האם "רקע ישראלי" מהווה יתרון בקבלה לאוניברסיטת עילית בארה"ב?

Boston Guy

New member
אני לא חושב שאני אהיה כאן בעוד 200 שנה...

ומכיוון שהילדים שלי הם כבר בשנות העשרה לחייהם - אלא אם כן תהיה איזושהיא התקדמות מהפכנית ברפואה ובתוחלת החיים אני לא חושב שהם יהיו כאן בעוד 200 שנה.

אין לי שום ציפיות גרנדיוזיות שהמעשים שלי היום יהיו מה שיגרמו לדת היהודית להשתמר לאלף דורות. זו גם לא המטרה שלי בחיים.
הילדים שלי יבחרו להתחתן עם מי שהם ימצאו לנכון - ואם זה יהיה עם מישהו מדת אחרת, זה לא יהיו הנישואים הראשונים מהסוג הזה במשפחה המיידית שלהם.

אני מזהה בעיה מסויימת בתיקשורת בינינו - והבעיה היא שמה שאתה תופס כ"יהדות" ומה שאני תופס כ"יהדות" אלו שני דברים שונים.
מבחינתי, "יהדות" ו"קהילה" זה מכלול שהאספקט הליטורגי והטיקסי הוא רק חלק קטן ממנו. חלק שמבחינתי הוא הרבה יותר משמעותי הוא מערכת ערכים שאני, אישית, מזדהה איתה.
זה לא אומר שלא כיף לי לראות את הבת שלי כל שנה משמשת כ"בעל קורא" על הבימה בבית הכנסת בתפילות יום כיפור. אבל זה רק הדובדבן שמעל ה SUNDAE.
הרבה יותר חשוב לי שהילדים (והוריהם) הולכים כל חודש להתנדב לארוז חבילות מזון ולהביא אותן לקשישים נזקקים בקהילה.
או שהשנה, כמו כל שנה, נעמוד ביום חג הולדת ישו במטבח של אחד ה HOMELESS SHELTERS של בוסטון ושם נכין ונגיש ארוחת חג חגיגית ליושבי המקום - כדי שצוות העובדים של המתקן יוכל לבלות את יום החג עם משפחותיהם.

אני לא שואף להבטיח שהנינים שלי יגדירו את עצמם כ"יהודים".
אני כן משתדל שהילדים שלי יצאו "בני אדם". ואחת הדרכים שאני בחרתי לקחת היא לנסות ולחבר אותם למסגרת חברתית של אנשים שמושתתת על ערכי מוסר של "להיות בני אדם" כמו שאני רואה אותם - שוויון, עזרה לזולת, "תיקון עולם" ועוד פאראפראזות.
 

meir12121

New member
נראה לי שכאן הגענו למכנה המשותף

אני מסכים עם כל מה שכתבת בתגובה הזאת.
עם קהילה או בלי קהילה, עם יותר יהדות או פחות יהדות, כל אחד בדרך שלו, בסך הכל המטרה היא אותה מטרה.
לעשות כמיטב יכולתנו שהילדים שלנו יהיו "בני אדם". שיהיו להם חיים מספקים ויהיו אנשים חיוביים ותורמים לחברה.
 

KallaGLP

New member
לא ברור איך זה קשור דווקא לקהילה יהודית/ישראלית.

אפשר להתנדב ולתרום בכל מסגרת.
 

