האם יש הבדלי אינטליגנציה בין גזעים מסוימים?

22ק ו ס ם

New member
תהליך הסקת המסקנות לא זהה

אני לא יודע מה כתבו במאמר אז וסביר שלא ידעו מה שיודעים היום. הפערים עדיין קיימים ודי גדולים, ואנחנו יודעים על סיבות תרבותיות היסטוריות שהובילו או יכלו להוביל לצמצום הפערים או לפערים בכלל. היו לאחרונה סדרת מחקרים מקיפה של סטפן ססי וונדי וויליאמס שסיכמתי אותם אצלי בבלוג:

http://greengross.wordpress.com/2011/08/04/מדוע-נשים-מיוצגות-פחות-במקצועות-מדעיי/

ספלקי לא מביאה שום ראייה לטענה שלה שהספרים מוטים. היא אומרת שתאורטית זה אפשרי, ואכן בעבר היו שאלות מוטות, אבל כיום זה כבר לא קיים. שאלות אגב לא חייבות להיות גבריות או נשיות אלו יכולות להיות נייטרליות. האם אתה יכול להצביע בדיוק לאיזה מגדר השאלות הבאות מכוונות מתוך מבחן SAT:

1. Of the following, which is greater than ½ ?

A. 2/5
B. 4/7
C. 4/9
D. 5/11
E. 6/13

2. If an object travels at five feet per second, how many feet does it travel in one hour?

A. 30
B. 300
C. 720
D. 1800
E. 18000

3. What is the average (arithmetic mean) of all the multiples of ten from 10 to 190 inclusive?

A. 90
B. 95
C. 100
D. 105
E. 110

4. A cubical block of metal weighs 6 pounds. How much will another cube of the same metal weigh if its sides are twice as long?

A. 48
B. 32
C. 24
D. 18
E. 12

5. In a class of 78 students 41 are taking French, 22 are taking German. Of the students taking French or German, 9 are taking both courses. How many students are not enrolled in either course?

A. 6
B. 15
C. 24
D. 33
E. 54

היום, כשהמבחנים נגישים לכולם ויש מכונים וספרים, קצת קשה לטעון שיש הטיות כלשהן כי כולם יודעים פחות או יותר מה יהיה במבחן. לגבי ערב הסעודית, אין לי מושג, אני מדבר על ארה"ב בעיקר. כל הנושא של הטיות במבחנים חורג מכל פרופורציות כשרואים את השאלות עצמן ואת הפערים העקביים בכיוון אחד. אגב, אם יש הטייה במבחנים, איך זה שהם משפיעים רק על הקצה העליון ולא על הממוצעים? אם נשים לא מצליחות לענות על שאלות בגלל סיבות שונות היית מצפה שהן בממוצע ישיגו ציון נמוך יותר וזה לא קורה. לעומת זאת, הגברים משיגים את הציונים הנמוכים ביותר וזה תואם תאוריות אבולוציוניות שונות.

איפה פינקר הזכיר את הנושא אגב, לא הצלחתי למצוא בספר.
 

ranisharoni

New member
להבנתי הכיול סטטיסטי

ולא ברור למה בכלל יש הטיה מלכתחילה. במבחני IQ למשל יש חלק מילולי וחלק מתמטי אז כנראה יותר קל לשלוט בכיול. בכל מקרה הכוונה היא שהממוצע יצא אותו דבר וכמה שאפשר גם ההתפלגות.

במבחנים פסיכומטריים בישראל יש הטיה לטובת אשכנזים ולטובת גברים. במקרה הזה הכיול יותר קשה כי השאלה מה לתעדף. שיוויון מגדרי או עדתי? סביר שהמדינה מתעדפת עפ"י סטטיסטיקות קיימות לגבי התפלגות התעסוקה (לדעתי המדינה צריכה לתעדף שיוויון מגדרי בשביל הטווח הארוך אבל זה ניחוש):
http://www.themarker.com/career/1.591749

ספלקי נשמעת לי די אמינה למרות שיש לה אג'נדה חזקה. הדברים שלה גם הגיוניים לאור האידיולוגיה הכלכלית חברתית של ארה"ב שלעומת הרבה דברים דווקא יכולה לבוא לידי ביטוי במבחנים שכאלה.

