הורמונים לבני הנעורים - פתיחת דיון

Yaara77

New member
הורמונים לבני הנעורים - פתיחת דיון

תודה לאדם על האתגר שהטיל לחיקי אני מאמינה שהדיון יהיה ענייני .... שאלת המפתח: הורמונים לטרנסיות בגיל הנעורים - האם זו בעייה רפואית או בעייה של צביעות ? כאשר נערה בגיל העשרה חושקת לקיים יחסי מין היא מקבלת גלולות מהרופא, או קונה לבד... שימו לב: - לא נדרש איבחון פסיכולוגי - לא נדרשות בדיקות רפואיות מקיפות - אין חוק האוסר לתת גלולות מתחת לגיל 18 (גם אין שינוי רפואי מיוחד בגיל זה דווקא) לכל מי שלא יודע/ת: גלולות נגד הריון מכילות הורמוני מין נשיים, במינון די דומה לזה שנוטלות נשים הזקוקות להשלמת הורמונים או טרנסיות שזקוקות להורמונים... כאשר נערה טרנסית נמצאת בסבבי דיכאון ומוטרפות תוצאה של מצוקה מגדרית ועודפי טסטוסטרון * מחייבים אותה לקבל אבחון פסיכולוגי * מחייבים בדיקות רפואיות די מעמיקות * ומענים אותה בהמתנה עד גיל 18. בקיצור: הורמונים כדי להשתגל בלי להתעבר - כן אך כדי להפחית מצוקה מגדרית - חס וחלילה. מי שמאמין/ה שזו "רפואה" ולא צביעות - שיקום ! אגב, קו הגיל - 18- נועד לכסת"ח ביטוחי לרופאים כדי שלא יואשמו בטיפול רשלני בקטינים... ומאחר שאני מצוייה בסערת רגשות בעניין אחר (ראו בפורום 386) אחרוג ממנהגי ואציג כאן בגלוי את התסריט לפתרון, שבניתי לבנות הנעורים במצוקה מגדרית קשה, ולבוגרות יותר, התסריט אותו נתתי לכמה בחשאי: 1. קני גלולות למניעת הריון לבנות הנעורים (מינון נמוך). 2. טלי אחת ליום, תוך הקפדה על הוראות השימוש ובחינת תופעות לוואי. אם יש תופעות לוואי - הפסיקי, שהרי אנו לא מטומטמות... (אם את מרגישה שזה לא זה ואת מרגישה רע נפשית עקב ההורמונים - הפסיקי. ייתכן שאת לא טרנסית...) 3. לאחר שבוע פני לגניקולוג, ספרי לו מה לקחת, ובקשי בדיקות רפואיות. שימו לב: לרופא אסור לרשום הורמונים, אך הוא חייב לתת מרשם לבדיקות רפואיות !!! אל תיבהלי מההפחדות שירעיף עלייך בקול של "אלוהים" 4. אם הכל כשורה, המשיכי בנטילת הגלולות. 5. בשיחה הבאה עם הגניקולוג, שאלי אותו אילו מינוני הורמונים היה רושם לך אילו היית בת 18. 6. קני בהתאם, קחי לפי ההוראות, המשיכי לשים לב לתופעות לוואי, וחזרי לבדיקות רפואיות אחת לששה חודשים. 7. עכשיו, כשנרגעת מעט, ויצאת מהאטרף, תוכלי להאזין בשובה ונחת ליעוץ הפסיכולוגי שמומלץ לקבל במצוקה מגדרית. 8. ספרי ליועצת שאת לוקחת הורמונים על דעת עצמך וזה עושה לך טוב. לפי הקוד הטיפולי בטרנסגנדריזם... הרי את מאובחנת בזאת כטרנסית. מזל טוב. הערה: יש בתסריט שלעיל את כל המרכיבים המקובלים, לא המצאתי כלום. רק את הסדר .... וזה הבדל שמים וארץ, כפי שדיווחו לי כמה שהעיזו וניסו... חיבוקים לכל ברי הפלוגתא - אני סיימתי יערה
 

DarlingAdam

New member
אמ, עד כמה שידוע לי,

גם לקחת גלולות נגד הריון ללא מרשם ובדיקת רופא זה רעיון לא מבריק ואסור שיכול לגרום לבעיות רבות אצל גנטיות.
 

