האם "רקע ישראלי" מהווה יתרון בקבלה לאוניברסיטת עילית בארה"ב?

[meir12121]

האם "רקע ישראלי" מהווה יתרון בקבלה לאוניברסיטת עילית בארה"ב?

אז ככה, עברנו לארה"ב לפני כ 7 שנים כשבני היה בן 10, עכשיו הוא תלמיד תיכון ואנחנו מתחילים לשבת על הכנת הבקשה להתקבל לקולג'. בני מעונין ללמוד באחד מהקולג'ים המובילים בתחום הנדסת המחשבים. לאחר "מחקר" מקיף אני חושב שהבנתי איך עובדת הפרוצדורה של "להתקבל לאוניברסיטת עילית בארה"ב".

בניגוד למה שניתן לצפות, האוניברסיטאות שבצמרת אינן פשוט בוחרות את בעלי הציונים הגבוהים ביותר מבין המועמדים. אלא, במסגרת תהליך הבחירה הפנימי יש להן מינימום ממוצע ציונים בתיכון (GPA) שהמועמד צריך לעמוד בו – ובנוסף הוא צריך להראות משהו שמייחד אותו מעבר לציונים, (זה מכונה Hook). לדוגמא, MIT יעדיפו מועמד בעל GPA של 3.8 (מתוך 4) שהוא גם נגן טרומבון מצטיין, על פני מועמד אחר שיש לו ממוצע מושלם של 4.0 אבל אין לו משהו יחודי נוסף. הרעיון שלהם הוא שהם רוצים מחזור תלמידים שיש בו שונות (diversity), שאינו בנוי כולו מקשה אחת.

עכשיו, לבני יש את ממוצע הציונים הדרוש לאוניברסיטאות שבצמרת ואנו מנסים עכשיו לעבוד על ה"משהו הנוסף", יש לנו כמה דברים אבל לדעתי הם לא מספיק חזקים. כדי ליצר בידול, חשבתי להכניס למשוואה ולהדגיש גם את הרקע הישראלי שלו, כמובן בצירוף תכונות אופי שמיוחסות להייטקיסטים ישראלים: חוצפה (חיובית), יכולת לאלתר פתרונות יצירתיים וכו' (ויש לו לדעתי את כל התכונות האלה).
וכאן אני מגיע לשאלה שלי. בסיטואציה שתיארתי, האם יש יתרון ל"רקע ישראלי" של מועמד בעיני חברי וועדות הקבלה של אוניברסיטאות עילית בארה"ב? או אולי זה דווקא חיסרון? או אולי אין לזה בכלל משמעות?
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.

 

[KallaGLP]

אין לי מושג אם יש או אין (ותקוותי שאין לאף לאום, לטוב ולרע),

אבל בכל מקרה לא ברור איזו יכולת מוכחת זו להיות בעל רקע ישראלי. לא ברור מה זאת "חוצפה במובן החיובי" בהקשר של השכלה גבוהה ולגבי יצירתיות - אולי זה יכול לעזור בלי קשר למוצא, רק לא ברור כיצד היא באה לידי ביטוי. מה יש לילד שלך להראות שמוכיח שהוא יצירתי? מאחורי נגן הטרומבון עומדת יכולת מוכחת לנגן בטרומבון, שאני מניחה שגם מתועדת באופן רשמי. על אותו משקל, אין שום משמעות למילה "יצירתי" - כל אחד בטח יכול לומר שהוא יצירתי - אלא אם כן הוא יכול להוכיח את היצירתיות שלו במשהו ספציפי שהוא כבר עשה, כמו המצאה או תגלית כלשהן או פרויקט שבו הוא הפגין יצירתיות יוצאת דופן או יוזמה חדשנית שנקט וכד'.

