דת ואמונה

[vizini]

משחק? אתה רואה בזה משחק?

אני לא. אני מעוניין בדיון רציני, אם אתה מסוגל לכך. אני רוצה לחדד את הנקודה: כל חלק וחלק באישיותך, הוא פונקציה של המוח. אם זה הזכרונות שלך, האופי שלך, דרך המחשבה, הכל. כל אספקט ואספקט. ואת זה ניתן להוכיח. כמובן שיש חלקים שאיננו מודעים להם, אך גם הם קשורים למוח. ומה נובע מכך? אין בזה הוכחה שאין "משהו" שאינו קשור למוח, אלא שאם יש משהו כזה, אין כל קשר בינו לבין ה"אני". ואז אפשר לשאול: מה איכפת לי אם יש חלק, שאינו "אני", ונשאר אחרי מותי? במה זה שונה מהאטומים המרכיבים את גופי, שגם הם נשארים אחרי מותי? ואיזה "שכר ועונש" יכול חלק זה לקבל? ולמה, בעצם, אם אינו אני? ומה איכפת לי אם יקבל שכר או יוענש? אין בזה הפרכה לדת או למושג הנשמה, אבל זה די מוציא מהם את הטעם.

 

[masorti]

אתה יכול להמשיך ולפלוט שטויות...

גם אם תדקלם את אותם שלושה משפטים שוב ושוב, הם לא יהפכו לאמת. תוכל כמובן לטעון טענה מסוימת שאינה נכונה, ולהסיק ממנה מסקנה שגם אינה נכונה כשלעצמה וגם אינה נובעת לוגית מהטענה. בדיוק כמו שעשית בהודעתך. וזה לא יעזור לך. אין לך שום דרך להפריך את קיום הנשמה, ולא את העובדה שה"אני" הוא בנשמה ולא בפיזיולוגיה של המוח. אתה יכול להמשיך ולשרוק ברוח ש"מה אכפת לי" ו"זה די מוציא מהם את הטעם". האמת היא שגם בך מחלחל הספק שמה הדתיים צודקים.

 

[masorti]

"שמה הדתיים" = שמא הדתיים

 

[vizini]

נראה כי אינך יכול לומר שלשה משפטים

ברצף מבלי לפלוט את המילה "שטויות". נו, טוב... העובדה היא שה"אני" הוא בפיזיולוגיה של המוח ובאופן פעולתו. וזה מוכח. כמו שאמרתי, מאות (ואולי אלפי) מחקרים תומכים בכך. כל השאר זה המשמעות של עובדה זו. אינך רוצה לחשוב על המשמעויות? לא צריך. אבל זה לא מונע ממני או מאחרים לעשות זאת. אגב, חשבת להופיע במופע של קריאת מחשבות? כי אתה כל הזמן טוען שאתה קורא מחשבות. תחילה של פורז, ועכשיו גם שלי...

 

[masorti]

תוכל לדקלם שוב ושוב את המנטרות שלך.

אך זה לא יהפוך אותן לאמת. גם אם תחזור אלף פעם על הטענה שמחקרים מוכיחים שה"אני" הוא במוח, עדיין היא תישאר שקר גס. אין שום מחקר הסותר את הטענה שלי שה"אני" נמצא בנפש אך מושפע מאינטראקציות בין העולם החיצון למוח. היית שקרן וסלפן, ונשארת כזה. דרך אגב, השיטה שלך לדקלם אוסף מנטרות אלף פעם בשיטת copy paste מזכירה באופן חשוד את המחב"תים. האם יכול להיות שאתה מחב"ש מוסמך שמופעל מטעם אחד מארגוני השנאה לדת? ועוד הערה... שמתי לב שלא השמעת ציוץ בנושא המודל שהצעתי לך על כך שכל ה"אני" שאנו מודעים לו והוא מושפע ע"י פעילות חיצונית - הינו רק "היטל" מועט מימדים של תודעה רב מימדית. (והמילה "מימדים" היא כמובן רק מושג סימבולי לצורך ההסבר) במקום זאת חזרת לדקלם כתוכי את המנטרות שלך בשיטת copy paste. מן הסתם זה נובע מחוסר יכולת לסתור עניינית את המודל.

