האם מחקר מדעי וקוסטה ריקה הולכים יד ביד ?

[milindapanna]

נכון, אבל...

"המדינה הציונית" נוצרה בערך באותה תקופה שבה נוצרו מדינות לאום ערביות אחרות, מדינות לאום באסיה (סין והודו - לחלוטין חלק מה"סדר האימפריאליסטי החדש"), וגם מדינות אחרות (שכחתי מישהו? אה, אפריקה, היבשת השכוחה...). באופן דומה למדי, יצירת המדינה - שהרי מדינת לאום ממש לא הייתה על האג'נדה הערבית, הסינית, או ההודית בטרם הקולוניאליזם - הייתה תהליך של שת"פ, גם אם לא בין שווים בכוח, בין אלה שחשבו עצמם לחלק מעם מסוים (שאותו לרוב המציאו באותה עת) לבין הקולוניאליסטים (שהספיקו להמציא את עצמם מעט קודם לכן). אף אחד לא הכריח את הסינים ליצור מדינת לאום, אבל האינטלקטואלים הסינים וההודים וגם לא מעט מוסלמים החליטו שבכדי לשחק את המשחק העולמי החדש, שאת חוקיו הכתיב המערב הדורסני (בלי שום ציניות), עליהם לייצר לאום, לייצר לו מדינה, ולעשות את הדברים המודרניים הללו (מדינת לאום היא תופעה מודרנית כמובן) כחלק ממודרניזציה רחבה. לא כולם חלקו את אותה התפיסה של מהי המודרנה, ובעוד אצל חלק המודרנה הייתה סוציאליזם או מרקסיזם או קומוניזם, אצל אחרים היא הייתה קפיטליזם. המשותף לחברות הללו הוא שרובן ככולן מצאו דרכים יצירתיות להכניס את המסורות שלהן לתוך המודרנה (לא פעם תוך הקצנה ועיוות שלהן) ורובן ככולן חלקו את הרצון לקדם את המדע - כקשור לטכנולוגיה, תעשייה, וצבא - בארצות אותן ראו כשלהן. ארכיאולוגיה, היסטוריה, פילוסופיה וההסטוריה שלה - כולן שיחקו תפקיד, ברוב המדינות הללו, תפקיד דומה או זהה לזה שהן שיחקו בישראל. למעשה, תפקיד דומה היה להן (וגם למדעים מדוייקים) קודם לכן (וגם לאחר מכן) בארצות אירופה, כאשר אלה בנו את עצמן כמדינות לאום. הסיבה, בראייתי, לכך שארכיאולוגיה בקרב האוכ' הפלסטינאית לא שיחקה את התפקיד שהיא שיחקה ומשחקת בישראל קשורה בדיוק לכך: תפיסת הזהות האלטרנטיבית שאת מדברת עליה מאוד מאוד שונה מתפיסה של מדינת לאום או לאום באופן כללי. במדינות ערב - מצרים, עיראק, איראן, למשל - המצב היה שונה מהותית, וארכיאולוגיה שיחקה תפקיד דומה למדי. האם כל זה תוצר של הקולוניאליזם המערבי? כן. האם ל"מקומיים" לא היה שום SAY בעניין? היה גם היה. אבל היום להמשיך ולחשוב כאילו המאה ה 19 וה 20 לא חלפו עברו להן, ולעצום עיניים למורכבות הגלובלית של המדע על כל הבטיו - זו התממות או תמימות.

 

[NorthernStar]

