הוצאת קיטור

GeJuFan

New member
זה שגרים לבד לא אומר שאין

עם מי להיות ועם מי לדבר.
קודם כל אפשר לקבוע להיפגש עם חברים, אפשר שחברים יבואו אלייך. לקבוע שעושים ארוחת ערב חברית כל ערב בבית של חבר אחר, או יוצאים לאכול בחוץ.
תתפלא לגלות כמה יש לעשות בבית גם במהלך השבוע אם רוצים להשאיר אותו נקי.

וחתול זו החיית מחמד למי שגר לבד ועובד/לומד במשרה מלאה. אבל גם כלב זה אחלה, לוקחים אותו לטיול מאד ארוך בשכונה ולפארק ופוגשים ככה המון אנשים ושכנים בדרך.

בקיצר החיים לבד ממש לא בודדים ומשעממים, רק צריך לדעת למלא אותם.
 
הפסקה האחרונה קצת הפריעה לי

בנאדם יחיד יכול לחיות מעולה כל עוד יגור עם שותפים - נכון שבגילאים שלנו זה עוד לגיטימי, אבל לי זה ייראה פתטי אם בן אדם שנושק לשלושים יגור עם שותפים. בכל זאת, גם לגור עם שותפים אי אפשר כל החיים. יש כאלה אגב שיראו את זה עדיף להמשיך לגו עם ההורים מאש עם שותפים...
לגבי רכב - במדינה הזו כ"כ קשה לחיות בלי! לי אין רכב ואני אומרת לעצמי לפחות פעמיים ביום "איך רכב היה עוזר לי בסיטואציה הזו!".
לפני יותר משנה כשחבר שלי עוד היה חייל, והיה חוזר פעם בשבועיים הביתה, הייתי מתארגנת ביום שישי אחרי העבודה ותופסת אליו מונית ספיישל ב50 ש"ח כי כבר לא הייתה תחבורה ציבורית. (והוא היה גר יחסית קרוב אליי).
בחג סוכות האחרון השתעממתי מאוד בימי שבתון כי אין לי רכב ולא יכולתי לכת לשום מקום בלי ספיישל, שאני כבר לא יכולה להרשות לעצמי.
כשאנחנו הולכים לסופר לעשות קניות עד שאנחנו מגיעים הביתה בתחבורה ציבורית האוכל הקפוא כבר מפשיר..
בקיצור רכב זה ממש לא פינוק במדינה הזו ואני א מתבייש להגיד שברגע שאוכל אקנה אחד!

אגב, אנחנו הורדנו את בעל הבית ב100 ש"ח בשכ"ד, וגם הוספנו סעיף בחוזה שלא יעלה אותו כל עוד אנחנו גרים כאן. כשהולכים לגור מחוץ לת"א, אפשר ואף רצוי להתמקח.
 

Peace and Love3

New member
בנאדם בגיל 30 כבר נמצא במצב אחר לגמרי

בנאדם בגיל 30 כבר מגיע למשכורת גבוהה יותר, מה שמאפשר לו לגור לבד בלי שום בעיה (2000 שקל נוספים בערך מכסים את העלות הנוספת של מגורים לבד)
או שהוא מוצא זוגיות, מה שמאפשר לו לחלוק דירה בלי בעיה.
האנשים שלא השיגו אף אחד מהדברים האלה הם יחסית מעטים, והם כנראה יצטרכו להתפשר על דירה גרועה יותר/שותפים/פתטיות/או פחות ביזבוזים. לפעמים החיים קשים.


בקשר לרכב, את מדברת פה על הוצאה של מונית ספיישל פעם בשבועיים ב50 שקל לכיוון, כלומר 200 שקל בחודש סה"כ, לעומת עלות של רכב שהיא מגיעה ל2000-3000 בחודש. גם אם תזמיני מונית ספיישל לקניות ב50 שקל פעם בשבוע (או משלוח), את עדיין לא תתקרבי למחיר של רכב.
ברור שעם רכב זה הרבה יותר נוח, אבל אני לא חושבת שצריך לשלם 2000 שקל בחודש על נוחות מינורית שכזאת, תצאי לצימר פעם בחודש עם הכסף, יהיה לך יותר כיף.