 

[vizini]

אלה לא מנטרות.

אני טוען כי כל אספקט של מה שקרוי בפינו "אני" קשור קשר הדוק למוח. אם תציין אספקט מסויים, אם זה זיכרון, קבלת החלטות, או כל אספקט אחר, אפנה אותך למאמרים המוכיחים זאת (ע"י ניסויים, כמובן). לחילופין, תוכל לעיין ברשימת המקורות המופיעים בספרים "כיצד פועל המוח" של סטיבן פינקר וב " a world of consciousness" של אדלמן וטוניני (הספר טרם תורגם לעברית). בעניין ה"מודל" של ההיטל - אליו דווקא התייחסתי. אסביר את התיחסותי שוב - אם כל האספקטים של ה"אני" שאנו מודעים להם נמצאים כולם במוח, אין זה שולל קיומם של אספקטים שאיננו מודעים להם, אך אספקטים אלה אינם רלוונטים "אלינו". הם אולי חלק מאיתנו כפי שהאטומים המרכיבים את גופינו הם חלק מאיתנו, אך הם אינם אנחנו. תוכל להסתכל על הטענה הבאה: נניח ותיקח עשרה אנשים, תיקח את אותם "חלקים של הנפש" אצלהם שאליהם איננו מודעים כחלק מהאני שלהם, תערבב בצורה אקראית ותחלק אותם שוב לאותם אנשים. האם תוכל להרגיש בהבדל? לפי המודל שלך, ברור שלא. לגבי היותי מחב"ש מוסמך - לא הייתי מתנגד שמישהו ישלם לי על הזמן הרב שאני משקיע בפורום זה ובאחרים, אך לצערי איש אינו עושה זאת. תוכל אולי להמליץ עלי?

 

[masorti]

שוב הינך חוזר על אותן מנטרות.

חבל שאתה מתאמץ להפעיל את מקשי ה- copy וה- paste במחשב שלך. זה רק מבזה אותך ומוכיח שאתה מחב"ש עלוב ותו לא. גם ה"התייחסות" שלך למודל הרב-מימדי היתה מגוחכת וכללה רק דקלום מחודש של אותם 3-2 משפטים שבהם השתמשת קודם. כשלת לחלוטין בניסיון לערער או להפריך את המודל. נ.ב. הספר "כיצד פועל המוח" אינו רלוונטי לענייננו. הספר יכול רק לתאר פעולות חיצוניות, מדידות פיזיות, ותצפיות על התנהגות הנבדק. אין בכוחו להוכיח האם הנוירונים מכילים את התודעה או שמא הם משמשים לה רק כמימשק. כרגיל אתה פועל בשיטות של מחב"תים, המפציצים את הקורא בלינקים שאינם רלוונטים לנושא הדיון.

 

[vizini]

מי שחוזר על מנטרות...

שמע, אתה נשמע ממש מבוהל. אולי תגייס לעזרתך את אלי ו.? יש לך איזה אספקט חביב של ה"אני" שברצונך לבדוק? נצטרך להתחיל במשהו... מה דעתך על זכרונות? התרצה לראות מחקרים המראים כי זכרונות נמצאים במוח (ולא סתם במוח, אלא בחלקים ספציפיים שלו)? או אולי ברצונות? אולי תרצה לראות מחקרים על מוח מפוצל (split brain) המראים שלא רק שהרצונות תלויים במוח, אלא שלכל אחד מחלקי המוח עשוי להיות רצון משלו המנוגד לרצונו של החלק השני. או אולי בקבלת החלטות? או תחום אחר שלא הזכרתי? קדימה, בחר אחד. אגב, יש לך טעות יסודית - אנחנו לא מדברים כרגע על נוירונים או על תודעה. אנחנו מדברים על "האני". זה שונה מתודעה. ה"אני שלך קיים גם בלי תודעה. למעשה, תודעה היא חלק קטן באני. תחשוב על כל הדברים שאתה עושה בצורה לא מודעת - אוכל, קורא, נוהג, אפילו כותב תגובה להודעה זו... את המילים אתה בוחר בצורה לגמרי לא מודעת, ואתה מודע להן רק אחרי שבחרת אותן. אבל גם תודעה היא חלק בלתי נפרד מהמוח. וגם זאת ניתן להדגים ע"י אותם ניסויים שהזכרתי, ובפרט הניסויים אודות המוח המפוצל.

