החומר נקרא.
"כל הדברים ברי-החלוף אינם אלא משל", ועדיין- הנושא נידוש כבר עד דק באין ספור מקרים בפורומים דומים [שירשורפלצת מיתולוגי ב'רוקמתקדם', עם ברייטמן ההמוני], כך שאם את וחרטושה ייגעתם אותנו עם כל הפרטים אין הרבה מה להוסיף. בתימצות: - פ"פ היא להקה מסחרית, וככזאת אני מעריך אותה פחות מלהקות אינדי שונות, וחושב שהיא עוסקת בבידור יותר מבאומנות [האם עדיין יש משמעות לשתי ההגדרות האלה, בחינת שתי קטבים? שאלה מרתקת בפני עצמה...], אבל שפועלת בצורה לגיטימית, לדעתי. NMI, וכל חברות הענק האחרות, שמרשות לעצמן להתייחס בגסות כלפי צרכן המוזיקה [מחירים מטורפים על הלהקות הגדולות, ביניהם פ"פ והביטלס; אוספים אין-ספור ומרצ'ניידז מיותרים, אם כי זה בתחום האפור... ועוד], מכריזות בכך מלחמה, ולכן מותר לי, בתור פרט, להתנגד להם. הדרישה פה היא מהאדם, שיתנהג בצורה הוגנת כפרט בתור חברה. - המוזיקה של פ"פ עצמה היא בידור יותר מאומנות, ובכך אין חטא עבור מוסד הפופ, בו היא התיימרה ומתיימרת לפעול. - יש הבדל בין יצירת אומנות וויזואלית-אונטית, כגון ציור ופיסול, לבין אומנות 'ווירטואלית', כמו קולנוע ומוזיקה. אין משמעות כלשהי לדיסק עצמו, אלא מבחינת פלטפורמה רלוונטית להעברת המידע-עצמו. כל נתינת ערך לדיסק היא בעצם פ'טישיזם שלילי. - אין שום צורך להעביר את הדיון ל'מומלצים', פשוט כי אין לו שום ערך. תעשו חיפוש ב'רוקמתקדם' או 'אגדותרוק', ותקבלו מה שתרצו. --- עדיין, אחלה מוזיקה.