האם כסף הוא הכל בחיים

[פלגיה]

אני כן נותנת להתחנן

לפעמים אם מבקשים דבר חודש לפני שמקבלים אותו - מעריכים אותו הרבה יותר, וגם לומדים דחיית סיפוקים. לכן אני מחכה להתעקשות

 

[לורליי43]

להתחנן זו מילה קשה בעיני

אני לא אוהבת אותה- לדעתי היא מרמזת על שימוש בכוח מופרז מצד ההורה. אני מדברת על משא ומתן, על מחשבה, על בקרה. בסיפור שסיפרתי השבוע לגבי המסיבה בחוף הים, בהתחלה ממש לא חשבנו שזה רעיון טוב, אבל ראינו שזה חשוב לה- אז ביחד חשבנו את אפשר לעשות את זה שכולנו נרגיש טוב עם ההחלטה. אז מצד אחד זה לא היה- כן כלאחר יד, מצד שני הושקעה הרבה מחשבה בנושא. חוץ מזה שהיא ילדה מקסימה ומתחשבת, ובעצמה הבינה את החשיבות של הבדיקה מסביב לכל הענין. בנוסף- הילדים שלנו ממש לא מגזימים בדרישות שלהם, כנראה כבר הפנימו את הגבולות בעצמם.

 

[עוד שרון]

כסף הוא ממש לא הכל!!!

כסף קונה דברים חיצוניים ולא ערכים, כבוד או תכונות אופי. יש לנו זוג חברים עשירים ברמות שלא ידעתי שקיימות ובכל זאת ההורים מחנכים אותם לצניעות,לכבוד, לעבודה, הם ילדים ככל הילדים, יש להם נימוסים טובים, הם לא מקבלים כל דבר ולא הכל מובן מאליו אצלם- אין תחושה שהכל מגיע להם.

 

[ק א ס י ו פ א ה]

אני לא אוהבת קלישאות

כסף הוא כן חשוב מאוד. הוא קונה בריאות, חינוך, טוב, נהאות. אבל כסף הוא רק אמצעי ומי שלא יודע להשתמש בו לא נהנה ממנו כמו שיכול היה להנות. אז אני עושה הכל כדי שאוכל לתת לילדים שלי מתנות, בילויים, חוגים וכו'. אבל אני גם שמה גבולות כדי שלא הכל יבוא יותר מדי בקלות ולא יוערך. וזה נורא קשה לי. על עצמי קל לי לחסוך אבל לילדים שלי אני הרבה פעמים מתפתה לקנות כדי לראות את השמחה שלהם. אני לא חושבת שיש ילד עני שלא היה רוצה את הלגו ואת היציאה להצגה. אז נכון שאפשר להשיג את האושר גם בדרכים אחרות אבל זה חלק מהכיף. ואני רוצה שהילדים שלי יקבלו הכל-גם ההנאות שנרכשות בכסף וגם ההנאות שמעבר לכסף. לגבי מותגים-אני מאוד נגד זה ומחנכת את הילדים שלי בהתאם. יש קניה חכמה שנותנת יותר הנאה בפחות כסף. אני מנסה להעביר להם את זה. לגבי אזור מגורים-אני לא הייתי רוצה לגור בשכונת עשירים ולא בשכונת עוני. ואני גרה במקום עם אנשים כמוני-מי יותר ומי פחות, מעמד בינוני. אין עושר מנקר עיניים ואין עוני.

 

[מחשבות]

הסרט זניח לחלוטין, מגמתי,

מניפולטיבי, משוחק רע מאוד. לצ'ארלי, גיבור הסרט, אין שום תפקיד משמעותי בסרט הממילא זניח הזה. ג'וני דפ מגלם שומכלום וגם עשרות מילים לא תצלחנה להציל השחתת זמן שכזו והשחתת ממון שכזו. הלקחים בסרט לקוחים מספר הלקחים הגדול, המיועד לכותבים מתחילים, שלעולם לא יראו פרסום ותהילה מהי (ולכן מוזר שעל הספר חתום רואלד דאל). כנראה שמעבדי הספר לסרט שתו כוסית או שתיים כשעבדו על העיבוד ויצא הזבל שיצא.

 

[מחשבות]

ולא עניתי לשאלתך בדבר הכסף. פעם

חשבתי שכסף זה הכל בחיים. אחר כך חשבתי שלא. היום אני יודע בוודאות שכסף זה הדבר הכי חשוב בחיים. כסף גורם לאדם לחלות פחות, לקבל הזדמנויות שוות יותר בחיים, להעניק לעצמו ולסביבתו יותר ולהיות אדם טוב יותר.

 

[תיקי א]

מסכימה איתך שהכסף מאוד חשוב

אבל, הכסף בפרוש לא גורם לאדם להיות טוב יותר. ראה תגובך לעוד שרון: חכי שתהי עשירה ואז לא תראי אף אחד ממטר... האם זה להיות אדם טוב יותר לדעתך ? הכסף חשוב כל עוד אתה משכיל להבין שהוא אמצעי בלבד ולא מטרה. כשאני קוראת על מולטימיליונרים בגיל פרישה (ואפילו פחות) שממשיכים לעשות כסף בקדחתנות ולא נחים לרגע, נראה לי שהם איבדו משהו בדרך.