 

[masorti]

שוב התחלת לדקלם את מנטרותיך...

תוך הקפדה על ניסוחים מפותלים ומלאי ממבו ג'מבו פסבדו-מדעי. אין שום מחקר שמוכיח שהזכרונות נמצאים במוח. המחקרים שאתה מתכוון אליהם מראים שכאשר פוגעים בחלק מסוים במוח - אז אום הזכרונות "נמחקים", או שכאשר מגרים חלקים מסוימים במוח - אז זכרונות מסוימים "צפים". זה מסתדר מצוין עם חסימת המימשק עולם-נפש, ועם העברת סיגנלי גירוי דרך המימשק. אבל כרגיל אין לך שום בעייה לשקר ולטעון שמחקר מסוים מציג מה שנוח לך. מאז ומתמיד זו היתה השיטה שלך.... להביר רצף עובדות ובתוכו להשחיל שקר קטן המשנה לחלוטין את המסקנות. תוכל לזבל במוח כמה שתרצה שה"אני" שונה מהתודעה. כל התיאורים שלך על רפלקסים לא-מודעים הם נסיון לתמרן אותי להודות שהנפש זהה לפיזיולוגיה. כל הכבוד על המאמץ. שולחיך ב"שינוי"/"דעת אמת"/"הלל" יעניקו לך בונוס. ושמתי לב ששוב עברת לקראת הסוף ל- copy paste וחזרת על ההבלים לגבי המוח המפוצל. הטענה שהתודעה היא חלק מהמוח אינה נובעת לוגית מניסויי המוח המפוצל. לכל היותר הוכחת שנזק חמור למימשק יכול לגרום לפגיעה ב"היטל התלת-מימדי" של התודעה ה"על מימדית". מה דעתך שאנפץ את משקפיך ואסיק מהפגיעה בראייתך (כי אתה מביט דרך זכוכית שבורה) שהראייה נמצאת במשקפיים? הרי יש קורלציה בין מספר הסדקים בזכוכית המשקף לבין הטעויות שאתה מתאר בתמונה שמציגים בפניך.

 

[vizini]

בחיי שאתה מצחיק.

אתה מדבר על "היטל תלת מימדי של תודעה על מימדית" ומאשים אותי ב"ניסוחים מפותלים ומלאי ממבו ג'מבו פסבדו-מדעי"? מילא אם היינו לבד, אבל אתה שוכח שיש כאן עוד אנשים... בקשר לזכרונות - אכן, ההוכחה שהזכרונות נמצאים במוח (ובחלקים ספציפיים של המוח) היא שאם פוגעים באותם חלקים, הזכרונות אכן נמחקים. ולמה ה"הסבר" על הממשק אינו נכון? ובכן, בגלל אבחנה פשוטה - אם נפגע תפקוד של המוח (בניגוד לזכרון) הרי שחלק אחר של המוח משתלט על המלאכה ומסוגל לבצע תפקוד זה לאחר אימון קצר. לעומת זאת, למרות שיש עוד חלקים רבים במוח שיכולים לשמש זכרונות, ואף משמשים אותם, הזכרון הספציפי שנמצא באיזור שנפגע, לא חוזר. הוא פשוט נעלם ואיננו. עוד על זיכרון - כאן: http://gifted.cet.ac.il/gifted/skira/memory/memory4.asp עוד קצת על תופעת המוח המפוצל: מוח מפוצל הוא מוח שעבר ניתוח שבו נכרת מסעף העצבים המקשר בין שני חלקי המוח. אדם שעבר ניתוח מסוג זה (ששימש פעם כטיפול להתקפי אפילפסיה חמורים) מגלה תופעה מוזרה - צד שמאל שלו אינו מודע ל"הכרה" של צד ימין, ולהיפך! ניתן לתקשר עם כל אחד מהצדדים לחוד (ע"י דיבור לאוזן אחת, הצגת מראות לעיין אחת ובקשה לענות בכתב ביד אחת) ומתברר שצד שמאל וצד ימין הם אישיויות שונות, בעלות רצונות שונים! עד מקורות על מוח מפוצל תוכל לראות כאן: http://wl.middlebury.edu/fysmindandbrain/stories/storyReader$41 או פשוט הקש בגוגל split brain . אם תנפץ את משקפי (שאין לי) אוכל תמיד להחליף אותם בחדשים. רוב האנשים בעלי משקפיים שאני מכיר נושאים איתם שני זוגות...