טול קורה מבין עיניך

האימפריה הבריטית אולי התפרקה ברובה (בריטניה עדין מחזיקה נכסים קולוניאלים וכך גם צרפת), אבל האימפריאליזם עבר לשלב אחר, של שליטה באמצעות הכלכלה (מה שאתה מכנה גלובליזציה), באמצעות ארגונים חשאיים (כמו הCIA או הMI6) שמפילים ומעלים משטרים הנוחים לשולחיהם, וכן, גם באמצעות ייצור תרבותי - פופולרי ואקדמי. הרי האקדמיה, כאמור, היא מבנה הררכי לא רק פנימית, אלא גם באופן גלובלי, כאשר המטרופול הוא בארה"ב, והפריפריה מופיעה במעגלים קונצנטרים, החל מאוניברסיטאות פחות "נחשבות" בצפון אמריקה (לשם יצירת ההררכיה קיימים דירוגים, לא?), באנגליה והמערב, ולבסוף בעולם הלא-מערבי. יותר מכך, עדיין קיימות לא מעט מדינות בעולם תחת כיבוש קולוניאלי. אם תסתכל על המזרח התיכון, פלסטין ועירק תחת כיבוש ישיר, אבל מצרים, ירדן, סעודיה והמפרץ, לבנון, לוב, מרוקו נמצאות תחת שליטה אימפריאלית עקיפה. ולבסוף, ורק על קצה המזלג, זה גם לא נכון ש"אף אחד לא הכריח" אליטות קולוניאליות ליצור מדינת לאום. לא מעט נכתב על אותן אליטות, שגם שיחקו תפקיד מכריע תחת השלטון הבריטי בהודו למשל ועל האופנים שבו הקולוניאליזם ייצר לאומיות על פי המודל האירופי (באמצעות חינוך, כלומר discipline מערבי) כשבתהליך הזה אלו שלא נמנו על האליטות "קיבלו" את התפקיד של ה"פרה מודרנים", אלו שצריך "לחנך" וכו'. לא סתם נכתב ש"השוטר החום החליף את השוטר הלבן".

 

[FPNH]

הוצאת לי את המילים מהפה

לא יכולתי לשכתב את ההיסטוריה יותר טוב.

 

[milindapanna]

טלי את... (מדוע העצבים?)