 

[rachello1]

אני לא זוכרת לגבי קבלה

חוץ מזה שהציונים של הבן שלי היו סבירים מספיק והוא גם מנגן בטרומבון

, אבל הרקע הישראלי גרם לו צרות אחר כך כי הצבא הוא מעסיק חשוב ומעורב והוא לא עבר את הסיווג הביטחוני הראשוני למרות שהתקבל לאינטרנשיפ יוקרתי,כי הופיע שיש לו אזרחות כפולה והוא ביקר כל שנתיים בארץ.
שימו לב שציוני הסף לקבלה לא אומרים הרבה בלי להסתכל על ממוצע הציונים של אלה שאכן התקבלו שהוא בדרך כלל גבוה בהרבה.
הרקע החברתי של בתי הספר השונים גם הוא שונה.
חוץ מזה, לדעתי המשהו הנוסף בהנדסת מחשבים הוא פחות חשוב מאשר בתחומים אחרים.

 

[בוקובזה שטראסה]

MIT יעדיפו מישהו עם GPA 4.0 שהוא גם נגן טרומבון מצטיין...

ולשאלתך... הבן שלך עזב את ישראל בגיל 10, והרקע הזה לא ממש רלוונטי, אלא אם הוא כן.
&nbsp
למה אני מתכוון? להרבה אוניברסיטאות עלית יש שאלות essay שעליהן המועמד מתבקש לענות (או לבחור כמה לענות עליהן), ושם אולי יהיה רלוונטי שאתם משפחת מהגרים, או שלא. התכונות שאת מייחסת ל"ישראליות", זה לא משהו שהייתי מכניס בחיבור כזה. קשיי הגירה, וכו', אם היו כאלו, אולי כן.
&nbsp
מציע לך לגגל בנוגע למה שהמוסדות שבהם אתם מעונייניפ ביקשו בשנים הקודמות. סביר שהם יתנו פרומפטס דומים גם בשנה הבאה.

 

[iris mom of two]

מה היועץ של בית הספר אומר?

בדרך כלל יש כמה פגישות עם יועץ בית הספר שעוזר בקשר לחבור וכדומה. בית הספר מעוניין שהילד שלכם ילך לבית הספר הכי טוב שאפשר. לכן הם יעשו כל מה שהם יכולים לעזור לילד
&nbsp
&nbsp

 

[debby12]

אני לא מבינה בנושא. יש לי רק ניחושים "מהראש"

1) לדעתי בערך רבע מהמועמדים יהודיים ויש גם מאות מועמדים ילדים של ישראלים לשעבר שהם דוברי עברית. אז זה לא יהיה בידול מי יודע מה

2) מצד שני אולי אם הממונה על הקבלה יהיה יהודי/ה חם/ה תומכי ישראל זה יעזור. מצד שלישי אם הם יהיו לבנוני/ת/יוצא מדינת ערב שונא ישראל אז זה יהיה ההפך. אז הסיכויים מתקזזים....

3) חוצפה, ולו גם חיובית, לא נראית לי שוס שמוכר את הילד לקולג' אמריקאי. פתרונות מחוץ לקופסה - כן.

 

[בוקובזה שטראסה]

בקשר לנקודה 2 -->

הדרך שבה זה בד"כ עובד באוניברסיטאות העלית היא שהסינון הראשוני נעשה ע"י אדמישן אופיסרז, כשכל אחד אחראי על תחום מסויים, שעל פי רוב מחולק גאוגרפית בינהם. אבל ההחלטה הסופית מתקבלת ע"י ועדה. כל אחד מהאדמישן אופיסרז מביא את המועמדים שלו או שלה לדיון, חלק קטן מהם מתקבל, חלק גדול יותר מועבר לווייט ליסט (בד"כ אומר למעשה דחייה...), והחלק הגדול ביותר נדחה מיד.
&nbsp
ועדות כאלה הם בד"כ מגוונות מבחינת רקע האדמישן אופיסרז. לדעתי זה יהיה cringe-worthy לרובם לקרוא תאור "ישראליות" כאוסף תכונות או התנהגויות, כמו שהוצג פה. כשהבן שלי פנה לאוניברסיטאות כאלה הוא ציין את זה כחויית הגירה, עם הקשיים ועם המעלות הרב-תרבותיות. לדעתי הצגה של איזשהו יתרון מובנה של הישראליות זה faux pas רציני שסיכוי נמוך שיועיל וסיכוי גבוה שיפגע.
&nbsp
גם לא הייתי מציג כזו שאלה ליועץ בבית ספר שאמור לכתוב את אחד ממכתבי ההמלצה. מקסימום, אם יש קרבה כלשהי לכותבים האחרים של מכתבי ההמלצה, אפשר לבקש מהם לציין במכתבים שלהם אנקדוטות או התרשמויות שממחישות הלכה למעשה איך הילד יישם את ה"חוצפה" או ה"חשיבה מחוץ לקופסא" שרוצים לייחס לו. זה יהיה הרבה יותר אפקטיבי.
&nbsp