עוד שאלה חשובה שהעלתה ספלקי נוגעת למה בכלל חשוב במתמטיקה גבוהה:
Does one of these two profiles foster better learning of math than the other? In particular, is the male profile better suited to high-level mathematical reasoning?

there seems to be a consensus on one point: The only way to come up with a test that's fair is to develop an independent understanding of what mathematical aptitude is and how it's distributed between men and women.

לגבי פינקר קראתי פה:
http://www.awm-math.org/benbow_petition/background.html

The Blank Slate, also gave the 13 to 1 ratio--again, without discussion of later changes.(20) Pinker wrote, "At the right tail, one finds that in a sample of talented students who score above 700 (out of 800) on the mathematics section of the Scholastic Assessment Test, boys outnumber girls by **thirteen to one**, even though the scores of boys and girls are similar within the bulk of the curve." Pinker cites Lubinski and Benbow’s 1992 article but apparently did not read the endnote that accompanied the 13 to 1 ratio.
 

22ק ו ס ם

New member
גם בSAT יש חלק מילולי ומתמטי

יש חלק מתמטי, קריאה ביקורתית וכתיבת חיבור. לא הבנתי את הטענה בדבר הטיה מובנית. אין קשר בין זה לתקנון. מבחני IQ מתוקננים כך שהממוצע 100 וסטיית התקן 15 וזה לא קשור להטיות. גם שם אגב, יש הבדלים בין גברים ונשים בחלקים המתמטיים והמילוליים.

אני לא יודע לגבי אשכנזים ומזרחיים. ההגדרות לפי מוצא הורים מאוד בעייתיות ויש הסברים טריוויאליים כמו שנות לימוד או סוציואקנומיקה (עשירים תמיד מוציאים יותר מעניים).

עזוב אמינות של דובר זו או אחר, תסתכל על העובדות. הפערים בין גברים ונשים נשארים אחרי כל ההתאמות שנעשו והשינויים לאורך השנים. אני עדיין לא מבין מה הקשר בכלל לאיזו אידיאולוגיה כלכלית או חברתית.

השאלה של ספלקה מעניינת אבל לא רלוונטית לפסיכומטרי. המטרה שלו היא לנבא הצלחה בתואר ראשון. אפילו לא זה, המטרה המוצהרת היא ניבוי ציונים בסוף השנה הראשונה. לזה אין צורך בכלל במתמטיקה גבוהה (שהפסיכומטרי בכלל לא מנסה למדוד).

לגבי פינקר, הוא מצטט במדויק מה שכתוב במאמר. ההערה בסוף אומרת שההבדלים הלללו קצת משתנים בהתאם למדגמים השונים, אבל לא בהכרח קטנים יותר. בקרב אסייתים היחס הוא 4 ל1 אבל בקרב לבנים 16 ל1. בכל מקרה, זה לא ממש קריטי. ההבדל קיימים ונעים בין גדולים לענקיים. אתה יכול לקרוא את המחקר פה:

http://eec.edc.org/cwis_docs/NEWS_ARTICLES_JOURNALS/Lubinksi_current_dirs.pdf
 

ranisharoni

New member
המחקר שציינת הוא מ 1992

אני הבאתי מאמר\סיכום יותר עדכני בהשתתפות הכוכבת הגדולה של התחום - קמילייה בנבוא:

http://134.173.180.115/berger/pdf/Halpern2007.SciSexDif.Pub.pdf

Stanley, who studied mathematically precocious youth for decades, explained that 25 years ago there were 13 boys for every girl who scored above 700 on the SAT-M at age 13. Now the ratio is only 2.8:1, which is a precipitous drop that has not been widely reported in the news media.

