי לדעת אולי יש לכם גם עצה, או רעיון. בעלי נורא חסר אמונה, ואני כל כך צריכה אותה עכשיו... האם אתם חושבים שחייבים להיות דתיים כדי להאמין, או "להוכיח" אמונה. איך אני יכולה להאמין יותר בלי להיות חייבת להיות דתיה (כי יש לי קצת בעיה עם איך שהדת מתנהלת בתקופתנו). תודה

 

[selgarat]

אמונה אין לי להציע

אבל אולי כמה עצות יש. דבר ראשון אני מאמין שבלי תקשורת דברים תמיד הולכים הרבה יותר קשה, אולי כדאי לשתף אותו בספיקות שלך ובבעיות האלו. אפילו אם לא כדי שיתן תשובות אלא פשוט כדי להוריד מהאבן הכבדה גם ככה שאת סוחבת את המשקל הנוסף שהסודיות יוצרת. כשאני חיפשתי אמונה (לא מצאתי בסוף אבל זה לא העיקר) מצאתי שהרבה יותר עוזר להבין מה אני מאמין אם אני לא מגביל את עצמי לחיפושים בתוך דת אחת. את אומרת שאת רוצה לחפש אמונה טהורה, בלי קשר לדת, אולי אפשר לעשות את זה דרך חקר על אמונה בדתות רבות ובכך למצוא את הדרך שלך מבעד לחוקים הלא מתאימים בשבילך. בהצלחה, גם בזוגיות וגם באמונה.

 

[נצר1]

ברור שהוא יודע!!!!

ואנחנו מדברים על זה המון (בשביל זה יש בעל, לא?!), אבל בגלל שהוא לא מאמין אני מרגישה שהוא מקשיב לי, אבל לא באמת מבין/ מתחבר לכוונה שלי. לגבי בדיקת הדתות האחרות שהצעת, גם על זה חשבתי ואני באמת מחפשת עוד מידע כל הזמן. עכשיו הגעתי לדת הבאהית - נראה מה נלמד מהם....

 

[זולל מישמישים]

למצוא את הדרך שלך

יכול להיות יתרון להכיר דרכים ודתות נוספות ולחפש את האמת שלך במקומות רבים. זה פותח לך עוד אפשרויות. החיסרון הוא שאת עלולה למצוא את עצמך מתבלבלת בין סבך מתודולוגיות סותרות. המטרה היא בסופו של דבר השלמות האישית והשלווה הנפשית שלך. אז מה זה חשוב באיזה דרך בוחרים כדי להגיע לשם? אם דרך היהדות היא בלאו הכי נקודת המוצא ממנה באת, והיא המסורת והתרבות שלך, אולי שווה לך להתמקד בדרכים הרבות שהיא מציעה. אני הייתי ממליץ לך לבדוק מה יש לרפורמים או לקונסרבטיבים או לקהילת "בית חדש" להציע, ולראות אם את מוצאת שם את מבוקשך. אני מניח שהחוכמה היהודית והרעיונות שהיא מציעה להומניות אנושית, הם שמעניינים אותך יותר מאשר לימוד כל המצוות עד הפסיק האחרון. (אני כמובן לא פוסל חיפוש גם בדת הבאהאית או כל תורה רוחנית אחרת. אבל כשיש יותר מידי זה יכול לבלבל.)

 

[selgarat]

כדי לא להתבלבל

מצאתי שלפעמים מאוד עוזר להתמקד בחתך רוחב לפי שאלה מסויימת. כלומר למצוא שאלה שמטרידה אותך ולחפש מה אומרים בכמה שיותר מקומות, זה נכון שגם ביהדות יש המון תשובות אבל בשביל לצאת לתשובות שונות לחלוטין ולא תשובות על אותו עיקרון עם שינויים, כמו כאלו שהיהדות מציעה, אז לפעמים עוזר להתרחק טיפה יותר. בסופו של דבר המטרה לדעתי היא לא לנסות למצוא תשובה נכונה משלל התשובות אלא לנסות להרכיב תשובה נכונה בשבילך מכלל החלקים שמתאימים בתשובות השונות. ההתמקדות בחתך התשובות לשאלה במקום בדת באופן כללי גם עוזרת לא להתפס לאחת הדתות יותר מדי ולהתאכזב בסופו של דבר כי היא לא בדיוק בשבילך ואז לצאת בלי כלום מכל ההשקעה.

