"הארץ" וחולצת הבטן
במאמרו "6 הערות על המצב" ב"הארץ" אתמול, מלין יואל מרקוס, גורו הגורואים של קוראי "הארץ" (וגם שלי) על הנשים הבאות לעבודה עם חולצת בטן וג'ינס נמוכים (ראו למטה). הנושא החשוב ביותר הזה מופיע במאמר אחרי: שרון והפלסטנאים והורדת ההתנחלויות ולפני: זכות השתיקה של משפחת שרון,אליקים רובינשטיין ומלחמתו ברעים והנשק להשמדה המונית בעירק. כנראה שנושא חולצת הבטן (שנפוצה גם, מה לעשות, במשרדי המערכת של "הארץ"), הגיע למר מרקוס, אם לא עד צואר לפחות עד משהו אחר. בסיום הקטע (ראו למטה) ממליץ הכותב לפנות למשטרה בתלונה על הטרדה מינית. המלצה זו החזירה אותי אחורה מספר שנים והזכירה לי שלושה דברים: 1. החרדיות ונשים אורתודוקסיות (והיום גם נשות הכיפה הסרוגה) שמגלחות את שיער ראשהן או חובשות סירים עגולים על שערן (בלווי חצאיות לוחכות רצפה כמובן), זאת כדי שחס וחלילה, רחמנא ליצלן לא תמשוכנה את תשומת ליבם של תלמידי חכמים. 2. המורים בתיכון שדרשו מהבנות (בתחילת שנות השמונים, אז היו עדיין מורים בתיכון) לא ללבוש חולצות טי כי המראה מסיח את דעתם בזמן השיעור. 3. השופט הבאר-שבעי שזיכה נהג משאית מאשמת אונס כי המתלוננת "לבשה גופייה" והיה בזה כאילו משום פרובוקציה. ואני אומר - זה הרי הכל בעינים או בדמיון החולני של המסתכל. זכותן של נשים להתלבש כראות עניהן מבלי להיות קרבנות של מוחות מעוותים של גברים חולניים, פרימיטיביים ושובניסטים. אבל רגע אחד, לפני שאתן מתנפלות עלי ב: יש חוקים של מקומות עבודה, יש חברות שיש להן קוד לבוש, יש חברות שעוסקות עם לקוחות מכל הסוגים וצריך להתחשב בריגשותהם, ואני אומר כמובן, כמובן, אבל בגדול - בה המבאג!
במאמרו "6 הערות על המצב" ב"הארץ" אתמול, מלין יואל מרקוס, גורו הגורואים של קוראי "הארץ" (וגם שלי) על הנשים הבאות לעבודה עם חולצת בטן וג'ינס נמוכים (ראו למטה). הנושא החשוב ביותר הזה מופיע במאמר אחרי: שרון והפלסטנאים והורדת ההתנחלויות ולפני: זכות השתיקה של משפחת שרון,אליקים רובינשטיין ומלחמתו ברעים והנשק להשמדה המונית בעירק. כנראה שנושא חולצת הבטן (שנפוצה גם, מה לעשות, במשרדי המערכת של "הארץ"), הגיע למר מרקוס, אם לא עד צואר לפחות עד משהו אחר. בסיום הקטע (ראו למטה) ממליץ הכותב לפנות למשטרה בתלונה על הטרדה מינית. המלצה זו החזירה אותי אחורה מספר שנים והזכירה לי שלושה דברים: 1. החרדיות ונשים אורתודוקסיות (והיום גם נשות הכיפה הסרוגה) שמגלחות את שיער ראשהן או חובשות סירים עגולים על שערן (בלווי חצאיות לוחכות רצפה כמובן), זאת כדי שחס וחלילה, רחמנא ליצלן לא תמשוכנה את תשומת ליבם של תלמידי חכמים. 2. המורים בתיכון שדרשו מהבנות (בתחילת שנות השמונים, אז היו עדיין מורים בתיכון) לא ללבוש חולצות טי כי המראה מסיח את דעתם בזמן השיעור. 3. השופט הבאר-שבעי שזיכה נהג משאית מאשמת אונס כי המתלוננת "לבשה גופייה" והיה בזה כאילו משום פרובוקציה. ואני אומר - זה הרי הכל בעינים או בדמיון החולני של המסתכל. זכותן של נשים להתלבש כראות עניהן מבלי להיות קרבנות של מוחות מעוותים של גברים חולניים, פרימיטיביים ושובניסטים. אבל רגע אחד, לפני שאתן מתנפלות עלי ב: יש חוקים של מקומות עבודה, יש חברות שיש להן קוד לבוש, יש חברות שעוסקות עם לקוחות מכל הסוגים וצריך להתחשב בריגשותהם, ואני אומר כמובן, כמובן, אבל בגדול - בה המבאג!