האם יש הבדלי אינטליגנציה בין גזעים מסוימים?

Charles Darwin

New member
אל תשכח שהדיון בבסיסו אינו על סלקציה אלא על

הבדלים בין אוכלוסיות. אני מסכים שסלקציה נשמעת כמו הסבר סביר במקרה של אללים קוגניטיביים, אבל יש הסברים אחרים כמו זרימת גנים לחיוב או לשלילה מאדם ארכאי, inbreeding, או החלשה של הסלקציה במקומות מסוימים וסחף גנטי.

לגבי האף ומרקם השיער הייתי מהמר על ברירה זוויגית. עדות די ברורה לכך ניתן לראות בתעשיית הניתוחים הפלסטיים ותכשירי השיער... (צבע, שמפו, החלקה, וכו'). מעניין למשל שאין כמעט אפרואמריקאיות שהולכות עם שיער טבעי (גם בארץ זה לא נפוץ למען האמת). לא הייתי שולל סחף, אך קח בחשבון שמדובר בהבדל פנוטיפי חריג בגודלו. דוגמה לתכונה מורכבת שבה יש הבדל דרמטי מאוד בין אוכלוסיות היא גובה, במיוחד בין פיגמים למסאי. שים לב ש-

1. מדובר בהבדל ענק, פי כמה יותר גדול מאשר ההבדל במנת משכל.
2. ההבדל הוא בין אוכלוסיות יחסית קרובות גאוגרפית וגנטית.
3. זו אמנם תכונה מורכבת מבחינה גנטית, אולם היא פשוטה מבחינה ביולוגית.
4. יש הסכמה רחבה שבמקרה הזה היתה סלקציה בין השאר כי זה קרה באופן בלתי תלוי לפחות שלוש פעמים.
5. איך זה יראה אם חוקרים אירופאים יסעו לאפריקה כדי למדוד מתאם בין מנת משכל לגנים בקרב אלפי מקומיים?

ויחד עם זאת, עד לפני כמה חודשים לא היה ידוע שום דבר על סלקציה ורק ממש לאחרונה יש סנונית ראשונה והססנית. ציטוט:

"So far, there is no definitive evidence supporting adaptationfor small body size in humans."

שים לב אגב שהם מסתמכים בין השאר על GWAS.

"מן הסתם סחף גנטי עבד לעיתים קרובות גם על אללים "קוגניטיבים". אבל אם הוא הוריד את האינטליגנציה אני אצפה שהאללים האלו לא יתפשטו לאוכלוסיות אחרות ובסוף ייעלמו."

אם זה רק סחף, למה אתה מצפה שההבדלים יעלמו?

"אם הוא העלה את האינטליגנציה אני אצפה שהאללים האלו יתפשטו גם לשאר האוכלוסיות."

אני עדיין מחכה לדוגמה אחת לאלל שעבר מאפריקאים (Bantu) לאירופאים/מזרח אסייתים או להיפך, אחרת לא ברור לי למה אתה מניח שהאללים הקוגניטיביים הם יחידים במינם, במיוחד כשאתה מתעקש שכל האללים האלה ולא רק אחד עברו בסבירות גבוהה לכל העולם.

"יש הבדל בין אינטליגנציה לצורת האף."

יש הרבה הבדלים בין אינטליגנציה לצורת האף; אתה ציינת הבדל אחד שפועל לטובתך בדיון הזה, אבל אני יכול לחשוב על לפחות שניים שפועלים לרעתך. 1. ההבדל באף/שיער הוא הרבה יותר גדול מאשר ההבדלים הקוגניטיביים. 2. סיכוי טוב שהבדלים קוגניטיביים הם מורכבים יותר גנטית וביולוגית.

"אני לא חולק איתך את ההתלהבות מ- GWAS. כבר לפני שנים הבטיחו לנו שזו השיטה לגלות איך הגנוטיפ קובע את הפנוטיפ, ובפורומים של ה- white pride גנטיקאים מטעם עצמם הודיעו לנו שאוטוטו תנועת הפוליטקלי קורקט במשבר איום, כי כולם ידעו בדיוק מהם הגנים לאינטליגנציה, למי יש אותם ולמי אין אותם."

לא שמעתי על תגובות כאלה ל-GWAS בפורומים של white pride. אולי אתה מתכוון ל-ASPM ו-Microcephalin?

"הבעייה עם GWAS היא שלא משנה כמה מתוחכמים הם יהיו, התוצאות הן עדיין קורלציות ולאו-דווקא קשרים סיבתיים. למשל ייתכן בהחלט שמחקר כזה יגלה קורלציה חיובית בין אלל לעור בהיר ובין IQ, בייחוד אם הוא משווה אוכלוסיות "לבנות" ו"שחורות", אך זה לא אומר שהאלל לעור בהיר מגדיל IQ."

