לא, ממש ממש לא. להפך. זה ניתוח שנעשה בסטנדרט כירורגי תקין
ע"י אורולוג כירורג (בבוגרים, הכוונה).
 
ראשית, אצל תינוקות הערלה מחוברת לעטרה וצריך לקרוע את החיבור הזה (כואב רצח). זה נקרא "פריעה":
http://www.gonnen.org/?p=29
אצל אדם בוגר כבר לא, כי התרחשה היפרדות טבעית (בד"כ קורה בילדות). זה כבר מפשט את התהליך ולא מחייב קריעה של רקמות, הן נפרדו טבעית, כאמור. ברפואה זה המצב העדיף – לתת לדברים לקרות טבעית במקום להתערב כירורגית (אלא במקרים מיוחדים).
 
שנית, אצל תינוק הכול קטן, קשה יותר לראות מה עושים, לא פעם מורידים יותר/פחות מדי עור, או באופן לא סימטרי... חלק מהבעיות האלה מתגלות עוד בינקות או בילדות, חלק רק בגיל מבוגר יותר, כשיש זקפה. אז כן יש בעיות בזקפה ממילה גם כשאין תפרים... פשוט הגבר (או הנער) לא מקשר אותן לעבודת המוהל כי עברו שנים רבות בין לבין, זה האיבר שהוא מכיר כל חייו, הוא לא מבין שזה לא משמיים, שאם העור מתוח מדי בזקפה או בסיס הפין שעיר (אין די עור, אז בזקפה נמשך עור שעיר מהאשכים) זה בגלל המילה. זו סטטיסטיקה שלא סופרים אותה במשרד הבריאות, אבל היא קיימת ומתועדת ברפואה.
https://www.hofesh.org.il/alternatives/brit_mila/juridical.html
 
לדוגמה, "עקמת הפין" מתוך אתר ביה"ח שערי צדק:
"עקמת הפין גורמת לאי יכולת לקיים יחסי מין בבגרות וגורמת לפגיעה קשה, תפקודית ופסיכולוגית. עקמת הפין אצל ילד נוצרת בדרך כלל לאחר החלמה לא תקינה של הפין מברית המילה, מביצוע לא נכון של הברית או לעתים רחוקות כפגם מולד כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של החלקים (Corpora Cavernous) אשר מרכיבים את הפין.
לאור העובדה שבארץ רוב הבנים נימולים, מספר הילדים הסובלים מעקמת הפין גדול יותר בהשוואה לשאר העולם."
https://www.szmc.org.il/heb/departments/peds-urology/procedures/penile-surgery/peyronies-disease/
 
לא לחינם כל ניתוח פלסטי שאינו דחוף או שאין סיבה מיוחדת לבצע בילדות, נדחה בד"כ לשלב שבו הגוף מסיים לגדול, ומעדיפים לעבוד על איבר גדול, בגודלו הסופי. לדוגמה:
"במקרים בהם ניתוח אף אינו מחויב מבחינה בריאותית, אך יש רצון לבצע אותו מבחינה אסתטית, מומלץ לחכות לפחות עד גיל 15 ועדיף אפילו יותר לפני שניגשים לביצוע הניתוח. הסיבה העיקרית המובילה לזו היא שרקמת האף עדיין גדלה, גם אצל בני נוער, מבנה הפנים משתנה וכדאי לבצע את הניתוח רק לאחר שברור שעצמות הפנים סיימו את תהליך הצמיחה שלהם. ניתוחי אף יכולים גם לשנות את רקמת האף וחשוב לוודא שהסחוס, הרקמה והקונכיות סיימו את תהליך צמיחתם."
https://www.dr-weinberg.com/ניתוח-אף-מאיזה-גיל-אפשר/
 
שלישית, רוב התינוקות מחותלים, כלומר הפצע שלהם נמצא בתוך חיתול ספוג בשתן וצואה רוב היום... זה מצב שרחוק מלהיות אידאלי, ויש לו השפעות לרעה, למשל היצרות פתח השופכה. זו תופעה לא נדירה (עד 10%) שמצריכה לא פעם ניתוח נוסף (איזה כיף!).
 
