הגעתם למדור פר"ט. ברצונכם להתנדב?
החלטתי לנסות להעיר את שוכני הפורום. מעניין אם אצליח. לרובנו כאן יש (או יהיה) פרופיל 21. בצו הראשון שמתקיים בלשכת הגיוס האזורית בכיתה י"א, קובעים לכל מלש"ב (מועמד לשירות בטחוני) ציון המציין את הכשירות הגופנית והנפשית של אותו אדם לשירות צבאי. הציונים נעים בין 97 (הציון הגבוה ביותר) עד 21 (אי כשירות תמידית לשירות בצה"ל= פטור משירות צבאי). מרגע קבלת הפטור עומדות בפני המלש"ב לשעבר שתי אפשרויות: להתנדב לצבא, או לא להתנדב לצבא. מי שבוחר שלא להתנדב עומדת בפניו האפשרות להתחיל ללמוד: להשלים בגרויות חסרות, להתחיל תואר, לימודים במכללה וכו´ אפשר לנסות להתנדב בדרך אחרת: כמו ארגוני השירות הלאומי לדתיות, שרבים מאתנו מכירים אותן דרך הפעילויות בשמע, ישנו גם ארגון שירות לאומי לחילוניות וחילוניים, שלומית(במטרה לאפשר הזדמנות שווה לבנים ולבנות שאינם משרתים בצה"ל מסיבות דתיות ואחרות להתנדב לשירות לאומי וליהנות מאותן זכויות המוקנות לבוגרי צבא), והארגון ממנו מגיעות רוב בנות השירות הלאומי הדתיות, בת עמי, פתוח גם לחילוניים ולבנים. כמו כן, ישנה האגודה להתנדבות בע"מ וארגון אלה. אפשר גם סתם לנצל את הזמן לטיולים, שחרור וניקוי הראש ולעבודה. ונחזור לצבא? האפשרות המועדפת לדעתי היא להתנדב לצבא. מדוע בעצם להתנדב? הנתינה מעצמנו בשלב צעיר של חיינו עוזר לנו לפתח היבט באישיותנו, את ההיבט של נתינה לזולת, אכפתיות, והתחשבות באחרים. אנוכיות היא תכונה טובה, אך במידה מועטה. ישנה חשיבות רבה מעין ערוך לכך שנפעל לא רק מתוך אינטרסים אישיים, אלא גם מתוך רצון לעזור לאחרים, במקרה זה, המדינה. מדוע דווקא לצבא? ההתנדבות לצבא מעניקה לנו בגרות, לימוד של משמעת וזמנים, אפשרויות לפתח את עצמנו, את תכונות האופי שלנו, כמה מתחומי העניין (תלוי בתפקיד), להכיר אנשים, להכיר מקצועות, ושוב, תרומה לצבא ולמדינה. אין זו הגנה ממשית בגופינו על גבולותיה, אך לכל תפקיד בעורף יש חשיבות וצורך. ובמה עדיפה ההתגייסות על פני שירות החובה? מבחינה מחשבתית, ישנה הנקודה שבחרת בשירות צבאי, הלכת אליו מתוך בחירה ומתוך הכרה בחשיבות התרומה הנ"ל, ולא מתוך חובה וחוסר רצון. הגעת לשירות עם הרבה מוטיבציה, ואתה מאמין בעצמך וביכולתך. התעייפתי, השעה מאוחרת, ומחר אני צריכה להיות מוקדם בבוקר בלשכת הגיוס. בפעם הבאה: על חובותיו וזכויותיו של המתנדב לצבא, תפקידים המתאימים ללקויי שמיעה, מתישהו אדבר גם על הליך ההתנדבות וכל נושא אחר בהתאם לתגובותיכם. מה דעתכם? האם ההתנדבות לצבא היא דבר נחוץ לנו? למדינה? לצבא? האם עדיף להתנדב לצבא, או לעשות משהו אחר? אם כן, מה, ומדוע? אתם מוזמנים לנתב את הדיון לכל נושא שמעניין אותכם וקשור לצבא... עמותת שלומית: רח´ דיזנגוף 130 תל-אביב, טל. 5224008-03. "בת עמי" - 6443333-02. 202203-800-1. האגודה להתנדבות בע"מ - 6521140-02.