לדעתי זו בעיה כללית בביולוגיה ודווקא ל-GWAS ולממשיכות דרכה יש פוטנציאל להתמודד איתה, במיוחד כשהמדגמים יהיו ענקיים (של מיליונים ולא אלפים כמו היום) והביולוגיה, במקביל, תלך ותתברר. אני גם צופה חידושים ושיכלולים יצירתיים שעשוים להביא לשיפורים לא-לינאריים, אבל אפילו השיפורים הלינאריים צפויים להיות די דרמטיים בגלל הירידה האקספוננציאלית במחיר הריצוף. אגב, הבעיה שציינת עלתה בדיון ביני לבין קודם לפני כחודשיים, בהקשר למאמר הזה, ממנו קוסם הביא את הציטוט הבא:

we found extraordinary correspondence between SIRE
and genetic cluster categories but only modest geographic
differentiation within each race/ethnicity group.
This result indicates that studies using genetic clusters
instead of racial/ethnic labels are likely to simply reproduce
racial/ethnic differences, which may or may not
be genetic. On the other hand, in the absence of racial/
ethnic information, it is tempting to attribute any observed
difference between derived genetic clusters to a
genetic etiology. Therefore, researchers performing studies
without racial/ethnic labels should be wary of characterizing
difference between genetically defined clusters
as genetic in origin, since social, cultural, economic,
behavioral, and other environmental factors may result
in extreme confounding

סתם מתוך סקרנות, האם אתה מסכים עם מה שקוסם כתב: "הם בעצמם כותבים בסוף שהמסקנות הן לא שאפשר להבחין בין קבוצות מבחינה גנטית והם בסבירות גבוהה ממשתנים מתערבים."? אתה כמובן לא חייב לענות, אבל לדעתי הם מתייחסים בדיוק לנקודה שציינת. בכל מקרה נראה לי קצת מוקדם להרים ידיים בייאוש.

"אבל במקרים המעטים שהמחקרים האלו כבר מוצאים הבדל בין אוכלוסיות, זה למשל באללים לחסינות ממחלות מדבקות מקומיות. מצאו גם את האבולוציה של תושבי רמת טיבט לחיים בגבהים, יחסית לאוכלוסיה הסינית."

אם נמשיך עם צורת הסקת המסקנות הזו, כנראה שההבדל העיקרי בין האדם לשימפנזה הוא ב...חוש הריח (בערך חצי מהגנים שאבדו בשושלת האדם). אנמיה חרמשית היא כנראה המקרה הכי מוכר למחלה שעברה לאחרונה סלקציה באדם, ושוב מדובר בתכונה מנדלית שהיא במקרה גם המחלה הראשונה שגילו את המנגנון המולקולרי שלה עוד בשנות ה-40. מה משותף לפולימורפיזמים הטיבטיים, צבע עור, צורת אף, מרקם שיער, וגובה אצל פיגמים מול מסאי? בכולם ההבדל הפנוטיפי הוא עצום. וגם אז בערך בחצי מהמקרים (במדגם הקטן שלנו) אין עדויות טובות וברורות לסלקציה וגם כשיש זה בעיקר מהשנתיים האחרונות. מכיוון שההבדל הקוגניטיבי הצפוי הוא קטן בהרבה מכל הדוגמאות האלה, ההשוואה לא הוגנת בעיני. ועוד לא נכנסתי לעניין המורכבות.

"מה שלא מוצאים זה הבדלים אדפטיבים בין אוכלוסיות באינטליגנציה."

1. כנ"ל במידה רבה בין האדם לשימפנזה.
2. Absence of evidence is not evidence of absence.
3. לא בטוח שמדובר בסלקציה ואם כן לא בטוח שהיא חיובית.
4. בינתיים לא ראיתי אף דוגמה לסלקציה ברורה בסדר גודל דומה לצפוי בכישורים קוגניטיביים.

"כיוון שהטענות שאתה עומד מאחוריהן כרגע הן די מינימליסטיות, אולי כדאי שתסביר בדיוק מהן הסכנות הגדולות לאנושות שאתה רומז עליהן כל הזמן, ואיזה אמצעים אנחנו אמורים לנקוט בשביל למנוע אותן."

בגדול יש שתי אפשרויות: 1. אינטגרציה מלאה של מהגרי העולם השלישי (תוך 100 שנה?) 2. אינטגרציה חלקית. גם אם אתה צודק, ובסופו של דבר האינטגרציה תהיה מלאה, מה יהיה עד אז? אני לא חושב שתוכל להכחיש שיש עליה בפשע, נגיד בשוודיה, ושהמהגרים מעורבים בצורה לא פרופורציונית בעליה הזו. לא מדובר על ויכוח אקדמי אלא על איכות חיים ולעתים על החיים עצמם, וזה אפילו לא משנה אם המקור הוא גנטי או סביבתי. אפשר לספור את מקרי הרצח/אונס/שוד בסקנדינביה לעומת הצפוי ללא ההגירה. האם יש לך ספק באיזה מקרה נקבל יותר פשע? אם היתה לך בת בתיכון והיא היתה מסתובבת מדי פעם לבד בלילה, היית מעדיף שהיא תסתובב בשכונות של שוודים או של מהגרים? האם אתה מכיר מדד משמעותי (אחוז רופאים/מהנדסים, אחוז נזקקים, פשע, אבטלה, וכו') שבו המהגרים בשוודיה משפרים את הממוצע הלאומי? הסכנה שאני מדבר עליה היא ששוודיה תהפוך למשהו כמו ברזיל. האם זה דבר טוב לשוודים? האם באמת אין סיכוי שזה יקרה? באמסטרדם למשל ההולנדים הם כבר מיעוט ורוב הילדים עד גיל 18 אינם ממוצא אירופאי.
 
איך הגענו לרצח ואונס?

חשבתי שאנחנו מדברים על IQ ואינטליגנציה. האם לאפריקאים גם יש נטייה גנטית לפשע אלים?

