"האקדמיה ללשון: לא ללימוד משפטים באנגלית" -

[מיכי 10]

"האקדמיה ללשון: לא ללימוד משפטים באנגלית" -

מה דעתכם

הנה הכתבה מהערב בווינט:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4505838,00.html

זכור לי שהיה לנו כבר מזמן דיון בנושא זה. אני רק לא זוכרת אם הוא היה כאן, או באחד מפורומי השפה העברית.

אתמול קיבלתי (כמו גם רבים מכם, מן הסתם) מכתב מהאקדמיה ללשון העברית, המבקש מאיתנו "להצטרף אלינו ולפעול כהבנתכם לסיכול התכנית הזאת.".

למרות שמיהרתי מאד לצאת מהבית, הנושא כל כך מעצבן אותי, שבלי להתעכב אף רגע, ואפילו בלי לקרוא עדיין את תקציר מכתבו של פרופ' משה בר-אשר אל שר החינוך, "יריתי" מיד מכתב תשובה, המתחיל במילים:

"מסכימה אתכם במאה אחוז!"

 

[Jargony]

מסכימה עם המסכימים...

כן, גם אני קיבלתי העתק של המכתב הזה בדוא"ל.
מעציבה אותי המהירות שבה אנחנו ממהרים להשליך שלאחר יד ערכים ועקרונות כה רבים שהדורות הקודמים לנו נלחמו עליהם בחירוף נפש.
למשל אין אמירה שמרגיזה אותי יותר מן האמירה "כמו ב..." (אמריקה וכיו"ב).
בכל זאת הערה זעירה אחת: המלחמה "נגד" משהו מקנה לו כוח ועל כל פנים אינה מייצרת חלופות.
במקום "לא ללימוד משפטים באנגלית" אני מציעה כן ללימוד משפטים בעברית.
ליל מנוחה וחלומות עבריים מתוקים...

 

[asaphx]

אני חושב שזה לא העסק שלהם

 

[מיכי 10]

זה לא העסק של מי?

של האקדמיה? למה? אז של מי כן?

 

[asaphx]

העסק של מי שלומד ומלמד

לא שזה משנה, מה האקדמיה חושבת בנושא, חוץ ממאמר בעיתון ודיון בפורום

 

[מיכי 10]

o.k., אז מה אתה אומר בזה?

לפורום בלשנות יש עניין לעסוק בנושא כזה, מבחינת שפת הלימוד. לא?

 

[asaphx]

לפורום כן, לאקדמיה לא כל כך

 

[מיכי 10]

למה לאקדמיה לא? נראה לי שזה

צריך להיות דווקא אחד מתפקידיה המובהקים של האקדמיה ללשון העברית.

 

[asaphx]

זאת תהיה תמימות מצדי

לדרוש שהאקדמיה העברית, גוף ממשלתי הממומן מתקציב המדינה לא יעסוק בנושאים פוליטיים מובהקים. זה יהיה מצחיק אפילו. ובכל זאת, זה לא אומר שאני צריך להסכים עם זה הייתי מעדיף שהאקדמיה תקדיש את כל עבודתה לעניינים לשוניים יותר, כמו חידושי לשון וכו'. גם סטנדרטיזציה זה בסדר, למרות שזה קצת מיותר לדעתי.

בכל אופן, השתתפות ב"מלחמת הלשון" אינה מופיעה כאחת ממטרות האקדמיה בתקנונה, ולכן יש מקום להלין על חריגה מסמכות.

 

[מיכי 10]

לא ידעתי (כי לא העסקתי את עצמי במחשבה על כך)

שהאקדמיה היא גוף ממשלתי. אבל זה בהחלט הגיוני.
בכל אופן, אפשר לקרוא באינטרנט מה הם תפקידיה של האקדמיה.
אבל למה אתה חושב שזה לא מתפקידה לעסוק "במלחמת הלשון"? למה לא להמשיך את מאבקו הקשה והמושקע של אליעזר בן יהודה. הרי לא נרצה שהמפעל העצום שלו ירד לטמיון בגלל סיבות כאלה או אחרות. זאת עלולה להיות, לדעתי, בכייה לדורות.

