הוא לא הכליל, ואני חושבת שהכוונה היא הפוכה-
לגרום לאנשים להבין שהטבעונות עצמה היא מטרה מקודשת, ואם יש למישהו טעם רע ממנה, זה רק בגלל "חסידים" שלה שמרחיקים במקום לקרב.
אני עצמי הייתי טבעונית במשך 8 חודשים, ואני מצדיקה את המטרה בדרכי שלי, אבל גם כטבעונית וגם כצמחונית יכולתי למצוא את עצמי בוויכוח חסר פשר. ההרגל הזה להתווכח לשם הוויכוח.... לא שיש לי בעיה עם וויכוחים. אני דווקא מאוד אוהבת להתווכח, אבל בנאדם אחר יסתכל מהצד ויגיד: "WTF? היא טבעונית בדיוק כמוך! על מה בדיוק אתה מתווכח איתה?!" וזה רק בגלל שהסיבה שלי לטבעונות הייתה שונה משלהם. רק בגלל שלא הסכמתי עם העקרונות של זכויות בעלי-חיים, שעליהם הרבה מהטבעונים מבססים את הטבעונות שלהם, לעומתי, שאצלי היא נבעה מהתיעוב העמוק כלפי התעשייה, ותאוות הבצע החולנית, ששמה את בעל-החיים במקום נמוך כ"כ..... אם היית נותנת להם שטרות כסף להתעסק בהן, במקום פרות, כבשים, חזירים.. השטרות האלה היו זוכים ליחס מכובד יותר. זה, ורק זה, מה שגרם לי להחליט וליישם בבת אחת את הטבעונות.
מאז הלכתי אחורה, לכיוון הצמחונות (בה נשארתי נאמנה 4 שנים), כי הייתי גם ככה מאוד מאוד רזה, ואז עוד הייתי בחסות של הוריי ולא התעסקתי עם בישולים וכד', כך שהיה לי קשה יותר להשיג אוכל. מאידך, לפני כן התקיימתי פחות או יותר רק מ"קינדר בואנו" אחד ליום, כך שהטבעונות בפני עצמה כבר הייתה שיפור בתזונה שלי. בכל זאת, נסוגתי כדי לתת לעצמי יותר אפשרויות. משם, נסוגתי עוד פשוט כי יום אחד פתאום בא לי לאכול סלמון, וזו הייתה מעין פקודה מהגוף שלי... אני יודעת שזה נשמע מאוד מטופש, בייחוד כשאת שמה על המאזניים חשק מול עקרונות, ובכל זאת, יש לי נטייה למרד וכנראה משם זה הגיע.. היום אני מגדירה את עצמי "צמחונית לייט", שזה אומר שצריכת הבשר שלי כ"כ נמוכה שהיא זניחה כמעט לחלוטין.
מצד האמת, העקרונות שלי במצב הנתון מורות לי להיות טבעונית. אז למה אני לא? אני מוותרת לעצמי. כי החיים שלי כ"כ עמוסים גם ככה, והתעסקות באוכל זה אף פעם לא משהו שאהבתי לעשות (כאחת ששוכחת לאכול..)- להוסיף את זה ללו"ז העמוס לעייפה שלי זה לא מוצדק בעיניי כרגע, כשגם ככה הצריכה שלי נמוכה למדיי. כמובן שאני עושה את ההשתדלויות האחרות כי הן באמת לא דורשות יותר ממס' שקלים- ביצי חופש, למשל.