או אולי זה פשוט תוצאת מצב חברתי של מהגרים? (אבטלה, עוני, סמים, חוסר מסגרת). איך זה היה עם מהגרים אירופאים, למשל איטלקים ואירים בתחילת המאה ה-20 בארה"ב? אצלם בכלל לא היה פשע אלים, נכון?

ולמה אתה מדבר עכשיו על "מהגרי עולם שלישי"? חשבתי שצימצמת את הבעייה לאפריקאים מול לא אפריקאים? (כלומר לא אמורה להיות בעייה נניח עם מקסיקנים בארה"ב או פקיסטנים בבריטניה).

בבעיות של מהגרים ומדינות עולם שלישי אפשר וצריך לטפל גם בלי להניח שהסיבות גנטיות. העניין הוא שאם הסיבות תרבותיות אז הדרכים לטיפול די ברורות. אבל אם הסיבות גנטיות, איך תטפל בבעיה? נניח אפילו שגירשת את כולם וסגרת הרמטית את הגבולות כך שכל הרוצחים והאנסים האלו יישארו במדינות המוצא שלהם, וירצחו ויאנסו רק את עצמם. מה יהיה כשהם ישיגו נשק גרעיני, למשל? אני לא רואה שום פתרון לבעייה גנטית חוץ מאשר לעקר את כל האנשים מהגזעים המסוכנים, וזה לא נראה לי מעשי.
 

Charles Darwin

New member
מה הקשר בין IQ, עוני, מצב חברתי ופשע?

אפשרות אחת היא שיש גורם סיבתי אחד וכל השאר זה תוצאות ובמסגרת האפשרות הזו אפשרות אחת היא שהגורם הסיבתי הוא 'מצב חברתי'. הבחירה הכפולה הנ"ל (כמו לקבל 6/6 בשש-בש) היא היחידה שעומדת בתקני התקינות הפוליטית וזו בדיוק הבחירה שלך (זה כבר בערך כמו לקבל 6/6/6...).

בשלב כלשהו עברתי לדבר על אפריקאים כסוג של reductio ad absurdum. בכל מקרה יש לי כלל אצבע: אם אפשר להבדיל בין פרטים מהאוכלוסיות השונות (להערכתי אפשר להבדיל בין בריטים למקסיקנים או בין בריטים לפקיסטנים, אבל לא בין בריטים לאירים), אין סיבה להניח אפריורית שאין הבדל קוגניטיבי. אגב, יש לך סטטיסטיקה היסטורית על רמת הפשיעה בקרב אירים לעומת האוכלוסיה הכללית בארה"ב? לגבי האיטלקים, במיוחד מהדרום, אני מעריך שעד היום (למעלה מ-100 שנה אחרי בואם, יותר מהזמן שהקצבת לאפריקה להשתוות כלכלית לאירופה!) האינטגרציה היא לא מושלמת. קשה לי לראות איך זה אמור להשרות אופטימיות לגבי אוכלוסיות שרחוקות פי 10 מבחינה גנטית.

"בבעיות של מהגרים ומדינות עולם שלישי אפשר וצריך לטפל גם בלי להניח שהסיבות גנטיות."

למה זה יותר טוב או יותר נכון מדעית להניח שהסיבות הן לא גנטיות?

"העניין הוא שאם הסיבות תרבותיות אז הדרכים לטיפול די ברורות."

לי הן לא ממש ברורות. אפילו אפליה נגד אנשים ממוצא מזרח אסייתי ואירופאי, כמו בארה"ב, לא פתרה את הבעיה ואולי אף החמירה אותה. גם הטפות לשיוויון תוך הבטחה שההבדלים אינם גנטיים לא ממש הוכיחו את עצמן, כי אז המהגרים וילדיהם (בצדק) מסיקים שהם לא חלשים אלא *מוחלשים*, אז מה הפלא שהם כועסים?

"אבל אם הסיבות גנטיות, איך תטפל בבעיה?"

האם יש תקדים כלשהו שהשיטות הברורות שרמזת על קיומן אי פעם הצליחו? לעומת זאת אני יכול לתת לך בקלות שלל דוגמאות שבהן השיטה שלי הצליחה: למשל סינגפור, יפן, הונג קונג וכל מדינות אירופה עד לאמצע המאה ה-20.

"מה יהיה כשהם ישיגו נשק גרעיני, למשל?"

לא הבנתי אם אתה טוען שהגירה זו הגנה טובה נגד נשק גרעיני או שחבל לטרוח כי ממילא הגרעין בסוף יתפוס אותנו, אבל בכל מקרה אני לא מסכים.
 
הטענות שלך כל הזמן משתנות

מכלל האצבע החדש, אני מבין כי כל מי שנראה שונה מהסטנדרט של אירופאי לבן (ואולי גם של יפני/סיני טהור?) חשוד בנטייה גנטית לא רק ל- IQ נמוך, אלא גם לעוני ולפשע אלים. ועל סמך החשד הזה יש לפעול מיד, אם כי עדיין לא הסברת איך לפעול.

אם הבעיות של תושבי העולם השלישי (בין כמהגרים בעולם הראשון ובין אצלם בבית) הן סביבתיות ותרבותיות, אזי ברור שפתרונן גם הוא סביבתי ותרבותי, ונראה לי שאנחנו כבר מתקדמים בכיוון הזה, אם כי בהחלט היינו רוצים לשפר את הקצב.

