יש אנשים שלא משנה איפה.. תמיד יהיה להם רע ויבכו...
יש כאלו שיודעים לראות את חצי הכוס המלאה.
יש כאלו שיראו רק את חצי הכוס הריקה.
תכלס - יש לכם נתונים לא רעים למעבר.
כל ההתחלות בהגירה למדינה חדשה - קשות! אין הגירה קלה!
אף אחד לא מחכה לכם עם סל קליטה, שטיח אדום ושאר.
בלא מעט מיקרים - בהגירה יורדים בכמה רמות ברמת ההכנסה ורמת החיים. זה מחיר שחייבים לקחת בחשבון לפני שעושים איזה שהוא צעד!
מציאת עבודה ראשונה כרורכה בהתפשרות. העבודה הבאה כבר מביאה יותר רווחה ושינוי לא מבוטל.
הדבר נכון שבעתיים במקצועות דורשי רישוי או הסמכה מקומית.
מערכת הסינון נוקשה ובלא מעט מקרים נראה כי היא "נועדה להכשיל". תנזי להזכר בעליה הרוסית לישראל בשנות ה90. הרבה בוגרי רפואה מרוסיה נאלצו לעבור בחינות שנראו בעיניהם דרקוניות, חלקם עברו, חלקם לא וחלקם וויתרו מארש על התליך ועשו הסבה מקצועית. איש איש ושיקוליו.
מערכת החינוך שונה. לוקח זמן ללמוד ולהבין "מי נגד מי".
לוקח זמן ללמוד יזו שכונה טובה יותר ואיזו פחות. לפעמים צומת אחת משנה את התמונה. כמובן שהתמחור בהתאם.
התרגלתם ל2 מכוניות, אולי תצטרכו להתפשר לפחות בהתחלה ולהשתמש יותר תבחבורה ציבורית... קשה? לא! נכון זה פחות נוח, אבל מי שגר על קו של ה SUBAWY בהחלט מסתדר גם בימי החורף הקרים והמושלגים.
בכל מעבר יש לא מעט אלמנטים שמקשים או מקלים על המעבר. האלמנט העיקרי הוא הגישה שלכם....
פערי שפה., תרבות, מאכלים, מנהגים, הרגלי עבודה, מחריים בסופר, יחסי שכנים (כולל זה שכאן לא ידפקו לך על הדלת לבקש כוס סוכר...), התיאומים מראש וחוסר הספונטניות למפגשים חברתיים, הנימוס והאדיבות (לרוב, אבל יש גם "הפתעות"), שוני בהרגלי.תרבות הנהיגה,, מרחקי נהיגה (פתאום 100 ק"מ זו "קפיצה") , הבדלים בביטוחים הרפואיים, הרשימה ממשיכה עד אין סוף ואפשר לחפור על כל פרט .
תכלס את צריכה להחליט מה סדר העדיפויות שלכם כפרטים וכמשפחה. מה רמת ההקרבה שאת/ם מוכנים לה בשלב הראשון ומה מבחינתכם זה "יהרג ובל יעבור". את צריכה לשבת עם עצמך/ם ולעשות רשימה בעד ונגד. לסכם לעצמכם ולהחליט. שעון החל של ה PR שלכם מתקתק.
ההחלטה הקלה ביותר - להשאר בישראל - עם ביבי שלכם, כץ, דרעי, האבנים, איראן איראן איראן, שרה ושאר...
ממה שתקראי כאן - כל אחד יכתוב מדם ליבו. מה שאוב ועבד עבור אנשים מסויימים לא יעבוד עבורך ולהיפך.
בהצלחה