בקשר לנסיעות לעבודה, אני די מתנגדת לרעיון של רכב. יש מספיק פקקים, ונראה לי כל כך מפגר שחצי מדינה פה נוסעת ב3 קמ"ש.
אני באופן כללי מעדיפה לנסוע באוטובוס, נראה לי עדיף מכל בחינה שהיא, אבל יש הרבה מה לשפר בכל התחום הזה.
הסיבה העיקרית היא שלנהוג זה פשוט משעמם, בעיקר אם עושים את זה בפקק. הייתה תקופה שנהגתי לעבודה, ופשוט הבנתי שאני מעדיפה לשבת באוטובוס ולקרוא ספר במשך שעה ורבע, מאשר לנהוג (כלומר לא לעשות כלום, אפילו לחלום בהקיץ אי אפשר) במשך 45 דקות.
 

הילי70

New member
סבבה, אז עדיף לגור בשכירות בגיל 30

ולנסוע באוטובוסים לכל מקום, גם לאסוף את חברתך באוטובוס, תאכל אורז כל היום ומידיי פעם תתפנק בפסטה ב3 שקלים אבל וואוו תגור לבד ותגיד לכולם שאתה עצמאי.
 

GeJuFan

New member
כן!

זה מה שנקרא עצמאי. לדעת להתפשר, לבחור מה חשוב ומה לא.
קוראים לזה לחיות על תקציב. ומכיוון שאני מבינה שאת עדיין חיה אצל ההורים את לא מבינה את זה. זה בסדר גם אני עד לפני שנה וחצי לא ממש הבנתי את זה, הבנתי את העיקרון אבל לא את המעשי, עצמאות מקבלים רק כשיוצאים סוף סוף מהבית וצריכים לעמוד בכוחות עצמך. וכן גם אם אבאמא עוזרים בכמה שקלים כל חודש בכדאי לגמור את החודש, או נותנים לך אוכל לקחת הביתה כשאת באה לבקר (באמת שאני לא מכירה המון הורים שלא עושים את זה).
יש משהו בלצאת מהבית שמשנה אותך, מבגר אותך. עולם שלם של אפשרויות נפתח בפניך.
 

הילי70

New member
אני לא מדברת על עצמי חמודה

אני מסבירה לך את הדברים מנקודת מבט אחרת...
לדעתי תחושת העצמאות לא תמיד שווה את הירידה דרסטית באיכות החיים.
אפשרויות לא נפתחות בפניך כי את משלמת שכירות וגרה בדירת 2 חדרים לבד, תחושת העצמאות כתוצאה מחסכון כספי לפעמים עשויה להיות עדיפה על תחושת העצמאות כשאתה גר לבד וקבור בהלוואות...

ובמבחן התוצאה, גבר בן 30 עם נכס בבעלותו שגר אצל ההורים עד גיל 28 התנהל נכון יותר כלכלית, מאדם שיצא מהבית בגיל 22 וגר בשכירות עד היום ומחזיר הלוואות ללא הון עצמי..כמובן שלא כל מי שגר אצל ההורים עושה את זה, בכל מקרה זה הפסד כספי לא קטן המגורים לבד, ועם יוקר המחיה שיש בארצינו כיום ועם הקושי לקנות נכס - החסכון הכספי הזה לדעתי לא מבוטל בכלל, ובמיוחד אם האדם לא סובל בבית של ההורים, תאמיני לי שיש את כל ה80 שנה הבאות לגור לבד...
 

Purple Mushroom

New member
כנראה שאת צודקת.


הרמה שמתחת לאהבה, זה פחד.
ואת אולי כנראה צודקת, החברים שלך שגרים אצל ההורים, הם קצת חמדניים, מלווה בפחד.
המחאה החברתית לא תעלם, אם המצב במדינה ובעולם ימשיך להיות כזה.
צריך להיות צנוע, וגם מציאותי.
מנוי לקולנוע לב
מבחינתי האישית זה מותרות, שאני בעצמי לא יכול להרשות לעצמי את זה, אבל לי יש הוצאות אחרות.
חי קצת מעל 3 אלף ש"ח בחודש הכנסות, ובינתיים, יש לי קצת יותר מ2525 ש"ח הוצאות, כולל מחיה, ושכר דירה, וכו'.
חייב לצאת לעבוד
וגם שייך לחבורה של מהפכה של אהבה
.
הרבה בהצלחה לחברים שלך, במציאת ויצירת המציאות שהם רוצים לחיות בה.
(אגב, נ.ב: מזכיר לי את הסדרה מפונקים, שגם מעל הגיל שלי, יותר נוח להם לגור עם ההורים, גם בגיל 40 ).
א.א.
=]
 
זה יראה תוקפני-אבל זה לא

זה פשוט קצת לפרוק קיטור וגם מן הסתם תגובה.