לעומת זאת, אם הבעיות האלו הן גנטיות, הפתרונות התרבותיים והסביבתיים לא יעבדו, ולכן אני שואל מהם הפתרונות שאתה מציע. כפי שניסיתי להסביר, הפתרון לחסום את גבולות העולם הראשון לחלוטין מפני מהגרי עולם שלישי לא נראה לי מספק, כי מתישהו מדינות העולם השלישי ישיגו נשק גרעיני (כמה מהן כבר השיגו), והנטייה הגנטית שלהן לעוני ופשע עלולה לגרום להן להשתמש בו גם נגד מדינות העולם הראשון.

ממש לא הבנתי מה היתה "השיטה שלך שהצליחה בסינגפור, יפן, הונג קונג וכל מדינות אירופה עד לאמצע המאה ה-20". בכל מקרה זה נשמע שכדאי לך לדרוש תמלוגים...
 

Charles Darwin

New member
לכאורה צפון קוריאה היא מדינת עולם שלישי

ודרום קוריאה היא מדינת עולם ראשון, האם זה מעיד על הבדלים קוגניטיביים משמעותיים ביניהם? לפי כלל האצבע, בהנחה שקשה להבדיל בין האוכלוסיות פנוטיפית, הייתי נוטה לחשוב שההבדלים הם לא גנטיים. החשד למנת משכל נמוכה לא נובע מהמראה החיצוני אלא מההתנהגות; כל מה שמראה חיצוני נותן לנו זה מדד כלשהו לקירבה גנטית. כמובן שזה מדד מאוד לא מדויק, אבל אם תתעקש הייתי אומר שבאירופה ואסיה הוא נמצא סביב ה-Fst<0.005. כלומר אם Fst קטן מחצי אחוז, קשה להבדיל בין פרטים באוכלוסיות השונות ולכן לדעתי יש לנקוט משנה זהירות בהנחות על הבדלים קוגניטיביים דרמטיים.

"אם הבעיות של תושבי העולם השלישי (בין כמהגרים בעולם הראשון ובין אצלם בבית) הן סביבתיות ותרבותיות, אזי ברור שפתרונן גם הוא סביבתי ותרבותי, ונראה לי שאנחנו כבר מתקדמים בכיוון הזה, אם כי בהחלט היינו רוצים לשפר את הקצב."

זה שאנחנו "מתקדמים בכיוון הזה" לא ממש רלוונטי. גם כלבים אפשר לאלף; האם זה אומר שהם יתנהגו כמו בני אדם בעוד 500 שנה? (ואני לא משווה אף אחד לכלב, אלא רק מדגים את משמעות הטיעון שלך.)

"כפי שניסיתי להסביר, הפתרון לחסום את גבולות העולם הראשון לחלוטין מפני מהגרי עולם שלישי לא נראה לי מספק, כי מתישהו מדינות העולם השלישי ישיגו נשק גרעיני (כמה מהן כבר השיגו), והנטייה הגנטית שלהן לעוני ופשע עלולה לגרום להן להשתמש בו גם נגד מדינות העולם הראשון."

לדעתי הסכנה הגרעינית דווקא תקטן אם אירופה תתחיל לדאוג לאינטרסים שלה לשם שינוי, אבל לא הייתי מעלה בדעתי להשתמש בטיעון כל כך תלוש בדיון הזה.

"ממש לא הבנתי מה היתה "השיטה שלך שהצליחה בסינגפור, יפן, הונג קונג וכל מדינות אירופה עד לאמצע המאה ה-20"."

כאמור, השיטה שלך היא להמשיך עם ההגירה ההמונית ולהתפלל שהסיוט יגמר בעוד 100 שנה ונחזור לנקודת ההתחלה (מבחינת רצח, אונס, אבטלה, תל"ג וכו'). לפי השיטה שלי אפשר היה למנוע מלכתחילה את כל הצרות הנ"ל, כפי שהיפנים, הקוריאנים, הסינגפורים, הטייוואנים וההונג קונגים עושים וכמו שהשוודים, הנורווגים, ההולנדים, הבריטים, הצרפתים, וכו' עשו עד לפני כמה עשורים. פעולה פשוטה שמנעה מן הסתם אלפי רציחות ואונסים במזרח הרחוק, אך לא באירופה וצפון אמריקה.
 
נשק גרעיני זה טיעון תלוש?

לפי הכותרות בעתון דווקא נראה לי די אקטואלי... והסיכון מנשק גרעיני בידי העולם השלישי נראה לי הרבה יותר חמור מאשר אחוזי האונס והרצח בשכונות מסויימות באירופה. העניין הוא שאם אין סיכוי לאלף כלבים להתנהג כמו בני אדם (אם להשתמש בדוגמה שלך), ומדובר בכלבים שאוטוטו משיגים נשק גרעיני, הפתרון היחיד שאני רואה הוא להשמיד אותם עוד לפני זה.

למה החלטת שאני בעד הגירה המונית? (אני דווקא לא בעד בהכרח, תלוי בנסיבות המקומיות). הגירה המונית אפשר להגביל גם מסיבות תרבותיות ואין שום צורך לדחוף כל מיני תאוריות מעורפלות של הבדלים גנטים רק בשביל זה.