1. שליטה באמצעות הכלכלה - סין ויפן לבדן (לא בדיוק מערב) מחזיקות כמעט חצי מהחוב החיצוני של אמריקה, כלומר למעלה מטריליון דולר. יחד עם יצואניות הנפט הגדולות זה כבר עובר את החצי. לחשוב היום שכלכלה גלובלית משמעותה שחור ולבן, או אמפריאליזם מערבי זה פשוט מגוחך. נכון שהיו שלבים כאלה, אבל העולם לא מפסיק להשתנות. 2. אני מעדיף לא להכנס לתאוריות קונספירציה שאת מציגה, כלומר שה CIA וקרוביו מחליטים על המשטר. אין כוונתי לומר שאין מאומה בדברייך אלא שבהרבה מקומות הדברים מאוד שונים. היות ואני מתמצא יותר באסיה (בעיקר מזרח ודרום), היכן שקרוב למחצית מאוכ' העולם חייה, אני יכול להעיד על המקומות הללו. 3. ייצור תרבותי - כל מי שאי פעם נכנס לעומקה של תרבות אסיה יכול לראות בנקל כיצד ההשפעה המערבית העצומה נכנסת לתהליך מרתק של אינטראקציה עם התרבות המקומית (שבעצמה מעולם לא קפאה של שמריה), ושלא מדובר בהנחתה מערבית. יתר על כן, כל מי שקורא מה כתבו אינטלקטואלים מהאזור המדובר במאה ה 19 והעשרים יכול גם הוא לראות ולהבין שהשאלות של מודרניזציה, מערביזציה, גלובליזציה וכו' וכו' היו ועדיין הינן שאלות מרכזיות בשיח. אבל ככלל, בודדים אלה שביקשו לנתק את ארצם מהמודרנה, אם כי היו גם כאלה. גנדי הוא דוגמא מצויינת למישהו שלמד את המערב, ומתוכו בחר אולטרה-מסורתיות "הודית" (מומצאת כמובן). הוא גם דוגמא מצויינת לאיך הגישה האולטרה-מסורתית הזו נכשלה בקרב הציבור הרחב (ולא, לא בגלל ה CIA או ה MI6). 4. לגבי האקדמיה - נכון ולא נכון. התהליכים הגלובליים שאנו מצויים בהם לא נגמרו. לפני 150 ו 200 שנה האוניברסיטאות הנחשבות היו באירופה, רובן ככולן. לאחר מכן התחיל תהליך שהביא את הבכורה לאמריקה. מזה שנים רבות שאוניברסיטאות במקומות אחרים בעולם (סורי, אני ממשיך עם מה שאני מכיר יותר טוב...), למשל סין, יפן והודו משתדרגות (וכבר היום הדבר ניכר בדרוגים). ככל שהמדינות הללו הופכות חזקות יותר כלכלית הן משפרות לאין שיעור את מצבן האקדמי. אגב, מי שהביא את האקדמיה למקומות הללו היה לא אחר מאשר המערב (בצורות שונות, בזמנים שונים). למעשה, כשסין נאלצה לשלם הון עתק למדינות המערב בסוף המאה ה 19 ותחילת ה 20, חלק ניכר מההון הזה הוזרם בהגדרה בחזרה לתוך סין: השקעה ברפואה, חינוך, שליחת סטודנטים למערב וליפן, וכו'. האם מתוך אלטרואיזם? מובן מאליו שלא, האם בטווח הארוך זה עזר להם מאוד? בהחלט כן. בקיצור, דרוגים זה נחמד, אבל יש מגמות ארוכות טווח שמשנות דברים. שפת מחקר, עוד אגב, היא נושא קריטי בהקשר הזה, וכמובן שאת יכולה לטעון לאמפריאליזם לשוני. מאידך, האם היית מעוניינת לחקור בסינית ולכתוב את כל המאמרים שלך בסינית? 5. "שליטה אימפריאלית עקיפה" - רוצה להרחיב? בכל מקרה, אני חושב שיש הבדל בין קולוניאליזם של לפני 100 שנה לבין שליטה בעמים אחרים של היום (לא הבדל מוסרי, אלא הבדל עצום במטרות ובסגנון). 6. לגבי "האליטות הקולוניאליות" - כדאי לקרוא מה שהם עצמם כתבו, ולא רק מה שאחרים עם אג'נדות מאוד ספציפיות משלהם היום כותבים עליהם. אני לא מזלזל בהשפעה המערבית עליהם, אלא נותן להם הרבה יותר קרדיט (וגם AGENCY). שוב, רק קריאה במקורות הראשוניים מבהירה את הדילמות שהם עמדו בפניהן, ואת הבחירות שהם עשו. נכון, המערב היה דורסני - אני לשנייה לא מערער על כך - אבל מכאן ועד להפיכת האליטות הללו לעלובי נפש המרחק עצום. 7. השאלה התמידית היא כמובן מה הייתה/הינה האלטרנטיבה. להזכירך, מרקסיזם הוא מערבי באותה מידה שבה קפיטליזם הוא מערבי, והוא ניסה לכפות את עצמו בה במידה. (אולי נסחפתי קצת)

 

[d a p h n a]

בלי קשר ישיר לשרשור

בדיוק שמעתי הרצאה מאוד מעניינת מפי חוקר מאוניברסיטה סינית על האופן שבו חוקרים את ימי הביניים האירופאים בסין. זה היה ממש מרתק, כי מתברר שעד לאחרונה אי אפשר היה ללמוד לטינית בסין, וגם היום רוב החוקרים לא יודעים לטינית, אז הם בעצם לא עובדים עם מקורות ארכיוניים, אלא קוראים מחקרים ודנים בפרדיגמות גדולות, בעיקר איך להכניס את מה שידוע על ימי הביניים למבנה המרקסיסטי. כתוצאה מזה, בין היתר, הם רואים את ימי הביניים כתקופה שמתחילה בערך במאה ה-2 לספירה ונמשכת עד 1642 (מלחמת האזרחים באנגליה, שהם רואים כתחילה של מהפכה בורגנית)... בקיצור, היה ממש מעניין. סתם, ההודעה שלך הזכירה לי.

 

[milindapanna]

בהחלט.

