"האם אפשר ללמוד איך להתאהב ?!

יורם 714

New member
לא מכיר לא יודע אבל מה שאני חושב שהיה ראוי

ללמד ולחקור את הגותו של ליבוביץ
ולא לתת במה גדולה להגות מסתורית ולא אמינה.............
 
שמע נא..

אע"ג שדבריך נאים, ובכנות ייאמרו, מכל מקום, עת סכלות ואווילות היא זו..
ללמוד את הגותו של לייבוביץ, קרי - ללמוד הגות כראוי ולשמה, אין באפשר.. ואין אדם יורד לסוף דעת רבו כשבעים שנה, ולדעת לייבוביץ, כך נראה על כל פנים, כשבע מאות
 
זה כמובן הבל הבלים..

אבל יש כעת טרנד..להציג את הוגי ימי הביניים, מדענים ואנשי שם, כמכשפים. כה יוסיף לי וכה יאמר אם לא שמעתי במו תנוכיי אנשי אקדמיה המנכסים לקופרניקוס, קפלר, בייקון ואפילו ניוטון, כישוף..!! יש לי הרושם מדוע זה נעשה אבל זה לא מענייננו, ובטח שלא מן האמת ייחצבו. בכל אופן.. כשם שניתן לייחס לרמב"ם כישוף, כך ניתן לייחס ליתר את זאת.
_____
מבלי קשר, שד"ר אלקיים הנ"ל לא ביטא זאת בדבריו, למרות, שרוח הדברים הייתה נוחה לייחוס האיוולת הנ"ל.
 
ד"ר אלקיים לא קטיל קני שאפשר לבטלו כעפרא רארעא

הוא ראש מחלקה באוניברסיטת בר אילן, וראש מרכז מוסיוף לחקר הקבלה ץ
ראה מודעה זו
תעשה גוגל: אלקיים גדול המכשפים ותראה מומורעה ובה ההרצאה של אלקיים
ותראה מה כתב כאן.
תעשה גוגל למילים: אלקיים הרמב"ם בין פילוסופיה למיסטיקה
ותבחר של יד בן צבי.
משום מה אני לא מצליח ליצור קישור לזה.
 
ככלל, אין בתארים אקדמיים ומשרות כדי ללמד על מעלתו או חסרונו

של אדם יהא אשר יהא. תוכן דבריו והבנתם - הם עדות נאמנה, וכמאה תארים דמי.

מצא חן בעיניי האיש בפרקטיקה הפדגוגית שלו - כלומר, כיצד הוא מעביר את רעיונותיו לציבור שומעיו - וזה כשלעצמו מעליותא גדולה היא.

___
אם אכן הוא אמר את שאמר לגבי הרמב"ם, והוא אכן כיוון לכך, אז הוא אידיוט. ואם יש לו דיפלומה. אז הוא אידיוט עם דיפלומה.
 
שלילת התארים...

גם אני לא מתרשם מהתארים האקדמיים ובפרט היום שאפשר לקנות עבודות מוכנות...
אבל כאן מדובר בחתיכת פרסונה שאוניברסיטת בר אילן בחרה בו מכל המרצים לתפקידים המכובדים הנ"ל וכנראה שהתזה שלו אינה מופרכת בעיני המרצים שם.
היגעת למאמר שלו?
 

u r i el

New member
אני מכיר את האיש.

מדובר באיש אשכולות משכיל שנתברך קודם כל ביכולת למידה וזכירה שקרא בחייו "ספריות שלמות" בעברית ערבית אנגלית גרמנית ( כנראה ידע חלקי בגרמנית ) ואולי עוד שפות, שמסוגל לזכור את פרטי הספר ולצטט ממנו וכמובן - לשלוף את הטקסט הרלוונטי ברגע המתאים לו בהרצאתו. ההרצאות שלו מרתקות בשל אשיותו הכאריזמטית, הפרובוקטיבית והיצירתית, וככזה יש לו קהל "אוהדים שרופים" ברמות שונות והוא מוקף בהם ביום ובלילה LITERALLY ממש. ההרצאות שלו אינן מוקפדות מבחינת מצוי הנושא, מאחר שהוא "זורם" עם שאלות והערות מאזיניו ולעתים חולף כל הזמן המיועד מבלי ש"נגע בנקודה" שעל סדר היום אלא התפרש על עולם ומלואו. יש לאיש קשרים עם אישים משכילים בכל העולם, יש לו יכולת אירגונית מופלאה ובשל כך הוא גם יודע לגייס כספים לענייני ציבור שונים. הוא איש מעשה, חי ומתפקד סביב השעון לא רק במסגרת ההוראה והעשייה באוניברסיטה, אלא בתחומים אינטלקטואליים רבים והוא נפגש עם אישים מהתרבות הערבית בארץ ובחו"ל ודן אתם על הגות, שירה, דת ועוד.

