האדם והבורא
האם אתה טוען שפולחני איסורים,ופולחני עשה,עיוורים,מתקנים בני-
בני אדם? - ממש לא. זו הסיבה שאיני דתי.
א-כי לדעתי הם סתם שעבוד עיוור,לעשות מהאדם רובוט. - מסכים איתך!
הם מדכאים רצון,בעת ביצועם, אך אינם עובדים על כיונון הרגשות. - מסכים!
הם לא יצרו,אדם יותר מפותח,נהפוך הוא,האלמנטים החיוביים של
האדם,באופיו הנפשי,ידוכאו. - מסכים !!!
הוא יהפוך ליצור יותר כנוע אולי,לפני הבורא שהוא מאמין בו.
אבל לא תווצר אצלו אהבה לזולת. - עד עכשיו מסכים במאה אחוז!
ב-אדם רק כאשר הוא עושה ומוותר מרצונותיו למען אחר,ומקריב,זה מטה
את ליבו לנתינה,איסורים כמו שמירת שבת,עם תיאורים גרניוזיים על
חומרת חילול השבת,ועל עונשים כבדים על זה,אלו סתם הפחדות והרתעות. - לגמרי, ולכן על זה כתבו המקובלים , מצוות אנשים מלומדה. יותר מכך, מקובלים כתבו על כך:
ומכאן תבין את היבֵשות והחשכות שמצאנו בדורנו זה, שלא נשמע כמוהן בכל הדורות שקדמו לנו, שהוא משום שאפילו עובדי ה' שמטו ידיהם מהעסק בסודות התורה.
בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, נ"ז
אוי להם לאותם אנשים, הגורמים שרוחו של משיח יסתלק וילך לו מן העולם, ולא יוכל לשוב לעולם, שהמה הם העושים את התורה ליבשה, כלומר בלי משהו לחלוחית של שכל ודעת, כי מצטמצמים רק בחלק המעשי של התורה, ואינם רוצים להשתדל להבין בחכמת הקבלה, לידע ולהשכיל בסודות התורה וטעמי מצווה. אוי להם, שהם גורמים במעשיהם הללו, שיהיו עניות וחרב וחמס וביזה והריגות והשמדות בעולם.
בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, ע'
זהו הטעם שרבי שמעון בר יוחאי צווח כל כך על זה, וקורא לעוסקים בפשט התורה, שהם ישנים בתרדמה, כי אינם פוקחים עיניהם כלל לראות באהבה שהקב"ה אוהב אותם, כאילו הם חס ושלום כפויי טובה אליו. ועוד, שאינם רואים ואינם יודעים דרך הקדושה כלל, ואת הדבקות בו יתברך.
הרמח"ל, מאמר הוויכוח, צ"ז
ועוד ציטוטים רבים של מקובלים על אותם לומדי הפשט. ...
ג-אגב,רצון לקבל הופך לרצון לתת?דבר ברור,אני לא מבין בדיוק את כוונתך
כשאומר להשפיע. - מה שנברא זה רצון לקבל בלבד, רצון לעצמו, זה החומר שלי שלך ושל כל אחד מאתנו. זה חומר הבריאה. ועליו כתבו בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין. כי המאור שבה מחזירו למטוב. אני מכיר בכך שאני מתקשה להסביר, אבל מדובר בהשתוות הצורה עם מה שנמצא מחוצה לנו, הבורא שהוא 100 אחוז השפעה, השוותי את הרצון שלי ב20 אחוז, אני עכשיו נמצא ברצון להשפיע ודומה לבורא ב 20 אחוז, ולכן גם נמצא בעולם נגיד עשייה,לפי שינוי החומר הפנימי שלי שהוא הרצון.
ד-ואגב,הארי כותב תורת הקבלה,ודומיו,מחזיקים מהגמרה וכל יתר מפרשי הדורות,
יש להם תפיסה,שמפרשים שהתקבל דברם והכרעו,היה הדבר תחת
השגחה עליונה,ובצדק,הם לא סוברים שאלוהים,התנכי,שכל האינטרס שלו,
בעולם הזה,הוא התורה,יניח לדברים במיוחד באופי כזה,להתנהל לטעות,
וללא הכוונה. - לגמרי, ההכוונה קיימת כל הזמן, רק שאנחנו לא משיגים את ההשגחה.
ה-דבר נוסף,מי הם בדיוק אותם מפרשים שאתה טוען שטעו?
התנאים?הגמרה?רשי ודומיו?הרמבם? - חס ושלום, אם היינו הולכים לפיהם היינו במקום אחר.
ו-ותאר מה לא בסדר במה שהם הביאו-האם אתה תומך נניח,ב איסור 39
אבות מלאכה,בשבת,כך שזה יוצר שיתוק מוחלט מפעולות? - איני תומך בכך אלא בכך בדרך ארץ, איני מאמין בכפייה, אני חשוב שזה עוצר את ההתפתחות. צדיק באמונתו יחיה. אך גם לשבת ולא לעשות כלום אינו פיתרון. אלא בלימוד חכמת הקבלה שבצורה פרקטית משנה את סדרי העדיפויות.
האם אתה לא זוכר אגב שמחלליה מות יומת,זה גרנדיוז מהתורה.
האם אתה סובר שאלוהים רצונו להרוג אדם,על פעולת מלאכה בשבת? - ממש לא. צריך להבין את שפת הענפים. מות יומת מדובר על הרצון לקבל.
ולכן כתוב כי קודם תחיית המתים הרצון לקבל צריך למות (זה מצב מסויים ברוחניות). אין כל קשר למצב הפיזי.