הורים: שימו לב לדבריו של ילד בערך

[soulbird]

../images/Emo4.gif

אני יכולה להבין אותך (ברמה מסויימת)

 

[מורני !]

האמת שאני ממש לא חושבת

שאת מסוגלת להבין.. אבל אני אחסוך מעצמי את זה. חבל שלא יכלת לשמור על השרשור הזה ברמה הראוייה לו אלא חזרת לתעלולייך הישנים שכבר מאסו עליי אז באי או אל.

 

[rob roy]

זה הפרצוף של הקהילה ההומולסבית?

שניים שלושה מגיבים, ואין גינוי חד משמעי לפדופיליה וגילוי עריות? אתם כלכך עסוקים בזכויות שלכם ובהכרה בכם, שאין לכם זמן לנושאים שהוזכרו? ומה זאת ה"ליברליות" הזאת, הפחד לגנות, הצורך לאהוב את הילד בכל מחיר, לא להעדיף אחד על פני השני, ה"אני יכולה להבין" המתנשא הזה?

 

[ערבהאיןקץ]

פרצופה של הקהילה...../images/Emo153.gif

קודם כל, הכותבת של: ה"אני יכולה להבין" איננה חברה בקהילה ההומולסבית. היא הצהירה בפורום הזה פעמים רבות שהיא סטרייטית... שילדיה קרוב לוודאי לא יפגשו הומואים או לסביות, ויגדלו להיות נורמאליים, שקטים ומחונכים... ולגבי היתר, אני יכולה להגיב רק כ- אמא לסבית, לשלושת ילדיי: אין בי פחד לגנות. יש בי אהבה לילדיי- לא משנה מה יעשו... ו- מעל לכל אני אחראית למה שיעשו ! אני לעולם לא אומרת "תסתדרו בינכם" בלי לבדוק על מה המדובר ! גינוי חד משמעי לפדופיליה וגילוי עריות? ועוד איך !!! האם יש צורך לאמר זאת? אנחנו (ואני מרשה לעצמי לדבר ברבים בפעם זאת) לא רק מגנים במילים... אנחנו מוכנים להגן גם במעשים !

 

[rob roy]

מה המשמעות

של אהבה ללא תנאי? זו איזו מטלה שבאה עם ההורות, חובה לאהוב? האם אין מעשים או תפיסה מוסרית, או אי-מוסרית, שתצדיק הפקעה של האהבה הזאת? אם הבן איננו אותו אדם קרוב שיודע לא לבחור ברע, מהו בו שאת חייבת לאהוב ללא תנאים? זכרונות הילדות? העובדה שהוא קרוב משפחה?

 

[soulbird]

אולי זו העובדה שהוא חלק ממנה

רגשות אם לבנה זה לא משהו שניתן להסביר במילים . לא יודעת. לפחות כך נראה לי.

 

[ערבהאיןקץ]

היי רוב רוי

אתה מעלה שאלה לא יותר קלה... אהבה ללא תנאי היא *לא* מטלה או חובה - מעצם ההגדרה : מטלות וחובות הן עם התניה - של : סמכות, כמות , עוצמה וכו´. אהבה של הורה לילד "ללא תנאי" - היא אהבה שתקפותה אינה תלויה בדבר - למעט הרגע ש-בו הפכת ל-הורה. אי אפשר להבין אותה קודם (ו- זו קלישאה? לא ! זו האמת... ) , ואי אפשר להפסיק אותה... זו כמו האהבה שלך ל: חוטם שלך... גם אם היית "מת" לשנות אותו, לנתח אותו, לעצב אותו מחדש... להחליף אותו באחר... עדיין אתה לא יכול לראות את עצמך בלעדיו ! גם אם אתה שונא אותו (ופגשתי פעם בחור צעיר ש-שקל להתאבד בגלל אף שהפך אותו למנודה בחברה, ולהוריו לא היתה אפשרות לממן לו ניתוח, שקופ"ח אישרה לו ניתוח על רקע נפשי), גם אם חייך נהרסים בגללו - אי אפשר בלעדיו. ילד פושע זה אסון . אסון איום. לאחיו במקרה שאנחנו מדברים עליו, וגם להוריו. כמו שכבר כתבתי: האהבה הזו לא צריכה להיות סיבה לאי-פיקוח, הענשה, ואפילו להפללה אם יש מקום, אפילו להרחקה מהבית ! בהחלט!!! אבל - היא לא ניתנת לביטול. אני יודעת שזה קשה מאד לקבל כאשר את/ה הצד הנפגע . אבל - חיוני להבין את זה כדי שבבוא היום - כשאת/ה תהיה הורה, תהיה הורה טוב יותר !