There are no studies exploring the reasons for the decline

הנתון של ה 1:3-4 היה ידוע גם בזמן כתיבת "לוח חלק"...

"לא הבנתי את הטענה בדבר הטיה מובנית"
כפי שספלקי ציינה יש דרגת חופש בהטיה לטובת גברים או נשים ויש מאמץ למצוא כיול שיוויוני. מבחני SAT משרתים אינטרס לאומי כלכלי-חברתי שהשורה התחתונה היא מיקסום ההון האנושי לטובת צמיחה. מבחן שמוטה יותר מידי לטובת גברים או נשים לא משרת מטרה זאת (וכפי שציינתי זה לא המקרה בסעודיה היות ונשים הן לא פקטור). אגב, ברור שיש התנגשות פוטנציאלית בין פקטורים שונים, למשל הטיה לטובת שיוויון מגדרי יכולה לפגוע (או לשנות) את הניבוי לגבי הצלחת גברים. מכאן נוצרת דילמה חברתית.

"השאלה של ספלקה מעניינת אבל לא רלוונטית לפסיכומטרי" - יש בפסיכומטריה הטיה ברורה *בממוצע* לטובת גברים ולכן השאלה מאוד רלוונטית בהינתן האינטרסים של מדינת ישראל (שבניגוד לארה"ב הם לא ממש ברורים בהקשר זה).

עוד טענה מעניינת שאולי יכולה לשפוך אור על תעלומת הפער קשורה בעובדה שאחוז הנשירה של גברים גבוה משל נשים וזה כלעצמו יכול להביא להטיות היות והנשים מתחרות בקבוצה יותר סלקטיבית של גברים.
 

22ק ו ס ם

New member
הנתון לא היה ידוע בזמן כתיבת הלוח החלק

המאמר המצוטט הוא מ2005 אחרי כתיבת הספר. בכל מקרה, זה לא ממש משנה. הפערים עדיין קיימים ודי גדולים.

מאיפה הבאת את זה ש"מבחני SAT משרתים אינטרס לאומי כלכלי-חברתי שהשורה התחתונה היא מיקסום ההון האנושי לטובת צמיחה"? אני שוב חוזר ואומר שהמטרה היחידה של מבחנים פסיכומטריים הוא ניבוי הצלחה בלימודים. זה נשמע לי אמירה מאוד כללית ועמומה שלא אומרת כלום בעצם.

אני גם לא מבין מה זה "דרגת חופש בהטיה לטובת גברים או נשים", זה נשמע לי פוסט מודרניזם במירעו. המבחנים בודקים ידע בלי שום קשר למין הנבדק. ההבדלים הנצפים הם תוצאה של הבדלים קיימים ולא איזו הטייה במבחן. אפשר כמובן לנסות להטות את המבחנים לטובת אחד המינים אבל אז הערך שלהם יפחת.

בנים מוציאים קצת יותר מבנות בחלק המתמטי של הSAT וזה למרות שבנות טובות יותר בלימודים באופן כללי. זה לא מעיד על הטייה במבחן אלא על הבדלים שכנראה קיימים בין בנים ובנות ביכולות וגם במוטיבציות. כדי להראות שיש הטייה במבחנים צריך להראות אותה ולא לחשוב שאי שיוויון מוכיח אותה. נתתי לך רשימה של שאלות ואתה יכול להסתכל על אחרות באתר של המבחן, האם אתה רואה איזו שהיא הטייה בהן?
 

ranisharoni

New member
היה מאמר מ97 שדיבר על 1:4

הנתונים מרוכזים בטבלה פה:
http://www.awm-math.org/benbow_petition/background.html

המאמר של אותו ג'וליאן סטנלי פה:
http://www.jhu.edu/~jhumag/0997web/letters.html

The usual male-to-female ratio at that score level nowadays is about 4 to 1

יותר משאני רוצה לשמוע איך תאוריית הלוח הלא חלק מסבירה את הפער הנוכחי היתת רוצה לשמוע איך אותה תאוריה מסבירה את הצימצום הפנטסטי בפער.

