הוצאת קיטור

purpleyaler

New member
אולי

אבל לא כולם יוכלו להרשות לעצמם דירה, ושכירות למרות שהיא תממן את הדירה הבאה של בעל הבית שלך, היא לפעמים קצה הדרך.
אני לא בטוחה כמה עולה השכירות במעונות ליחידים, אני גרה בדיור משפחות שם המחיר הוא די זהה לשכירות בחוץ.
 

einat162

New member
ברור- אני אומרת

שיש אלו שמעדיפים לחסוך כל שקל- כולל שכ"ד כדי שיהיה להם קצת יותר "גב" כלכלי, אם לקניית דירה ואם ביום יום.

אחדד את הנקודה :
* אופציה אחת - לצאת לשכירות עצמאית אחרי פרק זמן ארוך יותר כשיש נגיד 100 אלף שקל בבנק (סתם דוגמא, קראתי המלצות שהסכום המינימלי עם "טווח בטחון" הוא 20 אלף.....).
* אופציה שנייה- לצאת מוקדם, עם חיסכון קטן, או קטן מאוד+הלוואות.

את כתבת שבגלל אילוצים הלכת בדרך השנייה (שעליהם אני לא יודעת, כלומר לא יכולה לשפוט), אבל הרבה צעירים בוחרים בדרך השניה כשיש להם אופציה לא (לא לקחת הלוואות למשל).

החיים הם לא צפויים, גם מאמנים שממליצים על סכום X מינימלי לכולם כדי לצאת מבית ההורים לא יכולים להיות צודקים לגבי כ-ו-ל-ם ותמיד (shi* happens).
 

theapocalypse

New member
שאלה לבאי השרשור:

סתם ככה לדעת, מי מתכנן לקנות דירה ומי לא?
ברמת העקרון, אפשר לצאת מהבית גם בגיל 20. זה לא בעיה ממשית. השאלה היא - כמה חושבים קדימה - חסכון לדירה, לילדים עתידיים, וכו'...
או שחושבים על מחר?
כי אם יש לכם דרך לשלב בין שני העולמות (בגיל צעיר, כמובן..) אשמח לשמוע.
 

itgirl3

New member
אני מתכננת לקנות דירה

אבל לא לסבול כל הדרך אליה.
את כל שנותי הסטודנטיאליות העברתי בדירה עם שותפים, החיסכון הפוטנציאלי שהייתי חוסכת אילו גרתי אצל ההורים את כל שנות התואר מינורי לחלוטין בראייה קדימה. משתי סיבות:
1. בחרתי בדירה ששכה"ד שלה היה פחות מחצי מהמשכורת שלי, כל ההוצאות היו מותאמות לגובה המשכורת, שהייתה נמוכה מספיק שגם אילו הייתי חוסכת שקל שקל את כולה זה לא היה משמעותי לעומת אפילו כמה חודשי משכורת שלי כבוגרת תואר.
2. החיסרון העיקרי היה כמו שאמרו פה, ממוצא הציונים נפגע כשצריך לעבוד הרבה, לנקות, לכבס, לעשות קניות וכו'. אבל למה צריך ממוצא גבוה בתואר ראשון? כדי להתקבל לתואר שני וכדי להתקבל לעבודה.
אז זהו שלא תמיד, במקצועות כמו פסיכולוגיה קלינית צריך ממוצא גבוה, אבל בהרבה מקצועות אחרים (גם הנדסות וכו') אפשר להתקבל לתואר שני (גם באוניברסיטה מוכרת) אם יוצרים קשרים.
כנ"ל לעבודות. ותוספת - מרואיין לא מביא איתו רק את ממוצא הציונים שלו. ניתן להשקיע בקריירה גם מעבר למרדף אחרי ציונים, להתנדב בתחום, לעבוד בתחום קרוב או בתפקיד שונה אבל בחברה העוסקת בתחום, לצבור ניסיון תוך כדי התואר במשרת סטודנט אם במוסד הלימודים ואם מחוצה לו - כיד הדמיון.

כך שהסיבה היחידה להישאר לגור עם ההורים (מלבד עניינים רפואיים, פסיכולוגים וכו' של מי מהמשפחה ו/או תמיכה כלכלית בהורים) היא "כי בא לי". כל השאר אלו תירוצים.
אני יצאתי מהבית "כי היה בא לי" וזהו,
 

AlabamaW0rley

New member
אבל למה הוצאת קיטור?

