מדוע ההתעקשות על התויות מתנצח, מתנשא וכך הלאה
אני חושב שאני מסביר את קו המחשבה שלי ברור. מדוע אתה לא עונה לי לגופו של עניין. דיון לא חייב להיות נעים. רק שכל צד ישמע את צידו של השני. אין פה מטרה להתנצח ובטח לא לריב. רק לשמוע האחד את השני וכך אולי להבין האחד את השני יותר. אין דבר גרוע יותר לעם מאשר קטביות בלתי ניתנת לגישור. אני מסכים איתך שאני תוקפני בדיון. אולי עליי להרים ידיים ולוותר ? אולי. אך כשהדיון נעשה בפומבי, נוצר מצג שווא לאחרים, כאילו האחרון אמר את דברו. דווקא בשל היותו של הדיון פומבי, זו הזדמנות נפלאה לקוראים להבין בעצמם מה יותר קרוב לאמת שלהם. לא כל המדענים חובבי בצע. הכשרה במדעי החיים גובה מאדם כעשר שנים תמימות מחייו, בתנאים קשים מנשוא, בעוד חבריו, תאבי הבצע (כלשונך) משתכרים למחייתם ויכולים לקיים בית יותר מממוצע. שמעתי כבר בעבר את טענת הכזב כאילו, מדענים הינם שם רק בשביל הכסף. באמת תקציבים שמנים מדענים מקבלים. על מה אתה מדבר. על כל דולר אנחנו צריכים להילחם בשיניים, כסף שהולך ברובו לא למשכורות ולבונוסים, כי אם למיכשור, חומרים והשקעה בהכשרה ארוכת טווח. מדען איננו מהנדס. כשחוקרים דברים הנמצאים בקצה גבול היכולת האנושית, יש להיזהר, וזהירות זו עולה הרבה כסף (שהולך למכשירים שמאפשרים למדוד ביתר דיוק על מנת לבסס היפותזות בדיוק רב יותר). אותם אלו שהשפיעו עליך ובגללם חשבת שמדענים הינם תאבי בצע, הינם כנראה כאלו. אני מכיר מסביבי בעיקר אנשים שעזבו חיי נוחות בתעשייה לטובת מסלול תובעני ללא רווחים כספיים נאים, אך אם הצוהר לחקר האמת מאחורי תהליכים. בעיניי כל חוקר הינו מדען, בתנאי שאצלו, בסדר העדיפויות, עומדת האמת והשאיפה לדעת אותה ורק אותה, ולא הביוכלכלה, וזה ממש לא משנה אם מישהו הינו מדען בתחום מדעי החברה או מדעי החיים בעיניי. מה שמבדיל בעיניי מדען מביולוג, או מדען מפסיכולוג, הוא הרצון לשאוף ולא להיות "איש פינצטה" אשר מתעסק רק בנישה שלו ללא רצון להעמיק לרבדים אחרים. אינני מתנצח. אני מביע את דעותיי ועד כה לא קיבלתי תגובה הולמת אלא רק התעלמויות למיניהן, הדבקת תויות ולבסוף עייפות החומר אצל חבריי לשירשור. לדעתי, העולם איננו מושלם, וברצוני לשפר אותו. ביסודנו, כולנו רוצים זאת, אך אנו נכנעים לבינוניות של היומיום. חלק מבינוניות זו היא חוסר הדיון הרציני, ברמה הבסיסית ביותר, סביב דברים המהווים חלק אינטגראלי מהחיים פה עלי אדמות.