 

[זולל מישמישים]

באופן אישי אני פחות מאמין

בלמצוא תשובה. גם לא בלמצוא שאלה. אני יותר מאמין בלמצוא דרך. איזה כיוון או מתודה שאתה בוחר ללכת בה. בדרך יהיו המון שאלות, לחלק מהן גם יהיו תשובות. חלק מהשאלות יהפכו ללא חשובות. חלק אולי יישארו כתעלומה לא פתורה.

 

[יוחנן כהן הגדול]

יש להפריד בין אמונה באלהים ובתורה

השאלה במה את מאמינה: שאלהים קיים? או שאלהים כתב את טקסט התורה ונתן אותו למשה רבנו, ודיבר אתו פנים אל פנים? לא ניתן להיות דתי בלי להאמין מעבר לכל ספק שאכן אלהים הכתיב לנו את התורה. האם מספיק להאמין שאלהים כתב את התורה, או שמה יש צורך גם בהוחכות שזה אכן כך, זה כבר עניין פילוסופי אחר, יש שסוברים שאמונה צריך להיות גם ידיעה, ויש שחושבים שאמונה אינו ידיעה ברורה, ויש צורך להאמין באמונה פשוטה ללא כל הוחכה כלל.

 

[masorti]

מתוך התיאור שלך אפשר להבין...

שאת מסורתית, וגם המשפחה שלך היתה כזו. אז נתחיל מזה ש- 40% מהיהודים בארץ מגדירים את עצמם כמסורתיים (לא חילונים ולא דתיים), ורובם המכריע מאמינים בקיום הקב"ה. מה שאומר שאפשר להאמין בלי להיות דתי. את שואלת שאלות בנוסח: "האם מספיק לי להאמין בלי להיות דתיה?" "האם אני עדיין יכולה לקבל בלב שלם את דעתו של בעלי שאין כלום?" "האם אתם חושבים שחייבים להיות דתיים כדי להאמין, או "להוכיח" אמונה?" "איך אני יכולה להאמין יותר בלי להיות חייבת להיות דתיה?" נתחיל מזה שלפי דעתי העסק עובד הפוך... אדם לא מתחיל להאמין בגלל שהוא דתי, אלא אדם מקבל על עצמו את קיום מצוות הדת כי הוא מאמין. מה שאומר שלא חייבים להיות מראש דתיים כדי להיות מאמינים. מה שקורה הוא שאדם שמאמין בכל ליבו באל ובכך שנתן את המצוות, מחליט שלא הגיוני גם להאמין שהחיים לפי ההלכה הם הדרך הנכונה וגם לא ליישם זאת. ואז אדם שלא היה דתי נעשה דתי. לכן, השאלות "האם מספיק לי להאמין בלי להיות דתייה"? או "איך אני יכולה להאמין יותר בלי להיות דתייה?" - הן שאלות שרק את בתחושתך הפנימית תוכלי לענות עליהן. היות ויש בך את האמונה (וזה לא משהו שאפשר "לטפח" בצורה מלאכותית ולפי הזמנה. לכל אחד יש את רמת ועוצמת האמונה שלו, ואת הפרשנות שלו לעיקרי האמונה.), תשאלי את עצמך האם קיום מצווה זו או אחרת הוא דבר שנראה לך נכון. האם את חשה ששמירת שבת כהלכתה תעשה אותך מאושרת, או שמא את מרגישה שזה עינוי חסר טעם? והאם כאשר אינך שומרת שבת את חשה ייסורי מצפון, פחד, או תחושת אשמה?... לפי התחושה הפנימית שלך תחליטי האם הדרך הנכונה עבורך היא להקפיד על דיני השבת. ואותו עקרון חל גם על נושא הלבוש, טהרת המשפחה, וכל השאר. (למשל: תחשבי על תחושתך עם ובלי כיסוי ראש בצורה קבועה.) וכל הנ"ל לא צריך להפריע לך מלהאמין. שלא יספרו לך שאפשר להיות רק דתי או כופר מוחלט. והכי חשוב... אני לא רואה שום סיבה שתרגישי הכרח לקבל את דעתו של בעלך או של חילוני אחר רק בגלל שאינך מקפידה על חלק מהמצוות. זה לגיטימי לגמרי לשמור מסורת (בלי להיות דתי), ועם זאת להאמין באל בלב שלם. ובכלל לא בטוח שזה לא עדיף על לנסות אורח חיים תובעני שאינך מסוגלת לעמוד בו, ואח"כ להתייאש ולקפוץ לקצה השני של החילוניות המוחלטת. נ.ב. אני מרשה לעצמי להיות פסיכולוג בגרוש, ולחשוד שהעיסוק שלך באמונה דווקא עכשיו מסתיר שאלה שלא העזת להעלות כאן... האם אביך ודודך מתו בין השאר בגלל שלא היית דתייה. אז כמובן שאני לא מנהל את חשבונותיו של הקב"ה ואין לי מידע מוסמך, אבל אני ממליץ לך לא לקחת על עצמך אחריות לאסונות שקרו במשפחתך. אני מניח שמכלול המעשים הטובים והרעים של האדם עצמו הם השיקול העיקרי בבי"ד של מעלה, ולא "חיפוף" במצוות מצד קרוב משפחה. ושלא תדעי עוד צער!