אני עובד עכשיו, בין היתר, על האופן שבו הרנסנס נתפס בסין בערך לפני 100 שנה. פשוט מרתק. ואגב, לגבי הפריודיזציה - זה נושא מרתק בפני עצמו, הן לגבי איך שהם מחלקים את התקופות באירופה והן לגבי החלוקה בסין. זה לא רק מרקסיסטי, שהרי תלוי את מי שואלים, והיו (ויש) על זה המון ויכוחים. אחת הטענות, אגב, היא שבסין בעצם המודרנה החלה הרבה לפני אירופה.

 

[d a p h n a]

מעניין

היתה שיחה מאוד מעניינת עם המרצה הזה. רק חבל שבארוחת הערב שאחרי ההרצאה הוא התעקש להעלות את נושא טיבט, וזה קצת גרם לאווירה צורמת יותר.

 

[milindapanna]

מה שמו? ומה הוא רצה מטיבט?

 

[d a p h n a]

אם אני לא טועה Huang Chungao

(או משהו דומה לזה. מתנצלת מראש אם עשיתי שיבושים איומים). הוא רצה שנדון בסוגיית טיבט, כאשר הגישה שלו היתה פרו-סינית (כלומר הוא ניסה להצדיק את הנוכחות של סין בטיבט, מול קהל לא אוהד במיוחד, כולל מרצה אחת שבת זוגה היא חוקרת של טיבט ולכן היתה במיוחד לא אוהדת). אני לא יודעת למה הוא החליט להעלות את הנושא הזה בארוחת ערב. לא דיברנו על שום דבר בכיוון, אבל הוא היה סקרן לגבי הדעות שלנו או משהו כזה. התוצאה לא היתה מוצלחת במיוחד.

 

[milindapanna]

כן, זה מסוג הדברים שמשתדלים לא לדבר

עליהם (בארוחות ערב מהסוג הזה, הכוונה). אולי הוא פעם ראשונה באמריקה ועוד ייקח לו זמן להבין לאן הרוח נושבת...

 

[eitanlerner]

וואו...יש לי כל כך הרבה מה לכתוב בתגובה

בוא נתחיל מהסוף. לפלסטינים יש חלק פעיל במדע הארכיאולוגיה. בצד שלהם לפחות מרבית המחקרים טוענים טענות דומות. דבר המסרס את עצם אקדמיות מקצוע זה כמקצוע מחקרי עליו יש להתדיין ולא להסכים עם כל דבר. דבר שני, במצב בו אין עובדות אלא רק ספרים שיכולים להיות מוטים (ואני כולל בזה גם את התנ"ך) אין ברירה אלא להיאחז במציאות, והארכיאולוגיה מספקת לנו את הממצאים היחידים עליהם בכלל ניתן לקיים דיון באשר למה באמת קרה כאן. דבר שני. במקום לכתוב rootedness, כתבי שורשיות. מה הבעיה. השפה העברית היא שפה חייה. practitioners - המתמחים בדבר; cultural imaginations - מצגי שווא תרבותיים. מה שאתה מתאר כאן הינו תיאוריה פרטית שלך, בדיוק כמו הדברים שאני מציג בשרשור זה שהם תיאוריה שלי. מבוססת או לא, זה נתון לדיון אחר שקצרה פה היריעה. אני לעומתך, כמי שמתיימר להיות מדען טהור (רק מתיימר) חושב שאת המציאות, כמו כל ממצא אחר ניתן לתאר במודל פשוט ככל הניתן. את לעומת זאת נוקטת בשיטת "בלבל אותם והם ישתכנעו". או "צרף עובדות היסטוריות שונות ולא קשורות ומילים בומבסטיות (רצוי באנגלית שהרי עברית זה פאסה) והם ישתכנעו". תרצי לבסס את התיאוריה שלך - הביאי ממצאים. ממצאי אמת כמו ש(בהשאלה) עושים ארכיאולוגים לגבי תיאוריות על היסטוריה עתיקה.

 

[milindapanna]

אתה מוכן להפסיק להוכיח את מה שהיא טוענת?