 

[masorti]

שוב התחלת להפציץ בלינקים...

ובמלל רב שמסתיר ואקום מחשבתי. הביטויים על רב-מימדיות הבעייה נועדו במיוחד בשבילך. הטענה שלך על הזכרונות ממש מצחיקה. העובדה שחלק אחר של המוח יכול להחליף חלק תפקודי אך לא חלק "זכרוני" - אינה מובילה לוגית למסקנה שלך. םפשוט מאוד, רק איזורים ספציפיים במימשק (=מוח) מותאמים להעברת זכרון ואילו לצורך הוראות לתיפקוד מתאים כל חלק במימשק. וכי לא שמעת על מחשבים עם סלוטים רבים מסוג אחד ורק סלוט אחד מסוג שני, או עם הרבה מחברים מסוג אחד ומחבר אחד מסוג שונה? שוב רואים כיצד אתה מנסה להוביל בכחש את הקוראים ע"י שתילת שטות לוגית בתוך רצף מידע הנראה כעובדות בדוקות. לגכי המשקפיים פשוט התחמקת מתשובה ע"י התבדחות תפלה. אתה מבין מצוין מה הפואנטה... נזק למימשק בין העין לעולם (=המשקפיים) פוגע באיכות הראייה, למרות שמערכת הראייה נמצא במקום אחר (=המוח). לפי ההגיון העקום שלך, אם בעל המשקפיים השבורים מראה פגיעה בזיהוי עצמים - הרי שברור שמערכת הראייה נמצאת במשקפיים. (שהרי אם מזיקים למוח ומגלים נזק לזכרון או ל"אני" - המסקנה שלך היא שהם נמצאים במוח.)

 

[vizini]

לא לגמרי הבנת

לכן אסביר שוב: כאשר נפגע איזור המכיל זיכרון מסויים, רק זיכרון זה אובד. כל שאר הזכרונות לא נפגעים. לכן הטיעון על הממשק (שהיה אמור לתפוס גם לגבי הזכרונות האחרים) לא עובד, שכן יש עוד ממשקים במוח המסוגלים לתמוך בזכרון זה, אילו היה שמור במקום אחר. לגבי המשקפיים - זו לא התחמקות אלא תשובה לעניין. מערכת הראיה איננה מרוכזת במקום אחד, אלא מורכבת מכמה תת מערכות (וניתן לראות במשקפיים תת מערכת, מעין עדשת עין מלאכותית). את המשקפיים, או אפילו את עדשת העין, ניתן לתקן ולהחליף, בדיוק כמו שחלק מהמוח מסוגל להחליף את תפקודו של חלק פגוע. לכן מניסוי כזה ניתן להסיק על חשיבותן היחסית של המשקפיים לראיה ותפקודן בתוך המערכת. ואני לא כל כך מבין מה האנלוגיה שלך למשקפיים, כי שום דבר ממה שתיארתי (אבדן זיכרון, פיצול רצונות במוח מפוצל) כלל לא דומה לזה.

 

[masorti]

שוב התחלת להפציץ במלל חסר משמעות...