 

[soulbird]

טוב אני רואה שאתם לא הבנתם

אותי אז אני אסביר. שאני כתבתי שאני יכולה להבין ברמה מסויימת התכוונתי . שלי יש מצב דומה אבל שונה במשפחתי. התכוונתי שלפעמים צריך להתרחק מאותו אדם כדי לשמור על שלווה נפשית עם כל הכאב שכרוך בזה. לגבי sibling rivalry ? זו אכן בעייה (עשיתי קצת קריאה בנושא)מתי להתערב ומתי לא. להתערב רק מתי שזה עובר את הגבול לאלימות פיזית (מכות)? אני חושבת שלהיות הוראה לאחים זה להיות האו´ם (המפשר) כל הזמן. אני גם חושבת שבמקרים מסויימים צריך להתיעץ עם איש מקצוע. לגבי פידופיליה : אני מגנא ועוד איך !!! (גם את אלה שבכתב -המבין יבין) אבל

 

[soulbird]

הינה דבר אחד שמצאתי

בנושא של sibling rivalry משפחה (מי שרוצה יש עוד) ציפור

 

[אבא גאה]

מורני, לא הגבתי הרבה זמן פשוט

כי איני יודע מה לומר לך. המצב כפי שאת מתארת אותו מאוד קשה וקשה לי מאוד לגבש עמדה. מה עוד שאיני חש כלפי אחיך שום רגש של חיבה (ואני מניח שהורייך כן) וגם כי אני שומע רק את הדרך שבה את רואה את הדברים (וברור לי שזו הדרך שבה בעינייך הדברים קרו וזו האמת המוחלטת שלך) אני מפנה אלייך שאלה קשה: בהנחה שהורייך לא מתכוונים להוקיע אותו מהמשפחה(ונסי להבין תחושות של הורה עם כל הכעס שיש להם כלפי הילד). מה היה מרצה אותך? או מה ה"פעולה" הנכונה ביותר מבחינתך שהורייך יכולים לפעול?

 

[pomelit]

זו לא סוגיה של ריצוי

ואני לא דוברת של מורני, אז אני מתנצלת אם אני פורצת לדלת (פתוחה או סגורה). הבעיה עם ילדים שהם קורבנות היא שהם קורבנות. זה דברים שאי אפשר לתקן, ולא משנה מה יקרה הלאה. השאיפה לזכות בהכרה, ואפילו בכך שמישהו יודה "את כאן, אני רואה אותך, אני מרגיש את הכאב שלך, היא חלק ראשון והכרחי בתהליך השיקופ העצמי, אבל בשורה התחתונה גם הוא לא מרצה. בדברים שאתה אומר כביכול בשם ההורים אתה עומד ובצדק על הצורך הזה בהכרה, שלצערי גם לא מגיעה לידי ביטוי בדרך כלל, אבל אין באמת "פעולה מתקנת" שיכולה ליישר את המשפחה ולהביא לסיום טלנובלה. השאלה היא אם ההורים יכולים לעמוד על דעתם, ולראות את המראה שמוצבת מולם. בין אם הבחירה תהיה הוקעה/נידוי/התנצלות/פיצוי/אחרת - דווקא העשייה כאן משנית. זוהי דעתי כמובן. אני לא מתיימרת לשאת את דבר הקורבנות.