למה זה מכעיס אותך?

אנשים מרגישים חוסר בטחון מכל מיני סיבות. לאף אחד אין בטחון בעולם הזה. פשוט למישהו היה יותר נסיון חיים אז הוא מצליח לשמר את ההרגשה שהוא יסתדר, ומישהו אחר מפחד להתחיל בכלל. למישהו היתה הזדמנות לעבור לגור עם מישהו מנוסה שיודע מה עושים ואיך, ומישהו אחר חושש לראות דירות כי הוא לגמרי קלולס.
 

purpleyaler

New member
הוצאת קיטור=פתיחת שאלה לדיון

כל המטרה הייתה לשמוע מאנשים שאני לא מכירה על הדעות כיום של אנשים בגילי בנוגע לדיור ומעבר.
לא ביקשתי חיטוט במקרר שלי, בדיון על האם כדאי לגור בקומה רביעית בלי מעלית, ולא להיות בעד או נגד החברים שלי.
שוב, השאלה המקורית הייתה- אנשים שנשארים בבית של ההורים- גורמים והשפעות במאה ה21.

תודה רבה לכולכם.
 

AlabamaW0rley

New member
מטבע הדברים,

כשאת פותחת שאלה לדיון, היא נפתחת לכמה תתי נושאים, בינהם תזונה חסכונית. אז אם את מצהירה שאת מסוגלת לאכול על 250 ש"ח בחודש ואם את יכולה אז גם אחרים יכולים, מן הסתם שאנשים ירימו גבה וישאלו איך את עושה את זה והאם את לא פוגעת בבריאות שלך בדרך. את מביאה ביקורת, צפי לביקורת חזרה ואני לא רואה ממה יש להפגע פה (קיבלתי את הרושם שנפגעת ממה שהלך).

חוץ מזה, יש הבדל ענק בין להוציא קיטור לבין לדון בשאלה בלי מטען רגשי. אני קיבלתי את הרושם מההודעה שלך שהיתה בה בעיקר ראקציה רגשית ופחות דיון. על מה הדיון? למה אנשים לא מעזים? למה אין להם בטחון? למה הם מצפים לחיות ברמת חיים X בעוד שאת רגילה לרמת חיים Y? נראה לי התשובות כאן טריוויאליות. ההפך, השאלה פה היא למה את מצפה מכולם להיות מסוגלים להצטמצם כמוך כאשר יש להם את האפשרות לחיות עוד קצת אצל ההורים?

ועכשיו כשהכנסת את הניסוח המחודש "אנשים שנשארים בבית של ההורים- גורמים והשפעות במאה ה21. ", אענה לך בשאלה: למה את חושבת שברירת המחדל היא לצאת מבית ההורים לפני החתונה? מדוע זה החריג ולא ההפך?
ושלא תביני אותי לא נכון, אני לא עושה כאן סנגוריה לסגנון החיים שלי. אני גרה לבד. ועדיין - זו הבחירה האישית שלי בהתחשב בנסיבות שלי, ואני לא חושבת שיש ראוי או בלתי ראוי בנושא הזה.
 

Shtahtenbahten

New member
היי לכולם!

אתם פאקינג חבורה של פסיכים.
החבר שהיא מדברת עליו וגם אתם מסתבר הוא אני!
בכל מקרה, אני לא יודע מה עובר לכם במוח המטורף שלכם והקטע המוזר שלכם עם ירקות.
אז אני אנסה להסביר קצת את מה שכנראה לא נכתב כראוי מתחילת הפוסט שהפך לדיון מאוד מוזר ומביך בשבילי:
אז, אני בן 21, השתחררתי לפני חודשים והייתי בתהליכים לחיפוש עבודה שמטרתה היא טיול בכעוד שנה וחצי בערך.
במקביל, האישה שפירסמה את הפוסט הזה, שבמקרה היא חברה שלי, רצתה שאני אעבור לגור בירושלים בדירת שותפים כלשהי.
בצורה תיאוריתית כמובן שאני יכול לעבור לגור עם שותפים כשאני מקבל משכורת ברוטו של בערך 4000-5000 שח.
אבל!- המטרה של הכסף שלי מהעבודה הזאת היא פאקינג טיול, כך שאם אני אעבור לגור לבד אני סתם אבזבז סכום נכבד של כסף שיכול ללכת לטיול שאני כה חפץ בו.
אין פה שום פחד מלגור לבד/ לעבור מההורים/ כל חרא אחר שאתם או אחרים הכניסו לכם למוח.
ועכשיו אם לא אכפת לכם אני אשמח אם תפסיקו לחטט ולהביע את הדעות המרתקות שלכם ( והטבעוניות?) על החשבון בנק שלי והמצב הנפשי שלי בנוגע למקום מגורי.
המשך יום נעים. אליקו.
 