Yaara77

New member
הדבר הכי מסוכן ברפואה

הכי מסוכנים הם הרופאים חובה להאזין להם באורח רוח, אח"כ לחשוב, אח"כ ללמוד מכל מקור אפשרי ולעשות ... מה שנכון בהגיון הפנימי שלנו. צריך לזכור דבר אחד: אף רופא כמעט לא היה טרנסג'נדר וברגע זה הוא פסול לעדות בארה"ב יש היום רובד עבה של רופאים ופסיכולוגים טרנסג'נדרים ועליהם אני סומכת הרבה יותר אך אם עלי לבחור בין עצה של רופא תיאורטיקן ומתנשא לבין עצה של קהילת טרנסיות מנוסות בכל העולם, מאות רבות מהן אני בחרתי בטרנסיות. ולא התאכזבתי חיבוק יערה
 
יש לי משהו להגיד

יש מדינות בעולם בהם מותר לקחת לטרנסיות הורמונים חוקית מגיד 14 ובמקומות מסויימים מגיל 16. אם שם מותר סימן שזה לא מזיק הרי הם לא מטומטמים. בתאילנד כל טרנסית בגיל 13 כבר לוקחת הורמונים ובגיל 16 חלקן אפילו מנותחות. תעשו חושבים איפה מדינת ישראל עומדת. בורות מביאה אותנו לדבר על נושא הזה אם קצת היו חושבים במשרד הבריאות הנוהל של לקיחת הורמונים לטרנסיות היה שונה, כי הורמונים אלה החיים שלנו בגיל הזה, הורמונים יכולים לעשות הרבה אם מתחילים לקחת אותן מוקדם ולעשות רק דברים חיוביים אם כמובן לוקחים בהשגחת רופא. ואני לא ניכנסת כרגע מהן הדברים. אל תיפחדו, תיפנו לרופא משפחה הרי השם שלו אומר "משפחה" ובמשפחה חייבים לקבל הכל
 

אבא גאה

New member
אולי כדאי ליצור כאן

רשימה (חסויה שתופקד אצל מישהי מהפורום) של רופא משפחה מבין ומקבל, אחד מכל קופה לפחות ונוכל להמליץ לחברים שכאן לגשת אליו במידת הצורך. כך תיחסך הרבה בושה והרבה פחדים.
 
אין מה לתבייש פה

אם טרנסית מפחדת לגשת לרופא משפחה מצבה קשה סימן שהיא עוד לא בשלה מספיק לצאת עם האמת החוצה. הרי הוא רופא משפחה מה הוא כבר יכול לעשות? רע לא יקרה רק טוב. לגשת אליו לדבר איתו להסביר לו, בטוח הוא יעזור במשהו אם לא אז לא קרה כלום ויש עוד הרבה דרכים לנסות. ויש לי שלב ב' גם: לבוא לרופא ולשקר לו להגיד שהתחלתי לקחת הורמונים לבד והוא חייב לעשות "המשך טיפול" עם רופאים אחרים. (ברור לא לקחת לבד בשום אופן הורמונים לבד, אלא רק להגיד כאילו) אני לקחתי הורמונים בזמנו לבד וכשבאתי לרופא הוא נתן לי "המשך טיפול" ועברתי את כל הבדיקות אף אחד לא ידע אם באמת לקחתי הורמונים ויכולתי גם לשקר באותה מידה. לרופא יש בעיה לתת טיפול התחלתי כי צריך פסיכולוגים וכו' בירוקרטיה שלמה, אבל המשך טיפול הוא חייב לתת, כי הורמונים אסור להפסיק לקחת וככה צריך להסביר גם לופא משפחה. בעיה אם הוא שואל איזה הורמונים לקחת אז פה צריך להמציא שמות של הורמונים תיפנו לפרטי אני אגיד. בהצלחה, ולא לפחד כי זוהי רק ההתחלה יש עוד המון בדרך מקרים בהם צריך להסביר את עצמך אלף פעם
 

