הבעיה שלך שאתה מעוות הגדרות.
קודם כל צריך להכיר בעובדה, שבתור יהודים אנחנו במצב מיוחד ובעייתי:
רבים נוהגים להגדיר את העם שלנו על בסיס דת, ולא לאום.
 
וכדי להסתיר זאת, משתמשים במילה "צביון".
בפועל, "צביון" זו מילה נרדפת ל-"דת", הוא אינו לגיטימי, ולא תמצא בשום מדינה אחרת שיח על "צביון".
 
שמעת פעם מישהו מבקש שאיטליה תתנהג לפי "צביון איטלקי"?
שמעת פעם שיח על "The american way" בממשל האמריקני, במקום בחוברת של סופרמן?
(תחלס, אפילו משם כבר הורידו את זה, אבל זה סיפור אחר).
 
המונח "כפיה דתית" הוא מונח מאוד נקודתי, עם פירוש פשוט:
לכפות על אדם לנהוג לפי דת, בניגוד לרצונו.
 
לא כל חוק, ולא כל פעולה שתיארת נופלות בהגדרה הזו.
 
למשל, אין שום ציווי דתי לדבר בעברית. אם כבר להפך, אתה וודאי מודע לכך שהיית בזמנו התנגדות להפיכת העברית לשפת רחוב, במטרה לשמרה כשפת קודש.
 
ללמוד על דת אינו בהכרח כפייה דתית. כאן צריך לראות כיצד מלמדים את החומר.
מן הסתם, מי שמלמד את החומש כספר היסטוריה או מדע מבצע כפייה דתית, אבל מי שמלמד אותו כספרות, לא עושה זאת.
 
וכנ"ל לגבי שבתות וחגים:
מי שמתייחס עליהם כמסורת, לא כופה על אנשים כיצד לנוח ולחגוג במועדים האלה, או בכלל אם לנוח במועדים האלה.
מי שכן מגדיר עבור אחר מה זו "מנוחה" ומה מותר ומה אסור לו לעשות ביום מנוחה, למעשה כופה עליו דת.
 
וזה המקום הנכון לשיח!
זה אומר לדבר דוגרי.
 
אתה מציג את זה כאילו יש אנשים שיש להם בעיה עם זה שיום המנוחה הלאומי הוא שבת.
אבל זה לא נכון!
גם נושאי התח"צ, מסחר, בידור, ועוד לא קיימים כל אחד בנפרד בווקום משלו.
 
כל הנושאים של תח"צ, מסחר, ובידור למעשה מאוגדים תחת נושא אחד - איך מגדירים בישראל מנוחה - לפי דת, או לפי רצון הציבור.
 
כפיה דתית אינה ססמה, בטח שלא ססמה ריקה.
זה תיאור של פעולות מאוד ספציפיות, ומי שעושה נזק לשיח זה אתה, עם הניסיון שלך לטשטש את הנושא החשוב הזה!