סוף סוף משהו מעניין
כל ההנחה שלך שחוקים שפועלים על העולם הפיסיקלי פועלים גם על העולם נפשי הם מוטעים.
מלכתחילה שמשתמשים במינוחים כמו לעמוד במקום, לנוע קדימה,אחורה, או כל מושג שקשור לשינוי מיקום פיסי, במובן הנפשי, לא מתכוונים לתזוזה או אי תזוזה במרחב הפיסי.
בגלל שהמרחב הפיסי שלנו מוגדר ע"י 4 קאורדינטות, והרגע הראתי ששלושת מימדי המרחב לא רלוונטים להגדרה של המצב הנפשי, את לא יכולה להניח שלמימד הזמן כן יש השפעה.
ולכן כל עניין אפקט הזמן משפיע על המיקום, לא רלוונטי.
אגב, גם בעולם הפיסי שמדברים על לעמוד במקום, מזניחים את מימד הזמן.
גם האמרה שלך שאין דבר כזה מישור, רק עליה מאוד מתונה, נורא מזכיר את ההגדרות של פונקציות.
פונקציה היא או עולה, או יורדת. שהיא קו ישר מונוטוני, היא עדיין מוגדרת פונקציה עולה.
אותו דבר שניסית להכניס את כל עניין האנרגיה,שהסכמת איתי שזו שטות. המח שלך עובד בצורה נורא ריאלית.
את מנסה לאנוס חוקים והגדרות מתמטיים להיות להיות נכונים גם בעולם ההגדרות הנפשיות.
בכל מקרה, ביססת את כל הטענה שלך על זה שהזמן מתקדם תמיד, ולכן אי אפשר לעמוד במקום כי "המקום" בעצם משתנה עם הזמן.
אז תחת ההגדרה הזו של מקום, מה זה אומר להתקדם ומה זה אומר ללכת אחורה? בכלל מה ההגדרה של מקום.
יש עוד כמה דברים שלא הבנתי ממה שכתבת, אבל בכולם יש את העניין הזה של מקום.
אז בואי קודם נסגור את זה ואז נמשיך הלאה.
אגב, ילדת הפלא לא השתמשה במישור כדי לתאר מצב שבו היא לא מתקדמת, זה את הכנסת.
היא סך הכל שאלה, אם יש עליה, ויש ירידה, למה אין מישור.