 

[זולל מישמישים]

מסורתי, אהבתי את התשובה שלך

במיוחד את זה: 'אני מניח שמכלול המעשים הטובים והרעים של האדם עצמו הם השיקול העיקרי בבי"ד של מעלה'. בעיניי "ואהבת לרעך כמוך" (או: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך") הוא באמת תימצות יפה של כל התורה על רגל אחת. וזה מה שאדם צריך לשים מול עיניו בראש ובראשונה.

 

[masorti]

"מכלול מעשים טובים ורעים"...

כולל גם מצוות שבין אדם למקום וגם אלה שבין אדם לחברו. הנקודה היתה שמעשיו של האדם עצמו הם העיקר. ואני שמח שאהבת את תשובתי.

 

[selgarat]

לגבי שאלת הדת ואמונה

אני חושב שבשאלות שהיא הביאה היא התכוונה להביע ויכוח פנימי שלדעתי אמור להיות אצל כל אדם דתי או מאמין שרוצה לקחת את עצמו ברצינות. יש המוני אנשים שעוברים חלקים מהחיים שלהם בלי להכנס אליהם לעומק. מעטים הם האנשים שכשהם קונים מחשב חדש הם מפרקים אותו לחלקים ומוודאים שהם יודעים מה כל דבר ולמה הם צריכים אותו. אותו הדבר קורה עם חינוך ועם נורמות. רוב האנשים לא נכנסים לנושא האמונה שלהם עד הסוף, לפעמים לוקחים את התשובה שנוח לקחת (בין אם זה להאמין או לא) בלי לבדוק יותר מדי מה זה באמת אומר או איזה מחויבויות אני לוקח על עצמי (ויש מחויבויות לשתי התשובות). כמוה אני חושב שאדם שמאמין שאלוהים קיים, ושאלוהים הוא זה שהתורה מתארת ושנתן ועשה את כל מה שכתוב שם, אנשים כאלו לא יכולים להתחיל לבחור מה בדת מתאים להם ומה לא, המצוות הן כשמן דברים שצריך לעשות כי אותו כוח עליון שהכרת בו ככוח עליון דורש ממך, לא מבקש אלא דורש ממך, לעשות. אני חושב שאנשים שקוראים לעצמם מסורתיים הם האנשים שאני הכי לא מצליח להבין, כי אם אתה מאמין במשהו אז יש לזה השלכות ואי אפשר לשחק משחקים כשהחוק ברור לך כולל ההשלכות לחיים שלך אם לא תציית לחוקים. אז אם לענות על השאלה שהיא הציבה אז אני לא מוצא היגיון בלהאמין באלוהי היהודים ולא להיות דתיה.