אבא גאה

New member
קצת הגזמנו עם השיפוטיות

וההחלטיות (אם היא מתביישת אז היא בשלה).....לא ככה? יש א/נשים שמתביישים לקנות קונדומים / ויברטורים / KY למרות שהם בשלים מאוד לקיים יחסי מין. והחשש והבושה לא תמיד מעידים על מידת הנכונות שלך אלא החשש "מול מי אני עומדת"...... מה רע אם תהיה רשימה של רופאים - אחד מכל קופה שנוכל לדעת מראש שהוא חביב ומבין עיניין? תראי, אני הומו כבר המון שנים ויש לי ילד ואני לא מתבייש מכלום ועם זאת נחמד לי לדעת כשאני הולך לקבל שירות כלשהוא שאותו אדמ/ת שמולי "לצידי"....
 

Yaara77

New member
נזקי הטסטוסטרון - ומה לגבי F2M ?

הטסטוסטרון לא רק מטריף את המוח. (אגב - זה משום שבמוח מעגל התאווה המינית ומעגל האלימות צמודים ושניהם מגיבים לטסטוסטרון בצמוד) הטסטוסטרון מנפח את כל העצמות ונותן להן ארשת גברית בכעשרה מקומות זה עלה לי ב- 9 שעות ניתוח קשה להחזיר לפני את היופי הנשי שאיתו נולדתי הייתי תמיד קטנה וצנומה והטסטוסטרון הוסיף לי 6 מידות לישבן ושש מידות לנעל היום אני צריכה לעמול קשה למצוא בגדים ומקנאת באורי וכל הקטנות שניצלו מהצרה הזאת. אילו קיבלתי הורמונים אחרי הבר-מיצווה המטופשת שאליה נאנסתי הייתי היום אשה במידות קומפקטיות כמו שחלמתי להיות. ולגבי F2M - למה להצמיח להם שדיים ואח"כ לחתוך ? למה לענות אותם במחזור (הלוואי שיכלו להעביר לי... ) למה לעצור את גידולם לגובה ולרוחב בגיל הנכון ? לאחראים על המוסר הציבורי הפתרונים. חיבוקים יערה
 

