אושרה בנימינה שולטים
New member
הודנא - תקראו הכל ועד הסוף בבקשה.
הנקודה העיקרית שלי היא שאסור לשפוט את כל הערבים רק לפי המחבלים, ואסור על פי הפיגועים להסיק שערבים לא רוצים שלום. ככה: הוחלט על הודנא (מישהו יודע איך מבטאים את המילה הזו באמת?!). 52 יום היה שקט. עובדה! היה שקט. ברגע שהתחיל פה הסכם שלום אמיתי, ברגע שהיה פה איזשהו סיכוי אמיתי הסכם שפוי, היה שקט. בלי פיגועים, בלי התראות, בלי התפרעויות. וזה אומר: הערבים לקחו את זה ברצינות. הערבים רצו לכבד את ההסכם. הרבה יותר מהיהודים אפילו. היו כל מיני ידיעות בעיתון, לדוגמא, אחת ששיעשעה אותי במיוחד - אשה (יהודיה) נתקעה עם האוטו על כביש הערבה (נדמה לי), בלי פלאפון ובלי אף נפש חיה שתעזור לה. גנב רכבים ערבי, שבד"כ גונב מכוניות של יהודים, מפרק אותן ומוכר, עבר שם, תיקן לה את האוטו והוציא אותה משם אל הציוויליזציה. הוא הסביר לעיתון למה הוא עזר לה ולא ניצל את ההזדמנות לפגוע בה ולגנוב את כספה ואת רכבה- ההודנא. הוא אמר ש"עכשיו יש הודנא, והערבים התחייבו לכבד יהודים ולתרום לאחווה בין שני הצדדים ואני שומר על המילה שלי ועושה מה שאפשר בשביל שלום". לא סיפור מקסים? איש שמתפרנס מגניבת רכבים הציל אותה בשביל ההודנא. זה רק אומר משהו - גם לערבים בלי כבוד יש כבוד לשלום. זה נשמע מטומטם - אבל עובדה. הם רוצים שלום. ואז היה פיגוע: קבוצה קיצונית של מטומטמים שלא מעניינים בשלום - עניין שאי אפשר להכליל על כל הערבים, זה כמו שיש יהודים שמעוניינים רק בהרג של ערבים - הצליחה לעשות פיגוע גדול והרסני. מעבר למספר הנפגעים המאסיבי - קרסה גם מפת הדרכים. כולם התחילו להגיד שהם ידעו שאי אפשר לסמוך על הערבים ושהנה עובדה שהם לא רצו שלום - אבל זה לא נכון! אילה לא כולם - אלה קבוצות בודדות של פסיכים. מי לא רוצה שלום? אולי אלה שכל כך מיהרו לזרוק את מפת הדרכים לפח, היהודים, שישר החליטו שזה זה, הם יתנו לחבורה של נכים שכלית להרוס הכל. אני בכנות מאמינה שיש פה סיכוי לשלום - אם ההודנא הצליחה להחזיק מעמד - ואי אפשר להגיד שלא. אי אפשר הרי לתלות הכל בפיגוע האחד הזה, כי גם אי אפשר לחייב את כל הערבים לרצות שלום. כמו שאי אפשר לחייב את כל היהודים, ועובדה שלא מצליחים, כשיש חיילים שמתעללים בערבים בשטחים. הנקודה שלי: אל תאבדו תקווה! אל תמהרו להגיד שהנה היה פיגוע אז לא יהיה שלום - תזכרו שאם יהיה שלום למרות פיגועים בודדים שנקווה שיסוכלו כולם, אם תקום פה אכן מדינה פלסטינית, כמו שרובנו רוצים, לא יהיה להם יותר אינטרס לפגוע בנו והממשלה שהם בסופו של דבר תכניע את ארגוני הטרור. לטרוריסטים לא יהיה כוח לגייס מחבלים צעירים פתאים חדשים - כשמצבם יהיה טוב, ויהיו להם מים, ואוכל, וחינוך ותברואה ברמה גבוהה - לא תהיה להם סיבה ללכת להתפוצץ. תזכרו - שראו פה סיכוי לשלום, רוב הערבים צידדו בנו! יש את הערבים שאיתם אנו מדברים, ויש את הערבים שחיים במחתרות ומזיקים לכולם. בגלל אלה שחיים במחתרות אנחנו מבזבזים דם וגם כסף. אחרי הפיגוע שביצעו המחתרות ישראל ביטלה את מפת הדרכים כדי לנקום - אבל מה נקמה תעזור לנו? מרוב עין תחת עין העולם נהיה עיוור. בייחוד כשאנחנו נוקמים לא במפגעים אלא גם באנשים חפים מפשע בדרך.