iris mom of two

New member
בהחלט

ואף אחד לא מטיף לך.
&nbsp
אבל אנחנו מסבירים את הבחירות שלנו. רוב מוסדות ההתנדבות בארה"ב קשורים לקהילות דת. בנגוד לישראל, קהילות דת פה לא חייבות להיות דתיות. רוב החברים בקהילה שלי אינם כאלו שאלוהים שינה את חייהם, או פונקציה ביומיום. הם לא שומרי כשרות, שבת או שאר מרעין בישין.
&nbsp
מה כן מרכיב את הקהילה ועושה אותה קהילה יהודית?
&nbsp
חובה שאחד מבני הזוג יהיה יהודי, או גר או מלידה, וזה לא חשוב איך. חשוב שתהיה התחייבות לגדל ילדים שרואים עצמם כיהודים (לא על פי ההלכה, האבא יכול להיות היהודי). לעבור בר או בת מצווה בקהילה חובה להתחייב ל4 שנות למוד חנוך יהודי רפורמי, 13 שעות התנדבות לפחות, ועוד כמה פעילויות שמראות רצון להיות אדם תורם לקהילה חיובי (להראות תמיכה בבן משפחה, או חבר קהילה).
&nbsp
כל בני הקהילה מקבלים לא מעט הזדמנויות להתנדב בעולם הגדול. ילדי כיתה י', אם הם עדיין חלק מבית הספר הדתי, הולכים לסופ"ש סמינר בוושינגטון ועושים לובי בוושינגטון למען "תקון עולם" הבת עבדה על זכויות גאים, הבן כנגד חקירות בהתעללות. נושאים נוספים זה זכויות האישה על גופה, מעמדה של ישראל וכדומה.
&nbsp
היות ואנחנו יהודים ויהדות חשובה גם לבעלי וגם לי, אבל איננו דתיים בשום צורה ובהחלט לא אורטודוקסים, אלא אוכלי שרצים, נוסעים בשבת וכדומה, מצאנו קהילה שמתאימה לדעה הפוליטית שלנו.
&nbsp
זה היה נהדר בזמן גדול הילדים. והבת בהחלט ממשיכה במסורת, וכנראה תמצא קהילה משל עצמה מאוחר יותר. לבן קהילת הגיימרס יותר מתאימה, וגם זה בסדר (לא כל כך, הייתי מעדיפה פחות זמן מחשב, אבל הוא יעבוד בפתוח משחקים אז לפחות ירוויח מזה כמה דולרים).
&nbsp
אבל זה נהדר גם לנו. אנחנו נהנים כזוג מלמוד תורה, ושוב, אל תחשבי על למוד כאינדוקטרנציה על קיומו של אלוהים, יותר דיונים פילוסופיים, למידה של ההסטוריה ותובנות פוליטיות שמתאימות גם להיום.
&nbsp
שוב, העניין הוא שלהיות הורים זה מכלול. לדעתי קשה להעביר את המסורת הלאה ללא קהילה. כשעושים את זה בוואקום לילדים יותר קשה מאוחר יותר להמשיך. ויש הרבה מבולבלים שם בחוץ. זה משיחות שלי עם בוגרים שגדלו בבתים ישראלים שלא היו חלק מקהילה, או היו חלק מקהילת הישראלים בלבד, ויהודים אמריקאיים שגדלו עם המסורת וללא קהילה
 

danakama10

New member
אני מודה שזה נשמע מעניין

ה- 4 שנות לימוד חינוך יהודי רפורמי זה עבור הילדים, במקום בית ספר ציבורי, או פעילות אחרה"צ עבורכם/עבור הילדים?
 

iris mom of two

New member
בנוסף לבית ספר צבורי

הילדים שלי לא גדלו בוואקום יהודי. הם גדלו בעיירה נטולת יהודים. זה היה ביום שלישי אחה"צ וביום ראשון בבוקר. אנחנו היינו ההסעה, ותו לא.
&nbsp
חב"ד וכל אלו עושים לי רע. אני לא אתאיסטית, אבל אגנוסטית, יש לי הבנה שאלוהים הוא בהחלט לא ייצור עם זקן לבן, אבל האם יש כוח מיסטי ביקום? מי יודע? ולמי איכפת. וגם אם יש, לכוח הזה אין מושג שאני קיימת בכלל. אני מאמינה בחשיבה לוגית, המדע הוא פונקציה חשובה בחיים שלי, ואוהבת להתפלסף.
&nbsp
אני מאמינה שכל עוד אנשים לא עושים רע לאחרים הם יכולים לעשות מה שהם רוצים. כמובן בהתאם לחוק (כל עוד הוא רציונאלי והומאני). אני מאמינה בלשאול שאלות ושיש שאלות שיש להם תשובות מסובכות. וכן, יש המון סתירה בעולם ויש סתירה אפילו בדעות שלי, וזה בסדר אחרת לא היה פה מעניין ואז מה משמעות החיים.
&nbsp
ובקשר לילדים? עשיתי ממיטב יכולתי לתת להם את הכלים להגיע לתשובות משל עצמם, עם דגש על חשיבה יהודית (רפורמית), והומאנית.
 

KallaGLP

New member
המסורת היחידה שבאמת חשוב לי להעביר שיהיו בני אדם.

