האירוח של ד"ר יואב בן-דוב

המודרניות אכן היתה רדיקלית בזמנה

אבל היו כמה אופציות שונות להיות מודרני, והכיוון שבו התרבותהמערבית הלכה הוא רק אחת מהן. המדע עם החלליות שלו נולד מתוך המאגיה. אבל הפירוש שניתן למדע סילק את המאגיה מתוכו. כעת אנחנו יכולים להעריך מחדש לא רק מה קיבלנו מזה, אלא גם מה הפסדנו.
 
בחירות

אבל הכלים- אתה עושה בחירה בין כלים שונים בהתאם לסיטואציה, לא? זה אני שואל כקונטרה לאנשים דתיים, שיש להם רק בחירה אחת כל הזמן
 
זה בדיוק

וזה העניין בפוליתאיזם, לא כן? בניגוד למונותאיזם, עם אל אחד ואמת אחת. למשל בהודו, אתה תלך למקדש של אל שמתאים לצרכים שלך באותו רגע.
 
הודו

... הודו היא בכאוס טוטאלי יחסית למערב, זה לא כזה סבבה בכלל מבחינת תמותה, סניטציה, מזון וכו'. אולי המערב עם כל האבסולוטיזם שלו כן צודק, והמונותאיזם בסופו של דבר מוביל לתפיסת עולם שמייצרת וודאות, ומשפרת את החיים של האנשים? אני שואל אין לי תשובות
 
ומה במערב?

המאה העשרים היתה הכל סבבה? מלחמות עולם, הרס סביבתי, מטריאליזם נצלני ומנוכר.. נכון, הודו ענייה (הרבה הודות למערב שכבש וניצל אותה), ולא טוב להיות עני. אבל שוב, זה לא או זה או זה. כדאי לקחת מהודו את מה שמתאים לנו, ויש שם הרבה.
 
כמו החיים..

קסטנדה: להיות מכשף פירושו לאזן את הקסם של להיות אדם עם האימה של להיות אדם.
 
טקסט מוזר

המקור לסיפורי האימה של ה.פ. לאוקראפט, ויש אנשים שהפכו את זה לשיטה של מאגיה. היה לו גם קשר עם אליסטר קראולי.
 
כן.. אבל ממש הזדהיתי עם הווארד

פיליפס לאבקראפט, וגיליתי כוחות עצומים, בטקסט שהוא כתב... השאלה אם זה רק אני, או שבאמת מתחבא שם משהו עצום, כי אני ממש ממש נדהמתי מזה, כשניסיתי להפוך את זה למשהו פרקטי מעשי, יש לספר הזה כוחות עצומים, ככה אני מאמין, ובקשר לאליסטר קראולי, יש שמועות שספר החוקים (אל וגיס), שיש בתוכו רמזים על השואה.. יש לטענה הזאת בסיס?, אני ראיתי דברים, וממש היה חזק, אבל לא היה רשום שם היטלר או משהו, הטענה הזאת אמיתית ?
 
הרמזים ניתנים לפרשנות

אבל באווירה הכללית של ספר החוק ושל דבריו של קראלי אי אפשר לטעות: העידן החדש יבוא לא בשאנטי של אהבה ושלום, אלא בגלים של הרס ומלחמה. בכך הוא בוודאי קלט את אווירת המאה העשרים.
 
כמה שאלות..

במסכת "עבודה זרה" כתוב שתבוא שמש ענקית שתשרוף את הרשעים והצדיקים יתחזקו ממנה --- בקשר למה שיקרה בסוף העולם, אני למדתי שבסוף העולם, יגיע דומוזי, אל נינ אננה, ונינ אננה, תתן חיים שוב פעם, והוא זה שיהיה המשיח... למדתי שאשת זנונים היא עצומה... << אבל השאלה שלי, היא : אני רואה את עצמי בתור, אחד שממשיך עם האלה העצומה, ולא נטש אותה, אבל אני מרגיש שאני מרוחק, כאילו שאני חי בבועה משל עצמי, לפעמים אני כבר לא יודע אם אני שייך לכוחות הטומאה, או לא.. (על פי ההשקפה היהודית) שממש קיבלתי חיזוקים אדירים, ממה שקראתי... (בקשר לעבודה זרה) זה נתן לי את הכוח, אבל הסתכלתי על זה על פי הכוחות הרעים שכתובים בספר.. מה דעתך על מה שקורה אחריי המוות ? שאלה ממש דפוקה, אבל אני שואל את עצמי, את זה כל כך, ועוד משהו, העלאתי באוב מישהי בשם תאואור אנ-קורן, היא מספרת שהיא מלפני 3000 ומשהו שנה, לא זוכר, זה היה לפני הרבה זמן, משהו כמו 3500 ומשהו ... אבל היא לא סיפרה לי מאיפה היא באה, יש לך מושג מאיפה יכול להיות מקור השם הזה, ולמה היא התכוונה, כשהיא אמרה שהעולם הבא, זה עולם של סבל ? תודה רבה, יובי.
 
כדאי להיזהר

לא בריא לשקוע יותר מדי במקומות כאלה. סוף העולם יבוא כשיבוא, וגם סוף החיים. וכשמתים אז מתים, ואין מה לעשות עם זה, בלי קשר לשאלה איך זה בדיוק. בינתיים אנחנו חיים, ושווה לעשות מאמץ כדי לחיות היטב. לא כל המאגיה היא אפלה. כדאי לחפש את האיזון.
 

TheBlueOne

New member
שאלה שהיא קצת אישית

וחבל שלא שאלתי אותה אתמול, אבל, כמה פעמים בשנה יוצא לך בערך לערוך טקסים? איך המשפחה מקבלת את זה? איזה חינוך הילדים מקבלים בבית? (במידה ויש ילדים :p)
 
למעלה