 

[מורני !]

לא יודעת...

האמת קראתי עכשיו הכל ומוזר לי שהכל נהייה עליי משום מה.... יש הרבה כמוני ומהנקודה שלי זה לא מקום מיוחד או בלתי רגיל.. למעשה די נפוץ

 

[מורני !]

דווקא לא

הוריי לא חשים אליו שום רגש של חיבה.. הוא פגע בהם המון פעמים... לא יודעת.. היה מרצה אותי להיות רחוק מכאן... היה מרצה אותי לא לראות אותו כל פעם... אבל כרגע זהבלתי אפשרי בשבילי - אני חיה בבית של ההורים שלי והוא בא לבקר. היה מרצה אותי אם הם היו אומרים שטעו. שאני צודקת. שאני צדקתי כשהייתי קטנה. או שאולי לא.. אולי כלום לא היה מרצה אותי... ולכן המצב הקיים - פשוט קיים.. אתה מבין? זה ברור מה שאני מנסה להגיד?

 

[טל קר]

אהלן מורני, נכנסתי לקרוא את השרשור

אליו הפנה רוני, וקראתי על אחיך. הוא נשמע כבעל בעיה רצינית וכאדם לא בריא. קראתי גם את תגובת חיפושיט אליך. אני לא מאמינה באהבה ללא תנאי על אף הכל. אני אמנם לא אם, אבל יש ´כל´ שאני לא מוכנה לסבול ולומר ש´כולם בשבילי אותו דבר´. לא רק אני קובעת כיצד יתנהגו ילדי. יש סביבה ויש מרכיבים גנטים ויש את הבחירות שלהם. ויש בחירות שאני לא מוכנה לעמוד שוות נפש מולן, במיוחד כשהן באות על חשבון אחרים, על חשבון אחרים שגם להם אני אמורה להיות על פי ה´קונצנזוס´ אם אוהבת ללא תנאי. בקיצור, חד משמעית אני לא חושבת שהציפיה שלך מהוריך מוגזמת בתור ציפיה מהורים. יתכן שבאופן מצער היא מוגזמת ספציפית להוריך בהתחשב בכישורייהם ההוריים.

 

[מורני !]

כישורים של הורים

קשה לי לחשוב שלהורים שלי אין כישורים כהורים.. אני חושבת שחוץ מיזה הם חינכו אותנו טוב למדיי... ה"חוץ מיזה" הוא די גדול.. אני יודעת - בהיגיון - שישה כנראה דרך אחרת, רק קשה לי להאמין שההורים שלי בחרו לא לראות אותה.. אולי קל יותר להאשים את הסביבה, את האופי המניפולטיבי של אחי... לא יודעת.

 

[כ ו כ ב ע ו ל ה]

גם אני נכנסתי כדי להגיב......

והיו כל כך הרבה דברים שרציתי להגיב עליהם אבל ההודעה הזאת פשוט העלתה לי שאלה לראש..... אתם רוצים להגיד לי שהייתם מסוגלים לאהוב את בנכם ללא כל תנאי גם אם הייתם יודעים שהוא הרס לבתכם את החיים לנצח?

 

[ערבהאיןקץ]