אורי 0

New member
דיון עניני אמרנו

ביחוד שבאמת אין לי רצון עכשיו להתכסח (כן, קראתי ב 386... לבי איתך, כתבתי שם). אבל בכל זאת יש לך פה טיעונים שהם - לא בדיוק לא עניניים, נגיד רטוריים. כמו לטעון שמדובר כאן ב"צביעות", ועכשיו אם אני חושב כמו הרופאים, אני צבוע. כמו לזלזל בזכות של נערות "להזדיין בלי להתעבר" שזה דבר חשוב מאוד לדעתי. יכול להיות שבאמת נותנים גלולות קצת מהר מדי, אבל הריון בלתי רצוי הוא בהחלט בעיה קשה ובלתי הפיכה. כנ"ל לגבי הקביעה המשתמעת שסבבי הדיכאון והמוטרפות של טרנסיות נובעות מעודף טסטוסטרון. עד כמה שאני יודע "דיכאון ומוטרפות" הוא לאו דוקא בעיה של טרנסיות, אלא של מתבגרים בכלל. נכון, בדרך כלל מייחסים את הבעיה לרמות גבוהות של הורמונים (לא רק טסטוסטרון!), ובעיקר לרמות משתנות במהירות. בהחלט יכול להיות שטרנסיות, וגם טרנסים, סובלים מזה יותר. וכאן טורפדואית צודקת: לכולם צריך לתת הורמונים? גם לאלה שלא סובלים ממצוקת מגדר? גם לטרנסים? (אני דרך אגב לא בטוח שלא-טרנסיות לא סובלים ממצוקה מגדרית - אולי היא מופיע בצורה אחרת, אבל אין כמעט מתבגרת או מתבגר שלא סובל מאיזושהי מצוקה שקשורה לעניני מגדר - אם זה קשור לדימוי הגוף, למיניות, לתפקידים מגדריים וכן הלאה). אבל בוא נניח שאכן, לפחות חלק מהמצוקה של טרנסית בת 16 נובעת מהטסטוסטרון, הרי הפתרון הוא לא להוסיף הורמונים נשיים, אלא לחסום את ההורמון החבלן. תקני אותי (באמת) אם אני טועה, אבל בגלולות נגד הריון אין את המרכיב הזה, שחוסם הורמונים "גבריים" (שהרי מטרתן הוא ליצור מצב של מעין-הריון שימנע ביוץ). נוגדי אנדרוגנים, למיטב ידיעתי (ואת בטח יודעת כאן הרבה יותר ממני!) משווקים תחת השם המסחרי אנדרוקור. מהמעט ששמעתי דווקא לכדור הזה יש הרבה תופעות לואי וכדאי להיזהר בו. אבל בכל אופן - אם מחליטים על לקיחה מוקדמת של הורמונים, זה צריך להיות הכדור (למיטב ידיעתי, כמו שיש רוקחים שיתנו גלולות ללא מרשם, יש רוקחים שנותנים גם דברים כאלה, אבל אל תשאלו אותי איפה). אין לי מושג על ההשפעות הנפשיות של לקיחת גלולות יחד עם הטסטוסטרון וכל שאר ההורמונים שמסתובבים בגופה של נערה ממין זכר, שנמצאת במצב נפשי קשה. כן יש לי מושג על ההשפעות של נטילת הורמונים. אני כן יודע שהורמונים "נקביים", שנלקחים במסגרת של שינוי טרנסקסואלי, מביאים לשינויים פיזיים בגוף, חלק מהם בלתי הפיכים. וכאן אני מוכרח לציין שהעמדה שלי קשורה בהיכרות עם שתי טרנסיות - עם אחת מהן שטחית ביותר, עם אחרת יותר מעמיקה - ששתיהן התחילו לקחת הורמונים לאחר ש"אובחנו" כטרנסיות, וקיבלו את הליווי הטיפולי הנפשי (שאת כל-כך מזלזלת בו): אחת מהן ספרה את החודשים ואת הימים להגיע לגיל המיוחל ולקחת הורמונים, בינתיים היא בחרה שם נשי, הגיעה למפגשים בלבוש אשה והכל. בגיל שמונה עשרה החלה לקחת הורמונים, ולאחר חדשיים התחרטה לפתע, "חזרה" לשם גברי ולזהות גברית, ולמיטב ידיעתי הוא מתמיד בכך עד היום - למזלו, למיטב ידיעתי, לא היו שום תוצאות בלתי הפיכות לכך. השני, שהתחיל בתהליך בגיל קצת יותר מבוגר, נטל הורמונים במשך כמה חדשים, עד שהופיעו אצלו ניצני שדיים. לפתע הוא החליט שהוא לא רוצה שדיים, והפסיק את ההורמונים. הוא חזר לדבר על עצמו בזכר (אני לא רוצה להתייחס במפורט לזהות המדוייקת שלו), ועד היום הוא תקוע עם ניצני שדיים ופטמות מוגדלות, שיידרש ניתוח על מנת להסירם - לא כזה אסון גדול, ובכל זאת. התגובה שלי היא לתהות, האם מטפלות כמו אילנה ברגר לא מריצות את עניין ההורמונים קצת מהר מדי דווקא. וכאן עולה שאלה נוספת. את מדברת על "טרנסית", כאילו הדבר ברור וידוע. אבל טרנסיות היא לא תמיד דבר כל כך פשוט לאבחן, בטח לא על סמך היכרות אישית - ובטח לא על סמך היכרות ברשת. וכאן המקרה של "מעיין" כן רלבנטי. היא נשמעה כמו טרנסית, היא עשתה קולות של טרנסית (כמה בלגן שהיא עשתה!), ואולי היא באמת טרנסית - ואולי לא! פשוט אני לא חושב שאנחנו יכולות פה לדעת. כאמור, אני מאמין באמת ובתמים שאיריס היא באמת אמא לטרנסית, ושאת טרנסית בת 54 (טוב, פגשתי אותך פעם) אחרי שעבר עליך מה שתארת, ושטורפדואית היא באמת טרנסית צעירה, ששי (קין) הוא טרנס בן 14 וכן הלאה. אבל תאורטית (תאורטית), כו-לנו, יכולים להיות אחרותים שפברקו לעצמם אישיות וירטואלית, סתם כדי לראות איך זה או אלוהים יודע בשביל מה. מהרשת אי אפשר לדעת שום דבר בביטחון - ואני הייתי נזהר טיפה לתת עצות כאלה על זמך היכרות כזאת, זה הכל. לסיכום: 1. הורמונים "נקביים" מביאים לתוצאות בלתי-הפיכות, ולכן אני לא חושב שכדאי לקחת אותם כדי לפתור מצב נפשי. 2. למיטב הבנתי, אם המצב הנפשי קשור לטסטוסטרון, ה"תרופה" צריכה להיות חוסמי טסטוסטרון ולא הורמונים "נקביים". 3. אי אפשר להחליט מי טרנסית ומי לא על סמך היכרות ברשת. תמו טיעוני, אני מצפה לשמוע את שלך - ומחבק אותך בגלל שמגיע לך ואת צריכה את זה. אם בא לך את יכולה גם להוציא עלי קצת תסכולים. מותר לך עכשיו. (איפה איקון של חיוך מריר)
 