לא מוכנה בשום פנים ואופן להתחייב לדברים כמו בר מצווה בכלל ובקהילה בפרט ובטח ובטח שלא לימוד יהודי רפורמי. גם בארץ לא עשינו בר מצווה בבית כנסת, אז פה נעשה? לימוד לא מפריע לי, אך לחלוטין לא קשור לאורח חיים. אני יכולה ללמוד קורסים בהיסטוריה ובדת היהודית, אך בשום אופן לא מוכנה לקיים שום טקסים של דת כלשהי כי זה נוגד את השקפת עולמי. אם יש משהו שלא מתאים לי להכניס לחיים שלי, זה צביעות, ומבחינתי להשתתף בתפילה או בטקס דתי שאני לא מאמינה במשמעות העומדת מאחוריו זו צביעות שגורמת לי להרגיש רע מאוד עם עצמי. אני מכבדת כל אמונה של אחרים, אך אישית להכניס סימנים דתיים כלשהם לחיי זה לא מתאים לי ומרגיש לי צבוע, כאילו שאני מרמה מישהו.
 

danakama10

New member
מסכימה

אני חושבת שמי שלא מצליח ליצור לעצמו שייכות למקום (חברה מקומית, פעילות מקומית, מוקף רק בחברים ישראלים שבאים ועוזבים), באמת מרגיש שהוא והילדים מהגרים תלושים ומחפש דרך לייצר לעצמו קהילה מקומית תומכת. חברות בבית כנסת דווקא עשויה להיות רעיון מצויין למי שקרוב למסורת היהודית.
מה שמקפיץ בהודעות מלאות החשיבות העצמית הוא הקביעה שמי שלא הולך בדרך הזו מגדל ילדים ללא שורשים וללא זהות יהודית. אחרי הנסיון שלנו עם גנים יהודיים, יש לי רתיעה קשה ממוסדות יהודים. הם יוצרים exclusion חריף, והחברים שם מדיפים ניחוח קשה של העם הנבחר (יש לי מספר סיפורים מעוררי אימה על היחס שהמשפחות הלא יהודיות קיבלו מההורים האמריקאים יהודים), ולי בתור יהודיה חילונית אין הרבה מה לחפש שם.

אנחנו לא מעורים בקהילה הישראלית. החברים שלנו הם מספר שכנים, הורים של הילדים שהתיידדנו איתם (חלקם יהודים מימי הגן), וחברים שאני ובעלי הכרנו במהלך השנים בעבודות ובתחביבים הספציפיים שלנו.
אנחנו חוגגים את החגים, עושים קידוש, מלמדים את הילדים תנך ועברית, מדברים איתם עברית, והולכים לבית כנסת מדי פעם לשופר וקול נדרי. זו הזהות שלנו ואנחנו שלמים איתה. ובוודאי שילדי אינם פחות יהודים מילדים יהודים שהולכים לבית כנסת.
 

iris mom of two

New member
בגלל זה לא שלחתי

ולא אשלח את הילדים לגנים יהודיים. אם כי הבת כן הלכה לגן של הJCC ביוסטון שזה היה גן מעולה, וחצי מהילדים היו לא יהודים
 

danakama10

New member
אז מצד אחד, הם לא בחרו לעזוב את ישראל

ולכן אתה לא רוצה לתת להם את ההרגשה שהם בגלות.
מצד שני, כל שנה אתם נגררים לביקורים בארץ, ברמה כזו שלא מאפשרת אף ביקור באף מדינה אחרת.
יש משהו יותר גלותי וחונק מזה? אנוכי במערב וליבי במזרח?
בהתחלה כלאת את הילדים בקהילה ישראלית מקומית, ועכשיו אתה חונק אותם בקהילה היהודית המקומית? מה בדבר להיות מי שאתם? ליצור את הקהילה שלכם המורכבת מחברים מכל רבדי החיים. חברים ישראלים, חברים מהעבודה (יש דבר כזה!), שכנים, הורים של חברי הילדים, חברים מחוגים ופעילויות שונות.
לחיות בצורה אותנטית זה הרבה יותר נעים מאשר לנסות להשתלב בכוח בקהילות שיש לכם קשר רופף אליהן כי אתם חושבים שזה הדבר ה"נכון" לעשות.
 

iris mom of two

New member
אין בעיה

אני מכירה כמה ילדים אמריקאיים של הורים ישראלים.
&nbsp
הם היום בוגרים. דוברים עברית ברמות שונות, מכלום עד שוטף. הילדים שלי הם גם אמריקאיים, עם אמא ישראלית. ההבדל? הילדים שלי יודעים שהם אמריקאיים. הם יודעים שהם יהודים, ואיך להיות יהודים באמריקה.
&nbsp
הרבה מהבוגרים האחרים מחפשים זהות. הם לא ישראלים, הם ילדים של ישראלים. הם יהודים, אבל לא יהודים אמריקאיים, כי הם לא מכירים ויודעים מה זו הזהות הזו. הם מבולבלים.
&nbsp
הרבה מהם עוזבים את היהדות לחלוטין, חלקם עוברים לישראל ואז מגלים שישראל זה לא מה שהיה בבקורים שלהם. חלקם לומדים להיות יהודים אמריקאיים.
&nbsp
אנחנו מהגרים, כולנו פה בקבוצה מהגרים. כולנו מוצאים את הדרך שנכונה לנו. האם זה תמיד הדרך הנכונה לילדים שלנו? האם נצליח להעביר לילדים שלנו את מה שניסינו בלי תמיכת הקהילה? אפשרי. אבל הרבה יותר קשה
 

