לא יכול להיות, יא אחמד
כשחיברו את התפילה "שפוך חמתך על הגויים", אחרי חורבן ירושלים בידי הבבלים (586 לפנה"ס) עוד לא היו ערבים בפלסטין, ואלה שהיו נודדים בסעודיה עוד לא למדו להגיד "לא אללה אילה אללה ומוחמד רסול אללה." האמת היא שהם עדיין לא הכירו בכלל את אללה, ורק מאיתנו למדו עליו.... יותר מאלף שנים אחרי שהתפילה הזאת חוברה. אגב, כדאי שאיסלאמי כמוך יכיר את התפילה הזאת כדי שתדע מהו בכלל המקור לאמונתך ולהווייתך: תהילים פרק עט א מִזְמוֹר, לְאָסָף: אֱלֹהִים, בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ-- טִמְּאוּ, אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ; שָׂמוּ אֶת-יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים. ב נָתְנוּ, אֶת-נִבְלַת עֲבָדֶיךָ-- מַאֲכָל, לְעוֹף הַשָּׁמָיִם; בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ, לְחַיְתוֹ-אָרֶץ. ג שָׁפְכוּ דָמָם, כַּמַּיִם--סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָם; וְאֵין קוֹבֵר. ד הָיִינוּ חֶרְפָּה, לִשְׁכֵנֵינוּ; לַעַג וָקֶלֶס, לִסְבִיבוֹתֵינוּ. ה עַד-מָה יְהוָה, תֶּאֱנַף לָנֶצַח; תִּבְעַר כְּמוֹ-אֵשׁ, קִנְאָתֶךָ. ו שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ-- אֶל הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּךָ: וְעַל מַמְלָכוֹת-- אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ, לֹא קָרָאוּ. ז כִּי, אָכַל אֶת-יַעֲקֹב; וְאֶת-נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ. ח אַל-תִּזְכָּר-לָנוּ, עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים: מַהֵר, יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ-- כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד. ט עָזְרֵנוּ, אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ-- עַל-דְּבַר כְּבוֹד-שְׁמֶךָ; וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל-חַטֹּאתֵינוּ, לְמַעַן שְׁמֶךָ. י לָמָּה, יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם-- אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם: יִוָּדַע בַּגֹּיִים לְעֵינֵינוּ; נִקְמַת, דַּם-עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ. יא תָּבוֹא לְפָנֶיךָ, אֶנְקַת אָסִיר: כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ--הוֹתֵר, בְּנֵי תְמוּתָה. יב וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם, אֶל-חֵיקָם; חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי. יג וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ, וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ-- נוֹדֶה לְּךָ, לְעוֹלָם: לְדוֹר וָדֹר-- נְסַפֵּר, תְּהִלָּתֶךָ.