במקרה אני יודעת שפרופ' משה בר-אשר, נשיא האקדמיה, עסוק בתקופה זו ולמשך החודשים הקרובים "עד מעל לראש". אחרת הייתי בודקת אפשרות (איתו ועם הנהלת "תפוז") לארח אותו בפורום.

 

[asaphx]

כאמור

מקריאה באינטרנט, לא נראה, לפחות כפי שמשתקף מהתקנון, שהשתתפות במלחמת הלשון היא להמשיך את מאבקו של בן יהודה.

השאלה אם נרצה או לא נרצה שמפעלו העצום ירד לטמיון היא כמובן שאלה פוליטית לעילא, אך נגזרת ממנה שאלה תיאורית חשובה - מה פירוש המונח "ירד לטמיון" בהקשר זה, ומהתשובה לשאלה זו נגזרת השאלה התיאורית העיקרית לעניין - האם יש סיכוי שמפעלו ירד לטמיון בגלל שבאחת האוניברסיטאות התחילו לתת קורסים באנגלית, או בגלל שאנו צופים הרבה בטלויזיה, או בכלל כל עוד יש מספר רב מאוד של דוברי עברית שעברית על גווניה השונים היא שפתם העיקרית והשפה שבה הם מגדלים את ילדיהם. ושוב מכאן נגזרת השאלה מהי 'עברית על גווניה השונים', והיא נדרשת לצורך מענה על השאלה.

כדאי להכריע קודם בשאלות התיאוריות טרם ואם בכלל מגיעים לעיסוק בשאלה הפוליטית.

 

[asaphx]

תיקון - צ"ל

"שהשתתפות במלחמת הלשון והמשך מאבקו של בן יהודה הם מתפקידיה של האקדמיה"

 

[מיכי 10]

לפי התקנון, מן הסתם זה באמת לא אחד מתפקידיה

הרשמיים של האקדמיה, לשמור על מפעלו של אליעזר בן יהודה. אך מי ישמוא עליו אם לא כולנו והאקדמיה?

ובקשר ללימוד באנגלית, אני חוששת שלא מדובר רק באחת מהאוניברסיטאות. ואם אני טועה בזה - אדרבה.

תראה, זה נכון שרובנו דוברים עברית, והיא שפת האם של חלק גדול מאיתנו. ואנחנו, אכן, מגדלים את ילדינו בעברית, וכו' וכו'. ובכל זאת, מצבהּ של העברית אינו טוב במיוחד. באמת יש הידרדרות מכאיבה בשפה.
אתן דוגמה אישית, כי זה הכי קל: אפילו אצל חלק מהילדים שלי, שגדלו בְּבית בו יש כבוד עצום לשפות בכלל, ולעברית - במיוחד במיוחד, אני שומעת טעויות מפתיעות, מעציבות ומעצבנות. ויש איזו התנגדות שאני לא מצליחה אפילו להבין, לשימוש במילון. והאמן לי שהם ראו דוגמה הפוכה אצלי: לא היתה כמעט ארוחת שבת או חג, בה לא קמתי לפחות פעם אחת לבדוק משהו במילון אבן שושן.
וכיום, המילון הוא הספר הכי שימושי שלי. אני בודקת מילים רבות במילון על תקן יומיומי. חשוב לי שנדבר בשפה טובה, אם גם מעורבת בסלנג, אבל ללא שגיאות.

אלא שאני שומעת בכל מקום שגיאות בעברית בכמויות מדאיגות. לא אכפת לי שידברו עברית מדוברת. אבל בכל זאת, יש גבול! קצת כבוד לשפה לא תהיה בקשה מוגזמת.

 

[asaphx]

דעתי

מצבה של העברית מצוין. היא אינה בסכנת הכחדה אלא במצב תמידי של שינוי. שפה נכחדת כאשר דובריה מפסיקים לדבר בה ועוברים לדבר בשפה אחרת לחלוטין, לא כאשר השפה עצמה משנה את פניה או סופגת השפעות משפות אחרות.

מי שטועה בשפה זאת את ולא ילדייך. ילדייך בסה"כ מציגים בפנייך שינויים בשפה שאת אינך מסכימה איתם - והדבר משול לחזאי שרוצה בכל מאודו שמחר ירד גשם.

