ההחלטה האנטי-לבנונית של מועה"ב

[a e q u i t a s]

עמיר פרץ, ימין ../images/Emo6.gif

בקצב הזה אחמד טיבי יהיה מרכז

 

[טלמון סילבר]

אסביר לך מה הצרה שלך -

אתה נסחף יותר מדי אחרי הגדרות סתמיות. נסה להתעלם מכל הבלה-בלה-בלה, ולשפוט אנשים לפי מעשיהם, ולא לפי התוויות שמדביקים להם, ואחרי זה תצחק כאוות נפשך. אדרבא, אתה מוזמן להפריך את קביעתי, אבל עניינית-מעשית, ולא לפי הדימוי הקודם של "הנמהיג החברתי" והבטחותיו לפני הבחירות.

 

[a e q u i t a s]

פוליטיקאים בכל העולם..

קראתי בתהדמה בעיתון א המס שעמיר פרץ, מנהיג הפועלים, רוצה להפעיל כלפי תושבי המרכז והדרום - אתה צודק שפוליטיקאים הם נהנתנים שבתקופת הבחירות מבטיחים כל טוב, ואילו אחרי שלשלת את פתק הצבעה בקלפי, הם ישכחו ממך, טוב רק עד הבחירות הבאות. אני לא בא להגן על עמיר פרץ ובטח שלא על אולמרט על כל פרשויות השחיתות שעומדים כנגדו בחקירה, אבל זה החומר מהם קרוצים פוליטיקאים בכל רחבי העולם, החל מארה"ב במערב ועד סין במזרח, מן גרינלד בצפון ועד דרום אפריקה בדרום... זה היה כך וזה גם ישאר, זה לא תופעה חדשה אלא נעוצה שנים רבות רבות אחורה... אם זאת, אפשר גם להתסכל על הצד השני, אריאל שרון למשל, כל השנים בנה עשרות אם לא מאות התנחלויות בגדה וברצועת עזה, קם יום אחד בתפקידו כראש ממשלה, ראה את הבעיותיות ופינה אלפי אזרחים ברצועת עזה, אם דיברנו באחת ההודעות על ניגודים קיצוניים בהחלט... זה הדוגמא המובהקת לכך... כך ששוב, זה תלוי מאיזה צד של הספקטרום הפוליטי אתה מסתכל.

 

[טלמון סילבר]

אם כך,

פרץ עדין לא הוכיח את השמאליוּת שלו. בינתיים הוא רק פעל כדי שחיזבאללה יזכור הרבה זמן את השם שלו

מאיזה צד של הספקטרום שלא נסתכל עליו.

 

[יובלאישמרכז]

אולי גם טיבי ימני?

 

[טלמון סילבר]

הלוואי והיה אפשר "להבעית" את

עבי-העור למיניהם האנטי-ישראליים כמוכם, מחרחרי המלחמות וההרג מהימין ההזוי ("אנשימרכז"

). הרי אתם מבינים רק כוח, לא כך? יעני "הרתעה"?

 

[יובלאישמרכז]

אני? ימין? - תודה רבה!

אתה נדיב מידי!

 

[טלמון סילבר]

"אישמרכז" ../images/Emo6.gif

 

[a e q u i t a s]

אתה מתייחס למושג הרתעה

אתה מייחס למושג הרתעה רק מעשה האלימות, אבל אותה הרתעה מנעה שואה גרעינית בזמן המלחמה הקרה, המטרה של הרתעה היא ליצור אפקט תודעתי ממול האויב שפתיחת יוזמה התקפתית תגרור לאבדות עצומות ממך, וכך שעדיף תשאר בסטטוס קוו הקיים... בסופו של דבר הרתעה מונעת זעזועים ומחזקת את היציבות הבינלאומית.

 

[טלמון סילבר]

אינני עוסק בפילוסופיה בכלל,

אלא בשימוש הספציפי במונח זה, בהקשר של המלחמה הנוכחית, שמה שהכי ברור, זה שהיא בטח לא הרתיעה אף אחד - הלבנונים בטוחים שהם ניצחו במלחמה זו! ראיתי בטלוויזיה שיירות של לבנונים חוזרים דרומה, אל הריסות בתיהם, ומרימים שתי אצבעות V.

