הגדולה שביצירות?

[Pazc1]

ביטלמן כדאי שתתקן את החתימה שלך

אם זאת באמת החתימה שלך כי יש לך טעויות קשות שם. הנה המילים הנכונות: Been Dazed and Confused for so long it's not true. Wanted a woman, never bargained for you. Lots of people talk and few of them know, soul of a woman was created below. אל תרשום מילים של שיר על סמך שמיעה בלבד.

 

[ביטלמן]

טיפש שכמותי... אני יתקן

 

[ביטלמן]

תקנתי תודה!

 

[23jozef]

פרזנס שולט!!

לדעתי הגדולה ביצירות היא for your life-הריף המדהים, האנרגיה וכל מה שמסביב עושים לי את החוויה לשמוע את הדיסק כל פעם מחדש

 

[tomshadmi]

מהמעט ששמעתי

over the hills and far away שיר פשוט טוב, משלב יפה אקוסטיות שקטות וחשמליות (פחות שקטות). גם המעבר בין האקוסטיות לחשמליות פשוט וטוב!

 

[ouria]

אכן שיר יפה מאוד

מהאלבום המעולה והיפה הזה. גם הטקסטים חמודים כאלה. מאיפה הכרת את השיר..?

 

[noosh]

ישששש!!!

מישהו שלא מתעלם מהשיר הזה

אני כ"כ אוהבת את השיר הזה ואף אחד לא אוהב אותו

 

[The Hairy Chicken]

למה אף אחד לא אוהב אותו?

אני ממש ממש אוהב אותו - פולק מדהים שמתפתח לכיוונים כבדים יותר. אחד מהעילויים הגדולים ביותר בבתי הקדושים. וחוצמזה החתימה של הניבלונגים למשל היא משם (Hey lady, you've got the love I need...)

 

[ThE RhythM]

אהמ

אף אחד לא אוהב אותו נושי? הממ...כ"כ מהר שוכחים אותי, ורק דיברנו לפני כמה שעות

(אגב...היי אני עומר ואני מפיץ דת הפייג'יזם, מישהו מעוניין להצטרף?)

 

[Physical Graffiti]

פייג'יזם?

נפלא, בדיוק בשבילי.

 

[noosh]

אתה יודע שאני אף פעם לא שוכחת אותך

 

[PussyHell]

גפן!

מה אתה עושה פה?! סתם

.

 

[JP ZoSo]

אני! אני! אני!!!!

אני יואב! ואני מצתרף!

 

[Physical Graffiti]

**מצטרף!!

 

[Black Haze]

חחחחח פייג'יזם ../images/Emo6.gif

אני מעוניינת להצטרף!

 

[האקספקטורה666]

טוב, אז מכיוון שאת הרוב אמרו

אז אני אלך על, "the battle of evermore" יש משהו אפוף מיסתורין (גם) בשיר הזה, אבל מה שמעצים אותו לדעתי, זה העובדה שהוא נשאר שיר פשוט, בלי כלים חשמליים, ואפשר גם לייחס את האקוסטית לכלי פולק, יש משהו מאוד פולקלוריסטי אירי קלטי כזה בשיר. תוסיפו לזה את המילים ההזיות לחלוטין, שנראה כאילו פלאנט עושה סיכום בעירבוביה של כל ספרי טולקין, ולא לשכוח גם את האופי שבו הוא שר.. כל אלה יוצרים את אחד השירים הכי יפים שלהם לדעתי. הזוי לחלוטין.. אבל מדהים

 

[Blind Idiot]

Tea For One

וגם- Battle Of Evermore

 

[Blind Idiot]

אבל מצד שני...

אי אפשר להגיד על להקה שיש לה שיר הכי טוב (ובמיוחד לא לד זפלין) וגם יש פה עניין של טעם אישי... אבל גם בלי טעם אישי- אני חושב שזה יכול להיקבע כעובדה שאין ללהקות כמו לד זפלין שיר אחד הכי טוב... כי תמיד לכל אחד בתקופות מסוימות יש שירים של אותה להקה שהוא שומע יותר ויש שפחות וזה מתבטא בזמן כתיבתם את העדפותיהם... כי עובדה שגם אני כתבתי שני שירים שבחירות אבל אז אני עובר גם על הבחירות של אחרים וכמו כולם אני אומר לעצמי "וואלה גם קאשמיר מתאים להיות הכי טוב. וואי וגם הארטברייקר... אה נכון! יש גם את דייזד אנד קונפיוזד! ואיך שכחתי בכלל מריין סונג..." וכו' וכו'... אז זה נחמד לראות ככה מה כל אחד אוהב הכי הרבה אבל נראה לי שדירוג שירים זה לא כ"כ בשבילי... אה, וגם רציתי להגיד שכמו פינק פלויד גם לד זפלין שינו סגנון/ות במהלך הקריירה ואז יש את "שיר הבלוז הכי" והשיר הרגוע הכי טוב" הפסיכודלי הכי טוב"... ודברים כאלה...

 

[The Hairy Chicken]

היו להם במקסימום שני שירים

פסיכדליים. הראשון הוא dazed and confused מהראשון - עם הסולו הנסיוני וההזוי באמצע, כשג'ימי מנסר בקשת של צ'לו את הגיטרה שלו. השני הוא whole lotta love מהשני - עם המעבר של דקה-שתיים באמצע. חוצמזה, זפ ממש לא נגעו בפסיכדליה. אפשר לראות בהם אפילו אנטיתזה לפסיכדליה כשהלכו לכיוונים כמעט בלוזיים לחלוטין בשני הראשונים, בעוד שבאותה תקופה (1968-1969) הפסיכדליה פרחה (למרות שהלהקות הגדולות - הביטלס, הבYרדס, קאנטרי ג'ו והדגים - כבר עזבו את הסגנון).

 

[Blind Idiot]

מי אמר שזפ?

תראה/י שוב כתבתי שכמו פינק פלויד ששינו סגנונות עם הזמן נתתי דוגמא לזה שללהקה שמשנה סגנונות (לדוגמא בלוז,פסיכודלי,רגוע וכו'...) יש את "השיר ה____ הכי טוב" לא אמרתי שלזפ היו הרבה שירים פסוכדליים... דר"א מי שיצא לו לשמוע הופעה שלהם יכול להצדיק את טענתי שהקטעים של 20+ דקות חריגה משירים לקטעים פסיכודליים הם עדיין מעולים וגם בסגנון זפלין וגם בסגנון פסיכודלי...