אמונה היא דבר לא רציונלי..
לייבוביץ סבר כי אמונה מעצם הגדרתה ומהותה איננה דבר רציונלי.. משום שאמונה היא ערך, וערכים, ככלל, אינם רציונליים - (משום שהם תלויים ברצונו של האדם, שאף הוא, רצונו של האדם בבסיסו ובמקורו, איננו רציונלי...).
אין ספק שכל ניתוח ודיון אודות עניין מסוים - הוא רציונלי - עצם המושג אנליזה, כבר חופנת בחובה רציונליות.. דיון רציונלי.. - קרי אנליזה של הגות יהודית, יכולה להביא אדם לאמונה, שהיא מטבעה אינה רציונלית. לזה כיוון ליבוביץ באומרו "הכרה מיסטית", שכן מיסטיקה, אטימולוגית, פירושה - הכרה שאינה נתפסת, שלא לומר תלויה, בחושיו הפיזיולוגים של האדם ! רצונו של האדם - העלולה להביא לאמונה - היא הכרה מיסטית. יחד עם זאת, אין ספק שמשמעותה של המילה מיסטיקה על נגזרותיה, בעשרות השנים האחרונות, בעיקר כשהיא נאמרת בהקשר ליהדות, קיבלה איטרפטציה במשמעות דברים סודיים, קבליים וכיו"ב.. זו הסיבה, לדעתי, שלייבוביץ הפסיק מלציין את המילה הזו בהקשרה המקורי. מצינו זאת רבות אצל ליבוביץ ששפתו ובחירת המילים שלו נעשו רבות בהקשרן האטימולוגי המקורי, ולאו דווקא בהקשרן העממי הרווח. חלילה לנו מליפול בכשל אנרכוניסטי אשר רבים יכשלו בו, וגדולים בשחת זו יפולו.
___________
כל זה בדברנו על ליבוביץ, אך בהגיענו אל הרמב"ם גופא, גם לייבוביץ סבר שדעתו של הרמב"ם היא כי אמונה היא רציונלית.. - הרמב"ם באמת סבר שאדם יכול לדעת את אלוהים במשמעות ידיעה (- רציו), כלומר, מי שמכיר את האמת לאמיתה, איננו יכול שלא להכיר את אלוהים ולהאמין בו.. זו הסיבה שהמצווה הראשונה שהרמב"ם מונה היא מצוות "ידיעת ה'".. בניגוד לדעתם של רבים מהוגי וחכמי ימי הביניים.. כגון ר' חסדאי קרשקש ועוד.
כן, הרמב"ם לא סבר שקיימת מציאות שאדם מכיר את בוראו ומורד בו, כדברי לייבוביץ בהשאלה מדברי רש"י.. עבור הרמב"ם חוסר אמונה הוא חוסר ידיעת האמת.. ועל כן, טענותיו של ד"ר אלקיים בהסתמך על דבריו של ליבוביץ במשפט הנ"ל.. לא רק שאינם נכונים בהקשרם המקורי כדעת ליבוביץ, אלא אף אם היו נכונים כדעת ליבוביץ, הרי שברור שהרמב"ם לא סבר כך, כמו שכתבנו.
_________
ראיתי את הסרט, ועדיין מוצא חן ושכל טוב בעיניי האיש ד"ר אלקיים, זאת על אף ולמרות התיאוריה המופרכת שהוא מגבב בבחינת - מיעל פילה בקופא דמחטא.
לייבוביץ סבר כי אמונה מעצם הגדרתה ומהותה איננה דבר רציונלי.. משום שאמונה היא ערך, וערכים, ככלל, אינם רציונליים - (משום שהם תלויים ברצונו של האדם, שאף הוא, רצונו של האדם בבסיסו ובמקורו, איננו רציונלי...).
אין ספק שכל ניתוח ודיון אודות עניין מסוים - הוא רציונלי - עצם המושג אנליזה, כבר חופנת בחובה רציונליות.. דיון רציונלי.. - קרי אנליזה של הגות יהודית, יכולה להביא אדם לאמונה, שהיא מטבעה אינה רציונלית. לזה כיוון ליבוביץ באומרו "הכרה מיסטית", שכן מיסטיקה, אטימולוגית, פירושה - הכרה שאינה נתפסת, שלא לומר תלויה, בחושיו הפיזיולוגים של האדם ! רצונו של האדם - העלולה להביא לאמונה - היא הכרה מיסטית. יחד עם זאת, אין ספק שמשמעותה של המילה מיסטיקה על נגזרותיה, בעשרות השנים האחרונות, בעיקר כשהיא נאמרת בהקשר ליהדות, קיבלה איטרפטציה במשמעות דברים סודיים, קבליים וכיו"ב.. זו הסיבה, לדעתי, שלייבוביץ הפסיק מלציין את המילה הזו בהקשרה המקורי. מצינו זאת רבות אצל ליבוביץ ששפתו ובחירת המילים שלו נעשו רבות בהקשרן האטימולוגי המקורי, ולאו דווקא בהקשרן העממי הרווח. חלילה לנו מליפול בכשל אנרכוניסטי אשר רבים יכשלו בו, וגדולים בשחת זו יפולו.
___________
כל זה בדברנו על ליבוביץ, אך בהגיענו אל הרמב"ם גופא, גם לייבוביץ סבר שדעתו של הרמב"ם היא כי אמונה היא רציונלית.. - הרמב"ם באמת סבר שאדם יכול לדעת את אלוהים במשמעות ידיעה (- רציו), כלומר, מי שמכיר את האמת לאמיתה, איננו יכול שלא להכיר את אלוהים ולהאמין בו.. זו הסיבה שהמצווה הראשונה שהרמב"ם מונה היא מצוות "ידיעת ה'".. בניגוד לדעתם של רבים מהוגי וחכמי ימי הביניים.. כגון ר' חסדאי קרשקש ועוד.
כן, הרמב"ם לא סבר שקיימת מציאות שאדם מכיר את בוראו ומורד בו, כדברי לייבוביץ בהשאלה מדברי רש"י.. עבור הרמב"ם חוסר אמונה הוא חוסר ידיעת האמת.. ועל כן, טענותיו של ד"ר אלקיים בהסתמך על דבריו של ליבוביץ במשפט הנ"ל.. לא רק שאינם נכונים בהקשרם המקורי כדעת ליבוביץ, אלא אף אם היו נכונים כדעת ליבוביץ, הרי שברור שהרמב"ם לא סבר כך, כמו שכתבנו.
_________
ראיתי את הסרט, ועדיין מוצא חן ושכל טוב בעיניי האיש ד"ר אלקיים, זאת על אף ולמרות התיאוריה המופרכת שהוא מגבב בבחינת - מיעל פילה בקופא דמחטא.