 

[קזרדי]

העמדה שלך היא פוסט-מודרניסטית מובהקת...

כמו שהפוסט-מודרניזם טוען שאין אמת מוחלטת אלא רק נרטיבים שווי מעמד, כך לדעתך אין שפה תקינה וכל שינוי שקורה בשימוש בה הוא לגיטימי ומבורך.

אז נכון, העברית לא בסכנת הכחדה. אבל יש מרווח גדול בין מצב מצוין לבין הכחדה, והעברית אינה במצב מצוין.
מה שקורה הוא תהליך מתמשך של רידוד השפה והידלדלותה, שקשור לכל מיני תהליכים חברתיים ולצערי מקבל גם לגיטימציה מהאקדמיה ללשון (בכל מיני החלטות שנותנות חותמת כשרות לכתיבה קלוקלת בעברית).
אוצר המילים שבו משתמשים הצעירים הולך וקטן, ועל כל מילת סלנג חדשה שנכנסת לשימוש יוצאות מהמחזור עשר מילים ותיקות כשבד"כ הן מהרובד היותר "עשיר" שלה.
הדקדוק גם הוא הולך ומידלדל, וכך לדוגמא צורת הרבים נקבה כבר בוטלה כמעט לחלוטין, הגיית הצירה נעלמה והיא נהגית כסגול, ויש עוד דוגמאות.
עובדתית, היום צעיר בוגר מערכת החינוך הישראלית בקושי מצליח להבין יצירה ספרותית מלפני כמה עשורים (מבחינת אוצר המילים והתחביר... לא מבחינת העלילה), ולא כל שכן שהוא זקוק ל"תרגום לעברית" של התנ"ך.
אז לא, זה לא סתם "שינויים בשפה שאיני מסכים להם". אלה שינויים בשפה שהופכים אותה לענייה יותר ו"על הדרך" גם מנתקים את דובריה מאוצרות התרבות של העבר.

 

[מיכי 10]

נכון. גם לדעתי חלים על העברית תהליכים של

הידלדלות ורדידות.
לי לא כל כך מפריעים השינויים איתם הסכימה האקדמיה בבחינת לא להקשות בדברים שאין הקהל יכול לעמוד בהם. אני דווקא שמחה על חלק מהוויתורים שלה, אם כי הופתעתי מחלק מהם.
למשל הוויתור על צורת הרבים של נקבה, שימח אותי מאד מאד. גם הוויתור על מילה כמו "מַקְרֵר" וכד'.
לעומת זה, בקושי שמעתי על היעלמות הגיית הצירה והגייתו כסגול. את זה אני לא יכולה להבין, ולא לקבל! מה רצו להשיג בזה, בכלל?

ובדיוק חשבתי גם אני על תנ"ך ר"ם, המתרגם לילדים את שפת התנ"ך לעברית. פשוט מגוחך ובלתי מתקבל על הדעת. במקום להעלות להם את הרמה, יורדים אליהם.
אין לי בעיה, לעומת זה, עם כך שמתרגמים היום ספרי קריאה ישנים - מחדש, לעברית עדכנית וזורמת. אדרבה. אפילו רציתי לעשות זאת בעצמי לספר אחד מרתק. קראתי אותו ממש בקושי, בגלל השפה הארכאית והלא טובה שלו, וזה די קלקל לי את ההנאה מהקריאה.
אלא שעמדו בפני שתי בעיות עיקריות: 1. הספר אזל מן השוק! 2. חבר אמר לי שספר כזה יקראו רק מתי מעט, אז חבל על העבודה. (ואם מישהו מסתקרן, זה ספר שנכתב במקור בפולנית, ותורגם לעברית לפני עשרות שנים, על חייו של המלחין פרדריק שופן).

נכון, מסכימה איתך שצריך לשמור על עושר השפה העברית, על תקינותה לצד התפתחותה, ועל אוצרות התרבות שלה מהעבר.