אז ככה-א' מבחינתי את לא חיה. בכלל. אם תהיי הומלסית סביר להניח שיהיה לך יותר כיף.
ב' תאמיני לי שאני מבינה טוב טוב טוב את הצורך לצאת מהבית של ההורים.

אבל לפרוטוקול אני בהחלט חושבת שזה קצת מכל דבר.. גם חברים שלך מפונקים וגם לך היה כל כך רע שיצאת בלי להתחשב בתוצאות..

חשבת על זה שחברים שלך לא מפונקים כל כך אלא רוצים לחיות ברמה גבוהה? ולא רעבים ללחם כמוך?
ראיתי את רשימת הקניות שלך {השערורייתית ביותר בעיני מישהי כמוני, טבחית.} ואני בהחלט יכולה להגיד לך עם יד על הלב שאני לא הייתי חיה ככה. גם לא במגדלי יו.
אולי כי האוכל אצלי הוא נושא מאוד רגיש אבל גם כי אני מאמינה בלחיות. היום. לא אחר כך.
אם יש בבית של ההורים פרטיות{מה שאין לי} ושקט{שוב, אין לי} והורים מכבדים ומבינים שיש להם אפשרות כלכלית להחזיק אותך{מיותר לציין שאין ואין נכון?} אין סיבה לצאת עד שאין זוגיות ואז יש עם מי לחלוק את הנטל או לימודים באמת רחוקים מהבית..

בזמן שחברים/חברות שלי חסכו ללימודים אני שילמתי ארנונה וחשמל.
היום אני בת 23 אוטוטו בלי שקל חיסכון. להורים אין אפשרות לממן ועם מינוס שבקושי רוצה להיסגר. זה יותר טוב?
אז אני לא אגיד שאני מצטערת, ממש לא... אני-קצת כמוך הרגשתי שאין לי ברירה וזה או זה או לזרוק את עצמי מהקומה השלישית ולקוות לטוב.
אבל כן כשהגעתי לחוסר ברירה חזרתי להורים להתעשת-אולי לנסות לראות אם יש לאן להתקדם מפה...
כמובן שאני מקרה קיצוני אחר וכמו שאת מממ חסכנית..{ואני עדינה} אני בזבזנית בקיצוניות שניה וזה מן הסתם לא פחות גרוע..

בקיצור למי שלא מממנים את הלימודים או קונים בית הייתי מציעה למשוך את זה כמה שרק אפשר..
כי לחסוך מחוץ לבית זה אל כזה ריאלי... ולחזור להורים אחרי שכבר יצאת זה אפילו פחות ריאלי....

אולי הכעס שלך מהול קצת בקנאה שלהם הייתה את האפשרות להתפנק ולך לא?

בהמון אהבה {וקצת תסכול} גבי..
 

victoria777

New member
הגעתי מהראשי

אני סטודנטית ויכולה להגיד ש-20 ש"ח לשנה זה מספיק בלחץ לשנה אחת.
שכר הלימוד הוא באיזור ה-10,500-11000 וכל שאר הכסף הולך על נסיעות והוצאות אחרות(אני לא מדברת על מותרות אלא על ציוד כמו דפדפות ועטים,ביטוח לאומי למי שלא עובד,קופ"ח וכו').ברגע ששוכרים דירה או אפילו גרים במעונות,אמנם זה מוריד את ההוצאה על נסיעות אבל במקום זה יש שכר דירה,ארנונה,חשבונות,הוצאות על אוכל(אני מניחה שמי שגר במעונות זה יוצא באיזור ה-2000 ש"ח לחודש וזו האופציה הזולה יותר).
פה כבר מדובר בסכומים גבוהים בהרבה וזו תהיה הוצאה שתתאפשר לסטודנט שחסך סכום מכובד/מקבל עזרה מהההורים/מבטל קורסים כדי שיוכל לעבוד מספיק כדי למממן את כל זה.
 