כל ענין "תת המערכות" לא רלוונטי כלל לדיון. הנקודה היא שיש מימשק ששמו משקפיים + מערכת ראייה שהיא ההתקן עצמו (שאין זה משנה האם הוא מורכב מחלק אחד או ממליון). ואין שום קשר בין החשיבות היחסית של המשקפיים או היכולת להחליפם לבין הדיון. הנקודה היא פשוטה... לדעתך פגיעה במשקפיים מוכיחה שהראייה נמצאת שם. במחשבה שנייה, הנסיון המגוחך שלך להגדיר את המשקפיים כחלק ממערכת הראייה ולא כמימשק הוא פשוט מצחיק. (וזאת במקום להודות שהובסת בויכוח) מצידי תגדיר את המוח כחלק משני מאוד במערכת המכילה את התודעה, ותכיר בעובדה שעיקר המערכת הוא הנשמה. --- לגבי ענין הזכרון... מה בדיוק הבעיה בכך שפגיעה באיזור מסוים במוח פוגעת בחלק מהזכרון, וחלקים אחרים שמשמשים לזכרון לא יכולים להחליפו? שמא כל חלק "זכרוני" במוח מחובר ל"תא" אחר בנשמה, ולכן השמדת החיבור לאותו "תא" חוסמת את הגישה לאותו זכרון? ובכל מקרה - אוכל להציע לך עשרים מודלים בהם עדיין המוח יהיה מימשק ותו לא, ואתה לא תוכל לסתור אותם. שוב רואים כיצד אתה מנסה לשתול שטות לוגית כ"מסקנה" מסדרת נתונים הנראים כעובדות בדוקות.

 

[vizini]

אם תאמץ את מוחך, תצליח להבחין

במשמעות... בוא ונוריד את "אנלוגיית" המשקפיים מעל סדר היום, כי היא לא אנלוגית ולא רלוונטית לכלום. אתה מציע ניסוי (שבירת המשקפיים), וגם את המסקנה שאני אמור להסיק מהניסוי (הראיה נמצאת במשקפיים). אבל אני לא מסיק מסקנה זו מהניסוי. אילו היה מישהו מציע מסקנה זו כהיפותיזה, היתה זו מופרכת בצורה הבאה: ראשית, יש אנשים שרואים ללא משקפיים. מסקנה - המשקפיים אינם הכרחיים לראיה. זאת ועוד - גם אם המשקפיים לא נפגעו, אך נפגעו העצבים המקשרים בין העין למוח , או שנפגע החלק מוח האחראי על הראיה, גם אז לא תהיה ראיה. המסקנה - יש עוד חלקים למערכת הראיה, והם חשובים יותר מן המשקפיים. אם היית יכול להציע מערכת כזו של ניסויים המפריכים את מה שאני אומר, הייתי מודה בטעותי. ההיפך כנראה לא יהיה נכון... לגבי המוח כממשק לזכרון - אתה נזקק לטיעונים קלושים יותר ויותר כדי להצדיק את עמדתך. עכשיו איזור מסויים במוח הוא ממשק ספציפי לזיכרון מסויים? מה מיוחד בזכרון זה שרק אותו איזור יכול להוות לו ממשק? זאת, ועוד - אם, לאחר שנפגע אותו איזור במוח, תנסה להחדיר את אותו זיכרון עצמו למוח- לא תוכל? אם לדוגמא הזכרון המדובר הוא תמונה או ספר, אם תתבונן בתמונה או תקרא את הספר לאחר שנפגע אותו איזור, לא תוכל לזכור אותם? בוודאי שתוכל. אם כן, עוד טיעון מופרך שיורד מסדר היום. יש לך עשרים מודלים? בוא ונתחיל באחד.

 

[masorti]

שוב הפצצת במלל...