 

[asaphx]

לגבי הצירה והסגול

העלמות ההבחנה בין התנועות (שהייתה הבחנה של אורך תנועה במקור, ככל הנראה) מקורה, כך משערים החוקרים בהגיה הארץ-ישראלית שהייתה נהוגה בארץ בראשית ימי הביניים, וממנה התפתחה ההגיה הספרדית, שגם בה לא התקיימה ההבחנה, לעומת הגיית אשכנז ותימן שהבחינו בין התנועות.

בעת התפתחות העברית החדשה, כחלק מהשעטנז שנעשה בין מסורות ההגיה האשכנזית והספרדית (עם העדפה ברורה לספרדית בעניינים רבים, מסיבות פרקטיות ומסיבות פוליטיות), נלקחה הגיית התנועות מהספרדים. כיום עדיין קיימים שרידים בלשון המדוברת להגיית אשכנז, למשל במילה 'תשע' שנהגית 'תיישע', ובנאומים של שמעון פרס.

האם ניתן לומר ברצינות שהעברית של עדות ספרד או יהודי ארץ ישראל הייתה עשירה פחות מזו של יהודי בבל או מנקדי הניקוד הטברני?

ולגבי תרגום התנ"ך, נסי לבקש מילדים בריטיים לקרוא טקסטים באנגלית עתיקה ללא תרגום. הם לא יצליחו, וגם מלכת אנגליה לא תצליח בכך. האם ניתן עקב כך לטעון ברצינות שהשפה האנגלית עניה, או שדובריה בורים ועמי ארצות?

שפות משתנות ובמרוצת השנים קשה לזהות אותן עם גלגוליהן הקודמים, עד שכלל אין מתייחסים אליהן כאותה שפה (למשל איטלקית, היא גלגול של השפה הרומית - היש איטלקי שיוכל לקרוא את יוליוס קיסר בשפת המקור?). זהו טבען של שפות, ונסיון להאבק בזה לא ישיג דבר, מלבד דורות של תלמידים מתוסכלים.

 

[מיכי 10]

הגבתי לפני כ-45 דקות. אבל החלטתי לוותר קצת:

 

[מיכי 10]

אף אחד (אני מקווה) לא טוען שהעברית של עדות

ספרד או יהודי א"י פחות עשירה או פחות טובה מזאת של כל דוברי העברית האחרים.

הגיית המילה "תשע" ע"י יהודי אשכנז, אינה נשמעת כמו "תיישע", אלא רק כמו "תישע"! נכון שיש אנשים שהוגים צירה מוגזם, כמו שמעון פרס, ויש אנשים שהוגים אפילו עוד יותר מוגזם, כמו קונָה מבוגרת ב"ניופארם" , שביקשה לקנות מטהר אוויר לשיייירותים, וחזרה על המילה בהיגוי הקשה הזה פעמים אחדות. אבל אני מקווה שאין רבים שהוגים כך.
בכל אופן, מוזר בעיני שיש ההוגים את המילה "ביצה" כמו "בֶּצה", ו"זיתים" כמו "זֶתים"...

ובקשר ל"תרגום" התנ"ך לעברית, אני ממש לא מסכימה איתך! כתבתי כאן קודם את דעתי, ולמרות שאני לא רואה שום קשר בין התנ"ך ובין פוליטיקה, ולמרות שכתבתי שלא אמחק את מה שכתבתי, נמלכתי בדעתי וכן מחקתי. כי אני לא מוכנה לגרום - אולי - לריב בפורום "על הגב" של התנ"ך. אז רק בקטנה: אין להשוות בינו ובין טקסטים עתיקים בשפות אחרות.
ואגב, לי אין שום קשר עם ילדים בריטיים, ואפילו לא עם מלכת אנגליה.

 

[קזרדי]

ההשוואה בין אנגלית שקספירית לתנ"ך...

לא נכונה, כי חוסר היכולת לקרוא אנגלית שקספירית הוא תהליך שקרה לאיטו במשך מאות שנים, ולעומת זאת חוסר היכולת של התלמידים בארץ לקרוא בתנ"ך הוא תהליך שקרה תוך עשור או שניים. כשאנחנו למדנו בבית הספר אף אחד לא העלה על דעתו לתרגם לנו את התנ"ך, וגם לא היה צורך בכך.