"זה נשמע לי אמירה מאוד כללית ועמומה שלא אומרת כלום בעצם"
תנסה לחשוב מה מטרת המבחנים בראיה לאומית ומה מכתיב את המדיניות. לא סתם כיילו את המבחנים במקור. עצם יתכנות כיול לכאן או לכאן מעיד שההבדל פלסטי ותלוי סביבה.

"אפשר כמובן לנסות להטות את המבחנים לטובת אחד המינים"
זה שוב תלוי. בסעודיה כדאי ורצוי להטות לצורך ברירה יותר יעילה של גברים (בהנחה שמקבלים את זכות הקיום של משטר כזה). בישראל לא ברור מה האג'נדה (אולי רשלנות עד ש OECD ילחץ).

"אני גם לא מבין מה זה "דרגת חופש בהטיה לטובת גברים או נשים""
זה בדיוק מה שספלקי ציינה ואתה הסכמת איתו - ניתן לכייל את המבחן לטובת גברים או נשים וזאת דרגת חופש שמובילה לדילמה (אם לא היית דרגת חופש אז לא היה קושי כזה).

"האם אתה רואה איזו שהיא הטייה בהן"
קשה לראות בעיין בלתי מזויינת מה עוד שהסיבה לא ידועה. במבחני IQ ראו הטיה שסיבתה לא ידוע ונירמלו. גם אם הייתי רואה שאלה מרחבית כלשהי לא הייתי מסוגל לדעת שיש הטיה ולבטח מה השונות של ההטיה. בפסיכומטרי למשל יש הטיה ברורה עפ"י הממוצע עצמו (ששוב מקורו לא ידוע) ולכן צריך לשקול נירמול.
 

22ק ו ס ם

New member
המאמר שהבאת הוא לא בכתב עת מדעי

ולכן הוא לא יכל לדעת עליו כנראה. בכל מקרה, זה לא משנה, הפערים עדיין גדולים מאוד. לגבי הצמצום, כבר כתבתי. היו מאמצים כבירים ללמד בנות מקצועות מדעיים, ויש הטייה ברורה ללימוד בנות. כלומר יכול להיות שהפער הביולוגי גדול יותר ממה שמבחנים מראים ורק השקעה מאסיבית בבנות מצמצמת אותו למימדים הנצפים.

מטרת המבחנים בראייה לאומית היא בדיוק מה שאמרתי לך. אם אתה חושב אחרת, אנא הבא ראיות לכך. אתה אומר הרבה משפטים נחרצים בלי שום ביסוס כמו למשל שלא סתם כיילו אותם במקור. איזה כיול ואיזה מקור? אתה יכול להביא משהו שיתמוך ויסביר בכלל מה זה?

אין לי מושג לגבי מה קורה בארץ אבל מהכרות עם כמה אנשים שעוסקים בכתיבת המבחנים אני בספק אם יש הטייה כלשהיא.

אין לי מושג מה זו דרגת חופש. אתה משתמש בכל מיני ביטויים לא מוגדרים ולא מדעיים. אכן ניתן להטות את המבחנים. זה לא אומר שזה קיים היום ולכ הראיות מצביעות להפך. אם אתה או ספלקה חושבים שהמבחנים מוטים היום, שוב אנא ספקו ראיות לכך.

אני לא מבין, אם אתה מודה שאתה לא יכול לזהות הטייה אז על סמך מה קבעת שהיא קיימת? נראה שאתה מסיק על סמך אי שיוויון בתוצאות שהסיבה היא הטייה בלי שום ראייה לכך. למה צריך לנרמל הבדלים טבעיים שקיימים בין אוכלוסיות? המבחנים היום הם האובייקטיבים ביותר האפשריים. אם רוצים להכניס יותר נשים או מיעוטים אז אפשר ליצור אפליות מתקנות (וזה גם מה שעושים בפועל), אבל המבחנים עצמם לא הבעייה.
 

ranisharoni

New member
גם את זה כבר ציינתי

"אם אתה חושב אחרת, אנא הבא ראיות לכך"

http://www.gifted.uconn.edu/siegle/research/Correlation/Intelligence.pdf

Most standard tests of intelligence have been constructed so that there are no overall score differences between females and males.