 

[מחשבות]

כשתהיי שם, תביני איזו חדווה זו

לעשות עוד ועוד כסף ולהסריח ממיטב הבשמים בעולם. מי בכלל רוצה להיות טוב? רוצה להיות מסריח מכסף. היכן בכלל טעו בחינוך שלך, שבו סיפרו לך שעדיף להיות טוב מלהיות עשיר? שיואו כמה את לא מחונכת.

 

[תיקי א]

טעות, אותי חינכו להיות עשירה

אני פשוט, כבשה שחורה, קראתי יותר מידי ספרים עם אידאלים מזוייפים, לא הפנמתי מספיק את איין ראנד (למרות שזו קריאה חובה במשפחתי) ובנפשי סוציאליסטית של שוקולדה.

 

[מחשבות]

../images/Emo24.gif (פיכס, מחשבות, חיבוקים זה

רק לפורום ההוא, הנתעב).

 

[פלגיה]

איין ראנד?

שמת לב שאין שם ילדים בכלל? איין ראנד טוב לגיל 16. לא מעבר

 

[תיקי א]

אבל תתפלאי, כמה אנשים נתקעו בגיל

16 ובנו חיים שלמים, ע"ג התאוריות המופרכות והמוקצנות שלה. לאחרונה נאלצתי להפציר בבעל של חברה להתבגר בדיוק על הרקע הזה.

 

[פלגיה]

זה אני יודעת

הכתיבה שלה מדהימה, ונתנה לי טלטול רציני. חשוב גם להבין את הרקע שבו היא כתבה - תחת איום קומוניזם (שגם הוא תיאוריה קיצונית ומופרכת)

 

[Kalla]

אפשר להנות מהספרים

בלי לאמץ את הרעיונות. זה מה שאני עשיתי. אבל יש בספר מספר רעיונות שכן מדברים אליי, והמרכזי שבהם שאדם צריך להיות ראוי לאהבה (מה זה ראוי זו כבר שאלה מסובכת ותליה בהרבה דברים, אך לא מגיע לכולם באופן אוטומטי שיאהבו אותם).

 

[תיקי א]

../images/Emo45.gif זה הרעיון היחיד שמצא חן בעיני

ב"מרד הנפילים". מ"כמעיין המתגבר" אהבתי את המסר של להיות נאמן לעצמך, למרות כל העולם. ואת "אנו החיים" אהבתי הכי בגלל האהבה הגדולה.

 

[Kalla]

את "אנו החיים"

אהבתי בגלל שהוא אמיתי. הכי אמיתי מכולם. מתאר מציאות אמיתית. אהבה אמיתית. ומה שיכול לקרות לאהבה אמיתית במציאות האמיתית הזאת. אבל נורא, נורא, נורא נהניתי גם מהשניים האחרים. אולי, כי באיזשהו מקום אני מאמינה באנשים המיוחדים שהיא מתארת. זה לא אומר שאני מקבלת את הרעיון שמי שלא שייך לקבוצת אנשים אלה לא שווה כלום ושצריך להתנער ממנו.

 

[לאה_מ]

גם אני מאד אהבתי אותו

וגם את האחרים, ואולי זה באמת כי הם ספרי אידיאלים שמאד מתאימים לגיל ההתבגרות. באמת אולי אקרא אותם שוב ונראה איזו הרגשה הם יעשו לי הפעם.

 

[Kalla]

אלה אכן ספרי אידאלים

אך כאלה יש הרבה. לדעתי הייחוד האמיתי של הספר הוא שהוא מחלק את העולם לאנשים בעלי יכולות מיוחדות שכלית ונפשית ולכל השאר. הסופרת בעצם מפתחת מעין "תורת גזע" שמבוססת על יכולות אלה ושוללת למעשה זכויות אנושיות מאלה שהיא מגדירה כפחותים בתחום זה. אני בהחלט מאוד מתחברת לרעיון שיש בעולם הזה אנשים עם "כנפיים", עם מעוף, עם עוצמות ואיכויות אינטלקטואליות, נפשיות ורגשיות הרבה מעבר לרגיל. אני בהחלט חושבת שיש להניח ואף לעזור לאנשים אלה להגיע למיצוי של מלוא הפוטנציאל שלהם. אך אני לא חושבת שיש להעמידם עליונים מבחינת זכויות או מכל בחינה אחרת לכל השאר.

 

[צוציקגדול]

הדברים שלקחתי משם הם: אהבת

היצירה, היצירה הטואטלית, האסטטיקה והאריכטקטורה. את כל השאר פילטרתי אאאוט.

 

[מחשבות]

פילטרתי אאאוט=סיננתי.