גם הגעתי מהראשי :)

ואני בהחלט חושבת שלגור עם ההורים בזמן הלימודים זה דבר מאד חכם.

אני יצאתי מהבית מיד אחרי השחרור,בכוח,ולכן היה לי מאד מאד קשה בשנות התואר משום שכל ההוצאות היו עליי (אוכל,שכ"ד,שכ"ל,מחיה וכו' וכו').אומנם למדתי בבאר שבע,בה המחיה זולה יותר מאשר במרכז,אבל זה עדיין היה קשה והלוואי והייתה לי משפחה שהייתי יכולה להעזר בה.

גם ככה ללמוד לתואר זה לא קל,אז אם אפשר להעביר את הזמן הזה בבית של ההורים,עם משפחה תומכת (יותר או פחות) זה מבורך.זאת לא תחרות של "מי ילד יותר גדול" ואין מה להוכיח.
 

בנבי 123

New member
חבר שלך צודק במיליון אחוז

החיים היום לא קלים. המלצה שלי: כל עוד מרגישים בנוח בבית (כמובן תלוי בגיל ואם לומדים), וזה לא מפריע לשאר דיירי הבית (אמא, אבא, אחים, אחיות), תורמים את חלקנו לניהול משק הבית-למשוך כמה שאפשר.

אני עזבתי את הבית בגיל 25 כשהיו לי קוצים בתחת. אני מדברת על תקופה אחרת-10 שנים אחורה בערך. אבל גם כשגרתי בבית תרמתי את חלקי- בניקיון, בקניות. חלק מהזמן עבדתי משרה מלאה, חלק משרה חלקית והצלחתי לחסוך סכום יפה מאוד שאם הייתי גרה לבד, או עם שותפים לא הייתי מצליחה להגיע אליו. כשעזבתי את הבית רציתי להיות לבד, אז שכרתי דירה לבד-שוב, זו היתה תקופה אחרת שפויה יותר.

הערה קטנה לגבי התזונה שלך, ואני ממש לא מבקרת אותך, רק רוצה להאיר את עיניך.
כל הכבוד לך שבתור סטודנטית את משקיעה ומבשלת.
את אומרת שאת מוציאה 250 ש"ח בשבוע=1,000 בחודש, זה המון לבן אדם. היום אני חיה לבד ואני מוציאה על תזונה 650-700 ש"ח בחודש וזה כולל ביצים, עוף, קטניות, דגנים, ירקות ופירות. זאת אומרת, קניית חומרי גלם בסיסיים ובישול בבית, ללא אוכל מוכן. יותר זול ויותר בריא.
במקום קופסאות שימורים תקני ירקות טריים (כמובן במחיר שפוי), קטניות במשקל. התזונה שלך תהיה יותר מאוזנת. מבשלים בהתאם לירקות שנקנו באותו שבוע.
 

בנבי 123

New member
עכשיו קלטתי שרשמת 250 בחודש ולא בשבוע

אם מורידים עוף וביצים שאת לא אוכלת מגיעים ל -500 ש"ח בחודש. קטן עליך עוד 250 ש"ח בחודש.
 

purpleyaler

New member
כמה הבהרות

אני מוציאה 250-300 שקל גג בחודש. לא בשבוע.
והגעתי למסקנה מאוד ברורה שיש פשוט אנשים שחיים אחרת ממני.
אנשים שצריכים לקנות, אנשים שצריכים פטה אווז במקום שקט מההורים, אנשים שצריכים בגדים חדשים כל חודש, תספורת, מחשבים, ומה שלא יהיה.
אני פשוט לא, ויותר חשוב לי להיות מסוגלת להתרכז בלימודים ולא בבעיות משפחתיות מאשר להתרכז בבעיות משפחתיות ובנקניק לארוחת בוקר.
איכשהוא הדיון הזה הגיע לתזונה שלי, אין לי מושג איך, זאת לא הייתה השאלה המקורית וזה לא עניין של אף אחד בתכלס.
 