הנקודה העיקרית שלי היא שאסור לשפוט את כל הערבים רק לפי המחבלים, ואסור על פי הפיגועים להסיק שערבים לא רוצים שלום. ככה: הוחלט על הודנא (מישהו יודע איך מבטאים את המילה הזו באמת?!). 52 יום היה שקט. עובדה! היה שקט. ברגע שהתחיל פה הסכם שלום אמיתי, ברגע שהיה פה איזשהו סיכוי אמיתי הסכם שפוי, היה שקט. בלי פיגועים, בלי התראות, בלי התפרעויות. וזה אומר: הערבים לקחו את זה ברצינות. הערבים רצו לכבד את ההסכם. הרבה יותר מהיהודים אפילו. היו כל מיני ידיעות בעיתון, לדוגמא, אחת ששיעשעה אותי במיוחד - אשה (יהודיה) נתקעה עם האוטו על כביש הערבה (נדמה לי), בלי פלאפון ובלי אף נפש חיה שתעזור לה. גנב רכבים ערבי, שבד"כ גונב מכוניות של יהודים, מפרק אותן ומוכר, עבר שם, תיקן לה את האוטו והוציא אותה משם אל הציוויליזציה. הוא הסביר לעיתון למה הוא עזר לה ולא ניצל את ההזדמנות לפגוע בה ולגנוב את כספה ואת רכבה- ההודנא. הוא אמר ש"עכשיו יש הודנא, והערבים התחייבו לכבד יהודים ולתרום לאחווה בין שני הצדדים ואני שומר על המילה שלי ועושה מה שאפשר בשביל שלום". לא סיפור מקסים? איש שמתפרנס מגניבת רכבים הציל אותה בשביל ההודנא. זה רק אומר משהו - גם לערבים בלי כבוד יש כבוד לשלום. זה נשמע מטומטם - אבל עובדה. הם רוצים שלום. ואז היה פיגוע: קבוצה קיצונית של מטומטמים שלא מעניינים בשלום - עניין שאי אפשר להכליל על כל הערבים, זה כמו שיש יהודים שמעוניינים רק בהרג של ערבים - הצליחה לעשות פיגוע גדול והרסני. מעבר למספר הנפגעים המאסיבי - קרסה גם מפת הדרכים. כולם התחילו להגיד שהם ידעו שאי אפשר לסמוך על הערבים ושהנה עובדה שהם לא רצו שלום - אבל זה לא נכון! אילה לא כולם - אלה קבוצות בודדות של פסיכים. מי לא רוצה שלום? אולי אלה שכל כך מיהרו לזרוק את מפת הדרכים לפח, היהודים, שישר החליטו שזה זה, הם יתנו לחבורה של נכים שכלית להרוס הכל. אני בכנות מאמינה שיש פה סיכוי לשלום - אם ההודנא הצליחה להחזיק מעמד - ואי אפשר להגיד שלא. אי אפשר הרי לתלות הכל בפיגוע האחד הזה, כי גם אי אפשר לחייב את כל הערבים לרצות שלום. כמו שאי אפשר לחייב את כל היהודים, ועובדה שלא מצליחים, כשיש חיילים שמתעללים בערבים בשטחים. הנקודה שלי: אל תאבדו תקווה! אל תמהרו להגיד שהנה היה פיגוע אז לא יהיה שלום - תזכרו שאם יהיה שלום למרות פיגועים בודדים שנקווה שיסוכלו כולם, אם תקום פה אכן מדינה פלסטינית, כמו שרובנו רוצים, לא יהיה להם יותר אינטרס לפגוע בנו והממשלה שהם בסופו של דבר תכניע את ארגוני הטרור. לטרוריסטים לא יהיה כוח לגייס מחבלים צעירים פתאים חדשים - כשמצבם יהיה טוב, ויהיו להם מים, ואוכל, וחינוך ותברואה ברמה גבוהה - לא תהיה להם סיבה ללכת להתפוצץ. תזכרו - שראו פה סיכוי לשלום, רוב הערבים צידדו בנו! יש את הערבים שאיתם אנו מדברים, ויש את הערבים שחיים במחתרות ומזיקים לכולם. בגלל אלה שחיים במחתרות אנחנו מבזבזים דם וגם כסף. אחרי הפיגוע שביצעו המחתרות ישראל ביטלה את מפת הדרכים כדי לנקום - אבל מה נקמה תעזור לנו? מרוב עין תחת עין העולם נהיה עיוור. בייחוד כשאנחנו נוקמים לא במפגעים אלא גם באנשים חפים מפשע בדרך.