KallaGLP

New member
לא כל כך הבנתי למה יש דרך שנכונה לילדים.

אני לא חושבת שאני צריכה להחליט בשבילם. הילדים שלי פשוט מתחברים עם חברי הקהילה המקומית שאנחנו חיים בתוכה. כשהיינו בקליפורניה הם התחברו עם ילדים אסיאתיים ברובם (שהם בקשר הדוק איתם עד היום) וכשעברנו לוושינגטון הם התחברו יפה מאוד עם הקהילה המקומית, שכוללת אמריקאים לבנים וילדי מהגרים ממקומות רבים, החל מאירופה וכלה במזרח הרחוק. אני לא מרגישה שום צורך לכפות עליהם באופן מלאכותי קהילה של יהודים/ישראלים לשעבר שהם באופן טבעי לא מחפשים את החיבור איתה כי איננו חיים בקהילה הזו ואין לנו יותר מדי משותף איתה. גם אנחנו התחברנו פה לקבוצה של ישראלים, אבל גם למקומיים. לא עקרוני לנו אם מי שאנחנו מחוברים אליו הם ישראלים/יהודים או לא. הילדים מודעים היטב לכך שהם יהודים-ישראלים ואף מלמדים את חבריהם ה"גויים" עברית, אך בין החברים אין הפרדה של חבר א' הוא יהודי/ישראלי וחבר ב' אמריקאי/מהגר. כולם במעמד שווה.
 

danakama10

New member
בקיצור, את ובוסטון טוענים

שילד אמריקאי להורים ישראלים שלא שלחו אותו לסאנדיי סקול הוא חסר זהות, הוא אינו יהודי אמריקאי אמיתי, והוא מחפש את עצמו.
וכל זה בשרשור המדבר גם על רגש העליונות של יהודים...

אנחנו, בתור אנשים חילונים ומשכילים, לא מאמינים בקיומו של אלוהים. אנחנו כן אוהבים ומעריכים את התרבות היהודית (חגים, טקסים, סיפורים), כי זו התרבות שלנו. אין לי שום כוונה לשלוח את הילדים שלי לסאנדי סקול בו ידברו איתם על אלוהים כעובדה וישטפו להם את המוח שהיהודים הם העם הנבחר. אם לדעתך ולדעת בוסטון ילדי אינם יהודים אמריקאים "אמיתיים", תהנו לכם. מהצד לי נראה קצת עצוב המאמצים הקדחניים לעשות כל מה "שצריך" כדי להשתלב בחברה, ותוך כך להנחיל ערכים שונים מהערכים שלכם לילדים.
אני חושבת שאם מישהו מרגיש מנותק ולא קשור למקום בו הוא גר והוא אינו מצליח ליצור לעצמו זהות וחברה אמריקאית למרות הרצון והמאמצים שהוא משקיע בכך, להצטרף לבית כנסת יכול להיות פתרון לא רע. אבל אם ההצטרפות הזו גורמת לו להאמין שרק הילדים שלו ואלו שהולכים בדרכם הם יודעים להיות אמריקאים יהודים אמיתיים, זה גלותי ופאתטי.
 

iris mom of two

New member
יש לי חדשות בשבילך

אנחנו בגלות.
&nbsp
לא רואה שום דבר פתאטי בקבוצת החברים הטובים שלי. אני כן מאמינה בתת לילדים שלי בסיס לזהות משלהם. זהות שלהם! לא משהו שהם חלק ממני. הם לא ישראלים. הם אמריקאים.
&nbsp
זה שאני חלק מקהילה אומר שכשאבא שלי נפטר היו פה מלא אנשים שחיבקו אותי ואהבו אותי. רציתי לחזור הביתה לאיפה שאוהבים אותי. קיומו של אלוהים? זה דיון אחר, ולא קשור. בחרתי קהילה שבה לא שטפו להם את המוח שאלוהים זו עובדה, ובטח שלא יהודים זה העם הנבחר.
&nbsp
הרבה שלנו לא דורשת אמונה עוורת באלוהים. ההפך! אנחנו מתדיינים בשאלות הרבה. דת זה לא רק אלוהים.
&nbsp
דרך אגב, בקשר להתבוללות, כן הרבה מהקהילה נשואים ללא יהודים, או כאלו שבחרו להתגייר. כולם מגדלים ילדים שרואים עצמם כיהודים.
 