אתה באמת לא מבין. לא יעזור. היא מדברת על ארכיאולוגיה לפני 67, ואתה משיב בהיום, וגם לא מי יודע מה תשובה. אתה לא מבין שארכיאולוגיה לא פשוט מספקת ממצאים חד משמעיים, אלא מפרשת ומחפשת לפי הגדרות קודמות? הפירוש העברי שלך למונחים שלה שגוי. ואין דבר כזה מדען טהור, אז חבל לך להתיימר.

 

[eitanlerner]

אז עכשיו את אישה של שחור או לבן ?

אכן אין דבר טהור בכלל. ניתן רק לשאוף להיות דבר כזה. את יודעת מה זה לשאוף ? במובן אסימפטוטי (אם לא הייתי ברור עד כה). אידיאולוגיה גם כן אמורה להיות טהורה. אף אחד לא מיישם אידיאולוגיה ככתבה וכלשונה. יש השואפים להצליח להתקרב לאידיאל שלהם. ובנוגע לארכיאולוגיה והשוואתה למדעים אחרים. גם במדעי החומר ובמדעי החיים, יש פעמים שבהן אין רזולוציה מספיק טובה כדי להכריע את הכף. אז במאמר מוסגר, מצטנעים, מודים בעובדה זו, אך מציעים הצעות. תקראי לזה השערות. אז בהיעדר מספיק ממצאים חותכים, גם בארכיאולוגיה עושים זאת. ובנוגע ל 67 - לא שמתי לב. תודה וסליחה.

 

[milindapanna]

אני חושב שאני חום בהיר או וורדרד

וראשית, אני לא אישה אלא איש. לגבי לשאוף - נחמד, תשאף, רק אל תיקח לריאות. אין כזה דבר אידיאולוגיה טהורה. מי קובע אם היא טהורה? מה זה טהור בכלל בענייני אידיאולוגיה? שתהיה לי בריא, אין לך צל של מושג על מה שאתה מדבר. אידיאל ואידיאולוגיה הם לא אותו דבר, אוקיי? לגבי ארכיאולוגיה, שוב, אתה ממש לא מבין, אז אסביר לאט. לפי מה מחליטים היכן חופרים? לפי מה מחליטים איזה ממצא הוא חשוב וראוי לפרסום ואיזה אינו? לפי מה מחליטים באיזה מוזיאון/מקום אחר לאחסן או להציג? לפי מה מחליטים על קשר בין מה שמכונה עם במאה ה 21 לבין ממצאים בני 3000 שנה? שלא יהיו אי הבנות - אני מאוד מכבד ארכיאולוגיה, ומאוד מתעניין בה, וגם למדתי לא מעט ממנה באקדמיה. אבל בדיוק משום כך אני מבין את מגבלותיה ומבין מה לקחת בערבון מוגבל, ומה פחות.

 

[FPNH]

כנראה שהבנתי...

קמת בבוקר והחלטת שהיום את צריכה (שוב) לפרסם את משנתך לגבי אימפריאליזם, אז נטפלת לאיזה הודעה שאמנם אין בינה ובין הנושא שום קשר אבל לא צריך לזוטות כאלה להפריע לתעמולה (ובסוף גם הגענו לאנטי ציונות, אז בכלל זה יום מוצלח). הרבה מילים והרבה סיסמאות. בשורה התחתונה, באיזה מעבדה בקוסטה ריקה אפשר לעשות פוסטדוקטורט בביוכימיה? לא מענין אותי על מה ולמה הם לא משקיעים כסף במחקר, מה יש לביוכימאי בשלב ההתמחות לעשות עכשיו בקוסטה ריקה? חוסר המסוגלות של המדינה לא קשורה לשום היררכיה גזעית ולשום תפיסה חברתית או תרבותית. זה חוסר מסוגלות טכני כי אין כסף לקנות מכשור מתאים. כמו שבלי ספרייה ובלי אינטרנט את לא תהיי מסוגלת לבצע מחקר היסטורי אז בלי HPLC ועוד עשרות פריטי ציוד וקיטים שעולים מאות אלפי דולרים אי אפשר לבצע מחקר ביוכימי מעבר לרמה של בי"ס תיכון. שהקוסטה ריקאים יעשו מה שבא להם עם הכסף שלהם, ממש לא אכפת לי איזה מחקר (אם בכלל) יתבצע שם ואיזה אופי הם רוצים שיהיה למדינה שלהם, אבל לביוכימאי אין מה לחפש שם מבחינה מקצועית.