"לגבי הצמצום, כבר כתבתי. היו מאמצים כבירים ללמד בנות מקצועות מדעיים, ויש הטייה ברורה ללימוד בנות"
גם אתה מודה שיש הטייה מתקנת.

"אין לי מושג לגבי מה קורה בארץ אבל מהכרות עם כמה אנשים שעוסקים בכתיבת המבחנים אני בספק אם יש הטייה כלשהיא"
הטייה זה מה שנמדד. זה לא דבר שנעשה במקור במודע (מה עוד שלא ברור למה יש הטייה).

"אתה משתמש בכל מיני ביטויים לא מוגדרים ולא מדעיים"
סליחה. אני מגיע מתחום שם דרגת חופש זה מושג שגור ומקובל.

"אבל המבחנים עצמם לא הבעיה"
לחילופין הם יכולים להיות עוד מרכיב בפתרון הבעיה (כמו למשל שהתובנה של 1:13 הביאה לירידה של 1:2.8).
 

22ק ו ס ם

New member
ואכן אין הבדלים באינטליגנציה הממוצעת של גברים

ונשים. זה לא אומר שאין הבדלים בתתי מבחנים, ואלו למעשה ההבדלים שנצפים במבחנים הפסיכומוטריים. התוצאות הממוצעות דומות אבל גברים טובים יותר במתמטיקה ונשים במטלות המילוליות.

ההטייה אינה במבחנים עצמם אלא בהכנות אליהם, זה הבדל חשוב. אתה חושב שיש הטיות במבחנים אבל אין ראיות לכך.

לא, הטייה היא לא מה שנמדדת. מה שנמדד זה הבדלים בין גברים ונשים או בין קבוצות שונות. כדי להוכיח הטייה צריך להראות שהיא קיימת (אלא אם כן אתה מגדיר הטייה כהבדל נצפה ולא משהו מכוון).

למושג דרגת חופש יש הרבה מובנים בתחומים שונים. אני לא מבין מה היא קשורה לפה בדיוק אז אולי תסביר למה הכוונה?

לא הבנתי איזה מרכיב הם יהיו ומה בדיוק הבעייה שיש. אני לא רואה שום בעייה לא במבחנים ולא בתוצאות. לא רואה היום משהו שצריך לתקן בהקשר הזה.
 

ranisharoni

New member
אין הבדלים כי כך תוכננו המבחנים

ושוב:Most standard tests of intelligence have been constructed so that there are no overall score differences between females and males.

מסקנה מהמאמר השני:Thus, we cannot turn to standardized intelligence tests to determine if there is a "smarter" sex

בפסיכומטרי לעומת זאת יש הבדל עיקבי של 40 נקודות:
http://www.themarker.com/career/1.591749
"לדברי פרופ' חגית מסר-ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, הבחינה הפסיכומטרית אולי אובייקטיבית, אך ברגע שהיא בודקת גורמים שאינם שווים ביכולתם, כמו גברים ונשים, היא מאבדת מתקפותה. "הדבר משול לבחינה אובייקטיבית של מי מטפס יותר מהר לצמרת העץ, כאשר על קו הזינוק עומדים קוף ואיילה""

אגב, המחקר 1:13 היה על קבוצה של ילדים הישגיים במטרה להפחית עוד יותר השפעות של פערים לא מולדים.

"אלא אם כן אתה מגדיר הטייה כהבדל נצפה ולא משהו מכוון"
זאת אכן הכוונה שלי (עפ"י מקרה הבוחן של מבחני IQ).