Yaara77

New member
אכן דיון ענייני

אתייחס רק לשאלה אחת מכלל הנושאים שהעלית: האם צריך חוסם טסטוסטרון ? "אנטיאנדרוגן" בלשון הרופאים. מרבית הרופאים גרסו שכן, מאותם טיעונים שאתה העלית. אכן הם נותנים חוסם טסטוסטרון יחד הורמונים נשיים. אבל... חוסם הטסטוסטרון איננו חומר טבעי וגורם ים של תופעות לוואי ונזקים, להמון בנות, לרבות תקלות בכבד ובכליות. יערה הידועה כנסיונאית פרועה החליטה שדי באפקט התחרותי - הפרוגסטרון יחסום את הטסטוסטרון על בסיס תחרות על הרצפטורים (אלו מולקולות די דומות). וכך היה... נטלתי רק הורמונים נשיים, כמו כל הטרנסיות שפגשתי בארה"ב. אחרי 7 שנות טיפול עצמי הצגתי את הטיעונים והתוצאות לגניקולוג שלי, מומחה לטרנסג'נדריזם והוא אמר ש... צדקתי. אגב, אחרי שמקור הטסטוסטרון סולק התחילה תופעת השמנת הירכיים, צרה נשית ידועה שמחייבת דיאטה וריקודים. אין טוב בלי רע חיבוקים יערה
 