danakama10

New member
שמחה שלך זה מתאים ועובד

כאמור, בתור חילונית לא רואה את עצמי מתחילה לשים דגש כל כך גדול מהחיים שלי על התפלפלויות דת. לא הייתי גם רוצה להעניק זאת לילדי. לילדי אני מנסה לתת זהות של יהודים חילוניים, כאלו שלא מאמינים באלוהים אבל מרגישים שייכות לעם היהודי.

וחברים טובים זה חשוב ונהדר, אבל הם יכולים להגיע מכל מקום. נהדר שאת מצאת אותם בבית כנסת, אבל מי שמצא חברים טובים במקומות ודרכים אחרים, לא צריך להגיד ולרמוז לו שהוא אינו יהודי אמריקאי אמיתי. זה מטופש.
 

iris mom of two

New member
וגם מטופש

להגדיר מה שכתבתי.
&nbsp
לא אמרתי ולא רמזתי שהם לא יהודים אמריקאיים אמיתיים. ההפך, מטבע הדברים והעובדה שהם אמריקאים ויהודים הם יהודים אמריקאיים אמיתיים.
&nbsp
מה שכן כתבתי זה שלפעמים הזהות שהורים ישראלים חושבים שהם מנחילים לידים היא עמומה מדי וקשה לילדים להמשיך לבדם והם קצת אבודים. וכמו שכתבתי, לא ולם. אבל זה בהחלט משהו לחשוב עליו.
&nbsp
בשבילי זהות והרגשה של שייכות לעם היהודי לא יכולה לבוא בלי קהילה, או בוואקום.
 

danakama10

New member
אני מצטטת אותך

״הרבה מהבוגרים האחרים מחפשים זהות. הם לא ישראלים, הם ילדים של ישראלים. הם יהודים, אבל לא יהודים אמריקאיים, כי הם לא מכירים ויודעים מה זו הזהות הזו. הם מבולבלים.״
להגיד על יהודים שלא חברים בבית כנסת שהם אינם יודעים מה זה להיות יהודי אמריקאי זה מקומם מאוד (״הם שכחו מה זה להיות יהודים״, מוכר?).
אני שמחה לבשר לך שאני מכירה אנשים שגדלו כאן כאמריקאים ילדים לישראלים ואין כל פגם עם הזהות האמריקאית יהודית שלהם, מבלי שיהיו חברים בבית כנסת. לכן אני שמחה שתיקנת את עצמך בהודעה לה אני מגיבה עכשיו.
 

danakama10

New member
אני מקווה בשבילך

שאותך היהודים האמריקאים האמיתיים החכמים והמוצלחים שאתה כל כך משווע להדמות להם אכן אימצו אותך לתוכם ורואים בך אחד משלהם.

אני רק יודעת שהאנשים החכמים והמוצלחים באמת נוטים לעשות מה שהמצפון שלהם מכתיב, והם לא רצים להצטרף לקבוצה כלשהי שמחזיקה בדיעות שונות משלהם רק כדי להרגיש שהם שייכים לקבוצה כלשהי ויש להם שייכות. אם אתה ואשתך אכן דתיים מאמינים וגם בארץ נהגתם ללכת לבית כנסת, ההודעה אינה עבורך. אבל אם בית הכנסת משמש עבורכם ועבור הילדים דרך להתברג בחברה היהודית האמריקאית ולהרגיש שייכים, ובעקבות כך אתה בא ומסווג מי יהודי אמריקאי אמיתי, אזי רגש הנחיתות שלך זועק.
 

Gidi Shemer

New member
קצת חוזר על דברים שנאמרו

המקום היחידי שבו הרקע הישראלי יעזור הוא לא עניין הישראליות אלא העניין ההגירתי, וזה לא מבחינת מהגר = בונוס נקודות, אלא מבחינת פוטנציאל להתייחס לעניין ההגירה כילד ב- essay שהוא כותב לאוניברסיטה. במילים אחרות, להעביר את החוויה של משבר (והגירה היא תמיד סוג של משבר, גם אם זמני) ואיך השפיעה על הילד וכיצד הוא נבנה מהחוויה הזו.
לא יותר
 
למעלה