"דרגת חופש" - עצם העובדה שניתן לכייל את המבחנים מהווה דרגת חופש. באתלטיקה למשל אין דרגת חופש שכזאת ולכן ההפרדה של נשים וגברים היא קשיחה.
 

ranisharoni

New member
תירוצים בקשר לפסיכומטרי

(על השני אפילו אני חשבתי)

מתאזן עם הבגרות:
"בערוץ 2 התארח פעם המנכ"ל של המרכז הארצי, הוא אמר שבנות מצליחות יותר בבגרויות ובנים יותר בפסיכו אז הפערים מתאזנים בסכם"

מדגם לא מייצג:
"חלק מן הפער בין גברים ונשים נובע, כנראה, ממידת הייצוגיות המבודלת של גברים ונשים בקרב הנבחנים. הגברים הנבחנים אינם מהווים מדגם מייצג של כלל הגברים באוכלוסייה אלא נמנים על בעלי היכולת הגבוהה יותר. שיעור הנשים הבוחרות להיבחן הוא הרבה יותר גבוה, ועל-כן יש ביניהן שיעור גבוה יחסית של בעלות יכולת נמוכה יותר, ונראה כי מידת ייצוגיותן את כלל הנשים רבה יותר. נמצא כי כאשר משווים את קבוצת הגברים הנבחנים לקבוצת נשים שוות גודל, כך שכולן נלקחות מן החלק העליון של ההתפלגות, הפער בין הגברים והנשים מצטמצם באופן ניכר ומגיע ל-5 נקודות בלבד."

הנתון על "החלק העליון של ההתפלגות" צריך שוב להפתיע את פינקר


https://www.nite.org.il/index.php/he/publications/statistics/graphs-2011.html
 

22ק ו ס ם

New member
העניין עם הבגרות הוא לא תירוץ אלא מאוד נכון

בפועל, הניבוי של הפסיכומטרי בשילוב עם הבגרות נותן את הניבוי הכי טוב. ככה שלתלמידים חרוצים שלא כל כך מצליחים במבחנים יש סיכוי להצליח במידה שווה לאלו שמקבלים ציון גבוה בסיכומטרי.

לגבי הייצוגיות זה גם נכון. הרי מלכתחילה רק קבוצה מובחנת הולכת לעשות את הפסיכומטרי.
 

ranisharoni

New member
אתה מבין את המשפט הבא?

של המרכז הארצי לבחינות:
"כאשר משווים את קבוצת הגברים הנבחנים לקבוצת נשים שוות גודל, כך שכולן נלקחות מן החלק העליון של ההתפלגות, הפער בין הגברים והנשים מצטמצם באופן ניכר ומגיע ל-5 נקודות בלבד"

לאורך הדיון אתה ציינת שבחלק העליון יש פער משמעותי בין גברים לנשים ופה יש טענה לפער זעום (התעטשות במבחן יכולה לעלות ב 5 נקודות) לעומת 0.4 סטיות תקן של פער הממוצעים שעומד יציב שנים רבות על 40+ נקודות. איך אתה מסביר את זה שהפער בממוצעים אבל לא בזנב? לכאורה הפוך ממה שקמיליה בנבואה ואחרים טוענים.

אני לא ממש מבין איך התבצע החישוב ועל פניו נראה שיש פה אקרובטיקה סטטיסטית (שלא לומר שקר גס).

אגב בבגרויות הפער הוא 0.3 סטיות תקן לטובת נשים:
"הפער בין המינים בציון הבגרות המדווח (ללא בונוסים) הינו הפוך בכיוונו לטובת נשים – 88.3 לעומת 86.4, שהוא כשליש סטיית תקן"

https://www.nite.org.il/index.php/he/publications/statistics/graphs-2011.html
 

22ק ו ס ם

New member
אבל המשפט מתייחס לפסיכומטרי בכללותו

לא לחלק המתמטי. אף אחד לא טען שגברים באופן כללי משיגים ציונים גבוהים יותר בחלק העליון, אלא בחלק המתמטי בלבד. בנוסף, המשפט הזה לא ממש ברור כי לא ברור מה נחשב אצלם לחלק העליון בהתפלגות. זה יכול להיות כל אחוזון מ51 עד ה99.