מתוך אתר קופ"ח כללית:
"3%-10% מהילדים שעברו ברית מילה סובלים מפתח שופכה צר הגורם לכאבים ולצורך לתת שתן לעיתים תכופות.
https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/urology/Pages/narrow_urethra.aspx
 
ומאתר שערי צדק:
". מדובר במחלה שכיחה ביותר בקרב ילדים שעוברים ברית מילה. אמנם אין קשר ישיר בין ביצוע ברית המילה לבין ההיצרות של פיית השופכה, אך חשיפת קצה הפין לאחר הסרת העורלה והמגע שלו עם הטיטול הספוג בשתן גורמים לעיתים לגירוי כימי של קצה הפין, אשר גורם להצטלקות של פיית השופכה והיווצרות של היצרות לאחר מכן."
https://www.szmc.org.il/heb/departments/peds-urology/procedures/penile-surgery/meatotomy/
 
רביעית, תפרים אינם בעיה כ"כ גדולה. מה שקורה בברית מילה הוא שפשוט נותנים לעור להידבק אל עצמו, בתקווה שיידבק יפה ולא תהיה צלקת בעייתית... במקרים רבים זה המצב, במקרים אחרים לא בהכרח:
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/202/136633266
http://www.fridmanwork.com/X5872.html
https://www.doctors.co.il/forum-3290/message-15281/
(ואלה רק קומץ דוגמאות בשליפה מהירה מגוגל)
 
וכן, תמיד יש צלקת ממילה. גם אם היא קטנה ולא בולטת, גם אם זה נראה טבעי ובעל הפין חושב שככה מגיע פין ולא מבין שמה שהוא רואה זו צלקת, היא שם.
https://en.wikipedia.org/wiki/Circumcision_scar
(התמונות הן של מקרים בולטים, לא תמיד זה כ"כ בולט).
 
סיכום לא רע של הדברים באתר ערוץ 10 (יש כמובן עוד מקורות מידע רבים):
http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=615142
 
אחרון חביב, אדם בוגר יודע ומודע. הוא שואל את השאלות לפני, הוא בודק לפני מה הוא עומד, הוא מבין שתהיה אי נעימות... ואף על פי כן רבים בוחרים לעבור ניתוחים פלסטיים (חלקם קשים יותר ממילה) עם כל מה שכרוך בכך. אם יש בעיה, הם הולכים לרופא. אם כואב להם, הם לוקחים כדורים לשיכוך כאבים. אבל תינוק לא בחר, זה נכפה עליו, והוא לא מבין למה פתאום כ"כ כואב לו, מבחינתו זה נצח, אין לו תחושת זמן כמו לנו, הוא חי בהווה. כשהוא סובל עכשיו הוא לא יודע שזה זמני, שעוד מעט יהיה טוב יותר. אתה באמת לא מבין כמה זו טראומה? גם אם לא זוכרים אותה בבגרות אז קל להתעלם ממנה, עבור התינוק זו טראומה לכל דבר ועניין.
 
ואגב, גם אם המוח לא זוכר, יש כבר מחקרים שמראים שהגוף לא שוכח:
https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(95)90278-3/fulltext
במחקר גילו שתינוקות שעברו מילה רגישים יותר לכאב (לפחות בחודשים שאחריה).
 
אז... אתה מניח שהסטטיסטיקה הזאת מגיעה ממבוגרים? חשב מסלול מחדש, או לכל הפחות – צא ולמד.
 
בשורה התחתונה, יש דרך קלה ופשוטה להימנע מטראומה לפין (ולנפש), צלקות, הידבקויות, דימומים, זיהומים וכו' – פשוט לא מתעסקים. נותנים לפין להישאר כמו שהוא, טבעי, ורק אם יש בעיה מטפלים.