עדיין לא ברור לי בדיוק מה השיטה של היפנים, הקוריאנים וכו', ומאיפה יודעים שהיא מנעה אלפי רציחות ואונסים במזרח הרחוק. אם כבר החלטת לדבר על רציחות ואונסים במזרח הרחוק אני ממליץ לך לבדוק בויקיפדיה את טבח ננקינג למשל, שלבדו מכניס לכיס הקטן את כל הרציחות והאונסים שאולי נמנעו בשיטה שלך.
 

Charles Darwin

New member
הוא תלוש משום שמסובך מאוד לחשב את הסיכויים

והסיכונים בתחום הזה כפונקציה של הגירה. אתה הנחת שהסיכונים יעלו אם תיפסק ההגירה; אני יכול לחשוב על כמה סיבות טובות לתוצאה ההפוכה, אבל זה לא מסוג הטיעונים שהייתי משתמש בהם בדיון כזה. למען האמת גם לא תכננתי לדבר על רציחות ואונסים, והייתי מעדיף לדבר פשוט על ברזיל מול שוודיה, אבל חששתי שהדיון יעבור לקרנבל בריו ורציתי להדגיש שיש מחיר לרב-תרבותיות שהוכרזה כמקור הכוח של ארה"ב. אולי אתה לא בהכרח בעד הגירה, אבל אתה מוכן לתת חותמת גומי מדעית שאין מה לחשוש מהגירה. אני לא מצדד ב-"תאוריות מעורפלות של הבדלים גנטים" ואני לא מבסס את הטיעונים שלי על גנטיקה. לעומת זאת נראה שאתה מבסס את הטיעונים שלך על גנטיקה, ועל תאוריות מעורפלות של *היעדר* הבדלים גנטיים. לגבי מעשי טבח בעבר, לא צריך להרחיק ליפן, הרי גם באירופה היו פה ושם חילוקי דעות קטנים (ע"ע 1914-1918 ו-1939-1945).
 
אבל למה אתה רק נעול על הגירה והגירה כל הזמן?

מה שייך פונקציה של הגירה? תתעורר כבר! לפקיסטנים ולהודים יש עור כהה יותר משל אירופים וצורת פרצוף שמאפשרת לזהות אותם ולהבדיל אותם מאירופאים. זה מראה לשיטתך שהעוני והבורות אצלם זו תוצאה של נטייה גנטית. מה שלשיטתך גורמת לנטיה לפשע אלים. ולהודים ולפקיסטנים כבר יש נשק גרעיני!! יא רבאק, פצצות גרעיניות בידיים של אנשים אלימים ובורים באופן גנטי לא נראות לך יותר מסוכנות מכמה רוצחים ואנסים פקיסטנים ברחובות לונדון???
 

Charles Darwin

New member
כי הגירה המונית הופכת על פיו את המשאב הטבעי

שמנבא טוב יותר מכל דבר אחר את מכלול הדברים החשובים בחברות אנושיות (איכות חיים, תרבות, פשע, תל"ג, שחיתות וכו'). גם אם הסוגיה הגרעינית היא מעניינת ורלוונטית, אתה עדיין צריך להראות שהדרך שלי מגדילה את הסיכונים. ניסית לעשות את זה, אבל אני אישית לא השתכנעתי. אם מישהו אחר השתכנע, לבריאות. נושא ההגירה, לעומת זאת, הוא די ברור וישיר: או שיש הגירה המונית או שאין. ביפן, קוריאה, סינגפור, טיוואן (או בקיצור, בכל המדינות העשירות במזרח אסיה) אין הגירה המונית מהעולם השלישי; בצרפת, בריטניה, קנדה, ארה"ב, הולנד וכו' (או בקיצור, כל המדינות העשירות באירופה וצפון אמריקה) יש.

כמה דברים שלא התייחסתי אליהם בתגובות אחרות שלך למטה:

"לגודל המוח יש השפעה חלשה מאוד על האינטליגציה בטווח הגדלים והזמנים שאופייני לאנושות המודרנית, אבל כאשר מדברים על מיליוני שנה והבדלי גודל של פי שלוש או ארבע, ההשפעה החלשה הזו מצטברת. לכן ברירה טבעית להגדלת המוח יכולה בקלות להיות כל-כך חלשה שלא יגלו אותה בשום שיטה, ועדיין אחרי 5 מיליון שנה היא תביא להבדלים הנצפים כיום בין בני-אדם ושימפנזים."

חוץ מאשר לזרוק קביעות לחלל האויר, יש לך איזשהו נתון רלוונטי?

"בטווח זמן של 50 אלף שנה אותה ברירה בדיוק לא תספיק בשביל הבדלים משמעותיים בין אוכלסיות."

דבר ראשון, מי אמר שקצב השינוי היה אחיד? מה שידוע זה שקצב השינוי ההתנהגותי היה אולי פי 100 יותר מהיר בעשרות אלפי השנים האחרונות. אבל גם אם הקצב היה אחיד, על סמך מה קבעת שהוא לא משמעותי? אפילו הבדל בקצב של סחף גנטי צפוי להיות משמעותי בהחלט מבחינה סטטיסטית. ההבדלים הקוגניטיביים הצפויים הם באותו סדר גודל של סחף, או אולי מעט יותר, אז איך הם לא אפשריים? כאמור ההבדלים במרקם השיער, בצורת האף, וכו' הם פי 10 יותר גדולים וגם הם לא מאופיינים גנטית.

