מסכים איתך בהכל חוץ מכל
מה שקשור לשפרה. לדעתי את מנתחת את ההתנהגות שלה ממש לא נכון. את אומרת שהמפנה חל בויכוח עם אשר. את צריכה לזכור שהשיחה ההיא התרחשה ביום שישי לקראת סוף משימת חוסר השינה. כולם כבר התכוננו ללכת לישון, ושפרה אמרה פנתה לאשר והעלתה את הרעיון שיקדימו את קבלת השבת כדי שהוא לא יצתרך לעשות אותה לבדו, כשכל הדיירים כבר ישנים. הכל התחיל מרעיון יפה של שפרה לטובת אשר. אשר שכבר מזמן התמלא עצבים על כך ששפרה מבינה ביהדות "פי אלף ממנו" (הוא אמר את זה) לא שומרת על המצוות. והוא זה שהפך את זה למהומת אלוהים. אפשר לגמרי להבין למה שפרה רצתה לסיים את הויכוח. הרי הוא אמר לה "אין דבר כזה להקדים קבלת שבת! תראי לי את זה בספר", וכשהיא הראתה לו בדיוק שכתוב ניתן להקדים את קבלת השבת, הוא התעלם מזה לחלוטין והתעקש לגלוש לדקדוקי עניות. להתפלפלות דתית. אבל שפרה בכלל לא רצתה להתווכח, היא העלתה רעיון לטובת אשר. היא לא רצתה להתפלפל, היא יצאה מהעולם הזה והוא ניסה לגרור אותה לזה בכוח.
מה שקשור לשפרה. לדעתי את מנתחת את ההתנהגות שלה ממש לא נכון. את אומרת שהמפנה חל בויכוח עם אשר. את צריכה לזכור שהשיחה ההיא התרחשה ביום שישי לקראת סוף משימת חוסר השינה. כולם כבר התכוננו ללכת לישון, ושפרה אמרה פנתה לאשר והעלתה את הרעיון שיקדימו את קבלת השבת כדי שהוא לא יצתרך לעשות אותה לבדו, כשכל הדיירים כבר ישנים. הכל התחיל מרעיון יפה של שפרה לטובת אשר. אשר שכבר מזמן התמלא עצבים על כך ששפרה מבינה ביהדות "פי אלף ממנו" (הוא אמר את זה) לא שומרת על המצוות. והוא זה שהפך את זה למהומת אלוהים. אפשר לגמרי להבין למה שפרה רצתה לסיים את הויכוח. הרי הוא אמר לה "אין דבר כזה להקדים קבלת שבת! תראי לי את זה בספר", וכשהיא הראתה לו בדיוק שכתוב ניתן להקדים את קבלת השבת, הוא התעלם מזה לחלוטין והתעקש לגלוש לדקדוקי עניות. להתפלפלות דתית. אבל שפרה בכלל לא רצתה להתווכח, היא העלתה רעיון לטובת אשר. היא לא רצתה להתפלפל, היא יצאה מהעולם הזה והוא ניסה לגרור אותה לזה בכוח.