 

[iris mom of two]

צודק בצורת השאלה

כן הייתי שואלת את היועץ, רק מנסחת אחרת.
&nbsp
קודם כל הילד הוא זה שצריך לשאול, הוא שנפגש עם היועץ. דבר שני הנסוח צריך להיות:
&nbsp
האם זה שהגעתי לפה מישראל בגיל 10 מייחד אותי, ואיך?
זה מה שאני חושב על לכתוב בחיבור, מה דעתך? האם יש לך רעיונות נוספים?

 

[בוקובזה שטראסה]

 

[meir12121]

האם יש מותג כזה "איש הייטק ישראלי"?

תודה לכל המגיבים, נתתם לי הרבה חומר למחשבה. אנסה לחדד את השאלה שלי.

בלי קשר לנושא הקבלה לקולג'.
אנחנו כישראלים רוצים לחשוב שיש לאנשי ההייטק שלנו תכונות שמייחדות אותם ועושות אותם מבוקשים על ידי חברות הייטק ברחבי העולם. אנחנו שומעים על החברות מהעולם שבאות לישראל לפתוח סניפי פיתוח, רכישות של חברות הייטק ישראליות, אנשי הייטק ישראלים שמגויסים על ידי חברות בארה"ב.
השאלה שלי אל חברי הפורום, כישראלים בארה"ב, האם לדעתכם כאשר אומרים על איש הייטק "הוא ישראלי" האם זה מעורר קונוטציה חיובית בעיני מנהל אמריקאי. האם מנהלים אמריקאים בתחום ההייטק מחפשים לפעמים ספציפית עובד ישראלי כי הם מצפים לתכונות מסוימות. בקיצור, האם יש מותג כזה "איש הייטק ישראלי"? האם זה יתרון להיות ישראלי כאשר מגישים מועמדות למשרת הייטק בארה"ב?

למה אני שואל את זה?
ההחלטה על הקבלה לקולג' עילית בארה"ב מבוססת לא רק על ממוצע הציונים בתיכון אלא זו החלטה "הוליסטית" (לפחות זה מה שהם אומרים), כלומר הם מבססים את ההחלטה על כלל התכונות של המועמד שבאות לידי ביטוי ב-Essays, בראיון, בהמלצות של מורים ובפרטים הביוגרפיים. לדרך שבה מגיש הבקשה מתאר את עצמו ב-Essays יש הרבה משקל. וההתלבטות שלי היא האם להדגיש את הרקע הישראלי של הבן שלי כ"תמיכה" לתכונות שלו, או שאין לזה שום משמעות, או שאולי זה אפילו מזיק.

אשמח לשמוע את התובנות שלכם בנושא.

 

[Midriff]

אהבה ושנאה

ראיתי תגובות מאוד מעורבות מאנשים שעבדו הרבה עם ישראלים בהייטק. הם אוהבים את הישראלים אבל מאוד לא אוהבים די הרבה דברים בצורת העבודה, ברמת האמינות (מבחינת הערכות זמנים למשל) ובצורה בה הם מדברים ומתייחסים ללקוחות. ככה שאני לא יודעת אם בסה"כ זה מותג חיובי.
לגבי משרות היי טק וקורות חיים, אני חושבת (ושוב זה יהיה שונה ממנהל הגיוס זה או אחר) שלמנהל האמריקאי באופן כללי יותר קל להתייחס לקורות חיים אמריקאים עם קולג'ים שהוא מכיר וחברות ותפקידים שהוא מכיר מאשר מישהו מכל מקום אחר בעולם כולל ישראל.