החלטתי לנסות להעיר את שוכני הפורום. מעניין אם אצליח. לרובנו כאן יש (או יהיה) פרופיל 21. בצו הראשון שמתקיים בלשכת הגיוס האזורית בכיתה י"א, קובעים לכל מלש"ב (מועמד לשירות בטחוני) ציון המציין את הכשירות הגופנית והנפשית של אותו אדם לשירות צבאי. הציונים נעים בין 97 (הציון הגבוה ביותר) עד 21 (אי כשירות תמידית לשירות בצה"ל= פטור משירות צבאי). מרגע קבלת הפטור עומדות בפני המלש"ב לשעבר שתי אפשרויות: להתנדב לצבא, או לא להתנדב לצבא. מי שבוחר שלא להתנדב עומדת בפניו האפשרות להתחיל ללמוד: להשלים בגרויות חסרות, להתחיל תואר, לימודים במכללה וכו´ אפשר לנסות להתנדב בדרך אחרת: כמו ארגוני השירות הלאומי לדתיות, שרבים מאתנו מכירים אותן דרך הפעילויות בשמע, ישנו גם ארגון שירות לאומי לחילוניות וחילוניים, שלומית(במטרה לאפשר הזדמנות שווה לבנים ולבנות שאינם משרתים בצה"ל מסיבות דתיות ואחרות להתנדב לשירות לאומי וליהנות מאותן זכויות המוקנות לבוגרי צבא), והארגון ממנו מגיעות רוב בנות השירות הלאומי הדתיות, בת עמי, פתוח גם לחילוניים ולבנים. כמו כן, ישנה האגודה להתנדבות בע"מ וארגון אלה. אפשר גם סתם לנצל את הזמן לטיולים, שחרור וניקוי הראש ולעבודה. ונחזור לצבא? האפשרות המועדפת לדעתי היא להתנדב לצבא. מדוע בעצם להתנדב? הנתינה מעצמנו בשלב צעיר של חיינו עוזר לנו לפתח היבט באישיותנו, את ההיבט של נתינה לזולת, אכפתיות, והתחשבות באחרים. אנוכיות היא תכונה טובה, אך במידה מועטה. ישנה חשיבות רבה מעין ערוך לכך שנפעל לא רק מתוך אינטרסים אישיים, אלא גם מתוך רצון לעזור לאחרים, במקרה זה, המדינה. מדוע דווקא לצבא? ההתנדבות לצבא מעניקה לנו בגרות, לימוד של משמעת וזמנים, אפשרויות לפתח את עצמנו, את תכונות האופי שלנו, כמה מתחומי העניין (תלוי בתפקיד), להכיר אנשים, להכיר מקצועות, ושוב, תרומה לצבא ולמדינה. אין זו הגנה ממשית בגופינו על גבולותיה, אך לכל תפקיד בעורף יש חשיבות וצורך. ובמה עדיפה ההתגייסות על פני שירות החובה? מבחינה מחשבתית, ישנה הנקודה שבחרת בשירות צבאי, הלכת אליו מתוך בחירה ומתוך הכרה בחשיבות התרומה הנ"ל, ולא מתוך חובה וחוסר רצון. הגעת לשירות עם הרבה מוטיבציה, ואתה מאמין בעצמך וביכולתך. התעייפתי, השעה מאוחרת, ומחר אני צריכה להיות מוקדם בבוקר בלשכת הגיוס. בפעם הבאה: על חובותיו וזכויותיו של המתנדב לצבא, תפקידים המתאימים ללקויי שמיעה, מתישהו אדבר גם על הליך ההתנדבות וכל נושא אחר בהתאם לתגובותיכם. מה דעתכם? האם ההתנדבות לצבא היא דבר נחוץ לנו? למדינה? לצבא? האם עדיף להתנדב לצבא, או לעשות משהו אחר? אם כן, מה, ומדוע? אתם מוזמנים לנתב את הדיון לכל נושא שמעניין אותכם וקשור לצבא... עמותת שלומית: רח´ דיזנגוף 130 תל-אביב, טל. 5224008-03. "בת עמי" - 6443333-02. 202203-800-1. האגודה להתנדבות בע"מ - 6521140-02.
)