עיוות המסר

דיון בנושא נטילת הורמונים אצל טרנסג'נדרים הוא דבר בעתו, גם אם הדרך הייתה יכולה להיות אחרת. הורמונים מהווים אחד התחומים שבהם רבים הבלבול והדיסינפורמציה. לא מדובר רק בחוסר מידע, אלא בחוסר מידע שיכול להיות מסוכן ומזיק. כפי שקרה לנו לא פעם בעבר, יערה, גם בדיון הזה ניאלץ לא להסכים. אי ההסכמה שלי נוגעת לא רק לעצם האמירה שלך בנוגע להורמונים למתבגרים, ולא רק לדרך שבה בחרת להציג אותה. עוד הרבה לפני כן, משתמע מגישתך משהו מאד מטריד ביחסך לזהות המגדר ולתהליך שאנשים טרנסקסואלים עוברים. אבל אתחיל בדרך ההצגה. המוח מסרב להאמין שכך נכתבים הדברים בפורום שחלק גדול מפוקדיו חסרים את הידע והנסיון הבסיסיים כדי לשפוט דברים אלה. גם אם נקבל את דבריך, ונסכים לשלוח את החבר'ה לקנות גלולות נגד הריון בבית המרקחת הקרוב, איזה מין המלצות אלה? מה זה "גלולות נגד הריון"? מה, אין להן שם? כך יבקשו אותן מהרוקח? ומה זה "מינון נמוך"? מי קבע שזה מינון נכון? וכמה כדורים יטלו מהמינון הפלאי הזה? אחת ליום? שתיים? עשר? ומהן "תופעות לוואי"? לְאילו תופעות בדיוק צריך לשים לב? וכי באמת חושבת את שאחרי שבוע של נטילת כמות כלשהי של גלולות כבר יתגלו אצלן תופעות לוואי? ומה אם תופעות אלה יתגלו אחרי ששה חודשים? שנה? שנתיים? זה בהחלט יכול לקרות, ולרוב זה קורה כך, כי טיפול הורמונלי הוא טיפול לטווח ארוך. הרי שכחת לספר שטיפול הורמונלי עשוי להיות לכל החיים, ואם יש דבר שרוב המומחים מסכימים לו (אבל מה הם יודעים, הרי רובם אינם טרנסג'נדרים) הוא שחסר היום מידע על תוצאות של טיפול הורמונלי ארוך טווח אצל אנשים טרנסקסואלים. כיצד להתייחס לחלוקה הדיכוטומית הזאת, בין "אנשים טובים" (שכמובן תמיד יהיו "קוּלים", תמיד יהיו בעד מתן הורמונים לחבר'ה צעירים) לבין ה"צבועים" (אלה שמסייגים את מתן הורמונים מכל סיבה שהיא). או לחלוקה בין רופאים ומטפלים שאינם טרנסג'נדרים (ולכן ככל הנראה אין לסמוך עליהם) לבין רופאים ומטפלים שהם טרנסג'נדרים, אשר בזכות טרנסג'נדריותם מתגלית להם, כך מתברר, איזו אמת אלוהית הסמויה מעין הסטרייטים. ובכן, לדבריך רופאים ומטפלים טרנסג'נדרים יודעים יותר טוב. ניחא. הם, על פי הגדרתך, אינם צבועים, והם תמיד יתמכו במתן הורמונים לכל אחת ואחת, בכל מצב, מכל בית מרקחת, כל סוג של גלולה, בחינת יאללה הכל הולך. ובכן, אחד הספרים החשובים והידועים ביותר בנושא טיפול הורמונלי לצורכי פמיניזציה עבור טרנסג'נדרים הוא ספרה של ד"ר שילה קרק, Feminizing Hormone Therapy for the Transgendered. והנה ד"ר קרק, שהיא אישה טרנסקסואלית מנותחת, שהייתה חברה בועד המנהל של אגודת הרי בנג'מין ומועמדת לנשיאה של הארגון, מתנגדת נחרצות לנטילת הורמונים בלתי מבוקרת וללא מעקב רפואי. ספרה מכיל, בצד טונות של מידע חשוב, גם סדרה של אזהרות מפני הסכנות שבטיפול הורמונלי שלא בפיקוח רפואי צמוד, בתוספת פירוט של תוצאות הלוואי השליליות האפשריות שלו. בין היתר, היא מזהירה מפני השימוש בגלולות נגד הריון לצורך פמיניזציה. אז גם היא בין הצבועים? קשה להבין את שיקול הדעת שבהמלצה לרוץ לבית המרקחת, כך, ללא סייג, ולקנות "גלולות נגד הריון". שהרי אם זה מותר ורצוי, ולא צריך לשמוע למבוגרים האלה שתמיד אומרים לנו "לא לא לא" והם צבועים ולא מבינים אותנו, אז למה, למשל, לא לחטט לאמא במגירה שבה היא שומרת את הכדורים שלה נגד הריון, ולקחת קצת מהם, ככה בשביל שלא יהיה לנו דכאון, או בשביל לנסות ולראות מה קורה? או ההמלצה לבצע "אקספרימנטים", או הדה-לגיטימציה שאת עושה למעקב רפואי נכון, תוך הצגה של כל הרופאים כבורים וצבועים. דומה, שלא עולה כלל על דעתך שלא כל הקוראים את הודעותיך ניחנו ביכולת השיפוט הדרושה. את יוצאת מתוך הנחה שכל מי שחש שהמגדר כואב לו (או