 

[possum2]

אתה שואל שתי שאלות שונות

שאלה ראשונה: האם סאריוטיפים תרבותיים/אתניים הם נכונים (ברמת האוכלוסיה - אולי; ברמת הפרט - לא). שאלה שניה: האם שרבוב סאריוטיפים תרבותים/אתניים לפרסונל סטייטמנט יעזור לבן שלי להתקבל (לסטראטאפ של שרוליק משמונה מאתיים - אולי; ל MIT - לא).

בועדת הקבלה של MIT ראו מספיק ישראלים (ואיראנים, וסינים, ובנגלדשים, וגרמנים ושוודים) כדי לדעת שסטאריוטיפים תרבותיים/אתניים לא עובדים ברמט הפרט. בנוסף, הם גם בטוח נרדמו בלפחות סדנה אחת על אימפליסיט ביאס.

אנקדוטה: הבוקר סיימתי לעבור על ערימה של אפליקציות לאחת מתכניות הדוקטורט אצלנו שאני בועדת הקבלה שלה (לא MIT, אבל אוניברסיטה גם). היו מועמדים משלל עדות העולם. אף אחד לא הזכיר במפורש את ארץ מוצאו כדי לבנות על האימפליסיט ביאס שלי. מה שכן, מי שרצה מצא דרך להכניס בקטנה פרטים שחשב שיעזרו לו עם חברי הוועדה ("אני רוצה לחזור לאוניברסיטה שאבא שלי עשה בה פוסט-דוקטורט", וכיו"ב).

 

[ilanvag]

כן, בהחלט יש מאפיינים מייחדים לאנשי היי-טק ישראלים.

אם תשאלי הייטקיסט אמריקני מצוי, שיש לו ניסיון בעבודה עם ישראלים -- חלק (לא מבוטל?) מהמאפיינים הללו הם לא בהכרח חיוביים. אפילו מאוד שליליים. יצא לי כבר לשמוע את זה מלא מעט אנשי היי-טק אמריקנים, בדרך כלל אחרי שמכירים אותם היטב, וכשהם בסיטואציה בהם הם מרגישים קצת משוחררים בלשונם (ושוב, אני מכליל וזה לא נכון לעשות כפי שכתב פוסום - אבל זו האמת).

ולא, עדיין לא שמעתי על אף חברה בארה"ב שמחפשת ספציפית אנשי היי-טק ישראלים... המקרים היחידים בהם ראיתי שיש יתרון כלשהו ל"ישראליות" הוא כאשר מדובר בסניפים של חברות ישראליות (או חברות שהוקמו בארה"ב על-ידי ישראלים), והם מחפשים מישהו דומה ומאותו רקע תרבותי (הווה אומר קצין בצנחנים או יוצא 8200 + בוגר טכניון).

תסלחי לי שאני לא נכנס פה לפירוט מעבר לזה - כתבתי מספיק... לא רוצה שיסקלו אותי...

 

[iris mom of two]

מזכיר לי

שמטפס בג'ים שלי בחור יהודי, חביב, הייטקי שעובד באינטל. כשהעזתי להגיד שההדקווטקס שלהם בחיפה, הוא פתח פה על מה שהוא חושב על הישראלים.
&nbsp
זה לא היה טוב. והוא לא היה שכור, סתם בג'ים. ואני יודעת בדיוק מה סגנון הטפוס שלו, וקצת פרטים אחרים, אבל לא זוכרת את השם שלו, ואני בספק שהוא זוכר את שלי. אנחנו מיודדים אבל לא מכירים היטב.

 

[Boston Guy]

אולי כי ה HQ שלהם מעולם לא היה בחיפה?