שמסתיר חוסר יכולת לענות לענין. העובדה שאנשים אחרים לא זקוקים למשקפיים, או שאפשר לראות בלי משקפיים - אינה רלוונטית. עבור אותם אנשים שמשתשמים במשקפיים כמימשק בין העין לעולם - פגיעה במשקפיים יוצרת תמונה מעוותת של העולם החיצון. ואתה מסיק מזה שהראייה מקורה במשקפיים. אם אתה היית מציע ניסוי שמוכיח שפגיעה בנשמה אינה פוגעת ב"אני", אז גם אני הייתי מודה בטעותי ומסכים שאכן ה"אני" נמצא במוח. יש לך דרך מדעית לבצע ניסוי על נשמות? --- לגבי המוח כמימשק לזכרון.. מה בדיוק מפריע לך במודל שלפיו כל איזור מממשק תא זכרון במוח ל"תא" נשמה (והם מתמלאים זה אחר זה)? מי אמר שיש משהו מיוחד באותו זכרון שהוא זקוק לאיזור מיוחד? סתם ענין של סדר מילוי של תאים. מהדוגמא שלך על הספרים רואים שלא הבנת כלום. ברור שאם "תטען" תא זכרון אחר באותו סוג של זכרון - תצליח. הרי מה שקובע הוא לא סוג הזכרון (באיזורים שמתאימים לאותו סוג) אלא מועד הטעינה. התא שנפגע התמלא בעבר, ואילו עכשיו נהרס המימשק. אז כעת הינך מעביר דרך "חוט" אחר במימשק את אותו סוג זכרון, ואין שום בעייה לאחסנו בנשמה. אם כן, עוד "הפרכה" שלך שקרסה כמגדל קלפים. שוב הוכח שהינך משחיל שטות לוגית בסופה של שרשרת נתונים הנראים כעובדות בדוקות, וזאת כדי להוביל את הקורא למסקנה שקרית.

 

[vizini]

עדיין לא נטשת

את "אנלוגיית המשקפיים" שאינה אנלוגית למאומה גם אחרי שהפרכתי אותה? אז אולי תסביר לנו מה בדיוק אנלוגי למה באנלוגיה שלך כדי שנדע למה אנלוגית הפרכתי? מה מפריע לי במודל שהצעת? הרבה דברים: 1. ראשית, הנחת הסדרתיות שלך מופרכת ע"י אופיו האסוציאטיבי של הזכרון. שנית, האסוציאטיביות הזאת דורשת שזכרונות רבים יהיו מקושרים זה לזה (כדי שניתן יהיה להגיע מזכרון אחד לזכרון שני) ולכן לא די בהריסת "קשר" אחד כדי למחוק את הממשק לזכרון. יש למחוק או לפגוע בזכרון עצמו. 2. אנו יודעים שכדי ליצר ולשמור זכרון,שמאפייניו דומים למאפייני הזכרון האנושי, די בנוירונים עצמם (וזה מוכח ע"י מודלים של רשתות נוירונים מלאכותיות). לכן כל ה"מודל" שלך מיותר ולא נועד אלא כדי לתמוך בגישה הלא הגיונית של "זכרון שאינו פיזי". 3. אפילו היה המודל שלך נכון (והנקודה הראשונה מראה שהוא לא), עדיין היתה טענתי שהזכרון "נמחק" מאישיותך נכונה. בעצם יכולת לקצר ולומר שאלוהים שומר לעצמו עותק של כל הזכרונות שלך למרות שפיסית הם נמצאים במוחך. מבחינה עקרונית זה לא שונה ממה שאתה אומר. אם "אתה" לא יכול לגשת לזכרון, מבחינתך איננו קים. והערה לסיום - ההערות שלך על "שוב הוכח" וכו', שברור לכולם שאינם נכונות, לא מוסיפות לא לדיון, ולא לאמינותך, והיה מוטב שתימנע מהן.

 

[masorti]

שוב הפלצת אוסף הבלים שמסתיר ואקום..

