הסתבכתי קצת
אין שום הוכחה להשפעה עברית במצרים, לא ממשית ולא נסיבתית, כל שאתה אומר שזה יכול להיות מתאים איכשהו...מוזר בעוד כשהתנ"ך עצמו לא מזכיר השפעה כזו(למרות שהוא מציג את יוסף כמשנה למלך) ואני לא מזהה את האינטרס שהיה לו להסתיר את זה... "העבריים היו נוודים גמורים בלי תרבות", הצדק איתך, אני חוזר בי, לכל שבט ישנה תרבות ודת...אבל ישנו הבדל עצום בין תרבות לאומית ממלכתית לבין תרבות נוודית, או נוודית למחצה במקרה העברי, והתרבות הנוודית תמיד(כמעט) נמחקת במפגש עם תרבות מבוססת, גם במקרים בהם הובסה האומה השלטת בידי שבטים ברברים, בדרך כלל הברברים אימצו את תרבותה(כמו במקרה יוון ורומא למשל...) לגבי האינדאינים, אני חושב שגם דתם העשירה נוצרה אי שם בממלכות לאומיות שהיו ואינן(האינקה האצטקים) וכפי שליהודים יש דת בזכות תרבות לאומית בא"י שנשמרה והתפתחה גם כשאבותינו נדדו ברחבי העולם שבמהלכה ספגנו ערכים דתיים זרים(מהנצרות למשל) כמו העולם הבא, גן עדן וגהנום, גלגול נשמות וכיוצא בזה, כלומר, גם אנחנו היהודים הופענו מהתרבות השלטת, על אף שהנצרות היא דת יהודית במקורה! לעניין "הבלוף":אמת שלדעתי רובו הגדול של החומש הוא משלים ובדיות, [אני מבדיל בין משל לבדיה בכך שמשל הוא סיפור שבא להעביר מסר רעיוני ברור וחד, כמו סיפורי הבריאה, ואילו בדיה הוא סיפור שבא לתמוך בטענה מסוימת או מרמז על מידע מסוים, כמו סיפור תריסר הבנים שבא לתמוך בטענה שכל שבטי ישראל הם בני בניהם של אחים, כלומר מטרה מאחדת] אם כך, ישנו גרעין של אמת בתורה, רק שקשה לזהותו, את העובדה שבני ישראל לא מכירים את אלוהיהם שלהם, קשה לי לקבל, התשובה הפשוטה היא שמאחורי סיפור הסנה כן מסתתר גרעין של אמת, שמשה הוא שהביא את האמונה הישראלית לעבריים, ולא להפך, אני לא רואה איך אתה מסביר את עובדה זו(אי הכרת האל) בדרך אחרת לגבי "אהבתך" לקביעתי שהיהדות הושפעה מהדת החתית חורית(וטענתך שהם שונים לגמרי היא שגויה! הם היו מעורבבים זה בזה במשך מאות שנים וידוע שהשפיעו זה על זה מאוד) לא נותר לי אלא להרים את הכפפה, ואני מצטט לך כמה מנהגים חתיים..."במקדשים החיתיים מצאנו חלוקה לשני מעמדות, כוהנים בעלי מעמד גבוה הממונים על השטח הפנימי של המקדש, ומשרתים פולחניים בעלי מעמד נחות השומרים על שטחו החיצוני ומסייעים לכוהנים", נראה לי דומה מאוד לחלוקה היהודית לכוהנים ולווים...אך עדיין אינה דומה מספיק "שור אחד, שבעה כבשים, שעיר עזים אחד, לחם ויין"-רשימה חתית "פר בן בקר אחד, איל אחד, כבשים בני שנה שבעה תמימים ומנחתם ונסכיהם"-במדבר כ"ט ב-ד, נראה קרוב למדי, אבל עדיין לא מספק אותך, אני מניח "הטקסים החתיים הם הדומים ביותר לשילוח השעיר לעזאזל(היהודי)...