הייתי מציע שביתה גם כן
כנגד המרצים. מרצים בכירים כשלו כשל מובהק בניהול מאבקם(הצודק) ואינם מוכנים להודות בכישלונם ועל כן סובלים הסטודנטים. במקום לקדם גל מחאה שיזעזע את המדינה בעזרתם של כל המרצים והסטודנטים(כמו כן אולי גם ראשי האוניברסיטאות), בתמיכתם של הסתדרות העובדים וגופים נוספים, הם פגעו בסטודנטים וחיכו שאלה יעבדו בשבילם. שהם ינחשו מה המרצים רוצים מהם. בעזרתו של גל מחאה משותף ניתן היה לעצור את המדינה מלכת ולסיים את השביתה לפני שהחלה. זהו לא מאבק פרטי של המרצים אלה מלחמה של כל מערכת חינוך הגבוה הישראלית, אבל אם מרצים רוצים לעשות זאת לבד יש לסטודנטים זכות מוסרית לנהל מאבק לטובתם האישית - כנגד הסגל הבכיר. אומנם מחאה זו לא היתה יכולה להתקיים כרגע בגלל שביתת המורים ופגיעות בסמסטרים בשנים הקודמות. אבל עד השנה הבאה ניתן היה לארגן את המחאה והמרצים עצמם היו נפגעים הרבה פחות בזכות פריסת הנזק לרוחב. שביתה אינה מטרה אלה אמצעי והמרצים שחכו על כך, הם יהיו מרצים עוד שנים רבות ולא ניתן לתת שום הסבר לשביתה שמתארגנת ב 10 ימים במהלך שביתה גדולה אחרת. זה לא מאבק, זה קריז. ואני לא יהיה שותף בחגיגת האנרכיה הזאתי.
