האם ספר איוב נכתב בהשפעה "צפונית"?
ובמינוח הזה אני מתכוון לכנענית-צפונית (איזור אוגרית) בהנגדה לא"י. הנה לקט ביטויים מתוך הספר... פרק ג' פסוק ח': "יִקְּבֻהוּ אֹרְרֵי-יוֹם; הָעֲתִידִים עֹרֵר לִוְיָתָן". פרק ה' פסוק ז': "כִּי-אָדָם, לְעָמָל יוּלָּד; וּבְנֵי-רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף". פרק ז' פסוק י"ב: "הֲיָם-אָנִי אִם תַּנִּין: כִּי-תָשִׂים עָלַי מִשְׁמָר". פרק ט' פסוק י"ג: "אֱלוֹהַּ לֹא-יָשִׁיב אַפּוֹ; תַּחְתָּו שָׁחֲחוּ עֹזְרֵי רָהַב". פרק כ"ו פסוק י"ב: "בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם; ובתובנתו (וּבִתְבוּנָתוֹ), מָחַץ רָהַב". פרק כ"ו פסוק י"ג: "בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה; חֹלְלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִחַ". פרק כ"ח פסוק י"ד: "תְּהוֹם אָמַר, לֹא בִי-הִיא; וְיָם אָמַר, אֵין עִמָּדִי. פרק מ' פסוק כ"ה: "תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה; וּבְחֶבֶל, תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנוֹ". מופיע כאן אוסף רציני ביותר של אלים ודמויות מהמיתולוגיה הכנענית-צפונית. בשום ספר אחר בתנ"ך לא זכור לי ריכוז כזה, וכשמדברים על אלילים זרים בד"כ זה הבעל והאשרה, ולעתים דגון או מולך. לא רהב, ים, רשף, ותהמת (תהום). האם זה מצביע על מוצאו או על חינוכו של המחבר (או העורך)?
ובמינוח הזה אני מתכוון לכנענית-צפונית (איזור אוגרית) בהנגדה לא"י. הנה לקט ביטויים מתוך הספר... פרק ג' פסוק ח': "יִקְּבֻהוּ אֹרְרֵי-יוֹם; הָעֲתִידִים עֹרֵר לִוְיָתָן". פרק ה' פסוק ז': "כִּי-אָדָם, לְעָמָל יוּלָּד; וּבְנֵי-רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף". פרק ז' פסוק י"ב: "הֲיָם-אָנִי אִם תַּנִּין: כִּי-תָשִׂים עָלַי מִשְׁמָר". פרק ט' פסוק י"ג: "אֱלוֹהַּ לֹא-יָשִׁיב אַפּוֹ; תַּחְתָּו שָׁחֲחוּ עֹזְרֵי רָהַב". פרק כ"ו פסוק י"ב: "בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם; ובתובנתו (וּבִתְבוּנָתוֹ), מָחַץ רָהַב". פרק כ"ו פסוק י"ג: "בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה; חֹלְלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִחַ". פרק כ"ח פסוק י"ד: "תְּהוֹם אָמַר, לֹא בִי-הִיא; וְיָם אָמַר, אֵין עִמָּדִי. פרק מ' פסוק כ"ה: "תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה; וּבְחֶבֶל, תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנוֹ". מופיע כאן אוסף רציני ביותר של אלים ודמויות מהמיתולוגיה הכנענית-צפונית. בשום ספר אחר בתנ"ך לא זכור לי ריכוז כזה, וכשמדברים על אלילים זרים בד"כ זה הבעל והאשרה, ולעתים דגון או מולך. לא רהב, ים, רשף, ותהמת (תהום). האם זה מצביע על מוצאו או על חינוכו של המחבר (או העורך)?