 

[tiptip4u]

אז ככה,

אנילא חושבת שאת צריכה להיות דתייה כדי להאמין- כי אני לא חושבת שאת צריכה לכפות על עצמך את הדת, אם את לא רוצה. הכל תלוי בהרגשה שלך בקשר לזה

. מלבד זאת, לדעתי את צריכה לקבל את חוסר אמונתו של בעלך כמו שהיא- שכן אי אפשר לכפות אמונה, ואת צריכה לקבל אותו כפי שהוא- במקרה שלך- מלבד זאת שהוא לא מאמין, הוא מתחשב בך ושומר בשבילך, אז תעשי לעצמך טובה- ותשמרי אותו בריא ושלם

. וול, אני מקווה שתחליטי כבר להשאר בפורום- ואם לא אז... חבל

. וקחי

וגם |חיבוק ו

ממני

. יאמיט.

 

[tamarhp]

דעתי..

אם את מאמינה שיש אלוקים - זה לא מחייב אותך לעשות מצוות (בלי להתייחס לעובדה שאני - כאדם דתי - מאמינה שכולנו בכל מקרה חייבים בקיון המצוות...) אם את מאמינה שהאלוקים הזה ברא את העולם, נתן תורה לעם ישראל במעמד הר סיני, ומשגיח עלינו בכל רג ורגע - אני לא רואה דרך של אי-קיום מצוות, שהרי הקב"ה צופה עלינו ומחייב אותנו בקיום המצוות! אז בעצם תלוי במה את מאמינה..

 

[sarav55]

צדיקה יקרה את בתחילת הדרך

של החזרה בתשובה ה' יתברך שלח לך איתות גדול ביותר הוא פשוט מאוד הציט את הניצוץ של הנשמה הקדושה שיש בתוכך הנשמה שהיא חלק אלוקה ממעל שקיבלת בהיותך ברחם אימך כן יהודי קשור בניצוץ ובחוט המוביל להתעלות הרוחנית שלו אל ה' יתברך קודם כל ברוכה הבאה לחיקו של ה' יתברך שלנו שאוהב את כל הבריות וגם אותך שנית אם תרצי לשוב לה' יתברך יש פורום של חוזרים בתשובה בתפוז יתנו לך הרבה בפורום הזה כן יש בורא לעולם הוא מנהיג את הבריות ברחמים וכאשר יש זכות אזי מרגישים אותו הוא אוהב כל אחד מאיתנו ולכל אחד יש אפשרות לחוש אותו רק מי שמרגיש אותו אוהב אותו כי בחסדו יתברך אנו חיים נושמים קיימים לזה נועדנו ויש לנו כמובן בעולם הזה תפקיד מאוד חשוב אנחנו כיהודים יש לנו נשמות גבוהות אנחנו עתידים להיות אור לגויים והאור הזה זוהי התורה הקדושה שנתנה לנו על הר סיני כל נשמות עם ישראל לרבות הגרים היו במעמד הר סיני וקיבלנו אותה כאיש אחד בלב אחד באחדות ובתמימות דעים שה' אחד ותורתו הקדושה היא חלק של הוראות היצרן בעולם הזה כן ה' יתברך נתן לנו ספר של הוראות איך להתנהג בעולם כי בלי כללים אי אפשר לחיות בצורה נורמלית בעולם הזה ללא כללים. בקיצור ברוכה את לה' ביתי ויישר כח על הניצוץ שנדלק אם תרצי אעזור לך לחשוב כיצד את מתמודדת עם ההתעוררות של הניצוץ האלוקי שבך

 

[יוחנן כהן הגדול]

חולק עליך

אם מאמינים שיש אלהים שברא את העולם, זה עדיין לא אומר שהוא נתן תורה לעם ישראל במעמד הר סיני, ומשגיח עלינו בכל רג ורגע. יכול להיות שיש אלהים ולא הכתיב שום דת לאנושות.

 

[sarav55]

אז אין לנו מחלוקת שיש בורא לעולם

זה כבר התחלה טובה להדברות התורה הקדושה שמרה על עם ישראל במשך עשרות בשנים והעובדה היא שעם ישראל שעלה לארץ מכל הגלויות הביא איתו את התורה הקדושה ואת ההלכות שנשמרו מאז מתן התורה בהר סיני רק התורה הקדושה שמרה על עם ישראל בגלות אחרת היו מתבוללים כמו כל העמים שהיו ונכחדו.