 

[a e q u i t a s]

זה נכון שבהקשר הישיר

בהקשר ישיר למלחמה הזו... תראה אני אהיה איתך כנה, מאוד קשה לי לראות אספקטים אחרים של מלחמה, אולי בגלל התפקידים הקודמים שלי ששירתתי בצבא, מבחינתי המלחמה בנויה ממושגים צבאיים, אומנם בויכוחים פילוספיים בהחלט יש איזשהו נחיתות מסוימת, אבל אני אנסה בכל זאת. במלחמה הזו היו הרבה מאוד כשלים, רוב הכשלים נבעו בעיקר מאופן קבלת החלטות בפיקוד העליון ובצמרת המדינית ופחות מהחלטות מבצעיות בשטח, אופי הפעולה, יעדיה, סדר הכוחות כל זה היה מאוד חסר או לחילופין לא ממש ברור. אני מאמין שהכישלונות נובעים משיקולים שגויים של הדרג המדיני. מאוד קשה להתעלם מהיסטוריה של המושג הרתעה היא הוא אבן היסוד של תורת הפעלת הכוח. הכשלים שהובילו את צה"ל לכישלון בשדה הקרב אכן תורגמו אצל האויב (החיזבאללאי) לשחיקה יתרה של הרתעה הישראלית. זה נכון שבראיה אחורה, לא רק שהחיזבאללה לא פחד מצה"ל ומתגובתו, אלא שלנוכח הביצועיים של צה"ל בגלל סיבותיו השונות השחיקה דווקא הואצתה ולא נבנתה מחדש, ולכן נראה שכל יעדי המלחמה או בכלל הסיבה שישראל יצאה מלכתיכלה למלחמה היו שגויים ובנקודה הזו, אני נאלץ להסכים שמלחמה הזו היתה מיותרת, בגלל כמעט אפס התוצאות בשטח. אם זאת צריכים לזכור שמלחמה היא המשך התהליך המדיני בדרכים אחרות, משפט דיי שחוק שבטח נאמר כבר מיליוני פעמיים מאז נאמר לראשונה לפני 200 שנה בערך... ולכן האומנם היציאה הישראלית למלחמה יצר לחץ על לבנון, מדינות העולם ומועצת הביטחון של האו"ם, אשר במישרין יצאו להחלטה מסוימת להפסקת אש בתנאים ששני המדינות מסכימות... ולכן יש הישג מדיני מאוד חשוב, אם השאלה לגבי אורך המבצע והאם החלטה לגבי הפסקת האש באה מאוחר, זה כבר נושא אחר. אבל הרתעה היא חשובה מהפן הצבאי, והישג מדיני הוא פועל יוצא מלחימה.

 

[טלמון סילבר]

כלומר, חזרנו לנקודת ההתחלה.

ועוד: מדיניות אחרת היתה מונעת בכלל את המלחמה הזאת. השאלה היא אם נפנים משהו ונשנה את מדיניותנו, או נמשיך באותה המדיניות, אשר תוביל למלחמות נוספות.

 

[a e q u i t a s]

אדוני ראש הממשלה...?

מה הם החלופות האפשרויות? אתה יודע מה, רצה הגורל (או לייתר נכון אזרחי ישראל

) וקיבלת את שרביט הנהגה הישראלית, הינך יושב במשרד רוה"מ בירושלים, מקבל ידיעה ממזכירך הצבאי שחיזבאללה מפגיז בירי רקטות כמה ישובים לאורך גדר המערכת, חצי שעה אתה מקבל דיווח שנהרגו 8 חיילים ושניהם מהם נעדרים. אתה יודע את מערך הביצורים שהחיזבאללה בנה במהלך 6 השנים שיצאו מלבנון, מכיר את עוצמת האש שחיזבאללה יכול לחולל והכי חשוב, יודע שנסראללה הם שליחיו של הנשיא איראן, שבאותו היום ה12.7. היתה אמורה להיות החלטה שמטילה סקנציות על פרויקט הגרעין של איראן... אדוני ראש הממשלה.. מה אתה רוצה לעשות

 

[טלמון סילבר]

קטונתי, אבל...

אם אני הייתי ראש הממשלה (

), לא היינו מגיעים בכלל למצב הזה שאיזשהו חיזבאללה יפגיז אותנו פתאום בטילים. הרבה הרבה זמן לפני כן הייתי עושה שלום כולל ומקיף עם כל שכנותינו, החל מהפלסטינים וכלה בסורים, ומפתח קשרי ידידות ושיתוף פעולה אתם. לא הייתי מחרחר מלחמות ומאיים עליהן, מסכים לפירוז המזה"ת מנשק השמדה המונית, לא הייתי מהווה ראש-חץ של ארה"ב במזה"ת, ולא תומך במלחמותיה הנפשעות. יותר מזה! הייתי מנצל את הקשרים המסורתיים עם ארה"ב ומשמש כמתווך ומקשר בינה לבין המזה"ת על בסיס של שלום ושיתוף פעולה, ולא על בסיס של תוקפנות ואולטימטומים, ובכך מביא תרומה מכריעה ליצירת כאלה יחסים במזה"ת, כמו, נניח, ביו מדינות מערב אירופה. על רקע זה כלל לא היו קמים משטרים ותנועות פונדמנטליסטיים כמשקל נגד לתוקפנות המערבית. הרי אנחנו במו ידינו, ארה"ב, המערב וישראל, בנינו ונפחנו רוח חיים בטליבן, בחמאס, באל-קעידה, בחיזבאללה, באחים המוסלמים ובצדאם חוסיין ובכל השאר. לפעמים באופן ישיר ביותר, לפעמים בעקיפין. אפשר לעשות סקירה ארוכה של כל ההיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל מאז מלחמת העצמאות, ולהיווכח שתמיד-תמיד-תמיד הצגנו את עצמנו כאויבי עמי המזה"ת: העסק ביש במצרים, מבצע סיני, ההתנגדות לעצמאות אלג'יר, הכיבוש וההתנחלויות מאז 67. אם אני הייתי ראש ממשלה, הייתי ממשיך עד הסוף במגעים שניהל משה שרת עם נאצר, והולך להסדר עם מצרים כבר בשנות ה-50! אלה היו שנות התעוררות התנועה הלאומית הערבית, התנערותה מהכבלים הנאו-קולוניאליים, והזדמנות פז לישראל לעלות על עגלה זו, או לפחות לא לחבל בה, ונניח, לשמש כחוליה מקשרת בינה לבין ה"מערב". אבל לעומת זאת ישראל בחרה באופציה ההפוכה: להזדהות באופן מוחלט עם הקולוניאליזם המערבי בפעילותו לדיכוי התנועה הלאומית המתעוררת בארצות ערב. כמה מלחמות היינו יכולים למנוע אם הבחירה שלנו היתה שונה!

