חלק ג' ואחרון
חלק 2 כגבר צעיר המנסה לפלס את דרכו בעולם, והן כאדם העומד על סיפה של ההצלחה, ווטרס עצמו נראה כמתלבט לעיתים בשאלות דומות.רמזים לכך זרועים לכל אורך יצירותהים של הפלויד, מפאת קוצר היריעה אתייחס רק לשירה עצמה. (fearless( Meddle,1971 כמו גם החלק הנקרא (Dogs (Animals,1977,הן שתי יצירות המדגימות היטב את השאיפה לפלס דרך בעולם, את הצורך "לטפס" במעלה הסולם החברתי (אנגליה, למרות השינויים החברתיים שהתחוללו בה במהלך מאתיים השנה האחרונות, היא עדיין חברה בעלת אוריינטציה מעמדית) לזכות במקום ובהכרה בעולם: "You say you'd like to see me try, climbing "You'll pick the place and I'll choose the time (Fearless) לעומת הקו המעודן יחסית הננקט בשיר fearless , השיר השני Dogs,הוא שיר ברוטלי, המצייר עולם אכזר, תחרותי, המציע רק ניכור ובידוד לזה הזוכה "בתחרות", המגיע ל"ראש הלהקה". ווטרס בעצמו הודה באחד מן הראיונות כי הוא מונה את עצמו כמן סוג של "כלב". גם יצירות נוספות משקפות פן דומה: Time,Money, Welcome to the machine מבטאות חרדה עמוקה לנוכח כישלון אפשרי במרוץ החיים כמו גם חרדה עמוקה לנוכח הצלחה אפשרית באותו מירוץ. TIME-מבטא באופן חזק את חרדת המוות המגיעה לשיאה בין גיל 30 ל- 40 באופן מקובל המוצאת ביטוי כפחד מ"לא להספיק", הפחד לנוכח שעון החול המתקצר והולך אל מול השאיפה לחיות את החיים במלואם, ברגעי השיא שלהם. שני השירים הנוספים,Money ו- Welcome to the machine מבטאים את הפן ההפוך. שני השירים עוסקים באספקטים הנוראיים של ההצלחה, שהמסחור וההצלחה הכספית המתלווה לו הם חלק ממנה. Money it's a crime Share it fairly , but don't take a slice of my pie Money, so they say Is the root of all evil today (Money,DSOTM,1973) כסף מוצג כשאיפה האולטימטיבית. לתפיסה זו, בני האדם עסוקים בצבירת כסף, בתחרות על כסף, וברדיפה אחריו. החלוקה הכלכלית בין בני האדם, היא כמובן, בלתי מאוזנת, כאשר בני האדם נקראים "להסתפק" באפשרויות המציעות להם רווחה כלכלית. Welcome to the machine הוא שיר ישיר ובוטה שנותח פעמים רבות במקומות שונים ואין בכוונתי לחזור על ניתוחים אלו, אלא רק להדגיש מספר אספקטים. השיר מופע באלבום Wish you were here, שכידוע סובב סביב הסולן הנעדר של להקת פינק פלויד, סיד בארט, בעצמו קורבן של ההצלחה העתידית של הלהקה. בשיר מביע ווטרס את שאט נפשו בין מה שהוא תופס כ"בילבול" או "החלפה" של אמת בשקר, כאשר אותה "אמת" מיוצגת על ידי האומנות והמרד שהיא מציעה, והשקר הוא אותה הצלחה כלכלית המונפקת בחסות מערכת שכל ייעודה הוא ליצור את אותה הצלחה כלכלית ולא לנפק אמת, אומנות, שמאחוריה. לסיכום,ווטרס מתואר במקומות רבים כ"אליטיסט", אומן הרואה בקהל עדר מטומטם, או לכל היותר, מולך שולל. עמדה זו תואמת היטב את התפיסה הרואה ביצירה כנובעת מראש הפרמידה החברתית, כנוצרת ע"י אליטות חברתיות, כמשווקת על ידי אליטות חברתיות וכמתחוזקת על ידי כוח רצונן של האליטות החברתיות בלבד. באופן אישי-פסיכולוגי, ווטרס פוסח על שני הסעיפים, בז'רגון "הנכון", ווטרס הוא אומן מיוסר החי בדיסוננס קוגנטיבי שבין הפחד מכישלון ופחד מההצלחה ומה שהיא מביאה עימה, שבין שנאת ההמון והינזנות ממנו, שבין תלות במדיום ושנאה אל התכתיבים שהוא מוליד.
