האם יש חשיבות לזרמים השונים

אם ככה

באמת אין לי בעייה עם מה שאתה אומר. אם אפשר הייתי שמח לשמוע את דעתך על זה: "בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית ... בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני ... והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו. זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי. ... "
 

ch561

New member
יש לי הרבה מה לומר על זה

אבל הפרום זה לא המקום. גם כי לא לזה התכנסנו פה (אין קשר לחילוני-דתי) וגם בגלל זמן שזה יקח לי (פשוט אין לי).
 

ch561

New member
פשוט צודקת

וואו אנחנו מסכימים אני בשוק אני בהלם אני המומה..
 

דב מאיר

New member
חינוך ממלכתי

הרעיון שהחינוך הממלכתי נועד לילדים לא דתיים הוא מוסכמה מופקעת מן הדעת. למרות שזהו המצב לאשורו. היינו בעת כינון החינוך הממלכתי באו נציגי הציבור הדתי ואמרו: אי אפשר שילמדו את ילדינו ערכים הנוגדים את דת ישראל. המימשל הבין שזה לא הולך והחליט לפתוח זרם דתי. אולם הוא לא החליט מעולם לפתןח זרם חילוני. הסיבה לכך פשוטה: אנשי הציבור החילונים לא ראו עצמם כמי שרוצים להתנתק ממסורת ישראל. הם רצו בעליל להנחיל חינות המשקך ריבוי דעות והנותן לתלמיד את מלוא המידע על כל מיגוון ההשקפות הנוהגות. מבחינה זו בחינוך הממלכתי היה צריךשבצד המורים לתנ"ך המלמדים את התנ"ך לפי תיאוריית המקורות וכיו"ב יופיע גם מורה רב שילמד את התנ"ך לפי תפיסתו שלו. זה לא מה שקרה. מבחינה מסויימת ראשי החינוך הממלכתי מעלו בתפקידם ואף התעו את הציבור הרחב להאמין שהם אינם נגד השקפות דתיות. התעיה זו אף התעתה הורים מסורתיים רבים שהאמינו שהחינוך הממלכתי הינו נייטרלי לגבי דת ישראל.
 

SupermanZW

Well-known member
אין

אפשר ליצור מערכת אחת המאפשרת לכל הזרמים ללמוד ולנהוג ע"פ דרכם: לא תהיה שעת 0. התלמידים הדתיים יוכלו להתפלל שחרית בין 07:50 ל-08:15 וב-08:15 יתחילו הלימודים וכולם ילמדו, עד 09:45, מ-09:45 עד 09:55 הפסקה, מ-09:55 עד 11:25 לימודים, מ-11:25 עד 11:40 הפסקה, מ-11:40 עד 13:10 לימודים ואז יוכלו התלמידים הדתיים להתפלל עד 13:35 והחילונים יהיו בהפסקה, כל שעות הלימודים בין 08:15 ל-13:10 יוקדשו ללימודי חול, מ-13:35 עד 15:05 יהיו לימודי קודש שלא יהיו חובה, הדתיים יוכלו ללמוד בהם והחילוניים יוכלו ללכת הביתה. איך הרעיון?
 

איתמר770

New member
הצחקת אותי

תראי, זה לא יכול לעבוד ממספר סיבות. קודם כל אתייחס ללוח הזמנים שקבעת, ואח"כ לסיבות אחרות: ילד דתי לא נולד ישר לתוך משטר של תפילות וברכות, זה דבר נרכש. איך אפשר לגדל ילד לתפילות כאשר חבר שלו לכיתה הולך ולא מתפלל ? איך אפשר לגדל ילד לברך כאשר חבר שלו לכיתה לא מברך ? למה שאני אלמד עד 15:00 וחבר שלי לכיתה ילך הביתה כבר ב 13:35 ? ונושאים נוספים: 1. האם הכיתות יהיו נפרדות בנים/בנות ? 2. האם הבנות ילכו בחצאית ובלבוש צנוע (בלי לחשוף בטן ועם שרוולים) ? 3. האם הילדים החילוניים יביאו אוכל כשר ? * ואלו נקודות המתייחסות רק לבי"ס עד כיתה ו'.
 

SupermanZW

Well-known member
הרעיון הוא

שאין כפיה. ההורים של הילד הדתי מחנכים אותו להתפלל ולכן הוא מתפלל, וגם אם הוא לא יתפלל ביה"ס לא יכפה עליו להתפלל כמו שאם חילוני ירצה להתפלל ביה"ס לא ימנע ממנו. אם ההורים שלך יכריחו אותך ללמוד עד 15:00 בשביל ללמוד תורה זה יראה לך פחות פשוט, אך גם אם תחליט ללכת הביתה ביה"ס לא ימנע ממך. חלק מהכיתות יהיו נפרדות (הקצאה של חלק מהכיתות להפרדה ע"פ אחוז המעוניינים בהפרדה) וחלק מעורבות, הכל ע"פ בחירת ההורים מבלי לקפח אף תלמיד. הבנות הדתיות ילכו בלבוש צנוע ע"פ הדרך בה חונכו בביתן והחילוניות יוכלו להתלבש כרצונן. הילדים החילוניים יוכלו גם להביא אוכל לא כשר, הרי הם לא יכריחו את הדתיים לאכול אותו, בקפיטריה יוגש אוכל כשר.
 

sarav55

New member
נראה לך שזה יעבוד

חלק יהיו כך וחלק כך הנפש של הילד לא תהיה מוכנה לקבל שחברים שלו מכל מיני כיתות יצאו לפניו והוא יצא מכל העסק פראיר ואז לא ירצה ללמוד בכיתות של הדתיים וזה גם לא פיר
 

SupermanZW

Well-known member
למה לא?