AlabamaW0rley

New member
איזה ליצנים שניכם!

 

Optimistic Girl

New member
אליקו

זה היה פאקינג דיון פילוסופי על כלל האוכלוסייה שגרה אצל ההורים
ולא עליך ספציפית
ככה שאל תקח את זה קשה


וברוך הבא לפורום
 

itgirl3

New member
כשהמטרה היא חיסכון לטווח הקצר כפי שאתה עושה

ולא לדירה כמו שאחרים כתבו. זה הרבה יותר הגיוני להישאר אצל ההורים, לגור לבד יהפוך את החיסכון לטווח קצר לטווח - פחות קצר.
 

oneofus

New member
כשלמדתי בטכניון - עבדתי ב 3 משרות

והציונים היו בהתאם! לבן שלי לא נתתי לעבוד דקה! והציונים היו בהתאם.
קניתי דירה והשכרתי אותה . גרתי אצל ההורים שלי עד שהתחתנתי!

עבדתי קשה וישנתי בבית. לא קרה לי כלום!
אשתי לא ידעה שיש לי דירה עד שבועיים לפני החתונה!
כן, זה לא "לצאת מהבית" זו עצמאות כלכלית!
ולמי שבשביל החור המעופש שהוא גר מוכן לשלם 3K - שיזכור שזה יכול להיות 10% ממחיר הדירה ב 3 שנים!
הרבה כסף!
אז (ב 83 ....) 5 שנות עבודה , בתוספת הלוואה קטנה מההורים הספיקו לקנות דירה ללא משכנתה!
 

purpleyaler

New member
אה

למה היית צריך לעבוד ב3 עבודות אם חיית אצל ההורים?
ודבר שני, אני לא יודעת איך זה שהתקשורת בינך ובין אשתך מאוד מעורפלת לבין הנושא.
 

oneofus

New member
ברשותך אסביר.

ראשית מדוע עבדתי ב 3 משרות.
שתי סיבות
הראשונה - ההבנה שלי שעצמאות היא קודם כל עצמאות כלכלית. הורי שלקחו מפיהם והשקיעו בילדים, לא היו בעלי אמצעים, וכך היה לי מספיק כסף לקנות קטנוע ואח"כ אוטו, לממן את לימודי ולקנות דירה. ולזה משרה אחת לא הספיקה.
שנית - רציתי לעשות גם משהו שיתרום לחברה ולא רק לי. ואחת המשרות הייתה כזו

לגבי התקשורת המעורפלת - לא הסברתי טוב. אנסה להתמקד. לא הרבה זוגות מתחתנים ונכנסים לדירה משלהם, ובלי חובות.
אני יכולתי , כי גם כשלמדתי לא בזבזתי את הכסף וגם לא אחרי שגמרתי את הטכניון. פשוט לא הבאתי (כמעט) בנות הביתה.
זה היה לא פשוט אבל יעיל מאוד.
זה לא עניין של תקשורת זה עניין שזה לא נושא שעלה כשיצאנו.
 

GeJuFan

New member
אני יצאתי מהבית בגיל 25

טוב בעצם עברתי לחו"ל.
אחותי לעומת זאת יצאה בגיל 29 מהבית, אבל בהחלט הייתה יכולה לצאת הרבה לפני אילו רק הייתה חוסכת.