לגבי הפער בממוצעים בארץ אני באמת לא יודע למה זה קיים בארץ. בלי לראות את כל הנתונים לפניי קשה לדעת אבל אני מניח שזה קשור לאיזה שהוא קיצוץ תחום ולעובדה שלא כולם עושים פסיכומטרי. בארה"ב, כמעט כל מסיימי התיכון עושים את הפסיכומטרי כחלק מהשנה האחרונה שלהם ללימודים.

לא מפתיע הנתון לגבי בגרויות, בנות טובות יותר ושקדניות יותר מבנים בלימודים.
 

ranisharoni

New member
משהו פה לא מסתדר

ונראה לי שמדובר בהונאה עצמית מתוך חוסר אונים, חוסר אכפתיות או הזנחה.

יש שתי טענות סותרות לכאורה:
1. אין הבדל משום ההשוואה היחסית של הזנב (למרות פער ממוצעים)
2. יש הבדל אבל הוא מתאזן עם הבגרויות

אז גם יש וגם אין הבדל?!

הנתון הראשון חשוד ביותר עפ"י מחקרי ה SAT ואכן בכתבה בדה-מרקר השקר הסטטיסטי נחשף במלוא ערוותו:
"יותר גברים השיגו ממוצע גבוה של 600-800 - 9,914 גברים לעומת 8,919 נשים... נבחנו כ-28.5 אלף גברים לעומת 38.7 אלף נשים"

הפער הכמותי בזנב 600-800 (הרחב) לבדו גדול מ 10% ולפיכך הפער היחסי הוא עוד יותר גדול היות ונבחנו 35% יותר נשים!

ולפתע צצים עוד תירוצים:
"הסבר נוסף נובע ממספרן הגבוה של הנשים מהמגזר הערבי הנבחנות, לעומת מספר הגברים ממגזר זה. נשים אלה שייכות לרוב לחלק הנמוך בהתפלגות הנבחנים ולכן מורידות את הממוצע הנשי."

http://www.themarker.com/career/1.591749
 

22ק ו ס ם

New member
לימודי בגרות שונים משמעותים מהמבחנים

הפסיכומטריים. המבחנים לבגרות כרוכים לרוב בלמידה לאורך זמן והרבה שינון. הפסיכומטרי כרוך יותר ביצירתיות ואינטליגנציה כי השאלות עצמן לא קשות כל כך, אבל צריך לדעת את הטריק לפתור אותם מהר. כך או כך, בשני המקרים מדובר בתלמידים טובים שיוכלו להצליח באוניברסיטה.
 

22ק ו ס ם

New member
זה לא ממש מדויק

המבחנים נוצרו כדי להקטין למינימום הבדלים בין המינים, אבל אין למי שכתב אותם שליטה על מי שלוקח אותם. בפועל, יש הבדלים ולא מעטים ואלא אם מתקננים אותם כך שההבדלים יבוטלו (מה שלא עושים ברוב המקרים) ההבדלים שרירים וקיימים.

אף אחד לא טען שיש מין אחד חכם יותר, מאיפה הבאת את זה?

הפסיכומטרי לא אמורה למדוד גורמים שווים ביוכלתם אלא כאמור היא אמורה לנבא הצלחה בלימודים. בפועל, לפחות לגבי המבחנים האמריקאיים, ההבדלים כמעט לא קיימים בממוצעים אבל כן קיימים בתתי מבחנים שונים שמאפיניים יכולות שונות כנראה של גברים ונשים. למה צריך לבטל את זה?
 

ranisharoni

New member
הטענה "מין חכם יותר" היתה במרכאות

במאמר המרכזי -
The Science of Sex Differences in Science and Mathematics :
http://134.173.180.115/berger/pdf/Halpern2007.SciSexDif.Pub.pdf

הכוונה היא שמבחני IQ לא טובים לבדיקת פערים היות והם מכויילים אפריורית כדי להציג שיוויון.

