אתה נותן יותר מדי קרדיט לילד קטן
לא שאני חלילה מזלזלת באינטליגנציה של ילד, אבל, כל אדם וילדים על אחד כמה וכמה מושפעים מהסביבה. ה"פיתויים" לעזוב את הדת בסביבה החילונית הם גדולים, במיוחד עבור ילד. כל החברים שלי הולכים לרקוד בליל שבת (שישי בערב) ומה איתי?! בתור התחלה זה יכול ליצור חיכוכים עם ההורים. שלא לדבר על כך שאדם הלומד במסגרת חילונית, (ואני מדגישה - מסגרת , לא היחשפות פה ושם) יש יותר סיכוי שיכרסם בליבו הספק לגבי האמונה. לילד מאוד קל לחשוב "אבל אם כולם (או אפילו חצי כיתה) לא שומרים מצוות, אז אוליזה לא כזה נורא. אז למה שאני אשמור? ואלי זו סתם מעמסה מיתרת, או דרך של ההורים להציק לי?" לא חובה שזה יקרה כמובן, אבל חינוך משותף הוא פתח ענקע לדברים מהסוג הזה. אני מסכימה שבית הספר הפסיק לחנך (וחבל). אבל גם בלי לחנך ישירות הוא משפיע. אני יכולה לחשוב על כמה וכמה דוגמאות לאנשים ש"חזרו בשאלה" בעקבות חינוך במסגרת ממלכתית, ולהיפך. שורה תחתונה - למסגרת חינוכית השפעה עצומה, במיוחד על ילדים בגילאים האלה ומכיוון שהורים חילוניים לרוב לא רוצים שילדם יחזור בתשובה, הורים דתיים בטח שלא רוצים שילדם יעזוב את המצוות, חינוך משותף לא נראה לי אופציה