 

[Ootch]

אתה מתעלם מעובדה אחת

ארגוני הטרור מעוניינים בשטחה של ארץ ישראל. כולו. זה התחיל משנת 48', גם לפני ש"תמכנו בארה"ב" וכל ההאשמות המגוחכות האלה שמשמשות בעיניך עילה לטרור. שום הסכם קיקיוני עם המנהיגים לא יעזור, כל עוד ארגוני הטרור קיימים, שכן הם לא כפופים לממשלה... למרות שמסקרן אותי איך היית עושה שלום עם סוריה ואיראן, כשראשי הממשלות שלהם לא מעוניינים בשום הסכם שלא יחזיר את ארץ ישראל לאיסלאם ותומכים ברצח החיילים שלנו. אבל תרחישים דמיוניים יש לכל אחד בראש, אני מניחה.

 

[טלמון סילבר]

../images/Emo6.gif תגידי את זה עוד פעם

 

[Ootch]

לא ציפיתי לתגובה יותר ענינית מזו../images/Emo13.gif

 

[a e q u i t a s]

מסכים איתך בנקודה אחת..

מסכים איתך שישראל בהחלט פיספסה הזדמנויות רבות בעיקר אחרי מלחמת ששת הימים למנף את הישגים הטריטוראליים, להחזיר אותם ולחתום על הסכם שלום אולי אפילו כולל... אקטיבזם הביטחוני שמשה דיין ודוד בן גוריון אולי היו נכונים לשנים הראשונות.. אבל לאחר מלחמת ששת הימים שהעליונתה הצבאית הקונצוונאלית היתה ללא עוררין זה היה הזמן הטוב ביותר.. הזמנות פז שנקרתה בדרכנו ופיספסנו אותה... חבל!

 

[טלמון סילבר]

מדוע רק באחת? ../images/Emo13.gif

מדוע ישראל היתה חייבת להצביע באו"ם נגד עצמאות אלג'יר? מדוע ישראל היתה צריכה את ה"עסק ביש"? מדוע ישראל ניתקה את המגעים עם מצרים בשנות ה-50, שיכלו להובל לשלום? [ משה שרת השיב לשאלה זו ביומניו. בעקבות פיצוץ ה"עסק ביש" הוצאו להורג במצרים שני יהודים מסכנים שגויסו לרשת, ומשה שרת החליט "לא להמשיך בשיחות בצל הגרדום". זה אמנם נכון שה"עסק ביש" אורגן מאחורי גבו של משה שרת, אבל עובדה זו לא הפכה את ישראל לצודקת. ]

 

[a e q u i t a s]

אני מכיר חלקית את עסק הביש..

אני מכיר את עסק הביש רק כעוד איזשהו נושא בבגרות בהיסטוריה או אזרחות, לא זוכר איזה מקצוע... אני לא מכיר את הפרטים שמאחורי הקלעים, כך שלמה, אני לא ממש יכול לענות. בכל מקרה על פניו יש לי מידע מאוד בסיסי על פרטיו המקרה ולכן זה לא סתם נקרא עסק ביש, זה לא מזכה את הישראלים אבל גם לא גורם למצרים להראות נקייה, המצרים שלחו חוליות של פדאונים לאזורי הספאר הישראלי... התקופה היה היתה תקופה קשה, של בלבול וחוסר יציבות גם בישראל וגם במדינות הערב, שנות ה-50 מבחינתי זה איזשהו תקופה של התבגרות מדינית ושלטונית, לא מכיר גם את הצעה שאתה טוען לגבי מצרים בשנות ה-50 אז שאני לא יכול להגיב, ולכן אני נאלץ להסכים איתך על הנקודות שאני מכיר בלבד...