לגבי המשקפיים... לא הפרכת כלום. על אפך ועל חמתך האנלוגיה שלי מצוינת. תבקש מאלי ו. שיסביר לך את האנלוגיה, ואולי אז תבין. לגבי יתר הסעיפים... 1. משפטים מופלצים כמו "הנחת הסדרתיות שלך מופרכת ע"י אופיו האסוציאטיבי של הזכרון" לא יסתירו את העובדה שאין לך תשובה לגופו של ענין. אין שום קשר בין חיבור אפשרי בין תאי זכרון לבין היכולת להרוס תא במימשק. ברגע שהרסת חיבור מסוים, גם כל החיבורים האסוציאטיביים אליו וממנו מפסיקים לתפקד. הטיעון שלך הוא בעצם שהמודל שלי מאפשר "שאיבת" זכרון מ"תא" בנשמה ע"י אסוציאציה והעברתו דרך מימשק תקין. כמובן שזו שטות. האסוציאציה (דרך תא מימשק תקין) יכולה אמנם להפעיל "תא נשמה" שהמימשק אליו נהרס, אבל משמעות הפעלה זו היא הוראה להזרים את המידע חזרה לעולם החיצון דרך המימשק ההרוס. וזה כמובן בלתי אפשרי. סיכום: הריסת תא זכרון במוח חוסמת גם גישה אסוציאטיבית לאותו זכרון, וזאת במכניזם שכולל את קיום הנשמה. שוב רואים שאתה מכניס מסקנות שקריות בסוף קטע מידע שנראה אמין, וטוען שזו המסקנה ההכרחית הנובעת מהמידע. 2. שטויות במיץ עגבניות. מודל של רשתות נוירונים מוכיח יכולת אחסנת מידע ולא יכולת לקיים תודעה. ו"זכרון" הוא דבר הכלול בתודעה. מה שמיותר הוא הנסיון שלך לטעון שהמודל שלי מיותר. ואפילו אם נניח שהכול מוסבר עקרונית רק בעזרת נוירונים (.. וזה לא כך), אין זה אומר שהמודל הפשוט הוא גם הנכון והמדויק. כידוע לך עקרון התער של אוהם הוא אקסיומה בלתי מוכחת ותו לא. 3. שטויות במיץ עגבניות. הזכרון לא נמחק אלא אינו נגיש לעולם הפיזי. המדל אינו זהה להכנת עותק נוסף, משום שהטענה הבסיסית היא שהעותק המקורי נשמר. שוב הוכח שאתה מכניס שטויות לוגיות לתוך מידע שנראה אמין במטרה להביא את הקורא למסקנות מוטעות. והטענה שלך שאם "אני" לא יכול לגשת לזכרון אז מבחינתי אינו קיים - היא כמובן שטות. מי שלא יכול לגשת לזכרון הוא רק המוח הפיזי שלי. שוב אתה משחיל בין השיטין את ההנחה ש"אני"=המוח הפיזי (ע"י הקישור בין "מבחינתי" לבין הבעייה במימשק לחלק הפיזי), וכך מוליך את הקורא למסקנות מוטעות מבלי שיבחין בשטות שהוחלקה פנימה. נ.ב. כשאתה תימנע מהכנסת הנחות שקריות לתוך רצף מידע מוכח כדי להוביל באף את הקורא למסקנה שגויה, אז אני אפסיק להצביע על תופעה זו.

 

[vizini]

אתה חושב

ששימוש בביטויים כמו "הפלצת", "אוסף הבלים", ועוד כמה כאלה, כמו גם הסגנון הכללי של הודעתך, מחזקים את דבריך? לדעתי הם רק מראים עד כמה חלשים הטיעונים שלך. לא לחינם אמרו חכמינו: דברי חכמים בנחת נשמעים... לעניין המשקפיים - למה אתה נזקק לשירותיו של אלי ו.? אינך יכול להסביר אנלוגיה שאתה עצמך השתמשת בה? בקשר לשאר - אז ככה: 1. זיכרון סדרתי הוא זכרון שאליו ניגשים לפי הסדר. ניסית פעם להיזכר במשהו לפי איזה סדר? זה פשוט לא עובד. הזכרון שלנו הוא אסוציאטיבי. כדי להיזכר במשהו, אנחנו מנסים להעלות דברים שיזכירו לנו את המשהו הזה. כלומר זכרון קשור בכמה זכרונות אחרים, ולא בסדר מסויים. אם כן, הזכרון שלנו איננו סדרתי. אם כן, המשמעות של זיכרון אסוציאטיבי היא שכל זכרון קשור בכמה זכרונות, ולכן הרס של קישור אחד לא ימנע את הגישה לזכרון, אם הוא עוד קיים, דרך אסוציאציות של זכרונות אחרים. על הטענה הבאה שלך: "האסוציאציה (דרך תא מימשק תקין) יכולה אמנם להפעיל "תא נשמה" שהמימשק אליו נהרס, אבל משמעות הפעלה זו היא הוראה להזרים את המידע חזרה לעולם החיצון דרך המימשק ההרוס. וזה כמובן בלתי אפשרי." אוכל רק להגיב ע"י ציטוט דבריך:"כמובן שזו שטות". האסוציאציה היא לא לכתובת התא בזיכרון, אלא לזכרון עצמו. 2. נחמד שאתה מודה שמודל של רשתות נוירונים יכול לאחסן מידע. זיכרון אינו מידע??? כל מילה נוספת פה מיותרת... 3. מה זה "אינו נגיש לעולם הפיזי"? הוא אינו נגיש לך! לך אין את הזכרון הזה. מרגע שאיבדת אותו, אתה אינך אותו אדם. קח לדוגמא מקרה שבו הזכרון המדובר הוא של אישתך. אם אינך זוכר את אישתך, בוודאי שאינך אותו אדם כפי שהיית לפני שאיבדת אותו, גם אם הזכרון קיים איפשהו. אולי אם תראה את אישתך שוב, לא תחוש כלפיה כלום ותרצה לעזוב אותה? או קח מקרה קיצוני יותר- הזכרון המדובר הוא בדבר היותך יהודי... יתכן ותרצה להיות נוצרי, או, רחמנא ליצלן, אתאיסט...