אמרת לי פעם "חסר רק שעכשיו יבואו הבריאתנים ויסכימו שסלקציה ברצפים גנומים זה עניין של פרשנות". אני עדיין חושב שסלקציה זה עניין של פרשנות, אבל להערכתי בריאתן יוכל בקלות להפריך את האבולוציה (או להדגים שהיא מאוד לא סבירה) על בסיס קביעתך שסלקציה חזקה כמו במוח האדם לא צפויה להניב גודל אפקט של כמה עשרות אחוזים במשך כ-50-100 אלף שנה. בתנאים כאלה, גם תחת סלקציה חזקה ידרשו לצבע עור כמיליון שנה כדי להגיע לרמת השונות שרואים בין אוכלוסיות האדם (ההבדל בצבע עור הוא לפחות פי 10 יותר גדול מאשר בכישורים הקוגניטיביים ולכן דרוש או פי 10 יותר זמן או סלקציה פי 10 יותר חזקה, אבל מכיוון שקשה לך לדמיין סלקציה בקצב האיטי יותר, כמובן שאין מה לדבר על סלקציה מהירה פי 10). ניתן פשוט למדוד את השונות בצבע העור ולהראות שהאבולוציה תתקשה מאוד להסביר כיצד הבדלים כאלה התפתחו תוך פחות מ-100,000 שנה, כאשר אפילו הבדלים פי 10 יותר קטנים לא צפויים להתפתח כל כך מהר.

"הבדלים משמעותיים אכן יכולים להופיע אחרי 100 שנה כתוצאה מ-inbreeding, באוכלוסיות מאוד קטנות ומבודדות. אלו כמעט תמיד הבדלים ניטרליים או שליליים מאוד, והם נוטים להעלם ברגע שיש זרימת גנים חדשים לתוך אותה אוכלוסיה. אף שיטת השבחה גנטית לשיפור ביצועים (למשל לשיפור תנובת החלב בפרות או לשיפור המהירות של סוסי מרוץ) לא משתמשת ב-inbreeding. בדיוק להיפך -- מנסים להימנע מזאת ככל האפשר, ובכוונה להגדיל את השונות הגנטית ע"י הכנסה של "דם חדש" מאוכלוסיות שונות מאוד."

זה ממש לא מה שהתכוונתי. התכוונתי ל-inbreeding כתוצאה מנישואי קרובים, שזה לא ממש קשור לגודל האוכ' או לבידודה. זה נפוץ מאוד למשל בפקיסטן, אך לא באירופה.
 

Charles Darwin

New member
יש אי הבנה קטנה בחלק של האבולוציה מאז הפיצול

עם השימפנזה. כנראה שדילגתי על אחת השורות ולכן לא הבנתי למה אתה מתכוון
. עכשיו אני מבין שהתכוונת למצב תאורטי של סלקציה איטית, ארוכת טווח, וחלשה יחסית, ואם כך המחלוקת העיקרית היא האם סלקציה כזו יכולה להיות משמעותית. לדעתי התשובה היא חד משמעית כן, כי כאמור אפילו הבדל על בסיס סחף בלבד צפוי להיות משמעותי, ולא רק מבחינה סטטיסטית אלא להערכתי גם מבחינה תפקודית ברמת האוכלוסיה. כל המקרים שנתת לסלקציה (לקטוז וכו') הם כנראה מהירים פי 10 ויותר מאשר סחף ולכן הם קלים יחסית לאיתור בשיטות הנוכחיות. אבל זה לא הוגן לדרוש מהאללים הקוגניטיביים האיטיים לחשוף את עצמם, במיוחד לאור העובדה שהאללים המהירים למרקם השיער וצורת האף ממאנים לעשות זאת.
 
תפוז שוב "עוזרים" לי

את התגובה תקעו פעמיים אבל את הלינק למאמר של הוקס פיספסו. הנה הוא:

[URL]http://www.pnas.org/content/104/52/20753.full[/URL]

כדאי להציץ שם על איור 1 אשר מראה את עוצמת הברירה הטבעית באוכלוסיה אפריקאית ובאוכלוסיה אירופית. בשתי האוכלוסיות הברירה הטבעית הואצה בעשרות אלפי השנים האחרונות, בשיעור גדול בהרבה מן ההבדלים בינהן. אם כבר יש איזה הבדל, היתה ברירה טבעית טיפה יותר חזקה אצל האפריקאים במשך מרבית 50 אלף השנים האחרונות, ורק בעשרת אלפי השנים האחרונות האירופים קצת מובילים. שני ההבדלים האלו מוסברים יפה על-ידי ההבדלים בגודל האוכלוסיה באפריקה ובאירופה (איור 2).

כדאי גם לקרוא שם על איזה סוג של הבדלים נמצאו, למשל בפסקאות הראשונות של הדיון.
 

Charles Darwin

New member
שזה בדיוק מתאים למה שאמרתי

בדיון על התאוריה הנייטרלית. זה גם מה שנמצא גם בין האדם לשימפנזה (לפחות לפי המאמר הזה). אם נסתמך על שני הממצאים הנ"ל, האפריקאים הם לאירופאים מה שהשימפנזים הם לבני אדם. ;)
 
אין פה מקום להשוואה

שני המחקרים נעשו ע"מ לענות על שאלות שונות, בפרוצדורות שונות לחלוטין.