אני חושב שאת יוצאת מנק' הנחה לא נכונות

א. אם אותו חבר שלך מרוויח 5,000 ש"ח נטו בחודש, הוא לא חוסך 3,000 ש"ח בחודש. אולי אם הוא יגור בדירת מרתף בדימונה, ילך ברגע לעבודה ויאכל לא יותר מפיתה עם חומוס או גבינה לארוחת בוקר, צהריים וערב, הוא יצליח לשלם שכר דירה, ארנונה, מים, גז, חשמל, טלפון, פלאפון ושאר חשבונות, ועדיין לחסוך קרוב ל-3,000 ש"ח בחודש.
אני מרוויח כמה אלפים יותר מזה ואני לא חוסך 3,000 ש"ח בחודש. על זה מבוססת המחאה החברתית - אתה עובד כמו חמור כדי להרוויח משכורת ממוצעת ומטה, ובכל זאת אתה נאלץ לחיות מהיד לפה.

ב. כשאת היית "קטנה", נגיד לפני 15 שנה, או אפילו 10 שנים, המחירים נראו קצת אחרת. 10,000 ש"ח של לפני 10 שנים, מבחינת שחיקת מטבע ושינויים ביוקר המחיה, זה לא כמו 10,000 ש"ח היום. ממש לא.
רק בשלוש השנים האחרונות מחירי החשמל, המים והדלק התייקרו ב-600 ש"ח לחודש. קראי את הכתבה הבאה:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000722241

יש ירידה בשכר הממוצע במשק לעומת עליה בגובה ההוצאות הממוצע למשפחה. העליה לא נובעת מפינוק וממותרות אלא מעצם העובדה שאם לפני 10 שנים היית קונה פחית קולה קרה ב-3 וחצי שקלים, היום את קונה אותה ב-7 עד 8 שקלים. אם לפני 10 שנים היית יוצאת מהסופר עם סל קניות בעלות של 500 שקלים למשפחה בת 4 נפשות, היום אותו סל מוצרים יעלה אולי 900 ש"ח.

אז למה אנשים מפחדים? כי יש המון אי-ודאות במצב הכלכלי בישראל. חבר שלי נאלץ לעבור דירה 3 פעמים במשך שנה וחצי.
פעם אחת בעל הדירה לא יכל להמשיך לגור בשכירות עם משפחתו בית גדול ונאלץ לחזור לגור בדירת שני חדרים שבבעלותו, עם 4 ילדים.
בפעם השניה בעל הדירה הודיע לו שהבן שלו (של בעל הדירה) קורס תחת הנטל הכלכלי של שכירת דירה אז הוא נאלץ לבוא לגור בדירה הזו, ששייכת להורים.
בפעם השלישית אותו סיפור. הבן של בעלי הדירה נאלץ לחזור לדירה של ההורים כי הבנק "סגר את הברז".

אני לא יודע איפה את חיה וממה את מתפרנסת אבל תשאלי את עצמך, מה יקרה אם פתאום יתרחש דבר בלתי מתוכנן. כמה את ערוכה להפתעות.
אני מבטיח לך שבגיל 21 את לא ערוכה לשום הפתעה בחיים. רק לפני שנה השתחררת מצה"ל ואין לך שום אפשרות לכלכל את עצמך במידה ופתאום יקרה משהו בלתי צפוי. תצטרכי לחזור לבית של ההורים שזה מצב הרבה יותר גרוע, מאשר להשאר שם עד שתהיה יכולת כלכלית להתמודד עם מצבים קשים.
 
אני מסכימה איתך במאה אחוז

יש לי המון חברות שגרות בבית כי הן חוסכות כסף ולא יכולות להרשות לעצמן שכר דירה, אבל לובשות בגדים מזארה ודיזל.
גם אני אוהבת להתגנדר, אבל לא יקרה כלום אם יהיה לי רק בושם אחד ולא חמישה ואם אני אשתמש במייקאפ של קרליין ולא של אסתי לאודר.

