הגיעה שעת בובליל ללכת הביתה, עכשיו - דעה|דיון
טוב אז לפני שאני מסביר למה, אני חייב לעשות קדימון קצר. מי שיודע ומי שלא אני אוהד מושבע של בובליל מהרגע שרגלו דרכה בוילה. וצריך להבין, מעולם לא עקבתי בצורה כזאת אחרי תוכנית ריאלטי.. האמת גם לא אחרי תוכנית טלויזיה אחרת.. ודאי שלא שלחתי SMS עבור מישהו או משהו. הפעם נתפסתי, אני רואה כל הזמן ערוץ 20, עוקב בפורום, רואה תקצירים.. ומעדכן גם כשאני יכול. מהרגע הראשון הבנתי שבובליל הוא תכלית האדם שכולו טוב, מצחיק, אמיתי, חכם ויודע לקרוא את כל המהלכים של האחרים. האהדה אליו התחזקה אצלי בעיקר אחרי שגילינו מיהי שיפרע, והעריכה המגמתית שמשום מה מסננת כל מילה רעה שיוצאת לה ולחברה 'צ' מהפה ( יוסי שמוק, יהודים יד שניה.. ועוד הרבה פנינים כאלה ואחרים שיוצאים לה מהפה). בנוסף, תמיד חיבבתי את עינב... אולי זה היה בגללתי יוסי.. אבל עדיין הניסיון להציג אותה כטיפשה, והזלזול המתמשך של ה"פרידמנים" בה.. עורר בי אמפתיה כלפיה, אבל זהו - כל זה נגמר. בזמן האחרון עושה רושם שכל הדיון סביבם עבר לסוג של מאבק אשכנזים - ספרדים, בהתחלה זה לא הזיז לי, בעיקר מהסיבה שסלדתי מההתנהגות של צבר - שפרע, ומה לעשות - עובדתית הם בצד האשכנזי. אבל באיזשהו מקום, התחלתי כבר להרגיש לא נעים... ואז.. כמו בכל סיפור מעניין מגיע הקש ששובר את הגב של הגמל המסכן והעייף. אתמול בתוכנית חדשות סוף השבוע בערוץ 2 עשו כתבה על "האח הגדול", בסוף הכתבה נכנסו לבית משפחת בובליל. ראינו את אמא בובליל ואת אחות בובליל שוטחות את דעתם על "האשכנזים", על כמה שהם (המזרחיים?) מקופחים.. עמנואל רוזן עשה צעד מעניין ואמר שעובדתית הרבה קהל אשכנזי אוהב את בובליל ומצביע לו בהמוניו... מה תשובתם של הבובלילים? קנאה.. האשכנזים רואים ביוסי משהו שהם רוצים להיות והם לא. אני חושב שהם לקחו את הויכוח בין בובליל לש"ץ צעד אחד רחוק מדי, הפכו אותו לטהור גזעני. אני לא חושב שהם צודקים אני לא רואה ביוסי שום דבר שאני רוצה להיות, אלא דבר שאני כן. אני, אשכנזי, לא יכול יותר לסמס לבובליל. אני עדיין אוהב אותו וחושב שמגיע לו הרבה יותר מלש"ץ, אבל משפחתו וחבריו דוחים אותי, הם לא רוצים באהדתי - אני מבחינתם נטע זר שלא מגיע לכבדו. הבובלילים רוצים לחבר אותי לאיפה שאני לא מרגיש שייך, הם רוצים שאעבור צד ל-ש"ץ, הם לא מקבלים אותי כשונה מהם - אז לצערי אין לי ברירה, למרות שאני לא אוהב אותם והייתי שמח שמישהו אחר ייצג את ה-'עדה' שלי אין לי ברירה, אלא לומר: אני לא סובל אותך שיפרע, אבל אני איתך.
טוב אז לפני שאני מסביר למה, אני חייב לעשות קדימון קצר. מי שיודע ומי שלא אני אוהד מושבע של בובליל מהרגע שרגלו דרכה בוילה. וצריך להבין, מעולם לא עקבתי בצורה כזאת אחרי תוכנית ריאלטי.. האמת גם לא אחרי תוכנית טלויזיה אחרת.. ודאי שלא שלחתי SMS עבור מישהו או משהו. הפעם נתפסתי, אני רואה כל הזמן ערוץ 20, עוקב בפורום, רואה תקצירים.. ומעדכן גם כשאני יכול. מהרגע הראשון הבנתי שבובליל הוא תכלית האדם שכולו טוב, מצחיק, אמיתי, חכם ויודע לקרוא את כל המהלכים של האחרים. האהדה אליו התחזקה אצלי בעיקר אחרי שגילינו מיהי שיפרע, והעריכה המגמתית שמשום מה מסננת כל מילה רעה שיוצאת לה ולחברה 'צ' מהפה ( יוסי שמוק, יהודים יד שניה.. ועוד הרבה פנינים כאלה ואחרים שיוצאים לה מהפה). בנוסף, תמיד חיבבתי את עינב... אולי זה היה בגללתי יוסי.. אבל עדיין הניסיון להציג אותה כטיפשה, והזלזול המתמשך של ה"פרידמנים" בה.. עורר בי אמפתיה כלפיה, אבל זהו - כל זה נגמר. בזמן האחרון עושה רושם שכל הדיון סביבם עבר לסוג של מאבק אשכנזים - ספרדים, בהתחלה זה לא הזיז לי, בעיקר מהסיבה שסלדתי מההתנהגות של צבר - שפרע, ומה לעשות - עובדתית הם בצד האשכנזי. אבל באיזשהו מקום, התחלתי כבר להרגיש לא נעים... ואז.. כמו בכל סיפור מעניין מגיע הקש ששובר את הגב של הגמל המסכן והעייף. אתמול בתוכנית חדשות סוף השבוע בערוץ 2 עשו כתבה על "האח הגדול", בסוף הכתבה נכנסו לבית משפחת בובליל. ראינו את אמא בובליל ואת אחות בובליל שוטחות את דעתם על "האשכנזים", על כמה שהם (המזרחיים?) מקופחים.. עמנואל רוזן עשה צעד מעניין ואמר שעובדתית הרבה קהל אשכנזי אוהב את בובליל ומצביע לו בהמוניו... מה תשובתם של הבובלילים? קנאה.. האשכנזים רואים ביוסי משהו שהם רוצים להיות והם לא. אני חושב שהם לקחו את הויכוח בין בובליל לש"ץ צעד אחד רחוק מדי, הפכו אותו לטהור גזעני. אני לא חושב שהם צודקים אני לא רואה ביוסי שום דבר שאני רוצה להיות, אלא דבר שאני כן. אני, אשכנזי, לא יכול יותר לסמס לבובליל. אני עדיין אוהב אותו וחושב שמגיע לו הרבה יותר מלש"ץ, אבל משפחתו וחבריו דוחים אותי, הם לא רוצים באהדתי - אני מבחינתם נטע זר שלא מגיע לכבדו. הבובלילים רוצים לחבר אותי לאיפה שאני לא מרגיש שייך, הם רוצים שאעבור צד ל-ש"ץ, הם לא מקבלים אותי כשונה מהם - אז לצערי אין לי ברירה, למרות שאני לא אוהב אותם והייתי שמח שמישהו אחר ייצג את ה-'עדה' שלי אין לי ברירה, אלא לומר: אני לא סובל אותך שיפרע, אבל אני איתך.