 

[masorti]

שוב פלטת אוסף שטויות חסרות שחר...

המוסוות כרצף ארוך של ביטויים מרשימים. לגבי המשקפיים... המודל שלי הוסבר לך מצוין. היות והבנתך לוקה בחסר, הפניתי אותך לאלי ו. משום ששמתי לב שהוא מצליח להעביר לך חומר קשה בדרך דידקטית. לגבי הסעיפים.. 1. שטויות במיץ עגבניות. אני למשל לא מתקשה להיזכר בכמה דברים בצורה סדרתית, ולא כל דבר אצלי צף בזכרון ע"י אוסף אסוציאציות. הקישקוש שלך מזכיר לי את התרגילים המגוחכים לחיזוק הזכרון ע"י זכירת דברים בעלי שם או מראה דומה. הם עובדים אולי על המתרגלים עצמם. ובלי קשר... הטענה שלך ל"סתירת" המודל שלי היא שטות מוחלטת. אתה טוען "האסוציאציה היא לא לכתובת התא בזיכרון, אלא לזכרון עצמו". שטויות. אתה שוב מביא את המודל שלך וכופה אותו על המודל שלי. זה שאתה חושב שהתא במוח מכיל זכרון ולא פוינטר או מימשק - זו בעיה שלך. אין לך שום הוכחה שלא מדובר למשל לפוינטר לכתובת בנשמה. 2. שטויות במיץ עגבניות. ברשת נוירונים ניתן לאחסן אינפורמציה, אבל "זכרון" הינו מתן משמעות תודעתית לאותה אינפורמציה. תוכל לאחסן במחשב בייטים של מידע המתארים את הצבע של פיקסלים שונים בתמונה נתונה. הזכרון הינו העלאת אותה תמונה בתודעה תחת כותרת כמו "אני ואשתי ליד האגם". שום רשת נוירונים לא מבינה מה זה "אני" או "אשתי". 3. שטויות במיץ עגבניות. שוב הינך משחיל את ההנחה השיקרית ש"אני" = הגוף הפיזי, וזאת במטרה כדי להוביל את הקורא למסקנה מוטעית. אכן נזק למוח בעולם הפיזי משפיע על ה"אני" הכולל, אך טענתך הזכרון אבד ל"אני" כולו היא שטות. יתכן שברמה ה"על מימדית" תהיה מודע לכך שאשתך היא אשתך, אך תהיה מודע גם שהחלק הפיזי שלך לא מודע לכך. פשוט מאותו רגע ואילך יצטברו זכרונות (שיגיעו דרך המימשק) שעבורם האשה נשכחה. בדיוק אותו עקרון פועל תיאורטית בגלגול נשמות... הנשמה (רמה "על מימדית") מודעת לגלגוליה הקודמים, אך המוח (כלומר: מה שעובר דרך המימשק) מודע רק לגלגול הנוכחי.

 

[Back bencher]

אוי, masorti, טוב שאינך בן מחננו...