 

[יוחנן כהן הגדול]

ומה עם תורה משמים

זה שהתורה שמרה על עם ישראל אינו מהווה ראיה שהתורה לא מפוברק. גם הברית החדשה שומרת על אחדות הנצרות.

 

[יוחנן כהן הגדול]

ומה עם תורה משמים

זה שהתורה שמרה על עם ישראל אינו מהווה ראיה שהתורה לא מפוברק. גם הברית החדשה שומרת על אחדות הנצרות.

 

[התולעת 1]

אירועים היסטוריים ועדי ראיה

לנצרות, כמו גם לאיסלם וכן לכל שאר הדתות והכתות בעולם - יש תבנית קבועה עד להדהים. כולן מבססות את אמונותיהן על טענות היסטוריות שאינן ניתנות לא להוכחה ולא להפרכה! שהרי הן טוענות שתורתן מבוססת על נסיון מסתורי אישי של אדם אחד שהיה עד הראיה היחיד, ואין דרך בעולם להכחיש את עדותו... לכן, אין קושי לטעון טענה כזאת... אפילו שבאמת הכל בדוי... (וזה שאמרו בעלי החכמה: הרוצה לשקר ירחיק עדותו...!) וכן אין כל קושי להגזים מאוד בתיאור אירוע קטן ולהופכו לסיפור מרשים מאוד, או להפוך דמיון של אדם בעל הזיות או הפרעות נפשיות לתיאוריה של המונים ושמצוה להאמין בה...! סיפור היסטורי המסתמך על מספר גדול של אנשים, כ50,000- איש או יותר שהשתתפו באירוע מסוים או ראו אותו, ייהפך בלי ספק לעובדה היסטורית שאין עליה עוררין, מפני שכל-כך הרבה יחידים בקבוצה אחת יעידו על התרחשות האירוע וגם יספרו עליו לילדיהם. כך נוצרה למעשה ההיסטוריה של העולם: נשיאותו של הנשיא הראשון של ארה"ב ג'ורג' וושינגטון, תולדות חייו של יוליוס קיסר, הקרב על המרתון והמהפכה הצרפתית. אדם יחיד שינסה לטעון טענה להתרחשותו של אירוע בסדר גודל כזה, אם באמת לא התרחש האירוע במציאות... יעמוד מול משימה בלתי אפשרית, לשכנע מאות אלפי בני-אדם שיאמינו שהם היו עדי ראיה לאירוע שלא התרחש...! המסורת ההיסטורית שלנו, של עם ישראל להבדיל, בנויה באופן חזק ומוצק הרבה יותר: היא איננה עדות של אדם אחד, ולא של 50,000 איש, אלא עדות על אירועים שהתרחשו לעיני אומה שלימה - 3 מיליון איש! (600,000 גברים, 600,000 נשים, והשאר ילדים וילדות מתחת לגיל 20 וגברים ונשים מעל לגיל 60). והדברים מפורשים בתורה: "ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך... ויוצא משה את העם לקראת האלוקים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר". (שמות יט, ט,יז) "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן...". (שמות כ,טו) הדור הבא ידע שהדבר התרחש, גם מפני שהוריו היו עדי ראיה ישירים וספרו לו, וכן מפני שכל אחד באומה הוא עד ראיה ישיר או צאצא של עד ראיה ישיר. קשה לדמיין שאירוע כזה ימחק אי-פעם מזיכרון האומה, אפילו אלפי שנים מאוחר יותר, בגלל הרושם העמוק שיש לאירוע כזה על תודעת האומה.

 

[oldfield]

המסקנה מדבריך היא הפוכה

"סיפור היסטורי המסתמך על מספר גדול של אנשים, כ50,000- איש או יותר שהשתתפו באירוע מסוים או ראו אותו, ייהפך בלי ספק לעובדה היסטורית שאין עליה עוררין" נכון מאד. כידוע, סיפור מתן תורה על הר סיני לא הפך ל"לעובדה היסטורית שאין עליה עוררין". נהפוך הוא - רוב ההסטוריונים מאד ספקנים לגבי התרחשותו של האירוע או שוללים אותו מכל וכל. ומכאן שמתן תורה על הר סיני אינו "סיפור היסטורי המסתמך על מספר גדול של אנשים".