במחקר שהשווה בני אדם ושימפנזים, השאלה היתה לגבי ברירה טבעית לאורך כל מיליוני השנה שמפרידים בינהם. במחקר של הוקס השתמשו בשיטה שונה ע"מ לזהות אתרים שברירה טבעית עדיין פועלת עליהם כיום (או לפחות פעלה עד לפני שנים מעטות), והתחילה לפעול לפני כמה עשרות אלפי שנים לכל היותר. מכיוון שבמאמר של הוקס סקלת הזמן שנבדקה קצרה בשניים עד שלושה סדרי גודל, היכולת לגלות אתרים תחת ברירה היא הרבה יותר רגישה ואמינה. אבל יותר חשוב: ברירה טבעית אשר גרמה להשתלטות אלל על האוכלוסיה במשך אלפי או עשרות אלפי שנים בלבד חייבת להיות חזקה.

דוגמה טיפוסית: לגודל המוח יש השפעה חלשה מאוד על האינטליגציה בטווח הגדלים והזמנים שאופייני לאנושות המודרנית, אבל כאשר מדברים על מיליוני שנה והבדלי גודל של פי שלוש או ארבע, ההשפעה החלשה הזו מצטברת. לכן ברירה טבעית להגדלת המוח יכולה בקלות להיות כל-כך חלשה שלא יגלו אותה בשום שיטה, ועדיין אחרי 5 מיליון שנה היא תביא להבדלים הנצפים כיום בין בני-אדם ושימפנזים. בטווח זמן של 50 אלף שנה אותה ברירה בדיוק לא תספיק בשביל הבדלים משמעותיים בין אוכלסיות.
 

Charles Darwin

New member
ההשוואה היא יותר בסיסית מזה לדעתי

קודם כל מבחינתי איתור סלקציה בהקשר הזה הוא אמצעי ולא מטרה, וגם לא ברור עד כמה האמצעי הזה יעיל. המטרה היא למצוא הבדלים בין אוכלוסיות, בין אם הם נובעים מסלקציה או לא (הן משום שסחף וכו' יכולים להוביל להבדלים גדולים והן משום שהשיטות לאיתור סלקציה הן ממש לא סוף פסוק). לכן לא במיוחד מעניין אותי בהקשר הזה איזו סלקציה יותר קלה לזיהוי אלא אלו *הבדלים* יותר קלים לזיהוי, והתשובה היא כמובן הבדלים בין האדם לשימפנזה, שהפיצול ביניהם כנראה קדם לפיצול בין הגזעים בשני סדרי גודל. ויחד עם זאת כמעט ולא ידוע, ובעצם לא ממש ידוע בכלל, על מוטציות ספציפיות שמובילות לשינוי קוגניטיבי מוגדר בין האדם לשימפנזה. אז איך אתה יכול לדרוש את זה בין הגזעים?

מבחינתי יש בהחלט מקום להשוואה בין סלקציה באירופה מול אפריקה ובאדם מול שימפנזה. בשני המקרים לדעתי האוכלוסיה עם ה-Ne (גודל אוכלוסיה אפקטיבי) הקטן יותר היא גם זו שהשתנתה יותר פנוטיפית, אך יחד עם זאת היא זו שעברה פחות סלקציה. איך זה מסתדר? אפשרות אחת היא שבאוכלוסיות הגדולות מדובר יותר על סלקציה שלילית (שאכן צפויה להיות יעילה יותר באוכלוסיות גדולות) ובאוכלוסיות הקטנות על סלקציה חיובית.

"בטווח זמן של 50 אלף שנה אותה ברירה בדיוק לא תספיק בשביל הבדלים משמעותיים בין אוכלסיות."

הבדלים משמעותיים יכולים להופיע אחרי 100 שנה כתוצאה מ-inbreeding, וגם אם נתייחס רק להבדלים שנובעים מסחף וברירה טבעית, אני לא מכיר שום מגבלה כזו ואין לי מושג על מה אתה מבסס אותה. שאלתי אותך פעם מה זה מבחינתך הבדל קוגניטיבי משמעותי בין אוכלוסיות ואני עדיין מחכה לתשובה. עזוב גנטי או סביבתי, כמה נקודות IQ היית מגדיר כהבדל משמעותי?
 
שוב

אני דורש לראות מוטציות ספציפיות שמובילות לשינוי קוגניטבי בין "גזעים", כי שם מדובר בסקלת זמן קצרה בשניים עד שלושה סדרי גודל מאשר בהבדל בין השימפנזה לאדם. מוטציות חיוביות שהשתלטו על האוכלוסיה בפרק זמן כזה קצר דווקא מוכרות לנו (למשל סבילות ללקטוז) ואנחנו יודעים שהן מותירות עקבות ברורים בגנום.

הבדלים משמעותיים אכן יכולים להופיע אחרי 100 שנה כתוצאה מ-inbreeding, באוכלוסיות מאוד קטנות ומבודדות. אלו כמעט תמיד הבדלים ניטרליים או שליליים מאוד, והם נוטים להעלם ברגע שיש זרימת גנים חדשים לתוך אותה אוכלוסיה. אף שיטת השבחה גנטית לשיפור ביצועים (למשל לשיפור תנובת החלב בפרות או לשיפור המהירות של סוסי מרוץ) לא משתמשת ב-inbreeding. בדיוק להיפך -- מנסים להימנע מזאת ככל האפשר, ובכוונה להגדיל את השונות הגנטית ע"י הכנסה של "דם חדש" מאוכלוסיות שונות מאוד.