 

[eitanlerner]

כמה חבל

כזו מדינה יפה. ממש גן עדן עלי אדמות. אילו העולם היה מושלם...

 

[milindapanna]

את קוראת דברים שלא נאמרו כלל, וקצת היסטוריה

1. וודאי שיש היררכיה, אבל אין לה שום קשר לגזע. רוב הסטודנטים במחלקות המדעיות אצלנו למשל הם סינים והודים, ועדיין הם מעדיפים ללמוד באמריקה ולא בסין ובהודו. מדוע? לא משום שהם חושבים עצמם לנחותים אלא משום שהתשתית המחקרית באמריקה - בינתיים - טובה יותר והכסף - בינתיים - רב יותר. 2. אף אחד לא דיבר כאן על היררכיה של תחומי ידע, הם דיברו על תחום אחד ספציפי ורצו לדעת מה מצבו במדינה מסויימת. ואגב, האקדמיה כבר מזמן לא אירופוצנטרית, אם כבר אמריקצנטרית, וגם זה לא: א. הרכב החוקרים במחלקות באמריקה רחוק מלהיות "אמריקאי" בלבד (מה שזה לא יהיה). ב. מחקר מדעי הופך יותר ויותר גלובלי. סין והודו הן בין המובילות בעולם בימינו (מרכז מחקר גנטי ליד שנגחאי הוא מהמובילים בעולם, ואפשר לריב על הסיבות...). ג. גם בתחום ההיסטוריה לאט לאט דברים משתנים. ולסיום, כמו שאת יודעת, אני נוטה להניח, מהמאה ה 19 (בעיקר) פחות או יותר כל "עם" שהחליט להמציא את עצמו (ואני כולל בזה את רוב העמים שלא הספיקו להמציא את עצמם לפני כן) נכנס יפה מאוד לתוך הדיסקורס של המודרנה והמדע, ושיעתק את קטגוריות הידע המערביות, בין אם במדע ובין אם בפילוסופיה וכו'. וזה מתקיים גם היום, רק שקטגוריות הידע הללו כבר אינן מערביות, והמצב מורכב בהרבה. אפשר להמשיך את הדיון, אם תרצי.

 

[eitanlerner]