שחש "דכאון") – הוא טרנסקסואל ומומלץ שיטול הורמונים. כל סוג של הורמונים, לא חשוב. וזאת בגיל ההתבגרות, גיל הידוע בסערות, בבלבול, בתהליכי התגבשות הזהות המינית והמגדרית, גיל רב-קונפליקטים אישיים, משפחתיים וסביבתיים, שבו רוב המצוקות מעורבבות יחד במרק אחד מבעבע. פרוטוקול הטיפול של אגודת הרי בנג'מין, שהוא תקן הטיפול בטרנסקסואלים הנפוץ והמתקדם בעולם, קובע שמתבגרים יכולים לקחת הורמונים החל מגיל 16, עם או בלי הסכמה מצד ההורים. אבל הוא גם קובע שמתן הורמונים ייעשה אחרי ששה חודשי פגישות עם מטפל המומחה בסוגיות מגדר. אבל די לעניין זה. הרי אנחנו יודעים שלא צריך שום פרוטוקול טיפול, כי אישה טרנסקסואלית, מעצם היותה טרנסקסואלית, יודעת יותר טוב, וחוץ מזה כיף לעשות נסיונות, ואם משהו לא הולך אז אין דבר, מחר יש עוד אבוקדו. כלומר - יותר הורמונים. חמור יותר, מדברייך משתקפת התפיסה לפיה הורמונים כשלעצמם הם בעלי תפקיד מרכזי בהתפתחות האישיות ותודעת הזהות של האדם הטרנסקסואלי. אין טעות גדולה מזה. ממנה נובע המיתוס, היקר כל כך להרבה חבר'ה צעירים (ולא כל-כך צעירים) לפיו די אם יטלו כמה כדורי פלא במשך כמה חודשים – והופל'ה, ישר יהפכו לנשים. נטילת הורמונים היא חלק ממכלול. הורמונים הם רק מרכיב אחד בתהליך התפתחות מורכב שבו צריכה להבנות הזהות הנשית (או הגברית, משום מה מנעת מה-FtoM את התענוג להתמלא בהורמונים כבר בגיל צעיר. הכל בגלל שאין גלולות נגד הריון לגברים...). המחשבה, שדי בנטילת הורמונים כדי להפוך לאישה היא אחת מן הטעויות הקשות ביותר שעושות טרנסיות רבות, והיא גובה לא פעם את מחירה בהמשך הדרך בצורת בעיות קשות של הסתגלות חברתית, תסכול, התחרטויות, מצוקה מוגברת ועוד. נכון, זה קל ופשוט, זה עובד כמו במטה קסם: אני אקח הורמונים עד שאיראה אישה, ואז אני אצא לרחוב לבושה ומאופרת ואף אחד, אבל אף אחד לא יקרא אותי, כי אני אעבור אישה מושלם. כי להיות אישה זה רק ציצי ותחת גדול. זה כל מה שצריך. לבי בוכה כל פעם שאני שומעת טרנסית צעירה חוזרת על דברי ההבל האלה, כאילו שלהיות אישה זה משהו שארוז באורח פלא בתוך חבילה של גלולות, או שתלוי בגודל החזה ובעובי השפתיים. יש מסר אחד חשוב, שאני מנסה להנחיל הן לקהילה והן לחברה שמסביבנו, כולל לממסד הרפואי: חשוב שאנשים טרנסקסואלים יטלו את גורלם בידם, ולא יישלטו בידי רופאים מניפולטיביים וחסרי ידע. אבל מכאן לא נובע שצריך לזרוק לפח את כל הידע הרפואי או להתייחס להורמונים כמו למסטיק. זה עיוות של המסר החשוב. יש הבדל גדול בין המסר האמיתי, לבין שיגור חבר'ה צעירים וחסרי נסיון לקחת גלולות נגד הריון, ועוד בלי הכנה ובלי לצייד אותם בידע מינימלי, תוך יצירת הרושם המוטעה שהורמונים הם סוג של סוכריות שכמה מבוגרים רעים לא רוצים לתת לנו. כידוע, רצוי להתחיל תהליך שינוי, כולל טיפול הורמונלי, בגיל צעיר ככל האפשר. ובכל זאת, הדבר לא נעשה בכל המקרים, אלא אחרי מעקב והתייעצות, כי ידוע שגיל ההתבגרות הוא גיל בלתי יציב. מוטב היה לו ניסית באמת לנתח ולהסביר מה נכון בקשר עם הטיפול ההורמונלי ומה לא, מה משקף דאגה כנה לטובת המטופלים ומה מהווה מניפולציה בזויה. אפשר היה לספר , למשל, שבמרכזי טיפול מתקדמים נהוג לטפל במתבגרים טרנסקסואלים בעזרת חומרים מעכבי התפתחות, שפעולתם הפיכה, עד גיל 18, ורק אז לתת הורמונים. אפשר היה לספר שהטיפול ההורמונלי אינו מיועד רק להצמיח ציצים, שהוא טיפול לכל החיים המשפיע על כל מערכות הגוף. אפשר היה באמת לנסות לתת מידע נכון ומבוסס, כדי שמי שמקבלת את ההחלטה, ואין זה משנה אם היא בת 16 או בת 66, תעשה זאת כאדם חופשי המסוגל לקבל החלטה אחראית. זאת המשמעות של מתן כבוד לאדם הטרנסקסואלי: לאפשר לו לבחור בחירה חופשית ומודעת, ולקבוע את גורלו בעצמו. נורה
 