עוד אינפורמציה מעניינת יש באתר הבא (המשוחד משהו):
http://www.fairtest.org/facts/genderbias.htm

Multiple-choice format
A joint study by the Educational Testing Service and the College Board concluded that the multiple-choice format itself is biased against women.

Guessing
Research indicates that males are more likely to take risks on the test and guess when they do not know the answer, whereas females tend to answer the question only if they are sure they are correct. Unwillingness to make educated guesses on this exam has been shown to have a significant negative impact on scores.

Speededness
Numerous studies have found that when the time constraint is lifted from the test, females' scores improve markedly, while males' remain the same or increase slightly.

The Test-Makers' Excuse
Some test company officials have suggested that the gender gap is caused by the fact that more females take the tests than males. They argue that the larger pool of females includes more low- scoring students, which in turn reduces the average score for women.
In fact, research shows that controlling for these variables does not explain the gap.

ויש אנקדוטה משעשעת:
Federal District Judge Walker, in a 1989 decision barring New York's use of SAT scores alone to award scholarships, concluded that "...under the most conservative studies presented in evidence, even after removing the effect of [factors such as ethnicity, parental education, high school classes, and proposed college major], at least a 30 point combined differential [out of approximately 60 points] remains unexplained."

לא בהכרח מידע אוביקטיבי אבל פתח לספרות ענפה בנושא הרגיש.
 

22ק ו ס ם

New member
אני מכיר את המאמר, זה לא מה שהוא מציג בדיוק

הטענה היא ששאלות שמראות הטייה לאחד המינים מוצאות או מאוזנות על ידי שאלות שמוטות לצד השני. אבל בפועל, גברים ונשים עדיין צריכים לענות על כל השאלות כך שלא משנה שהיה איזון בשאלות, עדיין אפשר להראות שיש עליונות של קבוצה אחת על השנייה וזה מה שקורה בפועל. לא מתקננים את התוצאות כך שלא יראו הבדלים כפי שאתה מתאר את זה.

אני באמת לא יודע על איזה מחקר האתר הזה מדבר, אבל גם נשים וגם גברים יודעים טוב מאוד שהם צריכים לנחש כשהם לא יודעים איזו שהיא תשובה בפסיכומטרי. לגבי לחץ זמן, מרכיב מסוים באינטליגנציה זו היכולת לפתור בעיות בזמן נתון ולא כשיש אינסוף זמן. לגבי הנקודה השלישית, זה בדיוק הפוך. התוצאות הכי גרועות במבחנים הם דווקא של גברים וזה שוב תואם את הניבויים האבולוציוניים בנושא.
 

ranisharoni

New member
יש משהו בטיעונים של אותו אתר "מבחן הוגן"

אתה בעצמך הצגת דוגמאות מייצגות של שאלות בטענה שלא רואים שום הטייה מפורשת אבל הבדלים בהתמודדות עם ריבוי תשובות, יכולת ניחוש ואילוצי זמן יכולים להסביר את הפער ושוב יש דרגת חופש לכיול.

אם למשל יאריכו בקצת את זמן הבחינה וזה יגדיל את השיוויון היית מצפה שזה יפגע ביכולת הניבוי של המבחן? אם כן אז הקטנה של הזמן יכולה להגדיל את יכולת הניבוי להצלחה (גם אם יש פגיעה בשיוויון)? אולי לפצל "מקצים" כמו באולימפידה אם מדובר בהטייה קשיחה?

שים לב לדילמה הבאה: נניח שמצליחים לשפר את יכולת הניבוי של המבחן בממוצע כללי אבל במחיר פגיעה ביכולת הניבוי כלפי הקבוצה של הגברים. איך יודעים אם השינוי שווה את המחיר היחסי? דילמה.
 
למעלה