האמירה "ההדקווטקס שלהם בחיפה" היא מן הסתם לא הפעם הראשונה שבה הוא שומע את התאוריה ש"הזנב מכשכש בכלב".

חברת אינטל נוסדה בשנת 1968 בקליפורנייה על ידי שלושה מדענים אמריקאים (שניים מהם - האדון מור שהמציא את חוק מור והאדון נוייס - היו נוצרים כשרים למהדרין, והשלישי ששמו גרוב היה יהודי ממוצא הונגרי).
הסניף של חברת אינטל בישראל נפתח בשנת 1974 כמרכז הפיתוח הראשון של אינטל מחוץ לארה"ב. הוא היה יוזמה של דוב פרוהמן, שהיה עובד של אינטל בקליפורנייה והצליח לשכנע את גרוב שכדאי לו לעזור לתעשייה בישראל.
פרוהמן אכן הצליח, במאמצים רבים, לגרום לכך שישראל הפכה להיות אתר פעילות משמעותי עבור אינטל - אבל זה תמיד היה זנב. הכלב גדול, בלונדיני ושוכב באמצע החוף המערבי של ארה"ב.

ההנהלה הבכירה של אינטל לא יושבת בישראל. ההחלטות העיסקיות של אינטל לא מתבצעות בישראל, והכספים של אינטל לא מתגלגלים בישראל...

 

[iris mom of two]

ותגיד את זה לחיפאים...

 

[Boston Guy]

אני חושב שאתה מפקשש את "כוונת המשורר"

לפי הבנתי, האוניברסיטאות מתרשמות ממעשים - לא מ"דיבורים".
מה שהם מחפשים זה הוכחות קונקרטיות לכך שלנער\ה יש כישורים ויכולות, וכאלו לא מצאתי בהודעה שלך.

כמו שאתה בעצמך כתבת בדוגמא שאתה נתת - הם מחפשים מישהו שיש הוכחות (בצורת ה GPA) לכך שיש לו כישורי למידה טובים, ושבנוסף יש הוכחות שיש לו את המשמעת, ההתמדה, היכולת לנהל את זמנו והכישרון כדי להיות גם מוזיקאי מצטיין בו זמנית.
כדי להיות נגן טרומבון מצטיין אותו ילד היה צריך (בנוסף לכישרון המוזיקלי) גם את הרצון והמשמעת להתמיד שנים באימונים וחזרות בבית - ולהקדיש לזה די הרבה מזמנו. במקביל להשקעה בלימודים ובשמירה על GPA גבוה.
מה שאומר שיש לילד הזה יכולות ניהול זמן ועדיפויות, יכולת להתרכז ולהשיג יעדים אישייםוהכי חשוב - יש בו PASSION למשהו שאינו מוכתב לו בכיתה.

אף אחד לא יתרשם מזה שלילד יש "רקע" ישראלי כי הוא גדל בישראל עד גיל 10.
אף אחד לא יתרשם מזה שיש לילד "יכולת" תיאורתית כזו או אחרת.
יתרשמו כשיראו מניפסטצייה של היכולת.

דוגמאות:
הצהרה כמו "לילד יש תכנונות של מנהיג" היא חסרת משמעות.
"הילד מדריך בתנועת נוער מגיל 14 ומתמיד בזה כבר 4 שנים", "הילד נבחר על ידי חבריו לעמוד בראש ועד הכיתה 6 שנים ברציפות" - כאן כבר יש מניפסטצייה.

הצהרה כמו "לילד יש כושר אילתור" היא חסרת משמעות.
"הילד המציא משהו שהגיע למימוש מסחרי", "הילד נחשב לדמות מפתח (ויש לזה קבלות) בקהיליית המפתחים של של פרוייקט הקוד הפתוח בתחום X" - זו כבר מניפסטצייה (ויש לא מעט מועמדים מהזן שהולך ל MIT שמציגים מניפסטציות מהסוג הזה)

זה קצת לא נעים להגיד - אבל את ה"עבודה על המשהו הנוסף" היה צריך להתחיל לפני כמה שנים - לא בחמש הדקות האחרונות לפני שמגישים אפליקצייה לאוניברסיטאות.
במקרה הפרטי של הצאצאים שלי - כל אחת מהמניפסטציות של אותם "משהוהים נוספים" שהוצגו (ויוצגו) לאוניברסיטאות היא רקורד של 5, 6 שנים ויותר של פעילות.