תגובה בשפה אותה אני מבין

בדומה לשפה בה התנהלת בתגובתך, אני מעוניין לומר משהו בשפה שאני מבין היטב. בעידן הפוסט מודרניסטי ופוסט ציוני אין כבר אמת או שקר. הכל תלוי את מי שואלים והנסיבות בהן נשאל. לכן, אין ספק שעל הכל ניתן להתווכח רק לשם הצורך להתנצח, וכך בדרך תרבותית יותר, חוזרים אנו לתרבות ה"אני חזק ולכן אני שולט" של דרווין. תרבות אותה האדם המוסרי-ערכי לא היה בעבר מוכן לקבל בשל היותו לא רק אורגניזם החי בשביל עצמו ובשביל משפחתו אלא גם היותו תא אחד מני רבים ברקמה הנקראת החברה הישראלית ששייכת לגוף הנקרא האנושות. כנראה תופעת האנארכו-פוסט-ציונות לא פסחה עלייך וביצעה בבינתך Photo-Quenching חמור שהוביל ל Bleaching (שהרי ידוע שהוא תהליך בלתי הפיך, כמעט כמו יצירת קשר קוולנטי). במצבך אינך מסוגלת לראות את המציאות כמות שהיא. תהליכי פוסט מודרנה הינם בעיניי באנלוגיה ישירה לתהליכי דיפוזיה חופשית, בה חלקיק נע לכל כיוון באקראי ולא במכוון. סופו של חלקיק זה, בממוצע להישאר במקומו. ללא הבנה ברורה של האמת והשקר, הנכון והמסולף, אין לאותו "חלקיק" מגבלות שיתוו את מהלכו האקראי לכדי מיקום ממוצע חדש. הוא יישאר תקוע במקומו עד ש"חלקיקים" אחרים בעלי הגבלות משלהן (הגבלות=תורת מוסר ברורה) יגיעו אלייך ויחליפו אותך (עם בעל שאיפות ברורות ומלוכדות. עם המהווה אורגניזם בו כל התאים פועלים בסינכרון מושלם. תופעת החיים כתיקונם) או יעלימו אותך (בתהליך שנקרא electron-positron anihilation :->). בעם הכולל רק "חלקיקים" בעלי תנועה אקראית כדוגמתך, כל אחד פונה למקום אחר, אך יחד אף אחד לא מגיע לשום מקום. קצת על מדע (מדע אמיתי ולא כזה שאת מתיימרת לייצג עם שירתו המסולפת של דרוויש). מדע אמיתי הינו כזה בו ההיגיון בדברים הינו מספיק בסיסי כך של הבריות יסכימו עליו. כך הקהיליה המדעית מתקדמת במחקר, לאט אך בטוח. יש פה ושם שרלטנים. למזלנו, עדיין, רוב הקהילייה המדעית מורכבת מאנשים נהדרים שאל הישגיהם הגיעו לאחר הרבה עמל ולא מעט צניעות. ככה זה. להגיע לאמת או שקר (או לפחות קרוב לכך. או לפחות למודל שיספר על איך האמת או השקר אמורים להיראות) לוקח זמן וצריך מאוד להיזהר. אנשים כמותך מייד שופטים "הוא גזען" ללא דיון מוקדם. במקום דיון בתרבות דיון אמיתית, אנשים שכמותך שולפים ידע היסטורי ומציגים אותו כאילו היה תמתצית ההוויה החברתית-אנושית עלי אדמות. ואסיים במילות נחמה. במדע מורכב כמו מדעי הרוח או מדעי החברה, בו יש לקחת בחשבון הרבה פרמטרים והרבה אפשרויות, ולכן יש גם צורך בכמות אדירה של מדידות בקרה, אמורות להיות מסקנות אפילו נמהרות פחות מאלו שבמדעים המדויקים, שם הגדרות האמת או השקר ברורות יותר. היזהרי בדברייך אם את נציגת האמת ולא נציגת הפוסט מודרניזם ימ"ש

 

[milindapanna]

ועכשיו אתה יורה לכל הכיוונים, ואיכשהו

די מוכיח את טענותיה של כוכב הצפון לגביך. בהצלחה במחקר.

 

[d a p h n a]

למען האמת, זה ממש לא השתמע מדבריו

הוא לא אמר שום דבר על היכולת האינהרנטית של אף אחד להפיק ידע., ובודאי לא שום דבר על גזע. לא כל דבר מתקשר לגזענות. מה לעשות שבשביל להפיק סוגים מסויימים של ידע מדעי צריך ציוד משוכלל שעולה הרבה הרבה כסף. באופן מצער, ובין השאר כתוצאה מהקולוניאליזם ושאר רעות חולות שאפשר להתווכח עליהן כאן שעות, ישנן מדינות שבהן האקדמיה מתוקצבת יותר (בין אם על ידי המדינה או בין אם היא אקדמיה פרטיה), ולכן יש לה יותר כסף להשקיע בציוד למחקר מדעי, ועל כן מי שעוסק בתחומי מדע מסויימים מן הראוי שיילך למקומות שבהם יש את התשתית הראוייה למחקר מתקדם בתחומים האלה. בדיוק כמו שאם אני רוצה לעשות מחקר על ההיסטוריה של אנגליה, אני אלך לארכיונים באנגליה (ולכמה ארכיונים בארה"ב שיש בהם אוספים גדולים של מקורות אנגליים), ולא אסע לקוסטה ריקה או ליפן או לאיטליה, כך גם ביוכימאי צריך ללמוד ולעבוד במקום שבו יש את התשתית הפיזית שתאפשר לו לעשות מחקר בביוכימיה.