רוקד עם שבלולים
New member
הדת והציבור לא היו נאורים במיוחד,
אבל כיוון שהם לא ראו את עגילותו של העולם כמשהו חדש ומאיים, אלא רק כחלק מהדברים שידועים על העולם, הם לא היו צריכים להיות נאורים ביחס לזה. זה לב העניין: המיתוס של "הארץ השטוחה" ממצב את נושא צורת כדור הארץ כאחד התחומים שהיו במחלוקת בין "הדת" ו"המדע", או בין "המסורת" ו"המנאורות". זה לא נכון. היו תחומים שכן היו במחלוקת בתקופות כאלה ואחרות (מרכזיות כדור הארץ מול מרכזיות השמש, כמובן, אם כי גם הסיפור הזה הרבה יותר מורכב מ"גלילאו מול כוחות האופל"...אבל זה כבר עניין אחר), אבל לפי כל מה שידוע לנו כיום, באירופה של ימי הביניים הנושא היה שנוי במחלוקת בערך ברמה שהוא שנוי במחלוקת היום - כלומר, היו כמה הוגים די איזוטריים שהיו להם תיאוריות שהעולם שטוח, אבל הקונצנוס היה שהעולם עגול. רק כדי להדגים: תומס אקווינס, ההוגה הבולט והמשפיע ביותר באירופה של ימי הבינייים המאוחרים, כתב במאה ה-13 את המבוא לתיאולוגיה שלו Summa Theologica , טקסט קלאסי בתולדות הפילוסופיה של הדת. בעמוד הראשון של הספר הוא מנסה להסביר על הבדלים בין מתודות חשיבה והסקה, והוא נותן כדוגמה את זה שהאסטרונום מצד אחד וה-natural philosopher (הדבר הכ קרוב למדען שהיה אז) מצד שני מסיקים שניהם שהעולם עגול, אך הם מסיקים זאת בדרכים שונות...ומכאן הוא ממשיך לדבר על היסקים. כלומר, הוא מתייחס לעגלוליות העולם כעובדה טריוויאלית שאפשר לתת כדוגמא פשוטה לידע, בדיוק כמו שאנחנו עושים כיום, וזה בעמוד הראשון של ספר שהכנסיה הקתולית מושפעת ממנו ולומדת אותו מאז עד היום.
אבל כיוון שהם לא ראו את עגילותו של העולם כמשהו חדש ומאיים, אלא רק כחלק מהדברים שידועים על העולם, הם לא היו צריכים להיות נאורים ביחס לזה. זה לב העניין: המיתוס של "הארץ השטוחה" ממצב את נושא צורת כדור הארץ כאחד התחומים שהיו במחלוקת בין "הדת" ו"המדע", או בין "המסורת" ו"המנאורות". זה לא נכון. היו תחומים שכן היו במחלוקת בתקופות כאלה ואחרות (מרכזיות כדור הארץ מול מרכזיות השמש, כמובן, אם כי גם הסיפור הזה הרבה יותר מורכב מ"גלילאו מול כוחות האופל"...אבל זה כבר עניין אחר), אבל לפי כל מה שידוע לנו כיום, באירופה של ימי הביניים הנושא היה שנוי במחלוקת בערך ברמה שהוא שנוי במחלוקת היום - כלומר, היו כמה הוגים די איזוטריים שהיו להם תיאוריות שהעולם שטוח, אבל הקונצנוס היה שהעולם עגול. רק כדי להדגים: תומס אקווינס, ההוגה הבולט והמשפיע ביותר באירופה של ימי הבינייים המאוחרים, כתב במאה ה-13 את המבוא לתיאולוגיה שלו Summa Theologica , טקסט קלאסי בתולדות הפילוסופיה של הדת. בעמוד הראשון של הספר הוא מנסה להסביר על הבדלים בין מתודות חשיבה והסקה, והוא נותן כדוגמה את זה שהאסטרונום מצד אחד וה-natural philosopher (הדבר הכ קרוב למדען שהיה אז) מצד שני מסיקים שניהם שהעולם עגול, אך הם מסיקים זאת בדרכים שונות...ומכאן הוא ממשיך לדבר על היסקים. כלומר, הוא מתייחס לעגלוליות העולם כעובדה טריוויאלית שאפשר לתת כדוגמא פשוטה לידע, בדיוק כמו שאנחנו עושים כיום, וזה בעמוד הראשון של ספר שהכנסיה הקתולית מושפעת ממנו ולומדת אותו מאז עד היום.