Yaara77

New member
תודה נורה

תודה שהצגת במלואו את הצד השני של המטבע. חיכיתי לזה
כעת הדיון מוצג על כל צדדיו, ונותר רק לקוות שכל מי שהדיון נוגע לעניינו ישקול בזהירות את הבעד והנגד ויחליט על פי המקרה שלו. חשוב שהקהילה הטרנסג'נדרית תדע רק שאת "ספר הטיפול הנכון בטרנסג'נדרס" אנו כותבים, ולא אחרים, אנו - בגופנו דמנו וסבלנו, הרופאים והמטפלים רק מעתיקים... וחותמים את שמם ותוארם מטבע הדברים, תמיד תמיד אנו מקדימים אותם בכמה שלבים
לגבי קבלת החלטות לגבי הורמונים, זהו כמובן תהליך דינאמי שבו בכל רגע נתון אנו מקבלים החלטות על סמך שיווי משקל רגעי בין החששות לבין הדחפים למרבה המזל, החששות נמוגים עם הזמן, והדחפים דווקא מתגברים "התיאבון בא עם האוכל" תמיד יהיו כאלה שיטלו הורמונים לפני שיש "רשות חוקית" ואחרים שיבחרו ללכת בתלם. לטענתי, אפשר לצמצם עד מאד את המרחק בין שתי הגישות: חשוב שאלו שנוטלים הורמונים יקפידו על מעקב רפואי, גם בדיעבד, ויגיעו לסיוע פסיכולוגי, ולו רק בכדי לישר כמה פינות קוצניות שתמיד נשארות בדרך. חשוב לא פחות שאלו שמעודדים הליכה בתלם ילחצו על התלם לחץ כבד על מנת שיזוז לכיוון סיוע לבני הנעורים, אלו שסובלים סבל בל ישוער, ואפילו למען אלה הבוגרים יותר, בתקופת הריסוק.... כן - הורמונים בכל זאת עושים משהו, במקום שדיבורים דיבורים דיבורים לא ממש עוזרים
בהצלחה לכוווולם/ן יערה
 

iris00

New member
אני מתוסכלת....

אנחנו ממש לא יודעים מה לעשות. אנחנו נישמע עוד דעות ונחליט מה לעשות הלאה נקווה שנבחר בדרך הנכונה. זה מאד קשה . מתגבשת אצלינו איזו החלטה אם נחליט אני ישתף אתכם. תודה איריס
 

אורי 0

New member
אצלנו הכל בסדר (חוץ ממה שלא)...

ישבת לך בפינה כל החדשים האלה, או שפשוט החלטת לקחת חופשה?
 

ניבי נ

New member
החלטתי לחרוג ממנהגי

נורה, כידוע לך רק לעיתים רחוקות יש בינינו תמימות דעים, והפעם, לאחר שקראתי את הודעתך במלואה, אני יכולה רק להוריד בפנייך את הכובע. מסכימה עם כל מילה ומילה.
 
למעלה