לפני השילוח, סומכים עליו את הידיים וקושרים על צוארו וקרניו חוטי צמר צבעוניים וכי בעל החיים משולח אל הרוחות" לגבי חוטי הצמר, הדבר למיטב זכרוני אינו נזכר בתנ"ך, אך במשנה נאמר "קשר לשון זהורית בראש שעיר המשתלח", האין זו עדות בוטה להשפעה החתית על היהדות? וברשותך, אתן עוד דוגמה אחת אחרונה שאני בטוח שמוכרת לך מחייך האישיים..."החיתים והחורים מסובבים את העוף מעל לראש המתכפר.. ובטקס המלך אומר:האלה ימותו ואני לא אמות", מה אתה אומר, קרוב מספיק בשביל לייחס השפעה חתית? עכשיו, אחרי שניסתי לשים מעט סדר בעניינים, לפני שנטפל בטענה שלי...שהיא מורכבת ובעייתית הרבה יותר, נחזור לטענתך על ההשפעה העברית במצרים, תרשים הזרימה(מעפן אבל ברור) הראה שזה מאוד "לא סביר" בלשון המעטה ההשפעה העברית על המצרים, בתשובתך לטענתי זאת, פסלת את ההשפעה החתית על היהדות ואת הקשר הזה קוממתי מחדש בהודעתי זו, ותקפת אותי ללא תשובה מספקת, "מה התאוריה שלך", תוך כדי שאתה מאשים אותי שוב בדמי-אנטישמיות ובהכחשת מקרא וכל מיני טענות משונות... אתמצת בקצרה את דעתי, כוהנים מצריים בעברם, יצרו דת חדשה(ישראלית), אותה הנחילו לעברים במצרים, כמות מסוימת של עברים יצאו ממצרים לכיוון כנען, שם המשיכו להפיץ את דתם בקרב אחיהם העברים, וגם בקרב שבטים כנעניים, נוצרה ברית שבטית עברית-ישראלית, תחילה רופפת מאוד, לאחר זמן מה התחזקה ואף מונתה לה הנהגה לאומית נבחרת, אחרי מות דוד בן ישי, הנגיד השני לממלכת ישראל, התנהל קרב על המלוכה, בה ניצחה בסופו של דבר הסיעה היבוסית, בראשות ידידיה בן דוד, שהכתיר עצמו למלך לאחר שרצח את היורש החוקי, אדוניה, וכמובן התנער משמו הישראלי וביכר את שמו האלילי, שלמה, אותו שלמה התנגד לדת הישראלית, וניסה לכפות דת אחרת, את דתו שלו האלילית, לשם כך הרס את המשכן הישראלי והקים על פניו את המקדש האלילי, בו היו במות לכלל האלים, ואף מרכבות לאלוהי השמש, בנוסף שיעבד את העם, ושלט בו בשלטון אימה..."אבי ייסר אתכם בשוטים" תגובות הנגד לא איחרו להגיע, ולאחר זמן קצר פרץ נגד ידידיה מרד, שדוכא(המקרא מציין אירוע זאת בקצרה) מצבה הכלכלי של הממלכה הידרדר(ראה מה נאמר על הערים שמסר שלמה), והיא פסקה מלהלחם ולהתפשט ועם מותו של ידידיה התפצלה הממלכה לשתי ממלכות, הצפונית והדרומית, על הצפונית לא ידוע לנו הרבה, עקב כך שהעורכים של המקרא היו דרומיים ברובם...אבל על התהפוכות הדתיות בממלכת יהודה אנו יודעים הרבה, ובכך שהם כביכול לא קיימו את התורה במשך דורות רבים, עד הגיע יאשיהו ומצא את "ספר תורה" בבית המקדש... כאמור, זהו תקציר של דעתי, אם יש לך השגות וטענות, אשמח לענות לך, אבל בבקשה, נסה להמנע ממתקפה אישית-תדמיתית עלי ועל הודעתי שלך, יהונתן