אני לא מבינה למה הורים מאפשרים את זה! פחד מבדידות? מקן ריק? מהזדקנות?
ולא עזבתי כי רע לי בבית- ממש ממש לא. אני ואמא חברות הכי טובות ומאז שעזבתי את הבית אנחנו נפגשות כשלוש פעמים בשבוע. אבל פשוט "הגיע הזמן".
 

ronias

New member
בואי נראה אותך עוד 10 שנים מדברת כשתרצי לקנות

דירה ותגלי שאין לך שום חסכונות אלא רק מינוסים והלוואות שלקחת כדי לגור לבד, וגם אם תצליחי לגרד קצת הון עצמי תצטרכי לקחת משכנתה ענקית שעליה תשלמי בריבית דרבית..

לצאת מבית ההורים זה רק עם בן/ת זוג או במצב שממש ממש לא יכולים לחיות עם ההורים יותר, אחרת אני ממליץ (ולא משנה באיזה גיל) לגור עם ההורים ולחסוך לדירה, ללימודים או סתם להנות מהחיים ולטייל בחו"ל וכ"ו..
 
היי, אני "קצת" רחוקה בגיל וההתמודדות שלי היתה

שונה מההתמודדות של הדור שלכם (קשה לי להאמין שהגעתי לגיל שאני אומרת את זה
)
אבל בגיל 20 התחתנתי. היום מתחתנים מאוחר הרבה יותר. מצד אחד "אי אפשר" להשאר בבית יותר ומצד שני לצאת החוצה משמע ביזבוז כסף.

פעם אנשים הסתפקו במועד והיום לא וזה עצוב. כשרציתי לקנות את הדירה הנוכחית חסכנו אפילו בקופסאות שימורים ובקולה. פשוט הפסקנו לקנות. נכון שזה לא הרבה אבל זה מצטבר. אולי זה מצחיק אבל שיצחקו. זה עזר לנו. פעם ראשונה שנסעתי לחו"ל זה היה בגיל 26 ולא 18 כמו שעושים היום. עד גיל 26 הצעירים מספיקים לטוס לחו"ל כמה פעמים.

קראתי את הפוסט שלך כמה פעמים ולא הצלחתי להבין כ"כ מה את שואלת. למה הכוונה "איזה מין חיים אנשים בגילנו צריכים להעמיס כדי להרגיש כל כך חסרי ביטחון?".

תודה
 

נהורית1

New member
היי אני מהראשי


למרות שאני כבר סבתא, חויתי בן שהיה בבית
ואפילו עבד מהבית, וזה לפי הבקשה שלי, כי רציתי
שהילד יחסוך את הכספים להשכרת דירה וכל מיני
הוצאות של תחזוקת הבית. אבל אני טוענת שאם לא
יוצאים ממש מהבית לא יודעים מה זה חיים עצמאיים.
לפי דעתי כדאי 'לנסות' לצאת מהבית ולחוות חיים עצמאיים,
אבל אם זה לא כל כך הולך, תמיד אפשר לחזור לבית ולסינר
של אמא.

איך אומרים? אין כמו בבית, אבל עדיף שיהיה שלך.
 

einat162

New member
כמה נק' בעייתיות בהודעה לדעתי:

* כשהיית קטנה הכלכלה היתה אחרת - מחיר הדירות / שכירות היו הרבה יותר נמוכים (בעיקר קניית דירה --> מס' המשכורת שצריך זה מדד שנבדק לאורך זמן).
כנ"ל לגבי הרבה מוצרים אחרים - היה פחות מבחר, ומה שהיה- היה זול יותר.

* אני יצאתי מהבית מאוחר (מאוד) העדפתי לחסוך את המשכורות של השנים האלו וללכת על קניית דירה (עם עזרה מההורים, הלוואה וכו'). זה עניין של תפיסה, וכן- אנשים מעדיפים לחסוך את ה 1,500- 2,000 של שכירות עם שותפים ולתכנן קדימה.
אותי לימדו ששכירות = בזבוז כסף.

* לא כולם גרים במעונות מסובדסדים - שאם אני לא טועה עולה פחות משכירות שותפים (באיזור ה 700 ש"ח?), אם מהעדפה ואם בגלל שלא היתה הקצאה. (מעט היצע הרבה "קופצים").

* לא כולם מעדיפים לבחור במסלול של לקיחת הלוואות - אם לא חייבים.
 
למעלה