לאהוב ילד פושע

כוכב... העלאת את השאלה הקשה ביותר שאפשר לשאול הורה... אני בת ארבעים. זה אולי נראה לך הרבה... אבל מול השאלה שלך אני פתאום מרגישה קטנות... אני אמא ל-3 ילדים. ואני שואלת את עצמי: מהו הדבר שיש לי לתת לילדיי? התשובה הכנה היחידה שיש לי היא : "אהבה ללא תנאי". כן. לא הייתי מהססת לשלוח את ילדי לכלא - אם הייתי יודעת שהוא/היא עשו מעשה כמו זה שתיארת. כן - הייתי מסגירה אותו למשטרה, מעידה נגדו במשפט... חותמת על גזר דינו ! אבל - לא הייתי מפסיקה לאהוב אותו ! אני יודעת (משיחות עמוקות וקשות) ש-ילד שנפגע קשות על ידי אח גדול, רצונו היחיד הוא: שההורים ישללו מהפוגע את אהבתם. אני חוששת שיש מקרים שהילד הפוגע נעשה כזה בגלל ש- זה בדיוק מה שהיה: הילד האלים לעיתים הוא מראש: ילד שגדל בלי מספיק אהבה... לכן אני חושבת שהאחריות היא על ההורים. גם האחריות למנוע, גם האחריות להעניש. אבל הכי חשוב זה: להאמין לילדים !!!אסור לעולם להתעלם מאותות מצוקה של ילד/ה !!!!!!!!

 

[ליאת +]

איך אפשר לדמיין?

אתם לוחצים אותנו אל הקיר ורוצים "הודעת גינוי גורפת". אני אישית פשוט מתקשה להדמיי סיטואציה כזו בחיים שלי. גם אם יגידו לי שיש דברים שיכולים לקרות בכל מקום. אז הנה החדשות שלי: עשבים שוטים יכולים לצמוח בכל מקום, אבל אם מטפחים את הגינה ואת הצמחים שבה, אז הסיכוי קטן לעומת מקומות שבהם יש הזנחה. אני בחרתי להקים את המשפחה שלי בנסיבות מאוד מסוימות- לא מעט גם מהסיבה הזו. ברור לי שבמשפחה שלי אני שואפת לכך שתהיה הרמוניה, יהיה מקום לביטוי של כ"א מבני המשפחה, לאהבה. לא רק כסיסמאות, אני מדברת על חיי היום יום. קשה לי לדמיין מצב שבו ילד אחד מתעלל בשני, תקופה ארוכה , ושזה לא יפריע לי ולבת זוגי. אולי אני תמימה, אולי הילד (היחיד בינתיים) שיש לי עדיין קטן מידי, אבל קשה לי לדמיין מצב כזה. באותו מידה אני לא יכולה לדמיין את עצמי בסיטואציה של אשה מוכה. כי עשיתי בחירות בחיים כדי לא למצוא את עצמי במערכות יחסים הרסניות.

 

[מורני !]

רגע..

הודעות גינוי גורפת קשה לך לתת כי את לא מוצאת את עצמך עומדת בסיטואציה? הבית שלי לא מוזנח, ותאמיני לי שהייתי בבתים של חברי הפורום שלי וגם שם הבתים רחוקים מלהיות מוזנחים.... העניין הוא לא שזה לא יפריע - זה יפריע.. אבל מה תהיו מוכנות לעשות בנגון? העניין היותר מיזה - שאת ובת זוגך לא תהיו מודעות לעד כמה ילד אחד שלך מתעלל בשני... מבינה? לכן זה ייראה מריבת ילדים מהמקום שלנו זה לחלוטין לא.. ביחס לאישה מוכה... אני לא יודעת עד כמה את צודקת... אני לא יודעת מה הבחירות שלך.. (אולי להתרחק מגברים זו הבחירה? או להתרחק מכל אד שאת חושבת שיש בו את הניצוץ הזה..) אני זורקת דברים לאוויר ... את מוזמנת לתקן.. להגיד לי איזה בחירות עשית.. שגם אני אוכל לעשות.

 

[אבא גאה]

אני לא מבין איך הורים יכולים שלא

לשים לב שמשהו לא בסדר בבית כשהילדה כל הזמן מודיעה להם על כך, או במקרה אחר שהילדה צורחת "אמממאאאא" אמא "למדה להתעלם" והילדה מסיימת עם פנסים ודם על הפנים. ההורים צריכים להיות עיוורים או בעלי כושר הדחקה עצום - במקרים האלו להורים יש חלק לא קטן בפשעים כנגד הילדים שלהם.