האם עם ישראל באמת שכח את יציאת מצרים?
ישנם כמה פסוקים בתנ"ך שאתאיסטים אוהבים להביא בתור הוכחה לזה שסיפור יציאת מצרים לא עבר כביכול ברצף עד ימינו:
1. שופטים פרק ב, פסוק י': "וְגַם כָּל-הַדּוֹר הַהוּא נֶאֶסְפוּ אֶל-אֲבוֹתָיו וַיָּקָם- דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ אֶת-יְהֹוָה וְגַם אֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל".
2. מלכים ב פרק כב, "ח וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל-שָׁפָן הַסֹּפֵר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית יְהֹוָה וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת-הַסֵּפֶר אֶל-שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ: ט וַיָּבֹא שָׁפָן הַסֹּפֵר אֶל-הַמֶּלֶךְ וַיָּשֶׁב אֶת-הַמֶּלֶךְ דָּבָר וַיֹּאמֶר הִתִּיכוּ עֲבָדֶיךָ אֶת-הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בַבַּיִת וַיִּתְּנֻהוּ עַל-יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בֵּית יְהֹוָה: י וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסֹּפֵר לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר סֵפֶר נָתַן לִי חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: יא וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת-דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה וַיִּקְרַע אֶת-בְּגָדָיו: יב וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת-חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן וְאֶת-עַכְבּוֹר בֶּן-מִיכָיָה וְאֵת שָׁפָן הַסֹּפֵר וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד-הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: יג לְכוּ- דִרְשׁוּ אֶת-יְהֹוָה בַּעֲדִי וּבְעַד-הָעָם וּבְעַד כָּל-יְהוּדָה עַל-דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה כִּי-גְדוֹלָה חֲמַת יְהֹוָה אֲשֶׁר-הִיא נִצְּתָה בָנוּ עַל- אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל-דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל-הַכָּתוּב עָלֵינוּ"
3. מלכים ב פרק כג, "כא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת-כָּל-הָעָם לֵאמֹר עֲשׂוּ פֶסַח לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה: כב כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה: כג כִּי אִם-בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה לַיהֹוָה בִּירוּשָׁלָם"
אז כמובן שיש על כך תשובות, למשל כאן, אבל תסבירו לי משהו, איזו סיבה הייתה לאנשי הדת שהעבירו את התורה לדורות הבאים, להשאיר טקסט ששומט כביכול את כל הבסיס לאמונה הזאת? איזה אינטרס היה להם להשאיר בתנ"ך קטעי טקסט (במקום פשוט להשמיט אותם) שכביכול טוענים שהתורה נשכחה ופתאום ביום אחד בהיר היא נמצאה והמלך שיכנע את כל העם לקבלה? ושהעם לא חגג כביכול את חג הפסח?
שאלה נוספת, לגבי סעיף 1: האם זה באמת נראה לכם הגיוני שדור אחד בלבד אחרי יציאת מצרים העם כבר שכח את כל הניסים והנפלאות שאלוהים עשה להוריהם במצרים ובהר סיני? נשמע לכם הגיוני שתוך דור אחד בלבד הם כבר הספיקו לשכוח את כל החוויות שהוריהם חוו בעצמם וסיפרו להם עליהן? אתם בטח מבינים שזה לא ממש הגיוני לטעון דבר כזה...
ממתין לתשובותיכם.
ישנם כמה פסוקים בתנ"ך שאתאיסטים אוהבים להביא בתור הוכחה לזה שסיפור יציאת מצרים לא עבר כביכול ברצף עד ימינו:
1. שופטים פרק ב, פסוק י': "וְגַם כָּל-הַדּוֹר הַהוּא נֶאֶסְפוּ אֶל-אֲבוֹתָיו וַיָּקָם- דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ אֶת-יְהֹוָה וְגַם אֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל".
2. מלכים ב פרק כב, "ח וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל-שָׁפָן הַסֹּפֵר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית יְהֹוָה וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת-הַסֵּפֶר אֶל-שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ: ט וַיָּבֹא שָׁפָן הַסֹּפֵר אֶל-הַמֶּלֶךְ וַיָּשֶׁב אֶת-הַמֶּלֶךְ דָּבָר וַיֹּאמֶר הִתִּיכוּ עֲבָדֶיךָ אֶת-הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בַבַּיִת וַיִּתְּנֻהוּ עַל-יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בֵּית יְהֹוָה: י וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסֹּפֵר לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר סֵפֶר נָתַן לִי חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: יא וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת-דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה וַיִּקְרַע אֶת-בְּגָדָיו: יב וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת-חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן וְאֶת-עַכְבּוֹר בֶּן-מִיכָיָה וְאֵת שָׁפָן הַסֹּפֵר וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד-הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: יג לְכוּ- דִרְשׁוּ אֶת-יְהֹוָה בַּעֲדִי וּבְעַד-הָעָם וּבְעַד כָּל-יְהוּדָה עַל-דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה כִּי-גְדוֹלָה חֲמַת יְהֹוָה אֲשֶׁר-הִיא נִצְּתָה בָנוּ עַל- אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל-דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל-הַכָּתוּב עָלֵינוּ"
3. מלכים ב פרק כג, "כא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת-כָּל-הָעָם לֵאמֹר עֲשׂוּ פֶסַח לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה: כב כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה: כג כִּי אִם-בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה לַיהֹוָה בִּירוּשָׁלָם"
אז כמובן שיש על כך תשובות, למשל כאן, אבל תסבירו לי משהו, איזו סיבה הייתה לאנשי הדת שהעבירו את התורה לדורות הבאים, להשאיר טקסט ששומט כביכול את כל הבסיס לאמונה הזאת? איזה אינטרס היה להם להשאיר בתנ"ך קטעי טקסט (במקום פשוט להשמיט אותם) שכביכול טוענים שהתורה נשכחה ופתאום ביום אחד בהיר היא נמצאה והמלך שיכנע את כל העם לקבלה? ושהעם לא חגג כביכול את חג הפסח?
שאלה נוספת, לגבי סעיף 1: האם זה באמת נראה לכם הגיוני שדור אחד בלבד אחרי יציאת מצרים העם כבר שכח את כל הניסים והנפלאות שאלוהים עשה להוריהם במצרים ובהר סיני? נשמע לכם הגיוני שתוך דור אחד בלבד הם כבר הספיקו לשכוח את כל החוויות שהוריהם חוו בעצמם וסיפרו להם עליהן? אתם בטח מבינים שזה לא ממש הגיוני לטעון דבר כזה...
ממתין לתשובותיכם.