לדעתי עד גיל 25 לחיות בבית זה עוד בסדר, אחרי זה, במיוחד אם יש לך כבר תואר ביד ואתה עובד משרה מלאה זה הכי פינוק שיש. אלא במקרים נדירים, למשל אני רק שנה שעברה כשעזבתי התחלתי את התואר שלי, לפני כן עוד השלמתי בגרויות ולכן אין מצב שהייתי יכולה להרשות לעצמי לגור מחוץ לבית, בהתחשב בכך שגם יש לי בע"ח שצריכים לאכול.
היום? אני משלמת קרוב ל-4000 ש"ח (בתרגום מהדולרים) על דירה, אבל זה כולל חשמל, גז, ומים. מעבר לזה אוכל עולה לי לא מעט ויש הוצאות של אינטרנט וסלולרי. ויש לי חמישה פיות על ארבע להאכיל.
אין לי כבלים, מה שצריך לראות יש במחשב, אין לי טלוויזיה גדולה (למה אם אין כבלים). המותרות היחידות שלי זה קניות של בגדים ונעליים כי אני מכורה לקניות, אז על זה אני הוציא כסף, וכמובן כל מיני דברים של בישול ואפייה, כי זה בעצם התחום שלי.
אבל.. אני זו לא לגמרי דוגמא, אני אומנם לא עובדת אבל יש לי הכנסה קבועה מדירה שקיבלתי בירושה שעוזרת לכסות שכ"ד כל חודש. ועוד קצת כסף מאמא שלי עד שאני אמצא עבודה.
 

GeJuFan

New member
ותוספות:

כפי שאני מכירה את אמא שלי, היא לא הייתה אומרת מילה אם הייתי נשארת בבית עוד כמה שנים טובות, הצורך לצאת הגיע ממני, אני כבר אישית הרגשתי חנוקה, רציתי את המרחב שלי, את החופש שלי.
אני מודה שמעבר לארץ אחרת הוא אולי קיצוני עבור רוב האנשים, בשבילי זה היה הצעד הכי טוב.
 

הילי70

New member
לקבל עזרה כספית מאמא וירושה זה מזהההההה פינוק

אולי האנשים שגרו בבית יכלו לחסוך ובמקרים כאלה שפיטרו אותם יכלו להסתדר בעצמם ולא ללכת לאמאלה שתעזור...
 

GeJuFan

New member
כנראה המושג ירושה

מבולבל אצלך, כי ירושה ברוב המקרים אומר שמישהו מת (במקרה הזה אבא שלי שנפטר לפני אי אילו שנים ולכן אני ואחותי הן היורשות היחידות). אבל אני מבינה את הבילבול רוב האנשים היום שמקבלים ירושה זה ההורים שקנו להם משהו. לידיעתך.. הלימודים שלי עולים 100 אלף ש"ח בשנה ואני כרגע משלמת את זה מהלוואה, משכנתא יותר נכון, ענקית שלקחתי.
אז לא, פינוק זה לא, להיות בת 26 עם משכנתא זה לא פינוק... מזל? תלוי איך מסתכלים על זה. מזל שלי כן שהייתה לי סבתא שהייתה כה חכמה וידעה לחסוך. אילו אבי היה בחיים לא הייתי רואה שקל מהכסף הזה כי הכל היה עובר אליו.
אז כן.. בהחלט פינוק לאבד גם אבא וגם סבתא בשביל להיות מסודרת בחיים. הייתי מעדיפה לתת כל אגורה שירשתי מסבתא שלי בשביל לקבל בחזרה את אבא שלי.

בלי שום קשר, כנראה שלא הבנת נכון.. זה שאמא שלי עוזרת לא אומר שהיא מכלכלת אותי, מ-100$ בחודש לא שורדים, זה בקושי מכסה לי את הקניות בסופר. והסיבה היחידה שהיא עוזרת זה כי היא רוצה. כל השאר אני משלמת לבד.. מאותה הלוואה חמודה שלקחתי.
אני לא מכירה הרבה סטודנטים אפילו בישראל, שלא מקבלים עזרה כלכלית מההורים שלהם במהלך התואר. ורובם מקבלים את זה בסכומים הרבה יותר גבוהים ממה שאני מקבלת.

ושאר ההודעה שלך לא מובנת לי בעליל. מי שגר בבית ופוטר אז.. גר בבית ההורים משמע אמאלה במילה עזרה לו לפני הפיטורים, ואחרי.
 

ספר יקר

New member
מגורים משותפים טובים גם לעניין איכות הסביבה

וחיסכון במשאבים של המדינה, כדוגמת מים וחשמל.

אני לא אומר שנעבור לגור בחמולות של כמה משפחות בבית גדול אחד, אבל הדחף של הצעירים לעזוב את בית ההורים מהר ככל שהדבר אפשרי לפעמים מיותר.
 
למעלה