 

[Boston Guy]

כמו כן - אתה לא מזכיר בהודעתך מרכיב קריטי: מכתבי ההמלצה

מכתבי המלצה (טובים, לא משהו שבלוני של "לצאת ידי חובה") מהווים גורם מאוד משמעותי כשבאים להשוות בין שני ילדים שבאים עם אותו GPA ואותם ציוני מבחן SAT או ACT.
מכתבים שנכתבו על ידי מורים שבאמת מכירים ומעריכים את הילד,
מכתבים שנכתבו על ידי אנשים שיכולים להציג אספקטים אחרים של הילד (מנהלים במקומות שבהם הילד מתנדב או עובד, למשל)
מכתבים שנכתבו על ידי המאמן של קבוצת הספורט שבה הילד מככב \ מנהל קבוצת התיאטרון שבה הילד משתתף ומוערך \ ה BAND LEADER וכיוצ"ב.

 

[rachello1]

 

[meir12121]

אתה צודק כמובן, אבל...

כנראה שלא הבהרתי את עצמי מספיק בפוסט הפותח. בשאלה שלי לא התכוונתי לבקש עזרא בכל האלמנטים של קבלה לאוניברסיטת עילית, ו"המשהוהים הנוספים" שלנו זה לא הישראליות שלו. מה שהיה חסר לי זה האלמנט של הקונוטציה של "ישראלי" בעיני אנשי ועדת הקבלה.

האמת היא שאני חושב שעשיתי "דוקטורט" בכל הנושא של תהליך הקבלה לאוניברסיטת עילית בארה"ב ואני לא מרגיש שחסר לי איזשהו מידע בנושא. אנחנו עובדים על נושא הקבלה לאוניברסיטה מאז הכיתה הראשונה בתיכון. הבן עוסק באופן אינטנסיבי בענף ספורט מסוים מזה זמן והוא גם בנבחרת בית הספר, בנוסף הוא יצר משהו משמעותי שאני חושב שיכול לעזור בקבלה. וכמובן עבדנו ואנחנו עובדים על כל האלמנטים של הבקשה: חיבורים, מכתבי המלצה, ציונים, מקצועות לימוד, ה"משהו המיוחד", GPA, SAT, Subject Tests, AP's וכו' וכו'. ואגב, אנחנו לא "בחמש דקות אחרונות לפני הגשת הבקשה", הבן כרגע ג'וניור כך שיש לנו עוד כמעט שנה עד מועד הגשת הבקשה. בנושא הזה אני בראש דומה לשלך, אוהב לתכנן ולהתכונן הרבה זמן מראש.

באחד החיבורים הבן מתאר סיטואציה מאתגרת שנקלע אליה וכיצד הוא התמודד איתה. המחשבה הייתה לחבר את הדרך שבה הגיב לסיטואציה עם הישראליות שלו, כמובן בדרך עדינה ומרומזת. מהפוסט שלך ושל רוב המגיבים כאן בפורום אני מבין שרק אנחנו חושבים שישראלי מתחרז עם יצירתיות ויכולת אילתור, וזה עדיין לא חילחל לתודעה של הציבור האמריקאי

נו שוין! אז לא נשתמש בזה.

נ.ב. בזמנו כשעלה הרעיון שלנו לעבור לארה"ב ולאורך כל תהליך קבלת הויזה נעזרנו מאוד בפוסטים שלך לאורך השנים בפורום "עוברים לארה"ב" (הייתי אז בשם משתמש אחר). אז בהזדמנות זו, תודה לך בוסטון גיא.