ילד שחונך בביתו שצריך ללמוד תורה מרבית הסיכוי שישאר ללמוד תורה, אם החינוך שנתנו לו הוריו היה אפקטיבי.
 

tamarhp

New member
מדובר על 6 שנות חינוך

מגיל 0 עד גיל 6!!! זה עדיין לא חינוך, זה רק ההקדמה!!! ילד בן 6 שנכנס לכיתה א', ורואה את החברים שלו יוצאים להפסקה, לא נוטלים ידים ובטח שלא מברכים, יש להם בשר לבן בלחם, מה הם אמורים להבין? החינוך נרכש גם מהסביבה! איפה בדיוק הוא ירכוש הרגלי התנהגות דתיים? הוא לומד שבשבת כשכולם בבית כולם נוטלים ידיים ללחם של הארוחה, ובימי החול אין חובה ליטול ידיים...
 

איתמר770

New member
הדמוקרטיה בית ספר...

בשבוע שעבר פורסמו מסקנות ועדה שבדקה את נושא החינוך בבתי ספר שונים, בחינוך כללי, דתי וחרדי. ואחד המנחים ברדיו שאל איזו מומחה מטעם משרד החינוך "האם הכנסת הדמוקרטיה לבית ספר הכללי פגעה בלימודים ?", והתשובה שלה היתה "במידה מסויימת כן". את לא יכולה לתת לילד לבחור האם הוא רוצה ללכת לתפילה או לרקוד במסיבה עם הכיתה. בית ספר נועד לחנך לדרך מסויימת, אי אפשר לתת לילדים את זכות הבחירה בתוך בית הספר שלהם. וחוץ מזה שהציבור הדתי והחרדי מעדיף להמנע מקונפליקטים כמו "למה אני צריכה ללכת עם חצאית, והיא הולכת עם מכנסיים".
 

SupermanZW

Well-known member
בית הספר לא מחנך

למרות שבית הספר נקרא מוסד חינוכי הוא לא מחנך כלל, בית הספר מעביר חומר לימודי ותו לא, לצערי כבר עברו הזמנים בהם בית הספר היה מחנך, היום אך ורק ההורים מחנכים. ילד שחונך ע"י הוריו על כך שהוא חייב ב-3 תפילות ביום וכך הורגל סביר להניח שילך להתפלל, כמו כן יוכל לבוא למסיבות של הכיתה בערב, הרי זאת פעילות חברתית ואין סיבה שהילד ימנע ממנה. למרות טענתך (שאני מסכים איתה) שבית הספר נועד לחנך שנינו יודעים שאף בית ספר כבר לא מחנך אז נשאיר את האוטופיה בצד ונתמקד במציאות, אך ורק ההורים מחנכים. הציבור הדתי והחרדי ידע להסביר לבנותיו מדוע הן הולכות עם חצאית, אין בכוחו של בית הספר לעשות זאת.
 

tamarhp

New member
אל תשכח

שביה"ס מתחיל מכיתה א' - מגיל 6. גם החינוך שהילדים קיבלו בבית במשך 6 השנים הראשונות לחייהם, עדיין לא מספיק! הם עדיין לא יכולים להבין שהם יכולים לאכול אצל חבר אחד ואצל השני לא, שהם צריכים להתפלל ואחרים לא מתפללים משום מה...
 

SupermanZW

Well-known member
אז מה

עד גיל 13 מותר לילד לאכול הכל (אינו חייב במצוות) ועד אז יספיקו הוריו ללמדו מה לאכול ומה לא, אצל מי לאכול ואצל מי לא. את שוכחת שלילד הדתי יהיו גם חברים דתיים שימשכו אותו להתפלל ולכן הוא ינהג כהרגלו, החילונים ילמדו להבין שדתיים מתפללים.
 

tamarhp

New member
לא נכון

"עד גיל 13 מותר לילד לאכול הכל " אבל יש מצווה להרגיל את הקטנים. "שלילד הדתי יהיו גם חברים דתיים" - אם ככה, אסור לו להתחבר לילדים חילוניים, כדי שלא ישפיעו עליו ל"רעה"? אז מה הקטע של ביה"ס הזה?
 

SupermanZW

Well-known member
למה לא?

אם תהיה הבנה וכבוד הדדי בין הדתיים לחילונים לא תהיה שום סיבה שהחברים החילונים יניאו את הדתיים מלהתפלל או "יטיפו" לחזרה בשאלה, האם את סבורה שהילדים החילונים לא יהיו מסוגלים להבין ולכבד דתיים בבי"ס שיחנך אותם לכך?
 

SupermanZW

Well-known member
מסכים

ואני גם מניח שהורים חילונים שירצו לשלוח את ילדיהם לבי"ס מעורב יחנכו אותם להבנה וכבוד הדדי כמו גם שהורים דתיים שירצו לשלוח את ילדיהם לבית ספר כזה יחנכו אותם כך.
 

tamarhp

New member
כמה כבר ירצו?

ושוב - יש את ההשפעה החילונית על הילדים הדתיים. אני לא מאמינה שיש הרבה הורים דתיים שירצו לשלוח את הילדים שלהם לבי"ס כזה.
 

SupermanZW

Well-known member
את בטוחה בכך?

אני למדתי בבי"ס ממלכתי והיו בו דתיים.
 
למעלה