חלק 2 כגבר צעיר המנסה לפלס את דרכו בעולם, והן כאדם העומד על סיפה של ההצלחה, ווטרס עצמו נראה כמתלבט לעיתים בשאלות דומות.רמזים לכך זרועים לכל אורך יצירותהים של הפלויד, מפאת קוצר היריעה אתייחס רק לשירה עצמה. (fearless( Meddle,1971 כמו גם החלק הנקרא (Dogs (Animals,1977,הן שתי יצירות המדגימות היטב את השאיפה לפלס דרך בעולם, את הצורך "לטפס" במעלה הסולם החברתי (אנגליה, למרות השינויים החברתיים שהתחוללו בה במהלך מאתיים השנה האחרונות, היא עדיין חברה בעלת אוריינטציה מעמדית) לזכות במקום ובהכרה בעולם: "You say you'd like to see me try, climbing "You'll pick the place and I'll choose the time (Fearless) לעומת הקו המעודן יחסית הננקט בשיר fearless , השיר השני Dogs,הוא שיר ברוטלי, המצייר עולם אכזר, תחרותי, המציע רק ניכור ובידוד לזה הזוכה "בתחרות", המגיע ל"ראש הלהקה". ווטרס בעצמו הודה באחד מן הראיונות כי הוא מונה את עצמו כמן סוג של "כלב". גם יצירות נוספות משקפות פן דומה: Time,Money, Welcome to the machine מבטאות חרדה עמוקה לנוכח כישלון אפשרי במרוץ החיים כמו גם חרדה עמוקה לנוכח הצלחה אפשרית באותו מירוץ. TIME-מבטא באופן חזק את חרדת המוות המגיעה לשיאה בין גיל 30 ל- 40 באופן מקובל המוצאת ביטוי כפחד מ"לא להספיק", הפחד לנוכח שעון החול המתקצר והולך אל מול השאיפה לחיות את החיים במלואם, ברגעי השיא שלהם. שני השירים הנוספים,Money ו- Welcome to the machine מבטאים את הפן ההפוך. שני השירים עוסקים באספקטים הנוראיים של ההצלחה, שהמסחור וההצלחה הכספית המתלווה לו הם חלק ממנה. Money it's a crime Share it fairly , but don't take a slice of my pie Money, so they say Is the root of all evil today (Money,DSOTM,1973) כסף מוצג כשאיפה האולטימטיבית. לתפיסה זו, בני האדם עסוקים בצבירת כסף, בתחרות על כסף, וברדיפה אחריו. החלוקה הכלכלית בין בני האדם, היא כמובן, בלתי מאוזנת, כאשר בני האדם נקראים "להסתפק" באפשרויות המציעות להם רווחה כלכלית. Welcome to the machine הוא שיר ישיר ובוטה שנותח פעמים רבות במקומות שונים ואין בכוונתי לחזור על ניתוחים אלו, אלא רק להדגיש מספר אספקטים. השיר מופע באלבום Wish you were here, שכידוע סובב סביב הסולן הנעדר של להקת פינק פלויד, סיד בארט, בעצמו קורבן של ההצלחה העתידית של הלהקה. בשיר מביע ווטרס את שאט נפשו בין מה שהוא תופס כ"בילבול" או "החלפה" של אמת בשקר, כאשר אותה "אמת" מיוצגת על ידי האומנות והמרד שהיא מציעה, והשקר הוא אותה הצלחה כלכלית המונפקת בחסות מערכת שכל ייעודה הוא ליצור את אותה הצלחה כלכלית ולא לנפק אמת, אומנות, שמאחוריה. לסיכום,ווטרס מתואר במקומות רבים כ"אליטיסט", אומן הרואה בקהל עדר מטומטם, או לכל היותר, מולך שולל. עמדה זו תואמת היטב את התפיסה הרואה ביצירה כנובעת מראש הפרמידה החברתית, כנוצרת ע"י אליטות חברתיות, כמשווקת על ידי אליטות חברתיות וכמתחוזקת על ידי כוח רצונן של האליטות החברתיות בלבד. באופן אישי-פסיכולוגי, ווטרס פוסח על שני הסעיפים, בז'רגון "הנכון", ווטרס הוא אומן מיוסר החי בדיסוננס קוגנטיבי שבין הפחד מכישלון ופחד מההצלחה ומה שהיא מביאה עימה, שבין שנאת ההמון והינזנות ממנו, שבין תלות במדיום ושנאה אל התכתיבים שהוא מוליד.