מבחינת דעותיו, קשה לי לשפוט משום שהוא עושה עלי רושם של אדם לא חד-כווני, ולעתים הוא מעיד אגב אורחא על עצמו שהוא כזה. יש לו ידע רחב ועמוק בפילוסופיה, החל מזו הקדומה, דרך זו של ימה"ב וכלה בפילוסופיה של העת החדשה ועד ימינו והוא שוזר בדבריו תובנות פילוסופיות וסוציאליות על ימין ועל שמאל. יחד עם זאת, הוא איש קבלה במובן האקדמי וגם במובן הפראקטי שמכיר את הספרות הקבלית לפני ולפנים - אולם אני לכשעצמי אינני מסוגל לקבוע אם הוא שחקן מחונן או אולי באמת בעל ראש קבלי שעומד ברצינות מאחורי כל מה שהוא אומר או כותב. לעתים אני מתרשם שהוא יותר מכל דבר מחפש פרובוקציות אינטלקטואליות וניזון מתדהמתם של מאזיניו .... נשמע לך מוכר ? האם בחלק מהדברים יש לך דה'זאבו עם אשיות אחרת .... ?

אהה, כמעט שכחתי, הוא כמובן שמע על ליבוביץ .... כלומר, היה בעצם תלמיד שלו באוניברסיטה העברית בירושלים ומכיר את כתביו ודבריו ולא פעם מזכיר אותו לשבח או בהסתייגות, תוך כדי ציטוט, אבל תמיד בכבוד רב והערכה, ומשום מה תמיד עיניו בורקות כאשר הוא מזכיר את "השם המפורש" ....
 
השאלה הגדולה

מעניין איזה ציון היה מקבל אצל מורו ישעיהו ליבוביץ, על התזה הזאת, ועם טיעונים כאלה.
 
אותי מעניין הטיעונים שלו

הוא רוצה לטעון שהרמב"ם הוא גדול המכשפים. (אגב גם משה רבינו לדעתו היה גדול המכשפים. הוא הרי גדל אצל פרעה שהיה מוקף בחרטומים וההוכחה שהיה מכשף שקרע את ים סוף...) ד"ר אלקיים ראה אמירה של ליבוביץ באחד הספרים שלו: "דיון רציונאלי עלול להביא אף לידי הכרה מיסטית" והרמב"ם הרי ידוע כגדול הרציונליסטיים, מכאן למד שהרמב"ם הגיע להכרה מיסטית...
לדעתו הרמב"ם גם האמין במזלות. ואיך הוא מוכיח זאת? כיוון שהרמב"ם כתב שהתורה אסרה עלינו להאמין במזלות. מכאן הוא לומד שיש ממש באמונה במזלות. אלא שהתורה אסרה עלינו להאמין בהם...
ואז הוא שולף את הקלף המנצח, ראה בספר סיפורים של יהודי סוריה שטוענים שהרמב"ם ביקר אצלם, והתעמת עם גדול המכשפים שהיה עושה צרות ליהודים ונצח אותו. ומכאן הוא מגיע למסקנה שהרמב"ם הוא גדול המכשפים.
וזה כמדומני ראש המחלקה למחשבת ישראל וראש מרכז מוסיוף לחקר הקבלה באוניברסיטת בר אילן.
ראה נא סרט זה:
https://www.youtube.com/watch?v=WoqJc8J__Xc
 

u r i el

New member
לא הבנתי מה הבעייה שלך.

ראה, הרמב"ם מתאר את דמויות המקרא הראשיות על בסיס איזשהו אידאל יווני-פילוסופי נוכרי אופנתי, וכל זאת בכדי לשרת איזו בועה הגותית שנקרה במוחו, בחלקה פולמוסית כלפי חוץ וחלקה כלפי פנים, וברור לכל בר דעת שהוא לא נתכוון להציג עצמו כביוגראף של שחקני המקרא הבולטים, וכך - להבדיל - עושה גם ד"ר אלקיים הפרובוקוטיבי כלפי אותו רמב"ם, לא במובן של ביוגראף אלא בכדי לשרת איזו בועה הגותית.
עקרונית אינני רואה כל הבדל ביניהם ואת התורה כולה קראתי בחיי כבר כמה פעמים מב' ועד ל' ולא מצאתי בה שום חוכמה פילוסופית אריסטוטלית מלבד הקישקושים הדמיוניים של ר' משה הגדול. SO ?
 

aetzbarr

Member
בועה - מלה בשפה כללית......הגותית - מלה בשפה פרטית

כל מלה היא רק צירוף של אותיות, שתפקידו היחידי הוא תפקיד של שם.

צירוף האותיות..ב ו ע ה ...זה שם של מה ? של זה ...אומר האדם , והוא מצביע
על "משהו" באוויר , שבקע מתוך מי סבון מבעבעים.

צירוף האותיות....ה ג ו ת י ת ...זה שם של מה ? של ידיעה הנובעת מעולמו הפנימי של האדם, וכל אדם מבין אותה איך שהוא רוצה.

יש שפה כללית המשותפת לכל בני האדם, ויש לכל אדם שפה פרטית משלו.
השפה הכללית מבוססת על מעשה, שבעקבותיו באה אל עולמו הפנימי של האדם, ידיעה פלאית. השפה הפרטית היא יצירה פרטית.

א.עצבר
 

u r i el

New member
"השפה הפרטית היא יצירה פרטית" =

טאוטולוגיה חסרת פשר.
 
למעלה