Boston Guy
New member
אני לא חושב שאני אהיה כאן בעוד 200 שנה...
ומכיוון שהילדים שלי הם כבר בשנות העשרה לחייהם - אלא אם כן תהיה איזושהיא התקדמות מהפכנית ברפואה ובתוחלת החיים אני לא חושב שהם יהיו כאן בעוד 200 שנה.
אין לי שום ציפיות גרנדיוזיות שהמעשים שלי היום יהיו מה שיגרמו לדת היהודית להשתמר לאלף דורות. זו גם לא המטרה שלי בחיים.
הילדים שלי יבחרו להתחתן עם מי שהם ימצאו לנכון - ואם זה יהיה עם מישהו מדת אחרת, זה לא יהיו הנישואים הראשונים מהסוג הזה במשפחה המיידית שלהם.
אני מזהה בעיה מסויימת בתיקשורת בינינו - והבעיה היא שמה שאתה תופס כ"יהדות" ומה שאני תופס כ"יהדות" אלו שני דברים שונים.
מבחינתי, "יהדות" ו"קהילה" זה מכלול שהאספקט הליטורגי והטיקסי הוא רק חלק קטן ממנו. חלק שמבחינתי הוא הרבה יותר משמעותי הוא מערכת ערכים שאני, אישית, מזדהה איתה.
זה לא אומר שלא כיף לי לראות את הבת שלי כל שנה משמשת כ"בעל קורא" על הבימה בבית הכנסת בתפילות יום כיפור. אבל זה רק הדובדבן שמעל ה SUNDAE.
הרבה יותר חשוב לי שהילדים (והוריהם) הולכים כל חודש להתנדב לארוז חבילות מזון ולהביא אותן לקשישים נזקקים בקהילה.
או שהשנה, כמו כל שנה, נעמוד ביום חג הולדת ישו במטבח של אחד ה HOMELESS SHELTERS של בוסטון ושם נכין ונגיש ארוחת חג חגיגית ליושבי המקום - כדי שצוות העובדים של המתקן יוכל לבלות את יום החג עם משפחותיהם.
אני לא שואף להבטיח שהנינים שלי יגדירו את עצמם כ"יהודים".
אני כן משתדל שהילדים שלי יצאו "בני אדם". ואחת הדרכים שאני בחרתי לקחת היא לנסות ולחבר אותם למסגרת חברתית של אנשים שמושתתת על ערכי מוסר של "להיות בני אדם" כמו שאני רואה אותם - שוויון, עזרה לזולת, "תיקון עולם" ועוד פאראפראזות.
ומכיוון שהילדים שלי הם כבר בשנות העשרה לחייהם - אלא אם כן תהיה איזושהיא התקדמות מהפכנית ברפואה ובתוחלת החיים אני לא חושב שהם יהיו כאן בעוד 200 שנה.
אין לי שום ציפיות גרנדיוזיות שהמעשים שלי היום יהיו מה שיגרמו לדת היהודית להשתמר לאלף דורות. זו גם לא המטרה שלי בחיים.
הילדים שלי יבחרו להתחתן עם מי שהם ימצאו לנכון - ואם זה יהיה עם מישהו מדת אחרת, זה לא יהיו הנישואים הראשונים מהסוג הזה במשפחה המיידית שלהם.
אני מזהה בעיה מסויימת בתיקשורת בינינו - והבעיה היא שמה שאתה תופס כ"יהדות" ומה שאני תופס כ"יהדות" אלו שני דברים שונים.
מבחינתי, "יהדות" ו"קהילה" זה מכלול שהאספקט הליטורגי והטיקסי הוא רק חלק קטן ממנו. חלק שמבחינתי הוא הרבה יותר משמעותי הוא מערכת ערכים שאני, אישית, מזדהה איתה.
זה לא אומר שלא כיף לי לראות את הבת שלי כל שנה משמשת כ"בעל קורא" על הבימה בבית הכנסת בתפילות יום כיפור. אבל זה רק הדובדבן שמעל ה SUNDAE.
הרבה יותר חשוב לי שהילדים (והוריהם) הולכים כל חודש להתנדב לארוז חבילות מזון ולהביא אותן לקשישים נזקקים בקהילה.
או שהשנה, כמו כל שנה, נעמוד ביום חג הולדת ישו במטבח של אחד ה HOMELESS SHELTERS של בוסטון ושם נכין ונגיש ארוחת חג חגיגית ליושבי המקום - כדי שצוות העובדים של המתקן יוכל לבלות את יום החג עם משפחותיהם.
אני לא שואף להבטיח שהנינים שלי יגדירו את עצמם כ"יהודים".
אני כן משתדל שהילדים שלי יצאו "בני אדם". ואחת הדרכים שאני בחרתי לקחת היא לנסות ולחבר אותם למסגרת חברתית של אנשים שמושתתת על ערכי מוסר של "להיות בני אדם" כמו שאני רואה אותם - שוויון, עזרה לזולת, "תיקון עולם" ועוד פאראפראזות.