אין חוק שאוסר לפרסם .
יש חוקים שמגבילים פרסום כמו מוצרי טבק ואלכוהול ומחייבים צרוף אזהרה .
נניח שתרצה לצרף אזהרה לפרסום חוצות אליו התייחסת בהודעתך, אזהרה כמו *צריכה מופרזת תגרום להתקף צחוק* או *מומלץ להשתמש באמצעי מגן*.
ומה אתה חושב שיקרה אז? יפסיקו לצרוך ?
סתם, סתם, אל תענה. זה לא היה ברצינות, אני סתם צוחק איתך.
עכשיו ברצינות ,
יש שני סוגי אנשים בעולם אימהות וילדים, זהו, אין יותר סוגי אנשים, רק שניים .
אימהות שלא אוהבות להתאמץ כדי להשיג את מה שהן רוצות, משתמשות במה שהן משתמשות, כדי לגדל את ילדיהם ולילדיהם יתנו דוגמא אישית איך להשיג את כל מה שהם רוצים בדרך הקלה, בלי מאמץ, וכך אלו בתורם יבחרו להן נשים בדיוק כמו שהם מכירים מהבית , ואז נחש מה יקרה? אף אחד לא ירצה להתאמץ והחברה תתדרדר .
מצד שני יש אימהות שלא נרתעות ממאמץ, משקיעות הרבה בחינוך של הילדים שלהם ולא מוותרות על עיגול פינות וכך הילדים שלהם הופכים להיות נכס לחברה וכן הלאה לגבי ילדיהם .
הבנת עכשיו מה קורה עם המלחמה על הכפיה החילונית במרחב הציבורי ?
זה לגבי פרסום החוצות .
לגבי נושא הכפיה החילונית הוא עלה דווקא בעניין הפרדה מגדרית, אם אתה זוכר, האירוע בעפולה שהגיע לדיון עד לבית המשפט העליון .
עכשיו תשים לב יש ליברליזם ויש טוטליטריזם .
הדתיים בשם הדת טוענים טענה הפוכה לליברליזם כביכול נוטים לטוטליטריזם, כביכול. וזה מלחיץ את כולם, כי אפליה יכולה להגיע מהר מאוד למקומות אפלים (איזה קטע, אפליה ואפלה אותם אותיות) בית המשפט דחה את טענתם ונטה לכיוון הליברליזם בשם שיוויון דת גזע ומין .
אז מה קרה פה בעצם? החוק שהוא המדינה, מגדיר את עצמו כליברלי, שזה דבר טוב, אבל הדתיים כאן החטיאו את המטרה.
בעצם, כולם פיספסו את הנקודה והנקודה היא- האם בכלל שייך להגיד על דת שהיא ליברלית או טוטליטרית?