אני לא מבין מה זאת אומרת "כמה נקודות IQ הייתי מגדיר כהבדל משמעותי". אפילו נקודה אחת של IQ או פחות יכולה להיות הבדל עם משמעות, אם היא מבוססת על מדגם גדול מספיק. השאלה היא איזו משמעות? למשל יש מחקרים שמראים כי אצל ילדים בסוף החופש הגדול ה-IQ קצת יותר נמוך מאשר אצל אותם ילדים חודשיים לפני כן, בסוף שנת הלימודים. ההבדל הזה מובהק סטטיסטית ולכן יש לו משמעות. מהי לדעתך?
 

Charles Darwin

New member
לדעתי הדרישה שלך היא לא סבירה בעליל

ולמען האמת היא די מקוממת. מעולם לא ראיתי בשום מאמר מדעי את הטענה ש"סלקציה כנראה לא התרחשה משום שאין לכך עדות גנטית", לא כל שכן ש"אין הבדל גנטי משום שאין עדות לסלקציה". יש לך קישור למאמר שטוען דבר כזה? זה טיעון אבסורדי לחלוטין לדעתי, הן משום שתיתכן בהחלט שונות בלי סלקציה והן משום שתיתכן בהחלט סלקציה בלי ממצאים גנטיים. ולא רק תיתכן, אלא כמעט בטוח שהיא ישנה. השיטות הנוכחיות, עם כל הכבוד, הן מוגבלות ביותר; הן לא מעידות על היעדר סלקציה, ובטח שלא על היעדר שונות.

אתה נותן שתיים שלוש דוגמאות לברירה על תכונות מנדליות (ע"ע לקטוז) עם אפקט של אולי 1000% (לא מדדתי, ומן הסתם גם אתה לא, אבל ברור שזה אפקט ענק). למשל בצבע עור האפקט הוא בערך 1000% (פי 10 יותר שונות בין הגזעים מאשר בתוכם) וגם שם הממצאים ממש לא ברורים וחדים, למרות שמדבור בתכונה יחסית פשוטה (אם כי לא מנדלית). ההבדלים במנת משכל הם בסדר גודל של עשרות אחוזים, ולא אלף, וכנראה שמדובר באחת התכונות המורכבות ביותר. כאמור, גם כשאנחנו יודעים שההבדלים הם טריים וגם כשהאפקט שלהם גדול בסדר גודל מאשר ההבדלים הקוגניטיביים וגם כשמדובר בתכונות הרבה יותר פשוטות, אין את התוצאות שאתה דורש. ואתה באמת חושב שההבדל בין השיער הבלונדיני הגולש בסקנדינביה והאפרו של אפריקאים זה עניין של דריפט ותו לא?

יש הבדל גדול בין שונות ב-IQ ברמת הפרט וברמת האוכלוסיה. ברמת האוכלוסיה הייתי אומר שכל נקודה קובעת, אבל ודאי ש-10 נקודות זה הבדל תהומי. אחת הסיבות לכך היא הפער ההולך וגדל ברמות הגבוהות יותר של IQ, כך שהיחס בין מהנדסים ורופאים פוטנציאלים הוא 1:100 ויותר בין אוכלסיות שונות בעולם.
 

Enrique romero

New member
בשביל להצדיק את מה שאתה אומר

היה צריך לבדוק את האייקיו של האפריקאים האנאלפביתים לפני 100 שנה, להשוות אותו לאייקיו של האירופאים האנאלפבתים ולראות ששניהם מקבלים 70, ורק אז לתאוריה הזאת היה בכלל ביסוס.

אם האייקיו הממוצע באירופה היה 70 באותה תקופה, זה אומר שחצי מהאנשים שם היו מפגרים שכלית (לקוח מויקיפידיה: "מנת משכל נמוכה מ-70 מעידה בדרך כלל על פיגור שכלי")? ממש לא נראה לי.

ברור לי מן הסתם שאנחנו לא קופצים כל 100 שנה ב-30 נקודות אייקיו בממוצע, אני דוקא מצביע על בעיה באפקט פלין\שיטת המדידה.

זה נורא נחמד לבוא ולהגיד "עוד 100 שנה האייקיו של השחורים\ערבים ישתווה לאייקיו של הלבנים\אסיאתים" אבל לדעתי זה לא מחזיק מים וגם לא יקרה.
 

22ק ו ס ם

New member
זה נורא נחמד להגיד שזה לא מחזיק מים

כשפלין בעצמו טוען שבעוד כמה עשרות שנים הIQ באפריקה יהיה זהה לזה שבעולם המערבי וההבדלים הנצפים ברובם קשורים לחינוך ולא לביולוגיה.

אתה שוב אומר דברים בלי שום ידע בסיסי על הנושא. למשל, העובדה שהמבחן נוצר בעולם המערבי ודורש חינוך בסיסי מסוים. אם אוכלוסייה מסוימת מוציאת ממוצע 70 והיא אנאלפיבתית, אז ברור שזה נובע ממגבלות של המבחן ולא בגלל אינטליגנציה של האוכלוסייה. גם היום אוכלוסיות של ציידים לטקים מוציאים ממוצע של 50 במבחן כשברור לכל שהן אינטליגנטיות מאוד.
 
למעלה